כבר כשעוברים את צומת יגור מרגישים תחושה שונה באויר. עוברים ממרכז הארץ לגליל - לא, אני לא מתכוון לנוף ולצימרים אלא למשהו אחר לגמרי. WELLCOME אתם במערב הפרוע של מדינת ישראל. על קטע הכביש של פחות מ-2 ק''מ מיגור לכיוון צומת רכסים פרוסים כ 20 דוכני ירקות. על הכביש ממש. ברובם עובדים ילדים קטנים כמוכרים. רכב שעוצר מסכן את המוכר, את הקונה ורכבים אחרים שעוברים בכביש. עברות על חוקי התנועה, העבודה, המע''מ ומס ההכנסה. ואיפה המשטרה? אין משטרה במערב הפרוע....מכאן ממשיכים לצומת סומך. מהצומת הזו והלאה לצומת תמרה, יבור ואחיהוד, בכל רמזור עומדים ילדים ערבים קטנים ומקבצים נדבות. מדי בוקר מפזר אותם רכב בצמתים ואוסף אותם לעת ערב. המשטרה? רשויות הרווחה? מישהו?...בצומת יבור אני מאותת לפנות ימינה. תוך כדי הפנייה אני קולט בזווית העין טנדר איסוזו ומשהו בו נראה לי מוזר. אין בו נהג. אה, בעצם יש, רק שהוא קטין. להערכתי כבן 13. לא תופעה יוצאת דופן במערב הפרוע. מיבור לכיוון מישגב נצמד אלי רכב מאחור ואז יוצא לעקיפה פראית על קו לבן ומול רכב שמגיע בנתיב הנגדי. אני יורד לשוליים, הרכב ממול גם כן, והנהג המופרע עוקף בבטחה. כחצי ק''מ אחר כך הוא מאט, כמעט עוצר, ופונה שמאלה לכפר שעב !!! כנראה מיהר לנחם את האבלים מהתאונה שבה קיפחו את חייהם כל בני משפחת חאוואלד מהכפר. ממש כאן בצומת יבור. יכולים להאשים את השופטים, את התשתית או את המשטרה. אבל בעצם מדובר בד''כ בנהיגה פרועה שלא מתאימה לתנאי הדרך. ובדרך כלל מדובר בערבים ! הסטטיסטיקה לא משקרת. אחוז התאונות בהם מעורבים ערבים גדול לאין שיעור מאחוז הערבים, או הנהגים הערבים באוכלוסיה. מישהו מנסה לטפל בתופעה? אולי בחינוך, הסברה, אכיפה? כלום. לאף אחד זה לא מזיז. אין משטרה בכבישים ובטח שלא בכפרים. אז במערב הפרוע כמו במערב הפרוע – כל אחד נוהג איך שבא לו.
ממשיכים לעלות למישגב, אני כמעט בבית. למותר לציין שלא ראיתי אפילו ניידת משטרה אחת בדרך. גם אם אראה, אני לא מצפה ליותר מדי. בד''כ מדובר במתנדבים, והרבה פעמים הם בעצמם עוברים על חוקי התנועה. נוסעים במהירות מופרזת שלא לצורך ולא שומרים מרחק.
אני מגיע הביתה, בבית מחכים חברים מהמרכז. תוך כדי שאנו יושבים בחוץ נשמעים צרורות של יריות. לא זיקוקים. צרורות מנשק אוטומטי, לפי הרעש זה קלצ'ניקוב. אני לא מתרגש, אבל החברה מהמרכז נלחצים. אני מסביר שמדובר כנראה בחתונה למטה בכפר הערבי. החברים לא מקבלים את ההסבר ומתעקשים להתקשר למשטרה. בחצי חיוך אני נותן את מכשיר הטלפון ואחד מהם מתקשר למוקד 100. המוקדן מהצד השני שומע דיווח על ירי מנשק אוטומטי, לוקח פרטים ומבטיח לשלוח ניידת. שלחו ניידת? מה פתאום. המשטרה לא נכנסת לכפרים כלל. לא כדי ללכוד עברייני תנועה, לא פורצים ובטח שלא כדי לאסוף נשק. תגידו שיום אחד הנשק הזה ישמש למטרות אחרות. נכון, אבל במערב הפרוע זה ממש לא מעניין אף אחד.מגיע הלילה. אני מארגן את המשפחה לשינה. חלק מההתארגנות כוללת נעילת הדלתות, סגירת תריסים וחלונות. אין ברירה, גם בקיץ אנחנו נאלצים לסגור הרמטית את כל הבית. מהסיבה הפשוטה שכל לילה נפרצים כמה בתים בישוב כמו גם בשאר ישובי המועצה.כך כל לילה, כך כבר חודשים ושנים. והמשטרה – אמרנו כבר שהיא לא קיימת. יש איזה רכב של מתנדבים שמסייר בלילה ברחבי המועצה. הוא איטי ונוסע עם אורות מהבהבים. הגנבים רואים אותו ממרחקים כך שנמנעת מהשוטרים החוויה של לתפוס גנב על חם. תגידו מה עם מארבים, תצפיות, חקירות? NADA. רוב האנשים שבתיהם נפרצים לא מדווחים אפילו למשטרה. קודם כל אין טעם וכמו כן כולם מעונינים לעזור למפכ''ל החדש בהורדת הסטטיסטיקה של נתוני הפשיעה....תגידו שיום אחד פריצה כזו תהפוך גם לאונס, או רצח? אולי למקרה שי דרומי 2? תגידו, אבל אם עד עכשיו לא הבנתם, אתם במערב הפרוע.
הגב לתגובה זו