שכחת את התגובה הישראלית לחטיפות?
שכחת שכולם התקוממו כנגדה?

יש פתגם שאומר מי שנכווה ברותחים ניזהר בפושרים,מיקרים רבים של רותחים ואין ניזהרים עד מתי.
האם הצלב האדום מבקר אצל שבויינו,במידה ולא צריך להפסיק את הביקורי השבויים שאצלינו.
ורק כאשר ישחררו את שבויינו אנו נשחרר שבויים.

לתת פיתחון פה לפרופסור דרור בנושא החטיפות-זו טעות אם לא למעלה מזה-הוא מדרדר את כל הנושא למרתפי הטיפשות האנושית.

עניים, רעבים, וילדים נכים וגם מבוגרים נכים מופקרים לגורלם, והמדינה מקצצת להם עוד ללא בושה. למה שלא תזעק הזעקה הזאת ?
אחר כך תוכל להתפנות לחזק החברה מבפנים לעמוד בלחץ משפחות החטופים הבאים (שנתפלל שלא יהיו).

מגוחך האיש וטורו

you shamed yourself with the contradicting declarations during and after your Vinograd commission service. I think that the time for you to leave the public stage has come

מדובר במאמר הגיוני, צלול ונבון.
הלוואי והיה לנו מנהיג/ה שמסוגל/ת לאמץ ולישם את עשרת הנקודות.

תחזיר את הכסף שקיבלת על ועדת וינוגרד יא חוצפן !!!!!

איך לבנאדם העלוב הזה יש אומץ עוד להציע הצעות??? אני בהלם!

אין בושה במדינת ישראל

אחרי הפאשלות שלך בדוח וינוגרד, זה לא יעזור כלום מה שאתה אומר. את כל זה היית צריך לכתוב בדוח.

וחזונו הקולוניאליסטי משיחי על כינון מצודה צלבנית מערב אירופאית,ליברלית,קוסמופוליטית ומולטי אתנית בלב המזרח התיכון.
זו הבעיה ואין בלתה.
הסמול הלבן רצה לחקות את המערב? אז התוצאות בהתאם.קיבלנו חבר חלשה,רקובה,מנוונת ונהנתנית שמבוססת על נהנתנות,פחדנות,צבירת רכוש,סמים,הפקרות מינית,שופינג אובססיבי ואינדיבידואליזם קיצוני.

אתם הבעיה.לא נחוצה כאן שום אסאטרטגיה אלא שחרור המדינה מציפורני המיעוט הסמולני הלבן ועידוד הגירה למדינות המערב של כל האוכלוסיה החילונית שחולמת על חיים במדינה מערבית ''מתקדמת''.

מדינה מערבית,לפחות במתכונתה מאז שלהי שנות ה 60,היא מדינה חלשה,רקובה,מסואבת שתקרוס כמו מגדל קלפים לנוכח כל אתגר בקנה מידה גדול.

בעבר,ליפול בשבי נחשב לבושה.חיילים שנפלו בשבי עמדו לדין לאחר שובם.היום,ליפול בשבי ולהכנע זה דבר נורמטיבי ולגיטימי.ולמה זה קרה? כי הסמול הלבן מנס לכפות את דתו הליברלית על כלל המזרח התיכון.
אתם לא יותר מחבורת מיסיונרים משיחית שמנסה לכפות את הדת הליברלית על כלל המזרח התיכון ולא שונים במאומה מהמיסיונרים ששלחה בעבר הכנסיה לדרום אמריקה,אפריקה,אוסטרליה וצפון אמריקה כדי להרחיב את השורות.

הפתרון שאני מציע פשוט הרבה יותר. להודיע שבעתיד לא ננהל מו''מ על חטופים בשום מקרה. דבר שיביא לכך שחטיפות לא יהיו כדאיות. כמובן שתגובה קשה ונסיונות חילוץ ייעשו במידה ובכל זאת תתבצע חטיפה.

השבוע אמר נסראללה שגל הירש גרם גם להפסד בגאורגיה.כל זאת כמובן כדי לפגוע בחוסן בישראל.
ומי אם לא כתבי ישראל רצו אצו לעשות מזה כותרות

צודק בכל מילה כן ירבו חושבים כמוהו

באוניברסיטה קראתי פעם את ספרו על התנהלות ציבורית, וזה כבר אז נראה לי כגיבוב של שטויות במיץ, דברים שמשקלם קל מנוצה.
רמת הדיון שאליה נוטה הנ''ל אפסית, למרות שהוא ממלא אותו במלל רב.
רוב הדברים שטחיים, שטותיים, אין בהם ערך רב, וכל אדם עם קצת שכל על הכתפיים היה אומר אותם, גם ללא איצטלא של פרופסור.
אותו דבר במאמר זה: האם מישהו באמת ייקח זאת ויעשה מזה פרוצדורה להתנהלות מדינתית ? בודאי שלא. אבל הכותב עשה את שלו, הוא פירסם עוד מאמר.

אולמרט יצא למלחמת לבנון השנייה בהנחה שהעולם יעצור מידית את התקפת ישראל. אולמרט לא חשב על אפשרות אחרת ומגובה ברמטכ''ל ההתנתקות פתח בהפצצות. כל הפעילות הקרקעית הייתה ספינים שנועדו למזער את הכשלון. וועדת הטיוח שותפה לנזק ההרתעתי שנגרם למדינת ישראל.

יש להחיל גזר דין מוות למחבלים רוצחים שיישומו יהיה תלוי ועומד למקרה שיחטף חייל.
אם יחטף חייל גזר הדין יצא לפועל, כל מחבל לפי תורו.

