לזכרו של תמיר נבואני זכרונו לברכה.
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים.

לילה... חושך.... לוחמים כה נחושים,
חדי-חושים, לא חוששים, אומץ ממיטבו של קומץ.
עזי-רוח, מחרפי-נפש, אמיצים וגיבורים...
אחוות אחים.... בלי-מתחים... רעות...
חיים שבירים... דקיקים כחוט... ניווט...
בא פתע מוות. סופה של דרך. רות.
אין במר המוות שטות.
אך יש בו, יש בו, במוות, ליחידות צה''ל: רמזור אדום, צבע שחור, איתות !
מוות הנו בלתי-הפיך. מתנחל הוא לצמיתות.
אם במציאות כבר טורח להופיע, אין חיסון, הכל פגיע.
ובהיעדר במות יישות, אין גם מהות, יש ריקנות.
אין צבא, אין אימונים, יש חלל, יש התאבנות.
לא, לא, רק אנא אל תגידו, בבקשה, אל-נא תאמרו, בל-נא תיצרו עימות,
כי ה''מנוח'' בעצמו ולבדו עשה טעות...
טוב לחיות בעד ארצנו.
כמה רע, כמה נורא, להתנסות בשכול, לחוות יתמות.
כמה ביש ! כמה מביש ! כמה משפיל !
ככה סתם, לחינם, לשווא, בכזאת אכזריות,
בעבורנו, בשבילנו, בדרכינו, בשבילינו,
בין צוקינו, בינות סלעינו, על הררינו, על אדמתנו,
בארצנו, במולדתנו,
כך למות.

הגב לתגובה זו

אם באמת מתייחסים לביקורת על הצבא צודק בנדר - אם צבא כזה אנחנו מפסידים את המלחמה הבאה. מה שמדאגי שלא רק שהצבא מבורדק אלא גם אין מי שיפקח על מה שקורה שם כי ועדת החוץ והבטחון לא ממלאת את תפקידה. הדוח הוא חוכמה שלאחר מעשה.

הגב לתגובה זו

נתנו לועדת החוץ והבטחון לפקח על הצבא והם נרדמו בשמירה.

הגב לתגובה זו

ראשנו שח.

הגב לתגובה זו

מה ושל מי ששולט בנו, לא ''מנהיג'' אותנו.

הגב לתגובה זו

היא מתייחסת מגעיל לאנשים. יכול להיות שהיא חברת כנסת חרוצה אבל בתור בן אדם יש לה מה ללמוד. כל דבר היא רצה לספר לתקשורת היא והאג'נדה שלה

הגב לתגובה זו

מְדִינָה מִקְרִית
שִקְרִית ... אַך עִבְרִית !
אַקְרָאִית, עֲמָמִית, אֲרָעִית,
מְדִינָה לְמַרְאִית.

מְדִינָה עִיזִית,
נִבְזִית, לוֹעֲזִית,
אֲחוּזַת תְּזָזִית,
יְלָדֶיה, אֲבָנֶיה, גָּזִית.

עַם מְנוּוָן,
מעֲרָכָיו מְרוּקָן
אָדִיש, רָדוּם, שַאֲנָן,
רְדוּף קוֹרְבָּן וחוּרְבָּן.

חֶבְרָה אֲרוּרָה
מְעוּרְעָרָה, רְעוּעָה,
רָעָה וגְרוּעָה
עֲמוֹרָה וגְמוּרָה.

מְדִינָה הבְּנוּיָה על כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
עַם השָרוּי (לנֶצַח?) בְּתוֹכְכֵי מְעַרְבּוֹלֶת -
מֶמְשָלָה בְּלִי תּוֹרָה... בְּלִי קֶמָח... בְּלִי סוֹלֶת...
סָפֵק, אִם לִבְסוֹף, תִּיוָותֵּר בְּקוֹשִי גוּלְגוֹלֶת.

נ. ב.

לא רק הממשלה הנוכחית. גם הממשלה הבאה.


מילים בסלע! כל מילה בול,! הבעיה שאתה מדבר לאנשים עם לב של אבן !

53. ל- 47 יעל, 01/12/06 16:17 כל מילה בסלע. עצוב אבל אמיתי

שיר מדהים - ספק אם יעורר מישהו מהתרדמת העמוקה ברווז במטבח, 20/03/07 22:53 יישר כוח

שיר מדויק להפליא לצערי סימה, 26/11/06 16:20 כל כך מדויק שבמקום לשיר בא לבכות

מקסים מיכאל, 12/11/06 12:48 מקסים... כל הכבוד....

