איך קוראים לאבא שלך?

מי זה אבא שלך? לא יודעת , סליחה על הבורות אתה עושה פומביות לצער שלך, למה? לכולנו צער פרטי. הוא לא חייב להיות ברשות הרבים

ליהונתן גפן,
למרות בינך, אביב, בילעם בלי האתון אתה! באת לקלל וללכלך על אביך, ובעצם חשפת לכולם את ערוותך , והיא אינה יפה, חשפת תסביכים ושנאה תהומית. לכלכת רק את עצמך בלבד!

תרשה לי לענות ולהגיב וברשותך, אשתמש בכמה משפטים מדבריך, עם שינויים קלים:

הסליחה שלא בקשתם בחייו ובמותו, יישארו כנכות רגשית עד סוף חייכם: לב קפוא, ריקנות, עלבון יתומי ובדידות.

יונתן גפן, הכרתי את ישראל גפן ז''ל ועצוב לי מאוד שנפטר. שישאר ביננו?... לא נראה לי שהיה מסכים או רוצה בכלל שתתאבל על מותו, ובעקר כשאתה עדיין מתאבל על חייך.

אהבתי את אביך, ישראל גפן ז''ל. אתה אפילו לא מתקרב לקרסוליו!

כמה עצוב שהתפוחים נפלו רחוק מאוד מהעץ ובמקרה של תפוחים רקובים- טוב שכך.

אני לא יודע למה, אבל כרגע מתנגן לי בראש שיר שלמדתי בגן: ''יונתן הקטן''. אכן, נפלאות דרכי האל.

מי ייתן שתזכה לשנים רבות, תהיה בריא, שלא תדע עוד צער ותזכה להבין ולהצטער על מה שפספסת ואולי תספיק עוד לתקן את הטעויות בחייך.

גם אני לא הרגשתי דבר כשנפטר מלבד כעס עצום שהתעורר בי כשנפטר, אשר הפתיע אותי.
עשר שנים לאחר מכן עשיתי שלום איתו בתוכי, חמלתי עליו ועל חייו, סלחתי ושיחררתי.
איכות חיי השתפרה פלאים.
לא תקבל אישור ממנו לעולם, תן לעצמך. המחיר כבד, אנו הנטושים ריגשית משלמים כל חיינו.
אני בחרתי להודות על הגנים, שיהיה משהו.

גם אני נולדתי יתומה להורים חיים ... לומדים לחיות עם זה, ככה...פחות אבל כואב...וויתרתי על האפשרות להיות שלהם (שלא לדבר על האפשרות שאולי הם יהיו שלי) השתדלתי ככל יכולתי לגדל את עצמי, לחנך, לקבל ולאהוב. היום אני יודעת שהייתי לעצמי אמא טובה והיום אני אמא טובה לילדי (ככל יכולתי כמובן) יש לי 4 ילדים- שלושה ילדים משלי ואחד של משהו אחר...
ושאלוהים יסגור חשבון עם הורים שנוטשים תינוקות.
יהונתן, אני מאחלת לך לשכוח.

הרי יש לך כח עצום במילים. וכמלחמה באביך הסנילי האינפנטילי גייסת את כל העוצמות שבך ללכת נגד כל מה שהוא מאמין בו. זאת אומרת מלחמתך הדתית. האמונית השמאלנית באה כתשובה רגשית לאבא מפקיר. קר. אאוטסיידר.
מה זה אומר עלייך? מה זה אומר על הדעות? מה זה אומר על מצב עם ישראל כיום שהגיע לפסגת הניוון הבטחוני?
שהכל ברגש? שהכל כאנטי? כנגד אבא.
שכל המלחמה שלך היא משפחתית? אישית? ולא שמאלנית קווית שלום עכשווית?
הא?
מחכה לתשובה.

It is much easier to become a father than to be one. ~Kent Nerburn



“We never know the love of our parents for us till we have become parents.”

