כן ישר ואמון על כלל הציבור יחי , הגב' בייניש עלייך להסיק מסקנות ולהיתפטר לאלתר

מתוך כתבה ,בעת שנסתיימה החקירה הפלילית נגד יחזקאל ביניש- היתה עדנה ארבל פרקליטת המדינה. בתשובתה לטענות שהיא ''מייבשת את התיק'', ארבל טענה, שהיא חברה טובה של ביניש ויש לה ניגוד עניינים להכריע בו. מאז, מסיבות ברורות לאור הרכב הועדה לבחירת שופטים שבה יושבת ביניש- נמנעו כל פרקליטי המדינה והיועמ''שים מלהכריע בתיק הפלילי של בעלה. נראה שגם מזוז, לאחר שספג אש בכמה הזדמנויות מביניש- נרתע מלקבל החלטה*. כמה שנים נוספות עוד ייבשו את התיק הפלילי עד שהציבור ישכח את החשדות כנגד יחזקאל ביניש? פרקליט המדינה הבא יצטרך לקבל החלטה אמיצה בתיק הפלילי של יחזקאל ביניש- בעלה של נשיאת בית המשפט העליון- דורית ביניש. האם אין טעם לפגם בהרצת מועמד מטעמה של ביניש (שי ניצן) לתפקיד פרקליט המדינה, כאשר אותו פרקליט יצטרך לקבל החלטה אובייקטיבית בתיק של בעלה ? בפוסט שלי אני שואלת, האם מועמדותו של שי ניצן לא צריכה להפסל לאור העובדה שהוא חייב את כל הקריירה שלו לביניש ולחברתה הטובה ביותר- עדנה ארבל? האם העוזר לשעבר במשך 5 שנים של ביניש, שנהג להמשיך ולבקר את חברתו הטובה בלשכתה בבית המשפט העליון (ללא נוכחות צד שני ועל כך כבר נכתב) יכול לקבל החלטה אובייקטיבית בתיק של הבעל של חברתו הטובה שקידמה אותו רבות- ומריצה אותו בימים אלה לקידום נוסף ולתפקיד פרקליט המדינה? * הספין האחרון שבמהלכו השתלחה הנשיאה של בית המשפט העליון במזוז היה בבג''ץ בעניין קצב, בימים שבהם מזוז היה אמור לבחון את תיקו של בעלה של ביניש- קיבלנו דיון עם כותרות בעיתונים והשתלחות בפרקליטות תחת הנהגתו של מזוז. באופן לא מפתיע- מזוז עדין לא קיבל החלטה בתיקו של האזרח יחזקאל ביניש. אפא ןאפא ,ביזיון? הפרופסור למשפטים השר דניאל פרידמן ראש הממשלה הבא שלי

גם למערכת המשפט תרומה לערעור אמון הציבור באישים ובמוסדות שמנהלים את חייו. עיקר תרומה זו איננה נזקפת דווקא לתוצרים המקצועיים שלה, אלא לפוליטיקה ולנפוטיזם שפשטו בה, למינוי בני משפחה ומקורבים לכל חלקה טובה. הדוגמאות לא חסרות: אשתו של אהרן ברק, הבת של דורית בייניש, הבת של מנהל בתי המשפט הקודם דן ארבל, היועץ המשפטי הקודם אליקים רובינשטיין ורעייתו מרים. לעתים נדמה שאין מערכת משפחתית יותר מהשירות הציבורי השיפוטי. בשנים האחרונות נחשפה גם הפוליטיקה הירודה של המינויים לבתי המשפט ובעיקר בית המשפט העליון. קודם זה היה השופט מישאל חשין שיצא חוצץ נגד מינוייה של השופטת איילה פרוקצ'יה שהרשיעה את גיסו אלי הורביץ. חשין, שמשמש גם כממונה על האתיקה של השופטים, היה חייב להימנע מהתערבות במינוי זה. פסילתה של פרופסור נילי כהן תוך הפרחת השמצות לגביה, ומבלי לאפשר לה להשמיע את עמדתה, היא דוגמא מצויינת להתנהלות שבגינה היה בית המשפט משפד אחרים, אבל נמנע מליישם את אותן נורמות על עצמו. מינוייה של עדנה ארבל הוא דוגמא נוספת לחברה שמביאה חברה תוך עקיפת כל סימני השאלה המטרידים שנלוו למינוי. וכשמשווים מינוי זה להתנגדות העזה לפרופסור גביזון, מתחזקת התחושה שלמועדון העליון מתקבלים רק חברים או יס-מנים. ואם כבר מדברים על חברי מועדון, צריך לזכור את סדרת הזיכויים של בכירי צווארון לבן כיעקב גנות, רפי הוכמן, שמחה דיניץ ואחרים, זיכויים שחלקם התמוה סיפק רוח גבית לשחיתות, רוח שהתחזקה בסדרה ארוכה של חקירות מתוקשרות שלא הניבו דבר, מלבד כותרות ותחושה קשה שהותיר היועץ המשפטי הנכנס מני מזוז שדיבר על סימון מטרות ושיקולים זרים באכיפה. ההתנגשות בין משטר ארבל למשטר מזוז במשרד המשפטים הגבירה בלבול ומבוכה: מה תורם יותר לשחיתות - האינפלציה בהפעלת הכלי הפלילי, או הריסון שבהפעלתו. בכל מקרה, התחושה ששלטת היא שהרשעה פלילית היא חזות הכל, וכל מה שלא נושק לרף הגבוה הזה הוא כשר. זהו גן העדן של השחיתות הציבורית שבתוכו חוגגים פוליטיקאים, חבריהם, מקורביהם ובני משפחתם. זהו גן העדן שהמערכת המשפטית לא השכילה להפוך לגיהנום. לא במעשה ולבטח לא בדוגמא אישית

