כשחצי מבני הקהילה מתו ברעב בין השנים 1903-1905 (לא בהכרח בגלל שהם יהודים, רבים אחרים מתו) , וזאת מלבד הרבה רדיפות מחלות, עוני ורעב משך מאות בשנים.
גם את הסבל הזה ניתן להסביר כ''חטאים'', או חוסר הרמוניה עם ''הבורא'', או כוחות הטבע העליונים יותר.
למשל, בתימן נהוגה עד היום לעיסת גאת יומיומית במשך שעות, שתוצאותיה הרסניות לכלכלה והקידמה של המדינה. ייתכן שהרעב והעוני הגדולים הם תוצאה של מנהג בהמי זה.
אתה מבין, האמונה באל אחד פירושה אמונה בסיבה ומסובב.
אם היהודים לא היו מאמינים באל אחד - אזי הנאצים (הקתולים...) לא היו נטרפים מהיהודים (וגם היהודים, מן הסתם , לא היו יהודים, שהרי יהודי הוא מי שמאמין באל אחד) - וזו עוד הוכחה לכוחה של האמונה.באל האחד.