אתה צודק ! מ אבל הערב רב לא זכאים ליותר ! ירמיה, סדום, 23/01/07 08:57

האודים המוצלים של השואה שבאו לכאן רק עם חולצה לעורם, כדי לבנות ולהילחם למען מדינה יהודית, מקלטל לעם היהודי לא ראו בסיוטיהם את אשר מיתחולל כאן , ערב רב מבולבלך רע ומנוכר שסוגד לעגל הזה בלבד, ובראשו ניבחריו אוסף של מושחתים מוגלי לב, חסרי יושר לב בסיסי, מישטר רשע שמאפשר לניצולי השואה לחפש את מזונם בפחי האשפה, ומנגד גדודי הפשע שהולכים ומתעבים, כנופיות מנהלות את הרחוב, ואת מסדרונות השילטון, ואין דין ואין דיין, הרצח מתפשט לרחובות ולבתים, מדינת יהודים עלק, מדינת זדים שתחלוף תחלוף מעל פני האדמה,!! ובצדק,!!

עברית שפה יפה עברית, 28/06/07 20:25 מדהים. הלשון, הניקוד ,הדקדוק, הפיסוק, האירוניה, השפה, היופי.
אמרת הכל על הכיעור עם כ''כ הרבה יופי. פשוט נהדר!

דברים כקורבנות. ל''ת דורבן, 09/02/07 18:54

שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל''ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28

אני מסכימה אתך.כל הכבוד! ל''ת שדרותית, שדרות, 21/05/07 23:36

144. אלכס ידידי מהמצב רוח בשיר שלך עוד תקום שוב הציונות (ל''ת) 01:23 28/04/07 כל הכבוד !

אלכס-כל מילה בסלע!! ל''ת אבנר, 28/06/07 19:09

המנון החדש עודד עמבר, מרכז, 21/10/06 17:52

נכון, וגם כואב ל''ת 12/11/06 08:11

גדול! ל''ת גזור ושמור, 06/12/05 08:22

שיר יפה !!!! רק חבל שהכל אמת.... ל''ת כל הכבוד, 28/06/07 11:28

ככ נכון! ככ עצוב! אלכס מבטא זאת ככ טוב! ל''ת מי היה מאמין, 28/11/06 16:02

166. ל112 המילים יפות יש מוזיקה למילים ? (ל''ת)
06:05 28/04/07 tovi

הגב לתגובה זו

מְדִינָה בְּפְּשִיטָה מוּחְלֶטֶת שֶל רֶגֶל

מְדִינָה בְּפְּשִיטַת רֶגֶל
''נְשִיא'' הַמְדִינָה, קָצָב, עָסוּק וטָרוּד מעַל לראשוֹ לא בייצוּג
אֶלָא עִיקָר הִתְמַקְדוּתוֹ, רִיכּוּזוֹ ומַעֲיינָיו
נְתוּנִים בִּלְעָדִית-יִחוּדִית לְמַזְכִּירוֹתָיו,
לְנוֹשְאֵי מִין וְעִנְיינֵי שֶגֶל.
בַּחוּרֶיה למִלְחָמָה יוֹצְאִים, נִקְרָאִים למַלֵא חוֹבָתָם,
במְסִירוּת וְחֵירוּף נֶפֶש מְבַצְעִים לוֹחֲמִים שְלִיחוּתָם בְּהַגֵנָם על מוֹלַדְתָּם,
בַּזֶה-אַחַר-זֶה נִקְרָאִים בָּנִים לַדֶגֶל.
לא מַעֲלִים על דַעֲתָּם בָּנֵינוּ, לא מְתַאֲרִים אַף לְעַצְמָם בָּנִים,
כִּי חֶבְרָתָם, מְדִינָתָם וצְבָאָם נִמְצָאִים
בְּמַצָּב כּה עָגוּם, כּה עָצוּב, כּה כָּאוּב, כּה רָקוּב.
כּה עָלוּב נִרְאִים כָּל ''מנהיגינו'' -
כּוּלָם בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל –
כָּל הַסֶגֶל.
חוֹר גָדוֹל נִפְעַר עַתָּה בַּחֶבְרָה וּבַּמְדִינָה,
חוֹר עָצוּם אֲשֶר בְּאֲוִיר מָלֵא, כְּמוֹ בַּבֵּיְיגְל.
אִימְרוּ-נָא, הַגִידוּ,
כְּלוּם משֶה לא שָבַר אֶת לוּחוֹת הַבְּרִית רַק בְּשֶל עֵגֶל ?