Henry Ward Beecher

האבות נתנו לנו מדינה, הבנים אנטי-ישראלים והנכדים מסרבים לשרת. הדור הרביעי עלול להתגייס לחמאס.

דור הנפילים ,חלק לפחות, במאבקים על ''סלע קיומנו'' שכח לפעמים שבצד הנפילות צריך להיות גם בן אדם .אם איננו מגדלים בני אדם סביבנו מה אנחנו שוים בעצם ???.לגדל חיילים קשוחי ואטומי לב או בני אדם מוסריים,רגישים ואוהבים - כנראה שכאן משהו השתבש ונשרט בדור ההוא.

רשימה עצובה ומרגשת בכנותה.

אביך נולד לפני 85 שנה. קשה לחשוב על עם שעבר מה שאנחנו עברנו ב-85 השנה האחרונות. אי אפשר לחפש באמת אשמים בנסיבות מקילות כאלה. ונותר רק לכעוס (על אף אחד, ועל כולם) ולהיות עצוב על חיים שפוספסו.

הערב קראה אשתי לבני בן החמש לראשונה מ''הכוכבים הם הילדים של הירח''. הוא הוקסם.
אולי תנחם אותך העובדה שבזמן שאביך חינך לוחמים, אתה חינכת חולמים, שאוהבים את השפה, הארץ והחיים בכלל.

בועט באביו כי אין לו ייחוס משפחתי כמו לאימו שיכול להסב לו נחת ותשומת לב לחיים שלמים. ניים דרופר בגרוש

תמונה הפוכה של המציאות
החלאות כותבים על הקדושים
לא ברור לי אפילו אם אכן הוא בנו הביולוגי
אבל במחשבה שניה
ערימת המסוממים בדור השלישי/רביעי לבית דיין
מוכיחה שיש אצלם מנגנון השמדה עצמית
ישראל גפן, תהי נשמתך צרורה בצרור החיים.

ראשית, אני מציעה שמפצחי הגנום האנושי, יבדקו את הגנים אצל משפחת גפן-דיין (בעיקר אצל הילדים) שכל הזמן מתחשבנים עם ההורים שלהם על דפי העיתונות (כביסה מאד מלוכלכת), ועוד מצליחים בזכות הכביסה הזו לגמור את החודש לא רע. ושכמובן יפרסמו את הגילוי שנדע להתרחק מבעלי גן מזוויע זה.
חוצ'מזה, ממתי הורים מושלמים?! ממתי ילדים מושלמים(אבא גפן, הבן שלך שגם הוא קצת כיבס את הכביסה בחוץ כתב פעם על היכולות ההוריות המופלאות שלך..מזלך שאין לו את הניכור הדוחה הזה שאתה בנית לך היי שם בפנים. מנגנון שכנראה נותן לך תירוץ טוב להסביר כמה אבא שלך חרא (לעומתך שאתה נפלא....).
איני מכירה את אביך ,אבל אני מתארת לעצמי שאם החליטו להכניס את הדיבר ''כבד את אביך ואמך'' לעשרת הדיברות זה כנראה בגלל שידעו שיש טיפוסים כמוך ,שלא מסוגלים לגייס אמפטיה לאיש מר וזקן (ויכול באמת שהרגשת רחוק ממנו) אבל הוא אביך אינך חייב לאהוב אבל לכבד?!...
אני מתארת לעצמי שרובינו מודים לאל על הורינו.שאינם מושלמים,אבל אנחנו-לא הם-ידענו לראות ולקחת מהם משהו שעשה אותנו ילדים שלהם.

מר גפן,
צר לי על מותו של אביך ועל כאבך האישי. עם זאת, שום דבר לא מצדיק את ההסתה הפרועה שלך נגד הצבא.

אתה וחבריך בתקשורת שחטתם כל פרה קדושה במדינה הזו. הגענו למצב שקריאה מפורשת להשתמטות, דוגמת זו שאתה משמיע כאן, כבר מתקבלת כדבר שבשגרה.

