MLEIIM SIMCHA. THEIR REASONS ARE NEITHER EXCUSABALE NOR RELEVANT. YIMACH SHEMAM VEZICHRAM !!!!

אם יש משהו שמייחד את היהודי זהו ההרגשת האחווה. הרגשת הביחד. משפחת אחת גדולה. כל יהודים. כל עם ישראל יש להם אב אחד משותף.
ברור שזה גורם להרגשת אובדן יתר כאשר משהו מתרחש אצל עמנו. כאשר גורמים עויינים חפצים להכחיד אותנו משורשנו.
כאשר מאן דהוא מגיב בצורה אפתית הוא בעצם מספר שהענף שלו, משהו לא בסדר אתו.
הוא מספר שבאיזשהו שלב מסוים הוא לא מרגיש את עצמו.
ישנם כ''כ הרבה צורות איך לכאוב את כאבם של אחרים. ובפרט כאבם של גבי ורבקי הולצברג הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. שכ''כ הרבה טוב וטוהר הביאו בחייהם ואכן בסופו של דבר נגדעו בעודם צעירים לימים בצורה כה טראגית. אכן, בינתנו קצרה מלהבין מהלכי מעלה איככה נפלו גיבורים בידי זדים. אך ברור שתגובתנו צריכה להיות אינטקטיבית תגובה של כאב, של אבדון, של הזדהות, של שכול.
כאשר אנו מגלים שמישהו לא מגיב בצורה כזאת אלא משתלח בקורבנות או בקרוביהם באיזו צורה שתהיה - הרי זה סימן שמשהו חולה אצל אותו מגיב - היינו שמחים לשלוח את אותו מגיב לכל הרוחות - מה שכואב זה שאותו מגיב גם הוא שייך לאותה משפחה נפלאה נרחבת ששמה עם ישראל - אך הוא חולה ''נעבאך'' וכאן נטמנת הצרה הגדולה - לעיתים הוא אפילו איננו יודע שחולה הוא - הוא משתלח - אך זה סימן לכך שהוא מנותק באיזשהו מקום שהוא מהשורש.
חבל מאוד. מה שנותר זה להתפלל...

השם יקום דמם!!!

התארחתי אצל הרב גבי והרבנית רבקי שתי שבתות ברציפות לפני כשלושה חודשים. קיבלו אותי שם בחיוך ובשמחה, הארוחות היו נעימות וטעימות, ולא סירבו לאף אחד, גם כשנהיה צפוף.
אני אמנם בחור חילוני, אבל דווקא עם רבקי יצא לי לשוחח יותר. בחורה צעירה, בערך בגילי, שפשוט הקדישה את כל זמנה ומרצה כדי שליהודים אחרים יהיה מקום להרגיש בו בבית. בלי שיפוט, בלי ביקורת. רק בחיוך.
הדמעות חונקות את הגרון כבר כמה ימים. לא ייאמן שהזוג המיוחד הזה איננו. יהיה זכרם ברוך.

אלו אנשים שמסרו נפשם למען עם ישראל

אלו אנשים שמסרו נפשם למען עם ישראל ויתרו על נוחות בארץ או בארה''ב,

והלכו ל''חור'' הכי גדול, במומביי, עם כל הסרחון והעזובה של הודו

(כל אלו שחזרו מהודו עם ''הארות'' זה היה מההרים, לא מהערים)

כל שבת אירחו מלא ישראלים ומטיילים
והנה הם שילמו את המחיר הגבוה ביותר. כואב כואב

זכותם תגן עלינו

כולי צער על אחיי היהודים.מדוע הקמנדו הישראלי לא נכנס להציל אותם.זה הרי היה ברור שההודים יכנסו ולא יבדילו בין צדיק לרשע.ימח שמם שונאי ישראל והשם ינקום דמם.