הגב לתגובה זו

אָז מָה עוֹד צפוי לָנוּ כָּאן, בִּפְרוֹס השָנָה החֲדָשָה, התשס''ח (בְּלִי כסת''ח), בַּחֶבְרָה וּבַּמְדִינָה ?

נָשִיא אוֹנֵס ?! ראש-מַכְשֵלָה חוֹמֵס וְרוֹפֵס
שִלְטוֹן מְפַרְכֵּס וְגוֹסֵס.
עֶבֶד כִּי יִמְלוֹך אֲשֶר יוֹשֵב לוֹ כְּמוֹ מֶלֶך עַל כֵּס.
עַם מִתְלַבֵּט, מִתְחַבֵּט, מִסְתַלְבֵּט, מִתְרַפֵּס.
עַם שַתְקָן, מְנוּמְנָם, אָדִיש, שָאֲנָן, מְתוּסְכָּל, מְהַסֵס.
אֵם וְאָב שַכּוּלִים אֲשֶר בְּעִקְבוֹת מִלְחָמָה, אֶת צִיפּוֹרְנֵי אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם נֶאֱלָצִים לְכּוֹסֵס.
וִינוֹגְרָד מִתְמוֹסֵס.
שְלוּמִיאֵל-לֵיצָן-מוּקְיוֹן-טְרָאגִי אֲשֶר אֶת עמוֹ מְקַרְקֵס.
אֶת שִלְטוֹנוֹ, חֵרֶף וְלַמְרוֹת מֵימַדֵי כִּישְלוֹנוֹ, אַט-אַט מְבַסֵס.
נָבָל אֲשֶר מַמְשִיך לְהַחֲזִיק בְּקַרְנוֹת הַמִזְבֵּחַ. בִּשְרָרָה, כּוֹח, הוֹן וְשִלְטוֹן אֶת ידָיו מְכַּבֵּס.
חִינוּך, עֲרָכִים, מוּסָר, צֶדֶק, חוֹק ומִשְפָּט בַּמְדִינָתֵנו מִתְמוֹטֵט וְקוֹרֵס.
רְחוֹב וְשוּק הוֹמֶה, שוֹקֵק וְתוֹסֵס.
אֶזְרָח קָטָן אַשֶר בְּקוֹשִי מוֹצֵא אֶת לַחֲמוֹ. לא גוֹמֵר חוֹדֶש. בְּדַחַק רַב מִתְפַּרְנֵס.
מְדִינָה אֲשֶר פּוֹעֶלֶת בְּלִי טִיפַּת הִגָיוֹן ושֵכֶל - סוֹמֶכֶת רַק עַל נֵס !
עַם אֲשֶר בְּמַחֲדַלָיו, מֵי-מַדְמֵנָתוֹ, בִּיצָתוֹ, מִתְבּוֹסֵס.
אוֹבְדוֹנֵר-אָסוֹנֵר-אָפְסוֹנֵר-הַסְסוֹנֵר-כִּישְלוֹנֵר-מוּקְיוֹנֵר-קִיקְיוֹנֵר-זִיגְזוֹנֵר
בְּנִסָּיוֹן אַחֲרוֹן לִשְמוֹר עַל מִשְטָרוֹ הַגוֹסֵס עַל עֵצִים מְטַפֵּס.
קָלִיקֶר אֲשֶר בְּכָּל מְאוֹדוֹ, אֶת הַמְצִיאוּת בְּצֶבַע וָרוֹד, מְנַסֶה-מִשְתַּדֵל לְרַסֵס.
לא-יוּצְלַח אֲשֶר אֶת סַבְלָנוּתוֹ הַפוֹקַעַת שֶל עַמוֹ מְמוֹסֵס.
לקְצִיצוֹת קְטַנּוֹת קוֹצֵץ, לפְּרוּסוֹת דְקִיקוֹת חוֹתֵך וּפּוֹרֵס.
...אֵיזֶה Mess !

