1. מה לעשות, כשיש הרבה ילדים רמת הנקיון לא יכולה להיות גבוהה במיוחד.מה לעשות? לצמצם בילודה? להביא ילד וכלב כמו החילונים ואז נראה כמוהם מבחינות נוספות?
2. למה הקבצנים ברחוב ר' עקיבא בבני ברק, שרובם נראה לי דווקא חילוני עם כיפה מהבר מצווה, באים לקבץ נדבות דווקא בבני ברק על אף העובדה הידועה לכל לפיה בני ברק היא מהערים העניות בישראל? מדוע הם אינם הולכים לקבץ נדבות בצפון ת''א או לכפר שמריהו המטופחים המלוקקים והמשופעים בכספים? שמא יודעים הם שמשם יגורשו או בבעיטה או על ידי ניידת משטרה?
נראה שהתשובה פשוטה, בכפר שמריהו הכל מצוחצח אבל הפנימיות של האנשים בה רקובה, רקובה מן המסד עד הטפחות. בבני ברק העניה הקבצנים יודעים שהם יקבלו יותר, הרבה יותר, עובדה המעידה על גדלות הנפש של התושבים של בני ברק להבדיל מאותם מוזאונים מלוקקים המאכלסים בני אדם שאוי לו לזה שיזדקק אי פעם לחסדיהם.
3. ''איזהו חכם? זה העושה את העיקר עיקר ואת הטפל טפל'' (הרבי מקוצק)
החילוני משקיע את חייו באיך שהוא נראה, מעבר לאומללות הזאת אין לו משהו אחר. החיצוניות השתלטה באופן מוחלט על ההוויה שלו וכמובן שפנימיותו נראית בהתאם - דלה ריקה עלובה ועקרה. מוסדות החסד, העזרה ההדדית והחינוך על טהרת הקודש אינם בוהקים כמו נקיון הגינות והרחובות אולם המעמיק לבחון ראוי שיבין שאין בתפאורה חיצונית כדי לחפות על ריקבון פנימי ואוי לו למי שמתפתה ללכת שולל אחר מראה עיניו.
''אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו'' - זו ההסתכלות היהודית אותה דורשים מאיתנו חז''ל לאמץ. אין בכך כדי לשלול נקיון חיצוני, וודאי שיש לזה מקום אולם מכאן ועד הטירוף החילוני בתחום זה, המחפה על הריקנות הרוחנית שלו, רחוקה עד מאוד הדרך.