לא בוב דילן ולא אביב גפן המפונק יעצרו את החמאס מלהטביע את מדינת היהודים בדם - רק אזרחים נאמנים שמשרתים בצה''ל.

קודם כל תנחומי הכנים. למרות שלא הזכרת זאת אני מרגיש את הדמעות נוזלות על המקלדת כאשר כתבת את הטור הזה. על מה בדיוק אתה כועס יונתן? בעצמך הודית שהוא מעולם לא היכה אותך או התעלל בך פיזית או נפשית. אני מניח שהוא גם לא קילל או כלא אותך. אז על מה כעסך יותי? על כך שהוא היה אדם קר שהאמין באידיאולוגיה שנמצאת מעל כל דבר אחר.? ברוך הבא למועדון, ככה היה גם אבי וגם אבותיהם של רוב חברי. אני מניח שאם אבי היה צריך לבחור בין חיי לבין המשך קיומה של מדינת ישראל הוא היה בוחר במדינה. ואני לא שונא אותו על כך אני מעריך ומכבד את האמונה והמסירות שלו למען הכלל. גם אבי כמו אביך שירת במילואים עד גיל שישים ואחר כך התנדב במשך שנים ארוכות במשמר האזרחי. כשגילו אצלו סרטן הוא סירב לקבל טיפול כי הוא רצה למות זקוף וגאה. מעולם הוא לא אמר לי שהוא אוהב אותי ואת הפעמים שקיבלתי ממנו חיבוק אפשר לספור על יד אחת. האם אני נוטר לו על כך טינה? בהחלט לא כי בעולם הזה יותי צריך ללמוד לקבל ואני למדתי לקבל את אבי כי זה מה יש. אין לי אבא אחר והוא לא פגע בי מעולם בצורה אכזרית ומכוונת שמצדיקה ניתוק מוחלט. האופי הקר והמנותק שלו הוא חלק ממי שהוא היה כבן אדם ואני מניח שהוא ניסה את המקסימום שהוא מסוגל במסגרת המגבלות הללו. אני מנסה להיות אבא אחר. אבא יותר חם ומחבק אבל אני מבין שגם הילדים שלי לא קיבלו את האבא האידיאלי שלו הם ציפו. גם הילדים שלי היו רוצים אבא אחר, קול יותר, אבא שיותר מחובר להוויה שלהם ויותר מבין אותם. חשוב לי להעביר להם הלאה את הערכים והאמונות של אבי. כי אין מה לעשות, אמנם כל אחד מאיתנו אינדיוידואליסט אבל הקיום שלנו במדינה הזאת תלוי באחדות שלנו כקבוצה ואלו לא סתם מילים יותי. אין לי שום דודים או סבא וסבתא מצד האמא כי כולם נרצחו על ידי הנאצים. אני מאחל לך שתשאיר את הכאב והטינה מאחור ובמקום להתרכז במה שהיה תתרכז במה יכול להיות בעתיד. אני אמנם לא הכרתי את אביך אישית אבל אם הוא קורץ מאותו חומר ערכי כמו אבי, אני מצדיע לו על כך ומבכה את מותו.

הרי אם ההשתמטות היא הדרך, המדינה כבר מזמן לא היתה קיימת, או שהיתה הופכת לעוד מדינה ערבית.
ברור שרוב הציבור בארץ הוא נגד משתמטים, גם בחור עם סעיף גב יכול להתגייס ולתרום, ויש גם שירות לאומי.
אהבת המדינה אינה פאשיזם, פתח מילון.

ממשיכים להקריב את חייהם כדי שאפסים כמוך ובני משפחתך המשתמטים מכל חובה כלפי החברה והמדינה יכולים להמשיך לברבר בלא מפריע את השטויות שלכם.