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

כל הכבוד לבנדר שקורע להנגבי וחבריו את הצורה. צריך לשים לב שחברי האופוזיציה בועדה שיתפו אתו פעולה. הם לא צייצו. הם חתמו כולם על הדוח, גם אם מיעוטם הוסיף הערת שוליים. זו תעודת עניות לאנשים כמו שטייניץ וישראל חסון. כללית זו חרפה שאין עליה כפרה - דוח בלי אשמים, דוח שלא מצביע על נותני ההנחיות - הדרג המדיני. חוץ מזה קראתי את הדוח באתר שלכם והוא פשוט מזעזע - הצבא שמתגלה שם הוא צבא דמיקולו. יש לקוות שגבי אשכנזי יפיק לקחים ויבנה צבא חדש.

הגב לתגובה זו

האמת היא שאם הוא היה חכ יהודי או במפלגה ציונית הוא היה היום שר בכיר בממשלה.

הגב לתגובה זו

צודקת שלי אלף אחוז. מה פתאום כנסים פרטיים בכנסת? אני רוצה לראות שמחר יתנו למתנחים לעשות כינוס או לערבים? נא באוזן. רק מי שמלקק ליושבת ראש זוכה לכך. כל הכבוד שלי.

הגב לתגובה זו

אנשים פה מתגעגעים לנתניהו, לכלכלה האכזרית שלו, להרפתקנות המדינית והבטחונית שלו. נתניהו יקח אותנו לתקופת האבן.

הגב לתגובה זו

מתוך מילות הספד אותן נשא יוסי, אביו של אור שחר זכרונו לברכה אשר נהרג במלחמה בלבנון יום לפני יום הולדתו ה-21. ''אני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למוּת במלחמת ברירה רשלנית ומטופשת''. ''אני לא יודע איך הייתי מרגיש לו אוריק היה נופל במלחמת אין-ברירה, אבל פה לא היתה מלחמת אין-ברירה, התחושה שלנו היא שהוא נפל לחינם, במלחמה מיותרת...יש תחושה וצער נורא על האובדן, אך יחד עם זאת תחושה שהולכת ומצטברת שכל העניין היה טעות ביסודו, והכאב הגדול מתחבר עם העובדה הזו. אני לא אומר שלא היו צריכים לטפל בנושא, אבל מה שקרה הוא שחיילים נחטפו ואז יצאנו למלחמה, בלי אג'נדה ובלי תוכנית מסודרת''. ''האם דבר מה קרה כאן לפני חודש? האם רעמו התותחים, הקטיושות נפלו, עצי הגליל עלו בלהבות ומאות אלפים נטשו את בתיהם בבהלה?'', ''הטלוויזיה משדרת בשפעת ערוציה, ללא הפסקה, את אותן תוכניות. כמה יפה וכמה נחת רוח. האם היתה מלחמה בארץ הזאת לפני חודש ימים ?!''. ''בטלוויזיה מופיעים אנשים 'חשובים' ואומרים שהמלחמה 'פרצה' . כמו כח טבע - איש לה 'הפריץ' אותה, איש לא קבע אם איך ובשל מה היא תתנהל, ואיש לא קבע לכמה זמן ואיזה תוצאות היא אמורה להביא. היא פשוט 'פרצה'. ועכשיו לך תאשים מישהו במשהו ש'פורץ'. ''וכעת, לאחר שנגמרה המלחמה ל'פרוץ', מסבירים לנו מנהיגינו את יתרונותיה ואת חסרונותיה. בקיצור, עושים את כל מה שהיו צריכים לעשות לפני ששלחו את אוריק שלנו ואת חבריו - למות. ''ואני לא זוכר, כהורים של אוריק, שאישרנו למישהו לשלוח אותו למות במלחמת-ברירה רשלנית, מטופשת, בהרפתקה שלא הוכנה כהלכה ושהישגיה נצברים בדיעבד. ואני עוד פחות מבין, מי העניק לראש הממשלה את הזכות שלא לבוא ולספר להורים שכולים על מה ולמה נפל בנם''. ''האם לא ייתכן שיקום מנהיג בארץ הזאת ויגיד 'טעיתי'. כן, כמו נסאראללה. שיגיד 'טעיתי. הערכתי לא נכון. סיפקו לי נתונים שלא בדקתי עד הסוף. מיניתי אנשים לא ראויים. טעיתי. ''מה צריכים לחשוב הורים שכולים הרואים היום את המלאי האין-סופי של האינפורמציה הזורמת מאמצעי התקשורת השונים, המתארת את המלחמה כטפשית ומיותרת, ואת המנהיגות כמבולבלת, חסרת נסיון ותבונה ? האם ברורה תחושת ההחמצה הנוראה, הקורעת ? האם ברורה לכם הרגשת האשם האיומה שלנו כהורים על שלא השכלנו לשמור כראוי על מתנת החיים החד-פעמיים שהענקנו לילד המתוק שלנו מפני ידיה של רשות שלומיאלית יהירה ואטומה? הלב מתפוצץ!'' ''על מה אבדו חייו ?''.

