צריך למחות ! ושהאב יפסיק לדבר ויראה הוכחות שאכן על ידי טיפול תרופתי המצב נשלט.
לא יתכן שלהורים אלו לא תהיה הזכות לגדל ילדים. זו זכותו הבסיסית של כל בן אנוש.

עברתי את גיל השלושים ובמבט לאחור אסור לתת להורים חולי נפש לגדל ילדים.

החלטה נכונה.

לאף אדם אין את האמת המוחלטת בכיסו, וכל מה שהפסיכאטרים אומרים הוא בגדר השערה, תיאוריה, ולא יותר. על סמך תורה חסרת בסיס אמיתי מערכת המשפט מעזה להתערב במקומות שאין לה כל יכולת להתערב, ואף אסור לה באיסור חמור להתערב. כה חבל שאין מערכת משפט למערכת המשפט. איזשהי אפשרות לשפוט שופטים על טעויות שעשו בשיקול דעת, בנהייה אחר גורואים בדמות פסיכאטרים, וכו'. מתי יבוא הסוף לנזק שגורמת הפסיכיאטריה ומערכת פקידי הסעד?

קרוב שלי חולה בסכיזופרניה. לקח לנו שנים להבין, שלמרות כל הכאב והצער, הוא אינו מסוגל לדאוג אפילו לעצמו, קל וחומר לבני משפחתו. חוסר היכולת שלו לראות את המציאות כמו שהיא, הפכה אותו לפגיע ולפוגע. עם כל הצער, אני מסכים עם החלטת בית המשפט. כשאין תקווה לשינוי במקרים חמורים, אסור לאפשר לילד לגדול בבית בו כל מערכת החיים הזויה והרסנית.

המערכת מזינה עצמה באמצעות ילדים שמוכנסים למנגנון האימוץ כדי שתהייה הצדקה לתקנים, למנגנון נפוח ועם יחצנ''ים תחת כל עץ רענן הם משחירים ומכפישים הורים ביולגיים וגוזלים מהם את ילדיהם.

בית המשפט העליון טעה כשלא בחן אימוץ פתוח, אומנה ומשפחות תומכות שימנעו פגיעה בהורים הביולוגיים שזכאים שהמדינה תסייע להם.

פתרונות כאלו נוסו ומנוסים בכל העולם אבל אם לא יהיה אימוץ - לא יהיה צורך בפקידת סעד לפי חוק האימוץ. לא יוזן הביקוש לילדים במשפחות עקרות, ועבודת ''הרווחה'' תהיה אמיתית מידי ומתישה.

באמצעות גזילת הילדים הפתרון פשוט, ללא מאמץ, ללא פיקוח אמיתי, ללא מקצועיות - מזינים את המערכת המטופשת וטוענים ש''מונעים מהקטין סיכון''. כבר הוכח בעשרות מיקרים שהטענה על ''חוסר מסוגלות הורים'' היא עלה תאנה לכיסוי ערוות בית המשפט והמנגנון המטפל.


בושה - ישראל 2008 לא למדה דבר.

ועוד נקודה מי ההורים הביולוגיים ? תמיד מדובר או בחד הורית, שהסתבכה עם פקידת סעד - או חולי נפש, שהמדינה מונעת מהם סיוע, לטובת הקטין מוציאה אותו למשפחה שלעיתים הוא עצמו (עשרות מיקרים שאני מכיר) בורח ממנה - או עניים בני עניים שאינם מוצאים דרך לתקשר עם הרווחה, ושוב, רבים איתה.

החלטה כואבת. יש הרבה הורים שכלפי חוץ נראים ''בריאים בנפשם ונורמלים'' אבל בחדרי חדרים מתעללים פיזית ונפשית בילדיהם.

לעומת זאת, כאן יש מקרה של זוג הורים, שמן הסתם מקבלים טיפול תרופתי ותמיכה רפואית ומשפחתית - והם כל כך רוצים ומשתוקקים שילדם ישאר בחזקתם.

אין לי ספק (ואני לא אשת מקצוע בתחום הרפואה) שהחלטת העליון תגרום לרגרסיה במצבם הנפשי של זוג ההורים האומללים האלה.

ליבי, ליבי איתם.

במה אין מסוגלות הורית?
הם לא יכולים לתת לו אהבה?
אם הם לא יכולים לתת דברים אחרים, צריך לעזור להם, ולא לקחת מהם את הילד, רק כי החברה מפגרת בכל הנוגע לבריאות הנפש.

אם שני ההורים היו חולי סרטן והיה להם קשה לטפל בילד, גם הייתם מוציאים את הילד מהבית?

דווקא, אם אתם כל כך דואגים לבריאות הנפשית של הילד לכשיתבגר, הייתם צריכים לתת לו לשמור על קשר עם הוריו.
אהבת הורים וקבלת אהבה מהם, היא היסוד הראשון לבריאות נפשית.

שופטים מימי הביניים אתם!
עשיתם משפח במקום משפט.
עם העונשים המגוחכים שלכם לעבריינים, ואי הצדק שאתם עושים עם החלשים ולילדיהם.
קיימתם את האימרה: כל המרחם על אכזרים, סופו מתאכזר לרחמנים.
יום יבוא ויקראו את הפסיקה שלכם, ולא יאמינו שהיה דבר כזה במדינה הזאת.