נראה שמעורבים פה הרבה מניעים לא טהורים בתהליך קבלת ההחלטות.חארת פשוט אי אפשר להבין את זה.
יש משהו יפה בזה שמאבקים כאלה מחברים ומצרפים אוכלוסיות שלמות למודעות ומאבקים ''סביבתיים-חברתיים''. אוכלוסיות שחלקן לא היו מגיעות לזה אחרת. רק באמת חבל שאלה הנסיבות שבהן זה קורה.
אסור להרים ידיים בפני השר בן-אליעזר וחבריו.
לעניות דעתי אפשר אפילו להגיע לבית המשפט בגין קיום תהליך קבלת החלטות לא תקין (אם מוצגת למקבלי ההחלטות רק אופציה אחת. ואולי הם עצמם דאגו שרק אופציה אחת תוצג להם בנושא הזה, כי מראש ידעו מהם רוצים להחליט).
ובגין קבלת החלטות ממניעים לא טהורים.
החלטות בלתי סבירות בעליל.
כאשר שורה ארוכה של מומחים טוענים שישנן אפשרויות אחרות שיחסכו בחיי אדם, במליוני שקלים של אשפוזים וטיפולים רפואיים וכדומה, והשר וחברי הוועדה אינם מתיחסים לכך, אחרי שזה הובא לידיעתם למרות שניסו להשאיר את המידע הזה מחוץ למערכת קבלת ההחלטות.
החלטה להקים תחנה פחמית גם נוגדת מספר החלטות אחרות שקיבלה הממשלה בנוגע לפליטת גזי חממה ועוד.
אני מניח שגם אם יחליטו שכן - אפשר לעכב את זה דרך בג''ץ לא מעט.
ובעיקר חייבים להבהיר להם שהמחיר שהם ישלמו על קבלת החלטות שפוגעת כל כך אנושות בכל כך הרבה אזרחים - פשוט לא ישתלם להם.
זה בידיים שלנו האזרחים. זה ועוד הרבה דברים אחרים. אנחנו מתעוררים ולוקחים אחריות. גם בכות בן-עליעזר ושכמותו.
ככה זה מעז יוצא מתוק.
גם בחיים הפרטיים שלנו אנחנו לומדים הרבה דרך קושי. כשמשהו מאיים עלינו פתאום אנחנו מוצאים כוחות ויכולות שלא הכרנו בנו קודם.
המאבק הזה כבר נושא הרבה פירות. יש כאן העלאה עצומה של המודעות להשלכות ולהשפעות של זיהום האויר. יש הדהות רגשית עם המאבקים הירוקים-חברתים וזה כשלעצמו מעולה.
ולכל האמיצים - אל ניכנע לשום אינרציה ובירוקרטיה ומניעים אישים והכחשות וכל השאר. פעולה לפי צו המצפון הנקי מחייבת בדיקה אמיתית של חלופות אחרות והחלטה ממניעים נקיים. רק מניעים מזוהמים מראש יכולים להביא להחלטה על זיהום נוסף.
לפעמים אנחנומרגישים קטנים וחלשים במאבקים האלה. אבל אם נסתכל על מה שקורה פה בשנים האחרונות נראה כמה רוח גבית אנחנו צוברים. רוח של מודעות ציבורית.
לחיי האמיצים. אנחנו כבר מנצחים. גם אם לפעמים זה לא נרה ככה... !