אל לנו לשכוח שכזאת פעולה תגרוו הוצאות מאוד גדולות, דבר שכמובן יתגלגל ישירות לצרכנים הקטנים...

הריי המפעלים לא יסכימו לספוג את העניין הזה מבחינה כלכלית.

צריך לחשוב על דרך אחרת ... שהמימון לפרויקט כזה ותחזוקתו השוטפת לא יפול כולו על היצרנים אלה בשיתוף הממשלה ,ובגלל שהממשלה אימפוטנטית אז פשוט הלוביסטים של החברות הגדולות במדינה פשוט יטרפדו את העניין במהירות.

שקניתי שואב חדש החזרתי את הישן,דכי שהם ימחזרו את זה,שירות אדיב גם לצרכן וגם לעולם.הלוואי עלינו

למה לחכות ,הבנתי שכבר ממש החליטו שצריך למחזר וכדאי גם את הבקבוקים הגדולים. החוק כבר עבר קריאה ראשונה והוא תקוע דוקא אצל השר הממונה. אולי כדאי פשוט להצביע בעד הבקבוקים הגדולים ואז ימחזרו הרבה יותר וסופסוף הסביבה תהיה נקייה מהבקבוקים הגדולים וכולם יהנו.למה השר לא מקדם את החוק?אמרו לי שהוא בעד בעלי ההון .הוא צריך לדאוג להגנת הסביבה ולא להגנת בעל המפעל וההון . יש לבעלי המפעלים מספיק כסף גם לנקות את מה שהם מלכלכים והכלובים שמפריעים בדרך שיהיה פיקדון ובקרוב.

מוצרי החלב למשל לשאת בנזק הסביבתי -חברתי שהם גורמים אבל...אנו כבר לא בעידן התמימות.החברות יצייתו לחוק ו...יגלגלו עלויותיהם החדשות על הצרכן.

ודבר חשוב - גם למחזור יש מחיר - גם מיחזור צורך אנרגיה, כלומר משאבים ומזהם...
לכן הכי טוב זה להפחית את כמות הצריכה המטורפת שלנו...
מה שמפנה לנו כסף, אנרגיה, זמן ומשאבים אישיים אחרים שלנו לטובת המשפחה ומסע הפנימי של כל אחד מאיתנו - שהם הרי הדברים שדרכם אנו זוכים לסיפוק ואושר האמיתיים והמתמשכים (ברי קיימא), בניגוד לסיפוק וההתלהבות מן האופניים / טלוויזיה / מחשב / מכונית / ... החדשה, שבדרך כלל חולפים בתוך שבועיים ואז אנחנו כבר מחפשים משהו חדש לקנות כדי לעורר את ההתלהבות מחדש... זה לא תמיד קל להבחין בזה, אך ככל שמבחינים בזה יותר פעמים יותר משתכנעים ואז פשוט קונים פחות ומקדישים את המשאבים האישיים לדברים אחרים - לא מכפיה אלא באופן טבעי והגיוני מתוך מה שראינו על עצמינו...
כי הריגוש הזה של קניית משהו חדש כבר לא כל כך משכנע אותנו, כי אנחנו יותר יודעים כמה הוא קצר ובן-חלוף...
לעומת הסיפוק מחוויית המשפחה וחוויית האני שהם אלה שמרגיעים ומספקים אותנו באמת ושאותם אנחנו מחפשים, בטעות, בריגושים החולפים של רכישת משהו חדש...
בבאהבה.
ובהצלחה לנו.

יש צורך לקביעת גבולות אחידים בחוק למשל למכלי איסוף למחזור (לא יכול להיות שיש רחובות שיש בהם כל 200 מ' מיכל איסוף וברחובות שאורכם מעל קילומטר אין ולו אחד), תדירות איסוף (מרבית מכלי איסוף הבקבוקים והנייר שנתקלתי בהם עד כה ושהנני משליך אליהם את פסולתי עוברים את הקיבול עד האיסוף ובלית ברירה אנשים נאלצים להשליך פסולת שכבר היום ניתן למחזר לפח האשפה הכללי) ועוד..

כמו כן ראוי למחזר כמות רבה בהרבה של סוגי פסולת באופן המוני ונגיש (כגון: זכוכית - כולל הפרדת צבעים, פלסטיק כללי (לא תמיד ניתן להכניס למכלי האיסוף), מתכות ועוד) וכמו כן להעלות מודעות ונגישות למיחזור דברים מורכבים יותר שלא ניתן לאסוף במכלי איסוף ברחובות (ויכולים להוות מפגע בעצמם) כגון: סוללות, מכשירי אלק' ועוד..

כמו כן חובה להכיל את חוק הפיקדון על כל בקבוק באשר הוא (כן, אני יודע שהחרדים הפילו זאת מכיוון שלא נוח להם למחזר) ולהעלות את הסכום לפחות ל-1 ש''ח לבקבוק על מנת שבהחלט יהיה משמעותי ההבדל הנ''ל! אז רוב האנשים יחזירו בקבוקים למניהם (מעניין שכך הדברים פועלים באופן מופתי בגרמניה, אוסטריה, שוויץ ומדינות ארופאיות נוספןת - למרות שלא ניתן להשוות את הבדלי התרבות, וכמו כן ביפן, ד. קוריאה ושות').

וכמו כן כמובן שחייבים להמשיך בקמפיינים ובכל דרך אפשרית (כולל קנסות) להעלאת המודעות למיחזור וכמו כן למניעת השלכת פסולת במקומות שלא יועדו לכך! ועובדה ששיטה זו עבדה, המודעות כבר היום גבוהה בהרבה מזו שהייתה לפני מס' שנים ולמשל בתחום ההגנה על פרחים מוגנים הדבר הצליח להפליא וזה עוד כשחלק מהחברה הישראלית היה אז פרימיטיבי יותר מהיום ולא נקלט באופן איכותי במדינה דאז!

יש מה לעשות, אך אין זה תפקידם של היצרנים להקים תשתית, כן יש יכולת לחייב חברות שמייצרות בארץ לקנות אחוז מסויים מחומרי הגלם כחומר ממוחזר, בכך אפילו יש היגיון רב, הן כלכלי והן אקולוגי (ולעולם לא יוכל להתקיים היגיון אקולוגי ללא כלכלי בעולם המודרני).

בהצלחה ביוזמות איכותיות בעתיד!

הכל רק לא עוד חוק שיזרים כסף שחור לארגוני פשע.
כלובי הבקבוקים הוכיחו שאנשים דווקא משתפים פעולה, שימו לנו פחי מחזור בבתים וזה יעבוד מצוין