אם לא טוב לכם פה תלכו מפה. אם לא שמת לב - מדינת ישראל מוקפת אויבים צמאי דם הניזונים ממוגי לב ונכי רוח כמוך המפיקים בהם תקוות והתלהטות רצחנית לחסל את העם היהודי היושב בארצו. תעצום עיניים לשנייה ותדמיין את התהלוכות הסוערות של הערבים עם הרובים והחרבות והרצח בעיניים וקריאות של האיטבח יהוד. עכשיו תדמיין שהם מנצחים את ישראל ונכנסים לערים שלנו.
שלום על ישראל!

והוא שפוי בדיוק כמוני!

המדינה לא צריכה צבא ולא צריכה הגנה. ובטח שלא צרחיכים לשלוח ילדים רכים לצבא למות במלחמות מטופשות. אם כולנו נשב ונאהב את הערבים החמודים ונעשן איתם ג'וינטים אז יפסיקו לרצות להרוג אותנו. מי צריך את המלחמות הדביליות של הגנרלים הפשיסטים האלו!

יהונתן,
גם אני מאלה שעוקבות אחריך כבר שנים. ראיתי אותך בהופעה באיילת השחר, פעם לפני עשרים ומשהו שנים, ויש לי הרבה מספריך.
אני רק רוצה להבהיר דבר אחד. לדעתי אתה כועס מאוד ומהסב-טקסט אני קוראת שאתה יורד חזק על אבא, כי זה מותר.
אתה אומר פה דברים שגובלים ברשעות וצדקנות נטולי בושה עצמית. בגלל שאתה לא יכול לדבר בצורה כזאת נגד זרים אתה פותח ג'ורה, כי זה אבא וזה משפחה.
זה בדיוק כמו שבעלים מסויימים מרגישים חופשי עם אלימות, כי זאת אישתתם.

אז הנה החדשות והרי עיקרן:
עזוב את אבא שלך במנוחה וטפל בכעסים שלך באופן נפרד. להיטות מילים זה במקרה הטוב רק זול ולא נלקח ברצינות.

תודה שהקשבת.

כמה זמן אתה משקיע ביום בשביל לשבת עם עצמך בשקט ולחשוב על השאלה הזאת?
מה מטרת חייך?
איך תדע שהילדים שלך לא יכתבו את אותם דברים כשתסיים את תפקידך בעולם?
האם בכלל אתה מודע לתפקידך - האישי, המשפחתי, הלאומי, העולמי ...?

יונתן היה מעדיף כנראה פחות מגש ויותר כסף.

אצל האשכנזים יחסי המשפחה נעשים דרך הדואר, ואצל הספרדים אחד בתחת של השני. מה יותר טוב?

למשפחה הזאת תמיד היה, וכנראה ישאר - הצורך הדחוף כל-כך לפתוח את כל האיברים ולחשוף את ערוותם ברבים, וכמה שיותר ברבים. אין לי מושג מה הם מוצאים בזה, בטוח שזה זול יותר משרינק (פסיכולוג), צנוע - זה לא.
הרי גם אביב בנו תיאר פעם את ילדותו הקשה עקב כך שהוריו היו עסוקים בעצמם ובלגלגל ג'וינטים במקום לגדל אותו.
נשאלת השאלה: למה? למה אנחנו, שיש לנו מספיק משלנו, למה אנחנו צריכים את כל זה? לסחוב את המשא הקשה והמטריד הזה על גבינו...
אבל יהונתן כהרגלו, מסוגל לעשות את זה בצורה הטובה ביותר, ללחוץ על הנימים הדקיקים של הרגש, על הבלוטות הנכונות של הג'ולות בגרון ולקרב את הקהל שלו אליו ולו גם במחיר הנמכת עצמו בשרו ומשפחתו.
אני כקליינטית קבועה של מאמריו - הפעם לא נהנתי, לא מהגוון הצהוב בוהק של ההתבכיינות ולא מהתגובות המשתתפות בצערו, ובעיקר לא מחוסר היכולת של המנוח להביא את גירסתו שלו.

