העמים המערביים. זהו הפתרון היחיד המועיל. שיחיו עם עצמם ובני מינם. שיפוצצו אחד את השני כמו בעיראק, בסודאן, באלג'יר, כדי לקבל את מנת הדם שלהם. בשביל עשירית פרומיל של ערבים ''שפויים'' לא כדאי לסכן את האנושות.

היטלר נהיה דיקטטור במדינה דמוקרטית. נפולאון היה דיקקטור במדינה ,שלתקופתה, הייתה מתקדמת מאוד מבחינה של זכויות אזרח ובחירה. כמו גם מוסוליני ופרנקו שהחליפו מלכים שהנהיגו מדינות בעלות מונרכיה פרלמנטרית.פוטין ירש את כס הנשיאות מהמנהיג הכי דמוקרטי שרוסיה אי פעם ידעה. בוש צריך להבין שדמוקטיה לא עוצרת טירנות. מה שכן עוצר טירנות זה עולם בטוח, יציב ומשגשג. הפצת דמוקרטיה רק למען הפצתה בלי טיפול יסודי בעם שהדמוקרטיה מגיעה אליו מטפלת רק במעטה החיצוני של הבעיה. הדוגמה הכי בולטת לזה נמצאת בראשות הפלשתנאית. נתנו לישות לא יציבה ובעייתית בעליל את הזכןת לבחור את המנהיג שלהם וקיבלנו את החמאס.

בוש צריך לדאוג בקשר לבעית האנרגיה לפני שהוא מפיץ את הדמוקרטיה.

יש רק שקוראים לזה ש''שכר מנהלים'' ו''שכר דירקטורים''.

פיראטיות בסומליה, עבדות בישראל (חטיפת נשים לזנות!) וטרור בלי גבולות בכל מקום.

אז מספיק להתיפייף, צריך להתחיל לעבוד קשה!

אין אמריקה מוכנה לאותו אומץ לב מוסרי שהפגינה במלחמת העולם השניה, שם במחיר זעום של כמאה וחמישים הרוגים סיימה מלחמה שחיסלה עשרות מיליוני חיים של אנשים משני הצדדים. מהלך מבריק אמיץ ומוסרי מעין כמוהו, שהפך את יפן מדיקטטורה יהירה וצמאת דם לדמוקרטיה פורחת שתורמת לרווחת העולם, דמוקרטיה שבבסיסה חוקה שנכפתה ע''י אמריקה על יפן. כן, נכפתה.

אבל דווקא בוש נכשל במלחמה בעירק ובאפגניסטן, כי לא הביא את המלחמה להכרעה בדרך היחידה האפשרית: מיגור תמיכת האזרחים בתוקפנות של מדינותיהם כנגד העולם החופשי, כפי שנעשה בחוכמה ובגישות ביפן ובגרמניה, עם הפצצת דרזדן: במחיר של כמאה אלף הרוגים בדרזדן נמנע הרג והרס נוסף של עשרות מליוני בני אדם, חיילים ואזרחים כאחד משני הצדדים.

אומץ לב מדיני שכזה, מווסת במצפן המוסרי של מקבלי ההחלטות במלחמת העולם השניה דרוש כעת לעולם החופשי. בוש נכשל שכן לא היה אמיץ. אולמרט נכשל גם הוא בפחדנות. מי ירים את הכפפה ויציל את העולם החופשי מאימת הנאציזם האיסלאמי החדש?