אפליה הזועקת לשמיים

האפליה בהתייחסות בין הישובים היהודיים לבין הישובים הערביים – זועקת לשמיים. שנים ארוכות עוברות עד שגופי התכנון מאשרים הקמת יישוב כלשהו והמתיישבים הפוטנציאליים נאלצים לעבור משוכות ביורוקרטיות רבות עד לקבלת האישור המיוחל. אולם, בזמן שהמתיישבים ממתינים וכוססים ציפורניים - מבצעים הערבים בניה נרחבת באזור שבו מיועד לקום היישוב היהודי. בשעה שהיהודים מגישים בקשות להקמת ביתם על אדמת מינהל מקרקעי ישראל בונים הערבים על אדמות המינהל ללא כל בקשה, המתנה או מילוי טפסים, ומה שיותר חמור – גם ללא כל הפרעה.

אין מי שימנע או יעצור את הבניה הערבית הבלתי-חוקית וזאת משום שהפקחים של מינהל מקרקעי ישראל או של משרד הפנים מפעילים את החוק באופן מפלה ורק כלפי התושבים היהודים, ומאפשרים לאזרחים ערביים בגליל לבנות ככל העולה על רוחם.

יש כאן גם בעיה של הונאת המתיישבים שהרי אלה באו לגליל מתוך הבנה כי הם נוטעים את ביתם באזור יהודי והנה הם מגלים להפתעתם כי האזור שמסביבם נכבש בהתיישבות ערבית בלתי-נפסקת.

את נחת שבטם ואומץ ליבם מגלים הפקחים דווקא כלפי היהודים. תושב אחד הישובים בצפון גילה לתדהמתו כי לפי חוקי המינהל - עפר שנחפר מהקרקע במהלך בניית דירתו חייב להאסף ולהיות מועבר לאתר מיוחד של המינהל הנמצא במרחק של עשרות קילומטרים מהיישוב. הפקח הוציא מיד צו הפסקת בנייה עד שהעפר יועבר לאתר זה !!

אין פלא כי במצב דברים זה ההתיישבות הערבית בגליל גדלה והולכת ולעומתה – ההתיישבות היהודים דורכת במקום.

הגב לתגובה זו