ומה היה יחסך אליו כיום אם אביב לא היה זמר ויוצר מחונן. הרי בילדותו לא פירגנת לו באקורד.

סליחה יהונתן, אך הכרתי את אביך בימי הסטודנטיאליים כשהתגוררתי בבת-ים.

נתקלתי בו באקראי וזיהיתו אותו על פי התמונה שבספרו על לבנון.

הוא ידע שאני שמלאני קיצוני אבל מעולם לא קרא לי לשבת בכלא או התייחס אליי בזלזול (נו, טוב אני קצין קרבי במיל.). ההפך - ניהלנו שיחות מעמיקות על המדינה וגורלה.

הוא גילה אליי חום ואיכפתיות והתגאה בכך שהוא עדיין משרת במילואים (זה היה לפני 20 שנה בערך)

זה היה לפני שאביב גפן הפך לזמר מוביל ואינני זוכר שאמר מילה אחת רעה עליך או על בנך.

היו לנו וויכוחים רבים. הוא היה ציוני מן הדור הישן שראה בהתיישבות ערך עליון, אך חלקתי עימו את ההשקפות החילוניות שלו ואת הצורך בהבטחת ההגמוניה החילונית מפני סכנותיה של המשיחיות מבית גוש אמונים.

אני חושב שיש כאן קצר בין-דורי. אתה, יהונתן בחרת להתנתק מישראל בגלל שהוא היה בדיוק כמוך. תמונת ראי שלך.
היה נוח לחשוב שהוא מתעלם ממך, וזה לא נכון (הוא התרגש כשקניתי לבן שלי את ה''כבש השישה עשר)
זה היה דור של פוקר-פייס, הורים שחונכו לא להביע רגשות כלפי הילדים שלהם כחלק מהסמכות ההורית. אתה התאהבת במסכה שלו והפכת לחלק ממנה, במקום לנסות לחדור את המסכה או להבין אותה.
תראה את בן הדוד שלך, אסי דיין- הולך ומזריק סמים עם הבן שלו. אני בטוח שאתה רואה אותו כסמל האבהות הנכונה. ואולי הבעייה אצלך ולא אצל ישראל ז''ל.

פסיכולוגיה בגרוש? אולי. אבל יעילה ונכונה מאוד.

אני כיבדתי את ישראל למרות שהיה ימני (הוא דיבר איתי בשעתו בזכות ''צומת'' ורפול) וככל הנראה הוא כיבד אותי למרות דעותיי (הצבעתי אז לרשימה המתקדמת לשלום)

יהונתן, אני אוהב את שירתך ונהנה לקרוא את הטור שלך. אבל אם היית מפגין מאית מהרגיש/ות שלך כלפי זרים לכיווני של אביך (אתם כל כך דומים) ולא נתפש לעמדת הקורבן התמידי כמו השמאל הציוני אולי היית רואה אותו באור אחר.

ולגבי ישראל ז''ל - הוא הימני היחידי שאני מוכן לקרוא עליו קדיש.

יהי זכרו ברוך.

אהבתי את אביך, ישראל גפן ז''ל. אתה אפילו לא מתקרב לקרסול של אביך! כמה עצוב שבמקרה הזה, התפוחים נפלו רחוק מאוד מהעץ.

מי ייתן שתזכה לשנים רבות, תהייה בריא ושלא תדע עוד צער.

נ.ב. פורסם ב-3 תגובות בגלל אורך התגובה

יונתן יקירי , הנה מת אביך ביום הולדתך , זה כנראה לא מקרי. הוא היה מה שהיה סביר להניח בגלל ההסטוריה המשפחתית שלו ובשל נסיבות חייו. אבל אתה עדין חי ולך יש את מה ששייך לחיים , האפשרות לבחור ולגדול . אתה יכול לבחור בחמלה ואהבה גם לאבא שבעמקי ליבו כנראה אהב ולא ידע איך .
גם המתים זקוקים למחילה , והחיים כדאי להם לדעת לסלוח . משתתפת בצערך על מות אביך .