יהי זכרונם של הרב ואשתו לברכה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שישי אצל ריבקי וגבי
יום שישי, שמונה בערב שעון הודו. אני יודעת כי השעון שלי בארץ עדיין מכוון על השעה הזו. קשה להתנתק.
לפני חודש בדיוק סעדתי ארוחת שבת בבית חב''ד במומביי עם גבי, רבקי, מויישיק ועוד אורחים מישראל, ארצות הברית, אנגליה והודו.
כמה שעות לפני זה, צעדתי ברחובות שכונת קולאבה מותשת, חולה, מדוכאת ומתלבטת. איבדתי את הדרכון שלי והיה חג- פסטיבל הדיוואלי. בשל כך נאלצתי להפסיד את הטיסה שלי חזרה לארץ ולחכות עד שהמינהלות יסתדרו. הייתי בכזה פוקוס על חזרה הביתה ופיספוס הטיסה ממש דיכדך אותי. מאוד התלבטתי אם ללכת לארוחת השישי בבית חב''ד. מה לי, חילונית תל-אביבית בת 30 + ולבית הדתי הזה, על כל התרמילאים הצעירים שבו? אבל הגעגועים לאוכל ביתי ולנחמה בעברית עשו את שלהם ובשש בערב הייתי שם, קצת חשדנית וקצת נבוכה מהרעיון של להיות אורחת בבית של מישהו, לאכול ולא לשלם.
הייתה ארוחה נפלאה. ריבקי הכינה חלות וסעודה לתפארת. גבי דיבר על פרשת השבוע- פרשת נח ומשמעות הצוהר שנדרש בתיבה ואחר כך ביקש לערוך את הסבב המסורתי שלהם בשישי, שבו כל אורח מספר על עצמו ועל משהו חיובי שעשה\\ יעשה (גבי קרה לזה ''מצווה'').
מויישיק, שהיה עצבני קצת בתחילת הערב, קרן מאושר על הכיסא הגבוה ליד אבא, בראש השולחן.
לאחר קינוח האננס היה כבר מאוד מאוחר אבל אני כבר ממש לא רציתי לעזוב. הייתה הכנסת אורחים כל כך חמה. הרגשתי ממש רצויה ובת משפחה. ריבקי ישבה איתנו, הבנות, וגלגלנו שיחה עד שבחצות יצאנו חזרה למלון שלנו.
בימים הבאים הבנתי לאט לאט את משמעות המושג ''בית פתוח''. זה כל כך לא אינטואיטיבי בשבילי להכנס ככה לתוך חיים של משפחה ועוד משפחה כל כך שונה ממני. רבקי עזרה לי מאוד עם כל מינהלות הדרכון שלי (סיבוכים שכמעט גרמו לי לפספס טיסה נוספת הביתה). במשך שישה ימים באתי יום יום לבית, בדקתי באינטרנט את מצבי וקבלתי המון תמיכה נפשית מהזוג היקר הזה.
שניהם, רבקי וגבי, אנשים צנועים ונעימים מאוד. מה שהפתיע אותי הוא חוסר השיפוטיות שלהם כלפי האורחים שלהם ונכונותם לעזור שלא על מנת לקבל שכר, כלומר, מבלי בכלל לנסות להחזיר בתשובה.
ריבקי, כמו שראיתי שכבר כתבו עליה בעיתון, עם חיוך תמידי על הפנים. בחורה שנראית כמעט ילדה, מלאה באופטימיות ובמרץ (לא יכולה לשבת לרגע, כדבריה).
כשהסתדרו ענייני הגעתי להגיד שלום. זה היה ביום רביעי בערב, ה 5.11.08. ריבקי הצטערה שלא אשאר לאכול איתם ארוחת ערב, אבל אני רציתי למצות עוד קצת את העיר לפני השיבה הביתה.
בלב, הבטחתי לעצמי שעוד אחזור אליהם. בפעם הבאה בהודו (ותהיה פעם באה) אבוא להגיד שלום, נראה איך מויישיק גדל, נגיד שלום לסנדרה ולשאר העובדים ונקשקש.
עכשיו אני מרגישה שאולי זה כבר לא יקרה. עוד אין חדשות חד משמעיות אך זה לא נראה טוב.
אני המומה מאיך קשרתי קשר עם אנשים, עם מדינה, עם עיר ועכשיו עוד לפני חלוף חודש, הכל בלהבות. הבית שהיה ביתי השני במשך שבוע תמים, נפער בו חור, חלונותיו נופצו (ואיך עשו את כל זה בסמטה הצרה שביוב זורם בה ועיזים מלחכות זבל במרכזה?) והאנשים שנפשי נקשרה בנפשם, עוברים טרגדיה שכזו.
הצוהר בתיבת נוח, נדרש בכדי לראות מתי יורדים המים ושלום שוכן בעולם, כך פירש גבי לאחר דיון ארוך ואני אומרת שכל השבוע הזה פתח לי צוהר לבית חב''ד ולפעילות שלהם ושהתפיסה שלי שלהם עד אז, הייתה רחוקה מאוד מהמציאות. צוהר נוסף נפתח לי ע''י הזוג הצעיר והמקסים הזה, שבמהותו והתנהגותו הראה לי שיש לי הרבה על מה לדבר עם חרדים וחסידים, למרות כל השוני. אני כבר מאוד מתגעגעת.

