לפני שנותנים ''הטבות'' שבתחילה נראות כנסיון להתנחמד אלינו, שייתנו את הדברים הבסיסיים:
1. ביטוח - יש להחזיר את הסדר הביטח שהיה קיים עד לפני כמה חדשים, כי נכון לעכשיו אנחנו לא מבוטחים מבחינה תפקודית!
2. תגמול הולם ליום מילואים: לא יכול להיות שמובטל או סטודנט יקבלו שכר מינימום, לפחות שיהיה שכר ממוצע במשק או שכר ממוצע במגזר אנשי הקבע.
3. אי תשלום על שבתות: תגמולי המילואים מחושבים כמשכורתו של אדם חלקי 30 יום כפול מס' ימי המילואים. כאן עושקים אותנו: רוב המשק עבר מזמן ל22 ימי עבודה בחודש (שישי ושבת לא עובדים) . כך נוצר מצב שלא רק שאנו ''עובדים'' במילואים בשבתות וחגים (לילות לא הזכרנו)- אלא שאנו לא מקבלים על ימים אלה תגמול!!!! לא ביקשנו 150% שבתות, 125% ''שעות נוספות'' ולילות כמקובל במשק אלא לשלם לנו על השבתות.
4. הגדרת ייעוד מערך המילואים: יותר אימונים ופחות ביטחון שוטף? לא בבית ספרנו. טרם הוגדר ייעודו של מערך המילואים ומה המדינה מצפה ממנו. לשם כך יש להקים עוד חטיבות סדירות כדי לשאת בנטל הביטחון השוטף.
5. רמת הציוד והימחי''ים - יש לרענן את הימ''חים על בסיס שנתי ולהקצות משאבים לאמצעי לחימה העדכניים ביותר ולא שאריות בלאי מסדירים (ביגוד ואפודים בעיקר) ונשקים שכבר יצאו מצה''ל הסדיר.
6. הסדרת הנסיעות והחזרי כספים על הוצאות בזמן המילואים: טלפונים (לא רק לבית ולעסק אלא גם בתוך הפלוגה והגדוד. היום כבר אין קשר-משתמשמים כמעט רק בסלולרי בעיקר לוגיסטית), החזרי דלק והוצאות נסיעה, בייבי סיטר בבית ועיגון מעמדה של אשת מילואימניק שנושאת לבד בעול גידול הילדים בתקופת המילואים.
לאחר שתדאגו לנו ללחם, פנו לקצפת וצ'פרו אותנו, הלוחמים שעושים 30 ימי מילואים בשגרה, את הקצינים שעושים 40-60 ימים בשנהף ואח''כ את העורפיים שגם להם מגיע, אבל ביחס למה שהם נותנים (אין דין 10 ימים בשנה בקריה שרואים את הילדים כל יום כדין 10 ימים בצאלים באוהל דולף וגב דואב).
ולמרות כל מה שנאמר לעיל נמשיך לבוא למילואים כי אם לא- לא תהיה מדינת ישראל, ומדינת ישראל בעיני היא לא אולמרט, ברק ופרס אלא אתה ואני ואשתך ובתך והשכנה ממול, והזקן במסדרון והתאומים של אחי וכל אלה זקוקים לנו כדי להמשיך לחיות כאן.
הגב לתגובה זו