Yoni, are you sure that America and Bush are not behind that?

יונתן, בזכות התבונה והרגישות וגילוי הלב, אתה מצליח לרגש ולגעת בליבותינו, אולי לא קיבלת ממנו הרבה, אבל קיבלת מתנה יחודית לראות את מה שאנו לא תמיד רואים, ולהסב את תשומת ליבנו ,האוטנטיות שלך היא שעושה אותך ליוצר אמיתי,לצערי כל המלעיזים לא מבינים דבר וחצי דבר מכל זה,
את האהבה שלא קיבלת ממנו, אתה מקבל מכולנו, קהל הקוראים האוהבים,
בחיבוק גדול,

יונתן, בזכות התבונה והרגישות וגילוי הלב, אתה מצליח לרגש ולגעת בליבותינו, אולי לא קיבלת ממנו הרבה, אבל קיבלת מתנה יחודית לראות את מה שאנו לא תמיד רואים, ולהסב את תשומת ליבנו ,האוטנטיות שלך היא שעושה אותך ליוצר אמיתי,לצערי כל המלעיזים לא מבינים דבר וחצי דבר מכל זה,
את האהבה שלא קיבלת ממנו, אתה מקבל מכולנו, קהל הקוראים האוהבים,
בחיבוק גדול,

הילד שלך משתמט?

ים כחול ושמים
שתי סירות של נייר
הדיג יורד למים
ורוכב על גב של דג אל האוצר.

כפר ירוק בין ערביים
פרדסים ושדות
האיכר חוזר לבית
מנשק אישה יפה וילדות.

אבא סיפור
אנ'לא יכול לישון
ירח מסתכל לי בחלון
עוד מעט אני אהיה
גדול יותר מדי
אז אבא עוד סיפור אחד ודי.

[...]

יום אחד בן המלך
התחפש לנסיכה
התחתן עם הצפרדע
''והכל נשאר בתוך המשפחה''
טוב טוב.

או שזה סיוט מבחינתך. לא יודעת.

אביך היה פנאט שראה את החברה מעל הכל
ובנך המשתמט הוא פנאט שרואה רק את עצמו מעל הכל
400 שח תודה ושלום

יונתן אחי:
אני יודע שעברת הרבה בחיים. גדלת בבית מורכב לאללה ואני בטוח שאתה סוחב על הגב צלקות שלא ירפו ממך שנים.
אבל-אתה שסימלת יחד עם בני דורך ומשפחתך את דור הנסיכים-את העלית של הנוער הישראלי הפכתם ברבות הימים למשמידי פרות קדושות.
הבעיה שממך תמיד שמעתי בציניות מה לא-אף פעם לא מה כן?
אז מה כן? חזרת מניו-יורק למדינה ההזויה הזו שגוזלת מאיתנו את החיים גם בעודינו חיים למה? סתם כי נוח? יונתן מה כן?
מה לא כבר הבנתי - אצלך זה הכול
מה האג'נדה שלך? מה אתה רוצה לומר?

