כולם מרוצים: המינהל מקבל כסף, משרד התשתיות מספק חול בזול, הקבלנים מעמיסים את הדיונה ובונים.... עם ישראל חי! הידד!

האם זו משמעותה של הציונות - שימוש חסר גבולות בכל מה שקיים כאן, בלי לחשוב שנתיים קדימה? האם בשביל זה כל הפקידים הללו מקבלים את משכורותיהם?

על מה מדובר???????? לא קראתי אבל נראה לי שזה על נחשים נכון.???????????

גרתי בקיבוץ סמר שנה שלמה (בשנת 2001), ולא אשכח לעולם את הזכרונות הנפלאים שהיו לי מהמקום היפייפיה הזה, מהדיונות וכל הסביבה.. עצוב וקורע לב אפילו רק לחשוב שהמקום הזה עלול לההרס!

אסור לתת לאנשים חמדניים לכסף, שחושבים רק על עצמם- לקבל אזור שבעצם שייך לא רק לתושבי האזור, אלא לכל המדינה ולכל העולם... לא לכל דבר יש מחיר- במיוחד הדיונה הזאת שהיא האחרונה באזור כולו!

אני מאוד מאוד מקווה שהאזור ישאר כפי שהוא, ובכלל כל אזור הערבה הנפלאה הזאת..

ובהזדמנות הזאת,
תודה רבה לכל תושבי סמר!
ולרועי טלבי האמיץ.. :-)
גיל בר-און:-)

לא רק שהשיקום הוא פיקצייה, אלא שבמקרה של חולות סמר הוא גם בדיחה אחת גדולה. לא דובים ולא יער צמח שם, והמקום נראה כמו לאחר הפצצה (בטח שלא מגיעים נופשים ומבקרים)

מה זה הקשקוש הזה? תאמינו לי שאם תגידו ליזמים ''לא'', הם בעצמם יבדקו את האופציות האחרות. נמאס שנותנים את המדינה לכמה עשירים מזהמים כמו האחים עופר וחבריהם השונים, ואחר כך עוד מאשימים את הגופים הירוקים. הזכות של התושבים במקום לאיכות חיים וסביבה גוברת על שיקולי הרווח של חברות הכרייה ולפגוע בטבע זה לא פתרון הגיוני לעבריינות. המינהל- הוא זה שצריך לרדת מהעץ, אפשר לחשוב שבונים גורדי שחקים באילת. מעניין גם ש''משבר'' נמשך עשר שנים. פשוט זריית חול בעיניים- אנשים עצלי מחשבה שאין להם כוח לבדוק, כי זה יותר עבודה מפשוט לאשר את הכרייה.
וגם ניסו לעשות את זה כמו גנבים בלילה, ממש התנהגות של צדיקים.

לפי מה שאני יודע, יש באילת מאות אלפי טונות של חול מחצבה (למי שלא מבין, זה חול שנוצר בתהליך ייצור החצץ) והקבלנים מתים למכור אותו לעבודות תשתית - וגם לבטון. אז למה לא להשתמש במה שכבר יש? אולי בגלל שהמדינה לא תוכל להרוויח עוד שני מיליון ש''ח. כבר שווה הדיונה בשקלים?

כשהייתי בסיור בערבה במילואים ביקשנו להיכנס לקיבוץ למלא מים בגריקן ונעננו בשלילה.נאמר לנו כי לא ביקשו שמירה מחיילי צה''ל.וכי הסיורים והשמירות על הגדר הן כתוצאה מהכיבוש.ןלכן אין לקיבוץ עיניין לפתוח את השער.

תגובת המינהל, בדבר השיקום היא הבלים, אם לא לנקוט לשון יותר בוטה. להגיד שאחרי שהקרקע מקבלת טקסטורה של מגרש חנייה זה ''שיקום'' ושהחיות תיכף חוזרות? פשוט לא ייאמן. אפשר לקוות שלפחות הם מאמינים לדיסאינפורמציה שלהם.

ולהתחיל לכל הרוחות לטפל בחלופות! למה תמיד הולכים לפיתרון הכי קל של הרס הסביבה? מה ערכה בשקלים של דיונה מושלמת?