חלוץ-אולמרט-לבני-פרץ-פרס-רמון-איתן-הנגבי-וינוגרד-בג''ץ ושאר פוליטיקאים:''תגידו לנו עם יד על הלב!''

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְבַּלֵף
איך חטאת ? פשעת ? כשלת ?
בתפקידך כל-כך התרשלת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תְחַפֵף !
איך כשלת ! זִלזלת ! נכשלת !
כזאת לאוֹרִיק שלנו עוללת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמוֹר לי אם גם לבך דואב וכואב ?
האם גם אתה על אוֹרִיק שלנו חושב ?
איך נָמוֹג לו עולם מלא ואוהב.

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי אם גם לבך שטוף כאב ?
האם גם אותך מייסר המצפון ?
וב''מנהיגיך'' ובמפקדיך אתה נותן עוד אֵמוּן ? ? ?

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אֱמור לי ואל תכזב
איך התרשלת ? כשלת ? פישלת ?
לשמור חיי אוֹרִיק שלנו נכשלת !

''תגיד לי עם יד על הלב...!''
אמור לי ואל תִתְנדֵף
כיצד לאוֹרִיק שלנו כך עוללת
את האשמה מעצמך והלאה גִלְגלת... !

אבוי ליבי, ליבי,ליבי אוי כתם דם שותת.... כולו איתך בזעקתך אינכם לבד באובדנכם. אובדנכם הוא גם שלנו האמן.... שתמצאו נחמה נועה, 04/05/07 14:39

הגב לתגובה זו

אילו משוררנו, נתן אלתרמן, היה חי היום, לא מן הנמנע שהיה צריך לכתוב כך את שירו ''מכל העמים''. השיר מוקדש לשַרְשֶרֶת אֲרוּכָּה-אֲרוּכָּה שֶל קוֹרְבְּנוֹת-שָוְוא וְחִינָם. בָּנִים אֲשֶר חֵרְפוּ נַפְשָם, הִקְרִיבוּ עַצְמָם וְנָפְלוּ בְּמִלְחֶמֶה-הַרְפָּתְקָנִית-אוּמְלָלָה-נִמְהָרָה-אֲרוּרָה-רַשְלָנִית-מְטוּפֶּשֶת-פוֹשַעַת-נִמְנַעַת-כּוֹשֶלֶת-מרוּשֶלֶת-נִכְשֶלֶת-מְיוּתֶּרֶת. מִלְחֶמֶת הַרְפָּתְקָה פְּרִי רַשְלָנוּת מְדִינִית-פּוֹלִיטִית-צְבָאִית, הַפְקָרָת חָזִית ועוֹרֶף (איך... איך... איך... וכיצד יוצאים כך למלחמה ? כל-כך בלתי מוכנים ? כל-כך בלתי-ערוכים ? הֵן מבחינת אנדרלמוסיה עצוּמה, באלאגן נורא ותוֹהוּ ובוֹהוּ רב אשר שרר בחזית והן מבחינת הפקרתו הטוטאלית של העוֹרֶף), הֶפְקֵרוּת אֲרוּרָה, נוֹרָאָה ופּוֹשַעַת שֶל ''הַנְהָגָה'' רַאַוְותָנִית-יְהִירָה-יוֹמְרָנִית-מְזַלְזֶלֶת, חַסְרַת-טִיפַּת תְבוּנָה, נֶעֱדֶרֶת שֶמֶץ נִיסְיוֹן, בּוּרָה בהֲבַנָת מַשְמָעוּתָם העָמוּקָה שֶל עֶרֶך חַיֵי-אָדָם. ''הַנְהָגָה'' שֶל מֶמְשָלָה עָלוּבָה-שַחְצָנִית-רַשְלָנִית-חוֹבְבָנִית-רַאֲוְותָנִית-גַאֲוְותָנִית-זַלְזְלָנִית-מִתְהַלֶלֶת-מִתְהַדֶרֶת-מִתְיימֶרֶת-מְבוּלְבֶּלֶת-מִתְפָּאֶרֶת-קִצְרַת-רוֹאִי-שְבֵעַת-רָצוֹן מְעַצְמָה וּמִמַחדָלֶיהָ. מֶמְשָלָה אֲשֶר אוּגְדוֹתֶיהָ מְאַגֶדֶת-אוֹגֶדֶת, בְּנַדְנֵדֶה מִתְנַדְנֶדֶת, במְלָאכְתָה-מְשִימָתָה-מִלְחַמְתָּה-מערכתה השְלוּמִיאֵלִית מעוֹלָם לא הַיתָה, באֱמֶת ובְּתָּמִים, מְרוּכֶּזֶת-מְמוּקֶדֶת. בהֵיעדֵר תכְנִית-מאוּרְגֶנֶת-מְסוּדֶרֶת-מְתוּכְנֶנֶת, בְּלִי-כל מַטָּרוֹת בְּרוּרוֹת בְּעַצְמָה-בְּעַמָה בּוגֶדֶת. בְּמֵי-מַדְמֵנָת-מֶחְדָּלֶיהֶ מִתְמוֹגֶגֶת-חוֹגֶגֶת. עֲבוֹדָתָה מְטַרְפֶדֶת. בָּנֶיהָ עוֹקָדֶת. עַל דָּמָם (בִּשְבִיעוּת רְצוֹנָה העַצְמִית) מְרַקֶדֶת-רוֹקֶדֶת-שוֹרֶדֶת.