שמשהו טוב קורה הכל מיידי אלוהים
שמשהו רע קורה גם מיידי אלוהים ?

פשוט מזעזע ההעולם הזה

Religous, Secular, Orthodox Jews need to be unites instaed of fighting like stupid dogs inside Israel. Outside of Israel All Jews are hated a like!

מתארגת קבוצה לעזור במסיק הזיתים סביב הכור הגרעיני בפקיסטן - LOL

הודו זה לא בדיוק העולם המערבי

איפה האדם שהניף דגל ישראל מחלון בית חבד

ואילולא המטפלת האמיצה, אולי גם הילד היה נהרג.

העולם מלא אנשים רעים.

זה מחיר ההתרפסות מול ארגוני הטרור שנמשך שנים. בכל העולם. תריך לעצור את התהליך הזה בכל מחיר. זה או אנחנו או הם והגיע הזמן שנבין את זה.

ההחלטה בידינו
איך אמר אובמה אנחנו יכולים

מצד אחד אומרים שאם עושים מעשים טובים ושומרים מצוות, אלוהים מתגמל אותך. מצד שני אם לא עשית שום דבר רע אבל אתה נרצח וילדיך נשארים יתומים, אז אומרים שחטאת בגלגול הקודם שלך... אם גם זה לא, אז בטח אלוהים רצה אותך לפני הזמן כי אתה צדיק, או איזה קשקוש אחר.

אה, זה הגורל שלהם. נכון. אלוהים לא אשם.

יהיה זיכרם ברוך

אין לי מילים להביע את כאבי על מותם של זוג הפרחים הללו יהי זכרם ברוך.

אנחנו אוהבים להתלונן על המצב הכלכלי, על המצב הפוליטי, אנחנו ציניים לעיתים, פוזלים למקומות אחרים בתקווה לשפר את איכות חיינו, אבל העובדה היא שכשיש צרה, כשמתקיפים יהודים, או שיש רעידת אדמה גדולה או צונאמי או שיטפון או כל צרה שלא תבוא - המדינה הקטנה הזו במזרח התיכון תבוא לחפש אותך או את גופתך, תשקיע כל הון שבעולם לחלץ אותך ולטפל בך, תיצור קשר עם בני משפחתך ועם כל גורם שיכול לעזור, תפתח חדר מצב עבורך, מיליוני אזרחיה יעקבו בדאגה אחר מצבך, גם אם: לא שירתת בצבא או שירדת מהארץ בכעס, וגם אם העלמת קצת מיסים. אם אתה ישראלי אתה חשוב לה - למדינה. אז תחשבו על זה בגאווה - כיף להיות ישראלי. שבת שלום לכל הישראלים בארץ ובעולם, מחזיק ידיים לאלה שעוד לא יצרו קשר ומשתתף בצער משפחות ההרוגים כאן בירושלים בירתנו הנצחית, ובלי טיפת ציניות.

''פרא אדם ידו בכול ויד כול בו '' !

שלא תדעו עוד צער

שייגדל ויהיה ילד טוב וחזק, שיזכה לחיים טובים, שאולי יפצו אפילו בקצת על היום המקולל הזה... הלב שלי יוצא אליו, הוא כל כך קטן וכל כך מפוחד... שרק יהיה ייגדל ויזכה לחיים טובים

יחי האירוניה- עשו את מעשיהם לשם שמיים- וכעת הם עצמם נמצאים בשמיים.
העולם עכשיו קצת יותר עצוב, כשאין בו שני אנשים מדהימים שכאלו.

