אני מאשים את התביעה: הארץ מלאה בתינוקות / ילדים, אשר נפגעו מאיש זה ועורכת הדין שלו מעיזה לומר שהוא מעולם לא הזיק. כנראה שהתביעה לא עשתה מלאכתה כראוי. איך ייתכן שאני ורבים שכמותי, לא ידעו על המשפט הזה אלא רק בסיומו? איך התביעה לא דאגה לפרסם בציבור זימון להעיד לכל נפגעי המנוול הזה?
האם התביעה והשופטת מודעות לכך שכבר בשנת 2000 הוא הגיע לבית משפט בעקבות תלונה של משפחה ושוחרר בגלל שכביכול היה רופא. האם התבעיה פגשה את הכתבה הבאה: https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/archive/ART71/009.html
האם היא גבתה עדויות מהמוזכרים בה?
אני מאשים את השופטת שבשנת 2000 שיחררה אותו לחופשי על תלונה זהה בעבורה נכנס הפעם לכלא.
אני מאשים את מערכות המדינה שאיפשרו לחיית האדם הזו להשתולל במשך 6 שנים נוספות מהפעם הראשונה שהתלוננו עליו.
אני מקווה שאתם קולטים מה קרה כאן. מדובר באדם שכותש, משחית, פוצע, מחריב, לעיתים לצמיתות, איברי מין של תינוקות במתכוון, במודע וללא שיש לו כל ידע בנושא. לגבי חוסר הידע שלו יעידו אורולוגים שקיבלו לידיהם תינוקות, אשר ניזוקו מידיו ומוהלים, שתיקנו בריתות שלו. מחלקות האורולוגיה בבתי החולים שאני ביקרתי (לא מעט) מכירות את מעללי מפלצת האדם הזה.
ומה גזר דינו - 3.5 שנים. המנוול הזה ערך מאות בריתות אם לא יותר. צאו וחשבו כמה ימים שווה איבר מין מרוסק של תינוק במדינת ישראל. זו מדינת בדיחה המנוהלת על ידי רשלנים במקרה הטוב ופושעים במקרה הרע.
אני בעיקר מאשים את עצמי, שאני עדיין חי במדינה המאפשרת לחיות אדם להשתולל ברחובות, בכבישים, במועדונים וגם.. כן גם.. אל מול תינוקות בני 8 ימים. תרמתי מספיק למדינה הזאת. חפשו אותי מחוץ לגבולותיה. שלום.
הגב לתגובה זו