בִּצְעוֹד נערינו אֱלי מִלְחֶמֶת חִינָם-שָוְוא-וְשוֹלָל
את חמת ישראל לא שמענו
כי אתה בחרתנו כַּאֲשֶר עוֹד הַיִינוּ עוֹלָל
אהבת אותנו ורצית בנו.

כי אתה בחרתנו מכל העמים
מסינים, מהודים, מדנים
אך בצעוד בנינו אל תוך בְּסִיסִים –
נערים ישראליים, בחוּרִים נְבוֹנִים,
הֵם לֹא יַדְעוּ כִּי דָּמָם לא ייחַשֵב בַּדָּמִים...
הֵם לּא אָמְרוּ לְמִשְפַּחְתָם: אַל תַבִּיטוּ !
ְ
ורבה דאגה להישרדות-פוליטיקאים
וקריירות קצינים פן יוּפסָקוּ
אך המשך חייהם של קורבנות חפים
על אספלט, טְרָשִים וסְלָעִים יְקוּפְּדוּ !

עיניהם מדברות: אל תַבִּיטוּ, האֵם, האָב, האָח, האָחוֹת, הַבֵּן והַבַּת,
אֵיך שוּרוֹת אֲרוּכוֹת הוּנַחְנוּ...
תְמִימִים וצְנוּעִים וידוּעִים לשֵם,
רק לא טוב לחיים הוּכָנוּ...

עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:
אֱלוֹהֵי האָבוֹת ידענו
כי אתה בחרתנו מכל העמים
אהבת אותנו ורָצִיתָ בנו !

כי אתה בחרתנו מכל העַמִים
לְהָרֵג מוּל כִּסֵא כְּבוֹדך,
ואתה את דָמֵינוּ אוֹסֶף בכַּדִים
כִּי אֵין לוֹ אוֹסֶף אַחֵר זוּלָתֶך.

ואתה מְרִיחוֹ כְּמו רֵיחַ פְּרָחִים
ואתה מְלַטְפוֹ במִטְפַּחַת,
ואתה תתבענו מִיְדֵי הרמטכ''ל דָן חָלוּץ
ומִיְדֵי אוֹלְמַרְט-לִבְנִי-פֶּרֶץ-פֶּרֶס-הנגבי-איתן-רמון
חברי-ועדת-וינוגרד-שוֹפְטֵי בג''ץ-ושְאָר פּוֹלִיטִיקָאִים
ומִיְדֵי הַשוֹתְקִים גַם יַחַד !