איך קורה שאדם שכל הצלחתו התרחשה בארץ ובשפה העברית, מחליט לקרוא לילד שלו ''דילן'', על שמו של זמר אמריקאי משנות השישים? כמה ניתוק נדרש בשביל זה, כמה חוסר שורשים, כמה התנשאות ריקה וכמה התבטלות בפני האחר?
אביב גפן איננו מורד אמיתי. המורד היה אבא שלו, ואביב בסה''כ הלך בדרכו, רק מבלי לאמץ שום קונפליקט פנימי. אצל אביב אין קונפליקטים. אנחנו דור מזויין, מלחמות זה רע, ישראל היא פנאטית ובואו נשיר שיר לשלום. אין אצל אביב אהבת מולדת המתנגשת במחאה כואבת כנגדה. אצל אביב יש רק ''מחאה'' נגד גורם זר מבחינתו - המדינה. זוהי מחאה חלולה, שכן אין אהבה בצידה. זוהי מחאה מזוייפת, שכן אין בה כאב אמיתי.
אביב לא אוהב את הקהל שלו. הוא אוהב את בוב דילן, זמר מיבשת אחרת ומתקופה אחרת. זה רחוק, זה לא פה, וזה לא קשור אלינו בכלל. ככה אוהב את זה אביב. השאלה היחידה היא - למה שאנחנו נאהב את מי שלא אוהב אותנו?

מביך ומצער גם יחד.
שלא תדע עוד צער.

ואת מי מעניינות דעותיו המעוותות.

למישו יש הסבר לתופעה כזאת? זה מפחיד.

אני מצטער על מותו של אביך ז''ל.

אני מצטער על הרגשתך ויכול בהחלט להבין מאיפה היא באה.
אולי התנהגותו שלך אביך כלפי מי ששונה ממנו אכן מסמלת את פולחן המוות ,המיליטרסטי והמגוחך בתרבות הישראלית. גם לי זה נראה מצחיק שאני גר במדינה שבה גוף שמטרתו להרוג ומוחק את האינבדואליזם, מהווה נדבך מרכזי כ''כ בתרבות. (גם אם אין ברירה אלא לטפח אותו).
אבל בנימה האישית-תרגע, תתבגר,תשלים. אבא שלך היה אדם קר ומנוכר, זה לא הופך אותו למפלצת.

כל כך מכירה ,מקרוב ,כל כך כואב
לפני שנים קיבלתי החלטה להשאיר את אמא מאחור שלא תפריע לי הלאה בחיים
זה קשה מאוד ,אבל אפשרי .
יש לנו בגוף מחלקות של שמחות ,עצב ושונות הכנסתי למח' שונות לנצח.
כמו תמיד נאמנה לטור הלואי ואזכה לתגובה ממך

and here coms to an and another gloriest chapter of your novel family

לא היה שם מעולם, ואם ניסה להיות הרגיש לא נוח וברח חזרה לתוך המבצר המטופח שלו.
חבל רק שגם כשהוא היה וגם כשלא - הוא היה חתיכת נטל...
חולה עליך יונתן!!

יינתון מפשיט את חיו אביו ואת חייו-שלו עירום ועריה. אכן, יש משהו ערייתי בגילוי המביך הזה, בקור המקפיא שבו, בהעדר כל חמלה, בריחוק. אם לא בשל העובדה שהוא כותב על אביו מולידו - לכל המעט מפאת כבוד המת היה נכון וראוי אילו יונתן היה חוסך מאתנו, קוראיו הנאמנים, את מנת-היתר הקרה הזו, שעצם הגשתה אינה מכבדת איש.

אבין של יונתן גפן החל כנראה בדורות שקדמו לו , ולא יסתיים אצל בנו.

שבוי באהבתו לעצמו ועל הדרך הפסיד ומפסיד (עדיין נושם) ארבעה בנים לתפארת (טוב נו יש כמה עם נזק בלתי הפיך) ונכדים אחד אחד

מסתבר אין סוף הפתעות יש בעולם

איך העולם המודרני טרם השכיל לחוקק רשיון להורות?

בן אדם נורמלי ולא חולה רוח כמוך וכמו הבן שלך.

אבא העריך אותך, אחרת לא היה מתאמץ כל כל להרגיז.. אתה אדם מוכשר נאמן נפלא נדיר ויקר מאוד לגברת אחת שאתה לא מכיר אישית וודאי לרבות אחרות, יש לך X משגעת וילדים מבורכים, מזל טוב ליומולדתך ו.. תנחומים אם יורשה לי ..