ומעבר למערכת משפטית שמתאימה את עצמה למצב חוקי של דמוקרטיה מתגוננת.
רק אז אפשר לחשוב על חיים בעולם המציאות האמיתית שמעבר לעולם האגדות הקסום של אהרון ברק ודומיו.
עד אז, נמשיך לשכב בפישוט איברים, עטופים בניירת משפטית אינסופית, וגרוננו חתוך על פי חוק.

ולכן , עם כל הצער, אסור לשחרר רוצחים שיחזרו מייד לפשעיהם וירצחו אזרחים ישראלים, תמורת שחרור חייל שבוי.

בוודאי לא כ''מחוות'' לרשות הפלסטינאית ללא כל תמורה.

בכל המלחמת נופלים שבויים בידי האוייב, והשבויים משוחררים עם תום המלחמה. במלחמת העולם השנייה שהו חיילים יהודים במחנות השבויים בגרמניה מעל ארבע שנים, והנאצים לא פגעו בהם לרעה – היות והיו להם שבויים אצל בעלות הברית.

ממשלת ישראל מתיחסת למחבלים האסורים לפי כללי המשפט, למרות שאין להם את הזכויות לפי אמנת ג'נבה – פגיעה מכוונת באזרחים, אי לבישת מדים, שימוש באוכלסיה האזרחית כמגן אנושי בפני התקיפות כנגדם. יותר מזה, היא משחררת מחבלים שנשפטו למאסר ממושך כ''מחוות'' או תמורת גופות של חללים, ובכך מסכנת את חיי האזרחים הישראלים עקב ירידת ההרתעה של
מאסר ממושך.

המסקנה – באם החמאס אינו נותן לשבוי הישראלי את הזכויות המגיעות לו (ביקור הצלב האדום, חבילות ומכתבים), על ממשלת ישראל להפעיל לחץ נגדי על החמאס על ידי איסור ביקורים של משפחות האסירים של החמאס, ושלילת תנאי כליאה נוחים.

עברו הזמנים שמדינת ישראל הייתה בטוחה שהיא יכולה לקחת ''סיכונים מחושבים'' ולא להתחשב במציאות הלא סימטרית. בזמן הסכם אוסלו אמר, למשל, יוסי שריד, ש''באם הרובים שאנו נותנים לפלסטינאים יופנו נגדנו – ניקח אותם בחזרה''.

כיום ממשלת ישראל נרתעת מלהפסיק את ירי הטילים מהרצועה עקב מספר האבידות החזוי בפעולה כזו, ושילך ויגדל עם הברחות הנשק החדיש ובנית הבונקרים המבוצרים מהמלט שממשלת ישראל מספקת גם כיום...

לכתוב על מנת לקבל תגובות קוראים מבלי לאמר דבר זו אי הגינות אימטלקטואלית.
כמובן שמדבריך מכה קשה הרעיון של חיסול אזרחים לא נשלל (אגב קוראים לזה השמדת עם)

עם חיזבאללה.
כעקרון צודק מחבר המאמר.

עם כל הכבוד והכאב , ישראל אסור שתשחרר מחבלים תמורת חטופים , מתים או חיים ! הפעולות היחידות שהיא צריכה לעשות הם : נסיון חילוץ , חטיפות קלפי מיקוח [ ''אסים'' ולא דגי רקק } , אין משא ומתן עם חוטפים , מכות כואבות חסרות יחס לתוצאת החטיפה , פעולות עונשין תכופות גם נגד אוכלוסייה . בד בבד צריך לחנך מחדש את הציבור ליכולת עמידה איתנה מול החוטפים מתוך ידיעה ברורה , שסימני חולשה רק יזמינו חטיפות נוספות . האיסטרטגיה קיימת מזמן ! הבעייה היא עם מקבלי ההחלטות המתכופפים לכל משב רוח קלה שנושבת מכוון המחבלים וגם , מזו הנושבת מסקרי דעת של התקשורת . הרי לתקשורת יד ורגל עמוקים בהפגנות מחאה כי אותן אפשר לסקר ולמלא עמודי עיתון ריקים !

למה לא המלצת המלצות אישית ברורות יותר נגד אולמטר כאשר היתה לך האחריות והסמכות לעשות זאת.

יש דברים שהועלו כאן שיש בהם טעם. עם זאת, יש דברים שלא ניתן ליישמם. מה פירוש להכות בחוטפים ובמנהיגיהם, הרי אין אנו יודעים מי הם החוטפים, וממילא היינו מכים בהם לו יכולנו. פגיעה במנהיגיהם, או פעולות ראוה, תיורטנה מיידית ע''י הבג''צ.
ניתן להשיג קלפי מיקוח, למשל לחטוף כל יום (אכן, כל יום) כמה בחורים מהרצועה (או מהגדה). האם יש לנו כלים לטפל בהם? האם בגצ לא יורה על שחרורם?
האפשרות היחידה ליישם פעולות כאלו, היא בחקיקה מתאימה, שתקבע את האפשרות לפגוע בזכויות שונות של אנשים מחברת החוטפים (וגם תגדיר שצורה סבירה מה היא ,חברת החוטפים'' שמותר לפגוע בה בשל החטיפה). יואיל נא פרו' דרור להשקיע את כשרונו בניסוח חוק מתאים, ואח''כ ישכנע את חדלי האישים מהכנסת לאמצו, ואז ייקל מאד לבצע את שאר רעיונותיו.