כמה עצוב, כמה נכון, כמה נורא! ל''ת ענת, 28/10/06 18:14

דמם של הנופלים במלחמה המיותרת על מצפונם של מנהיגינו ששלחו אותם למות ל''ת יוסקה, 28/10/06 14:53

. הכי עצוב שהקורבנות היו לחינם בגלל הנהגה איומה.שילכו כבר! ל''ת שילכו כבר!, מילואימניק, 28/10/06 14:56

הגב לתגובה זו

לדן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי יש ''מְכַנֶה מְשוּתָּף''


לדן חלוץ, לחיים רמון ולצחי הנגבי יש וקיים ''מְכַנֶה מְשוּתָּף''
כל אחד מהם, בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פרוץ מלחמה ובתוך מלחמה בִּצֵעַ להנאתו מַחֲטָף.
איזה רצון, איזה חשק, איזה יֵצֵר,
איזה דפוס מחשבה עלה במוֹחָם ? מה אוֹתָם סָחַף ?
אֵיזוֹ 'הִילַת-קוֹדֶש' כָּל אֶחָד מהם עָטַף ?
מָה אוֹתָם רָדַף ? מָה, כלל לא לפתע, צָץ וצָף ?
מָה את שלושתם בפְרוץ מלחמה ובתוך מִלְחָמָה הנִיעַ ?
מָה את מחשבתם הוֹגִיעַ ? מָה אותם לחלוטין לא הִרְגִיעַ ?
מָה גָּרַם להם לְהזִיעַ ? מָה הִמְרִיץ אותם ? מָה האִיץ ותָקַף ?
הן בסופו של דבר, איש לא עוֹדדם לעשות מַחֲטָף,
איש בעוֹרְפָּם לא נָשַף.
כל אחד מהם בנפרד וכולם ביחד עשו כֵּן בחֲטָף.
בלי טיפת מחשבה שניה באשר לתוצאות ולהשלכות,
ללא כל הִיסוּס , בלי להניד עַפְעַף.
כל זאת שעה שבחורינו שְלִיחוּת מְמלְאִים,
את עצמם למערכה ולקרב מטִילִים
בעוז ובגבורה למלחמה יוצאים, שמים את נַפְשָם בֹכַּף.
אמנם, לכל אחד מן השלושה תשובה היתה,
מְנוּמֶקֶת, ''מוּצְדֶקֶת'', סִבָּה ועִלָה למַחֲטָף.
רָמוֹן ''תוֹקֵעַ לָשוֹן'' בתשוקתו ובתאוותו המינית,
צחי הנגבי יוצא לארה''ב בעֵת מִלְחָמָה
על מנת לבַלוֹת ''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִית''
ואילו חָלוּץ טָרוּד-עָסוּק וחָרוּץ בתיק מניותיו,
בעייתו הכספית. בעייה, אשר צַחֲנָה, רֵיחַ כל-כך לא טוב,
מאוחר יותר, ממנה התפשט ונָדַף.
זו היתה, עבור שלושתם, בשעת חירום, עת מלחמה,
מטרה אותה לעצמם הציבו, סִיפּוּק בְּלִי פִּיקְפּוּק, גובה רַף.
מצפונו של איש מהם, חָלִילָה וחַס,
לא העִיק, לא הצִיק, טִיפָּה לא נָקַף !
רק לנוכח גַל פְּלִיאָה, גַל תְמִיהה, גַל תַדְהֵמָה,
אם לִנְקוֹט בְּלְשוֹן הַמְעָטָה, גַל אֲשֶר בחֶבְרָה
טִפְטֵף, טִיף-טִיף, דָלַף ורָעַף.
גַל אֲשֶר את הצִי-בּוּר, עם היוודע הידיעה ברבים,
בקרב גברים, נשים וטַף שָטוֹף אף שָטַף
הבינו הללו כי המַחְטָף, לא בְּתוֹם לֵב נעשה,
וכי אי-אפשר לכנות את עושהו סְתָם תָּם או חַף.
דבר-מה חָמוּר, רָעוּעַ, גָרוּעַ, פָּרוּעַ,
קְלוֹקֵל, עקלקל, מְקַלְקֵל ופָּסוּל
ממנו השתמע, בִּעבֵּעַ, חִלְחֵל ונָטַף.
הֵן בשעת חֵירוּם היה מְדוּבָּר, לא בסְתָם עוֹד יוֹם שֶל חוֹל,
יום תָכוֹל, יוֹם שֶל כֵּיף, יוֹם נִכְסָף.
אָכֵן, דָן חלוּץ, צחִי הנֶגְבִּי וחיים רָמוֹן
עברו את הגְבוּל במלחמה,
באָדוֹם ושָחוֹר, חָצוּ את הסַף.