הנאום של בייניש .כבר שנים ארוכות נמצאת מערכת המשפט בכלל, וביהמ''ש העליון בפרט, במוקד של ויכוחים ציבוריים סוערים. לא באתי אליכם היום כדי לחרף ולגדף את מבקרינו. לא באתי אליכם כדי לומר לכם שאני האפיפיור. שלעולם אינני טועה. באתי כדי לעשות חשבון נפש. באתי כדי לומר לכם: אכן, טעינו. במוסר כפול ובגבהות לב, באקטיביזם שהפך לאימפריאליזם, בביזוי השלטון בישראל, כאשר נטלנו לעצמנו סמכויות לא לנו. טעינו כאשר הטפנו לאחרים את אשר לא יישמנו בעצמנו. טעינו כאשר התיימרנו להיות אדוני האמת העליונה והיחידה, גם בעניינים שאין לנו כל הבנה בהם, ואין לנו לא סמכות לעסוק בהם.קהל נכבד, את השינוי אתחיל עם עצמי. רק לפני שבועות לא רבים ישבתי בוועדה למינוי שופטים שדנה במועמדותה של נאוה בן-אור. לא הבהרתי לחברי הוועדה שאני צריכה לפסול את עצמי, משום שבתי דניאלה, בשר מבשרי, עשתה התמחות אצל בן-אור. והרי על פחות מכך, רק לאחרונה, פסל את עצמו שר המשפטים, כאשר חברו הוצג כמועמד לביהמ''ש העליון. וכידוע לכם, אין זו טעות ראשונה שלנו בענייני מינויים. וכי צריכה אני לספר לכם שוב על נילי כהן, רות גביזון ועדנה ארבל? וכי צריכה אני לספר לכם את מי העדפנו ואת מי הכשלנו? אמשיך עם עצמי. עניינו של בעלי, יחזקאל בייניש, מצוי על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. שיקול הדעת שלו יכריע בעניין. והנה, מיניתי את עצמי לראשות ההרכב שידון בשיקול דעתו של היועץ בפרשת קצב. לא היתה לי כל כוונה להיות מושפעת מהעובדה שעניינו של בעלי מונח על שולחן היועץ. אבל הרי אנחנו אלה שהטפנו לאחרים על כך שהצדק חייב לא רק להיעשות, אלא גם להיראות. ולכן, אני מודיעה בזאת על פרישתי מההרכב, כדי שנאה דורש יהפוך גם לנאה מקיים.והלוואי שאלה היו כל חטאינו. שופטים בביהמ''ש העליון החליטו שהחוק אינו נר לרגלם. הם קבעו לעצמם, למשל, שדעתם של שופטים חשובה ועליונה יותר מקביעות ברורות של המחוקקים. עטפנו זאת באמירות על ''פרשנות'', ''סבירות'' ו''מידתיות'', וכך מצאנו לעצמנו דרך להפוך למחוקקים. בזנו למחוקקים, אך זה לא הועיל לנו. הגב'בייניש אין סטירה וסליחה, נכשלת תתפטרי

מתושלח הזקן.צריך להזכיר לך,, מי שהשאיר את החייל הדרוזי מדחת, היה לא אחר זה שברח השבוע ממפלגת קדימה , הגאון הצבאי הרמטכ'ל הימני שאול מופז