ביום שלישי זה קורה, כולנו נשלשל (מעטפות) בקלפי וכבר בלילה נקבל את הממשלה המחורבנת הבאה. חלק, יממשו את זכותם הדמוקרטית לראשונה, חלק יעשו זאת בפעם המי יודע כמה, חלק בכלל לא יגיעו להצביע כי בעבר הם היו חלק מאותו חלק קודם וכבר נמאס להם להתאכזב, וחלק ינסו להשפיע על המדינה ע``י הצבעת מחאה. בעבר היה זה הפתק הלבן, בבחירות הקודמות היו אלה הגמלאים, והפעם ישנן 2 אלטרנטיבות חדשות – עלה ירוק וגלעד שליט. כתוצאה מהמחאה הקודמת קיבלנו חבורת קשישים חביבה וישנונית, האם אנחנו רוצים להחליפם בחבורת מסטולים חביבה וערנית? זה מה שיעשה לנו טוב? אני בספק. את עניין גלעד שליט אני עוד יכול להבין, זה נושא כאוב לכולנו, אבל הצעד המחאתי הזה לא ממש יתרום הרבה וגרוע מכך, הוא עלול להשאיר את קדימה בשלטון. עד לא מזמן קיוויתי שהמחאה הפעם תהיה בעד מפלגת הנכים ``כח להשפיע``, זה היה יכול לתרום רבות, אבל הפער המצטמצם בין קדימה לליכוד גורם לדאגה. למרות שאני תומך בביבי אני לא יכול להבטיח שהוא יהיה ראש ממשלה למופת (אפילו שאני מאמין שכן), אבל ממשלת קדימה כבר הוכיחה שעליה אי אפשר לסמוך. ממשלת קדימה מסרה שטחים, הרשתה להנחית על תושביה אלפי רקטות, וניהלה שתי מלחמות, שאף אחת מהן לא סוימה כראוי. יש צורך לחולל שינוי והדרך היחידה לעשות זאת היא להצביע ליכוד. הימנים שבנינו אולי מאמינים שרק ליברמן הוא ימני אמיתי ורק ליברמן יחולל את מהפך האזרחות ויטפל בערבים כמו שצריך, ואולי זה נכון, אבל הצבעה לליברמן רק מחלישה את הליכוד, וזה אומר ציפי לבני כראש הממשלה, וזה אומר ליברמן באופוזיציה, וזה אומר קול מבוזבז. השינוי האמיתי, גם אם הוא לא יהיה הכי מוצלח (גרוע מעכשיו פשוט לא יכול להיות), הוא לא הצבעת מחאה ולא הצבעה לליברמן, אלא הצבעה לליכוד. זאת לא תעמולה, זה תרחיש מציאותי שעלול לקרות, ואני חושש ממנו. בסך הכול, כמו כל תושבי הדרום, גם אני מקווה להכיר מציאות אחרת, מציאות שונה מזו שסיפקו לנו לבני וברק בעודם צוהלים ומכריזים על ניצחון מוחץ, מציאות שונה מזו עליה כולנו קוראים בחדשות ולא יודעים אם לגחך, לצחוק, או לבכות. שדרות ואשקלון ממשיכות לספוג את המנות היומיות שלהן כאילו לא כלום לא קרה, כאילו מבצע ``עופרת יצוקה`` הוא סוג של מפלגת קזינו, שלא באמת הזיזה למישהו ונעלמה ללא זכר. האמת שזה לא מפתיע אותי, תושבי הדרום ידעו שזה יקרה, גם אני ידעתי שזה יקרה ואפילו כתבתי על זה (בפוסט ``האוסקר של אולמרט``), אבל אף אחד מאיתנו לא שיער שזה יגיע כל כך מהר. סביר להניח שבקרוב מאוד גם אשדוד ואולי גם גדרה יכנסו לטווח המנות היומיות, וסביר להניח שגם עליהן נגיב ב-``תגובה לא פרופורציונאלית``, שהיא, מסתבר, פגיעה נקודתית ב-2 בתים ריקים ומנהרה בציר פילדלפי. אני יודע שאני מקטר לשווא, הפוליטיקאים עסוקים בבחירות, בתשדירים, בשריפת מכוניות (למי שלא הבין, רמז: ``ישראל חזקה``), ובקיצור – בעצמם. בימים כאלה התשדיר של מפלגת פי(פי) כבר לא נראה לי כל כך הזוי, באמת משתינים עלינו. וזה לא רק הפוליטיקאים בארץ, איפה כל אלה שדרשו מאיתנו להפסיק את ``הטבח בעזה``? איפה סרקוזי? איפה הרוסים? אני בספק שהם בהכנות לאירוויזיון. כשישראל תוקפת זה אסון, כשחמאס מפר את ``הרגיעה`` זאת שגרה. זה עצוב, זה מגוחך, וזה פשוט מרתיח. ולכן, אני מקווה ומאמין שתקום ממשלת ליכוד ושהיא תדע לאזן את המשקולת, שיהיה לה האומץ לחולל שינוי, להגיב בתגובה לא פרופורציונאלית באמת, ולסיים את מה שלא סוים ב-``עופרת יצוקה``, כשבראש ובראשונה החזרתו של גלעד שליט. תחשבו על זה.