בין דן חלוץ, חיים רמון וצחי הנגבי קיים דימיון-רב,
יש אצלם הרבה מן המשותף
איש-איש מהם בדרכו, לשיטתו, כהרגלו, בתורו,
ערב פְּרוֹץ מלחמה ובתוך מלחמה
להנאתו בִּצֵעַ מַחֲטָף.
שלושתם בלי טיפת קורטוב מחשבה,
בלי נקיפות מַצְפּוּן, חצוּ את הגְבוּל, עברו את הסַף.

הגב לתגובה זו

הנגבי אישר צווי 8 וטס לחופשה בארה''ב – בעת שחברי ועדת החוץ והביטחון מתכנסים כמעט מדי יום לרגל המצב, בחר יו''ר הועדה, לצאת לחופשה משפחתית בארה''ב. ח''כ ישראל חסון: ''צריך לעמוד לצדו של העם ברגעים קשים''. הנגבי בתגובה: ''הנסיעה לא צפויה לפגוע בעבודת הועדה''.
זה הזמן לחופשה ? ? ?
מלשכתו של ח''כ הנגבי נמסר בתגובה, כי מאחר שרעייתו היא ילידת ארה''ב מדי שנה נוסעת המשפחה בתקופת פגרת הכנסת לביקור משפחתה.

''חוּפְשָה מִשְפַּחְתִּית''

לאחר פרוץ מלחמת לבנון השניה חתם צחי הנגבי על צווי 8 ויצא עם משפחתו לחופשה משפחתית
השהות בארה''ב תמיד היתה עבורו חוויה בלתי-נשכחת, חוויה אשר העניקה לו הרגשה כה ביתית
הכל צריך היה להתנהל במדוקדק, לפרוטרוט, בדיוק ובהתאם לתוכנית שנתית תכליתית.
כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון תפקידו לא הטרידו עוד יותר, לא מעשית, וודאי לא מהותית
אחרי ככלות הכל, לאחר מלאכה קשה, מאומצת, צחי הנגבי זקוק היה באמת, לשלווה ולמנוחה אמיתית.
ומי שמכיר ויודע, אין כמו אמריקה, המסוגלת להקנות ולתת לך, בצורה כה טבעית
הרגשת חופש, אוויר נחוץ לנשימה, תחושה מנצחת, אולימפית, אוורירית, חגיגית, הרגשה עילאית.

לעובדה שבארץ בינתיים פרצה מלחמה
לא היתה משמעות מעבר למה ששמע וראה
הפוליטיקה אשר היוותה עבורו בבחינת בית שני, חממה
תדע אף לשמש לו לבטח מקום מפלט ומקלט בעת מצוקה וצרה.

אך בינתיים, מה שסברו וחשבו פוליטיקאים, כי מדובר רק ב''קרב'' או ''מבצע''
לא נשמע, לא נראה כך, בוודאי לא לאחר אותה הפצצה
המערכה הופכת יותר ויותר למה שנקרא ומכונה בעברית : מלחמה
בשורות איוב מתחילות להגיע. במשפחות שוררת אווירת שממה ודממה.

המלחמה מתחזקת, הולכת-גוברת, מדי-יום נהרגים בה בנים
למי יש עתה פנאי וזמן לחשוב על חופשה ? מניות ? נשיקות ? הנאות ? שעשועים ? עינוגים ?
הבן יקיר לי יניב ? אם אשכחנו תשכח ימיני...
על מה ומדוע בוכה את ? אנא ספרי לי, אנא אימרי לי, אמי.

ביתר שאת הולכת-גוברת מתעצמת המלחמה
בדיאבד, פוליטיקאים כאולמרט, פרס, פרץ, רפי איתן, חיים רמון וצחי הנגבי
ידעו למצוא בה אף הרבה מאד נחמה
צחי הנגבי עדיין שוהה באמריקה, רמון מזמן תקע לשון, חלוץ החרוץ בתיק מניותיו כבר טיפל
מי יעמוד עתה לעזרה ? מי יושיע ? מי יחלץ ויציל בשעת חירום את עם ישראל ?
עמכם הסליחה, אם שכחנו לשאול אֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל ?

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו

הגב לתגובה זו