האינטרנט והטלוויזיה לא המציאו את האלימות המינית, זה היה קיים בשפע גם לפני כן, פשוט עכשיו יש יותר מודעות לנושא, ממש כמו שהיה עם נושא אונס גברים, שעד לפני כמה שנים היה נושא שהיה בגדר טאבו לדבר עליו.
פעם פשוט היו קוברים את המקרים מרוב חשש למוניטין בית הספר, והיו קוברים את הקורבן מרוב בושה, רגשי אשמה ופחד.
היום בזכות ארגונים לנפגעי תקיפה מינית, כמו גם שיעורי חינוך מיני, עזרו לילדים רבים להבין שאסור לאיש לגעת בגופם ללא הסכמתם ואם דבר כזה קורה, זאת לא אשמתם, אין להם במה להתבייש ושהם חייבים לספר למבוגר אחראי על מה שאירע להם כדי שהם יוכלו לקבל עזרה.
אני הלכתי לבית ספר לפני המצאת האינטרנט, לפני שלכולם היו 400 ערוצים בטלוויזיה, ולפני הזוהמה הזאת שקוראים לה ''האח הגדול''.
גם בבית ספר שלי היו ילדים ''כאלה''. כאלה שהיו משתמשים באלימות מינית. בין אם סטייה פטולוגית או על רקע פגיעה מינית, הטיפול בהם היה מאד שטחי. אני זוכרת מקרה ספציפי מהיסודי שבו ילד היה תוקף מינית ילדות קטנות ממנו במשך שנתיים (!!!) לפני שעירבו את ההורים שלו בעניין. אז מה הם עשו? החזירו אותו בתשובה והעבירו אותו לבית ספר חרדי. טוב, אז הוא בטח עבר לפגוע בבנים.
ילדים ונוער משתמשים פעמים רבות באלימות מינית לא כדי להגיע לסיפוק, אלא כדי לפגוע בקורבן בצורה הכי כואבת. זה לא יקרה בד''כ לילדים חזקים ומקובלים. זה קורה בד''כ לילדים חלשים, שקטים או מנודים. כאלו שנתפסים מספיק ''חריגים'' בעיני חבריהם לספסל הלימודים. בשביל התוקף זה הופך את הפגיעה ל''לגיטימית'' ואת הקורבן ל''טרף קל''.
מורות שעברו השתלמות בנושא מכירות את הסרטונים שצולמו בפלאפונים בהן עושים ''מעגל'' על ילדות/נערות ומכריחים אותן באיומים לבצע מין אורלי בילד/נער אחר. זהו לא אקט מיני כמו שהוא אקט אלים שנובע מרשעות ואטימות שקיימים בכל אדם ומתבטאים רק באלו שנותנים לכך ביטוי.
כן, יש גם ילדים/נערים עם סטיות פטולוגיות, אבל הם יעדיפו ''קורבן'' צעיר וחלש מהם ויתקפו אותו כאשר הוא לבדו, למשל בשירותים או בפינה נסתרת בחצר בית ספר.
השורה התחתונה היא שיש להחמיר עם ענישה ולהפעיל סמכות, במקום להאשים את הקידמה (האינטרנט). יש לחנך ילדים בנושא, להסביר להם שזה מאד חמור ולהבהיר להם שלמעשים כאלו יהיו השלכות מאד חמורות.