תהיינה נשמותיהם צרורות בצרור החיים.

מגיב כמו שממשלת ישראל מגיבה לירי קסאמים.
הגיע הזמן לתפוס ששיקולי מוסר וחמלה אינם גרים בכפיפה אחת בזמן מלחמה.
מי שלא תפס יובס.

הרי בפקיסטן ובעירק הם מפוצצים בכניסה למיסגדים או בשווקים והמטרה היא רצח המוני !

והמוסלמים האחרים בעולם - המתונים כביכול - שותקים בד''כ .

אין אפילו 4 אמהות שהפגינו כנגד תרבות הרצח !!

ליבי ליבי על בני הזוג וכל הקורבנות האחרים.

איך זה בדיוק עוזר לרוצחים האלו לקדם את המטרות שלהם?
או
מה הם בעצם המטרות שלהם?

על זה המוסלמים צריכים לעשות חשבון נפש על החינוך שלהם . לא אנחנו.

אני ערבי מוסלמי,אזרח מ''י. אני מבקר חריף של מדיניות מ''י והמערב כלפי האיסלאם בכלל והערבים בפרט . עם זאת , אני מתנגד נמרצות לשיטות המאבק שמספר ארגוני איסלאם-ערביים, נוקטים בשם האיסלאם . אני סבור שרצח בדם קר של הרבי ורעיתו ועוד מאות חפים מפשע , אינו משרת את האיסלאם ואף נוגד אותו. משתתף בצער המשפחה.

כאילו כלום לא קרה!
כמה אפשר לבשל???????? נמאס, דוחה, מגעיל.
לפטר את מנהלי הטלביזיה.

מה יש לחפש בהודו, מה יש לחפש בתאילנד ובדרום אמריקה??? תמשיכו לנסוע למדינות עולם שלישי ומקומות מסוכנים, רק נתפלל שתחזרו בשלום.
אוניות טובעות, מטוסים מתרסקים, אסונות טבע, רצח ושוד אקראיים ואתם ממשיכים להדאיג את המדינה ולטוס לשם. תחסכו קצת יותר ותסעו למקומות שחגדילו את הסיכויים שלכם לחזור.

זוג מדהים וכל חטאם היה עזרה לזולת ונתינה ואשר הקדישו את חייהם לשליחות קדושה ונעלה.
יש לפרסם את סיפורם בכל רחבי תבל כסמל לדרכם הנלוזה והלא אנושית של הטררוריסטים המוסלמים שלקחו מהעולם שני מלאכים והשאירו ילד יתום שלא יכיר את הוריו... פשוט זוועה

אחרי כשנה בהודוותאילנד ביקרתי בבתי חבד וברסלב העמוסים ישראלים במיוחד בשבת וחג שאלתי והתראתי היכן האבטחה צחקו עלי או אמרו לי שהרבי זצל שומר כל אחד נכנס אף חד לא בודק אכן אם כל הכבוד לאירגונים אלה הם מסכנים ישראלים ויהודים רבים

יצא לי לחלוק איתם את חג חנוכה לפני שנים מספר, זוג מדהים , אנשים מדהימים, תקווה שסופ סוף נשמתם תמצא נחת...
יהי זכרם ברוך

סיפור טרגי איום ונורא. כל כך חבל על הזוג המקסים, ובמיוחד על הילד הקטן.
שלא תדעו עוד צער....

לישראלים ,ערכו חגים למאות תרמילאים,מבקרים בכלא ישראלים שמעדו .בניגוד לאנשי חבד בריו דה ג'נירו שמה שמעניין אותם זה רק כסף.אפילו לא הזמינו תרמילאי אחד לחגים ותמיד דחו עזרה של ישראלים שנקלעו למצוקה..

זהו יום ארור, זהו אבל לכל מי שהכיר או לא הכיר את הזוג הניפלא הזה
תיקותי היא שבחב'ד לא יירתעו ויימנו שליח חדש למקום כדי להמשיך את עבודת הקודש ולהנציח את מורשתם
על כל מטייל ישראלי או איש עסקים יהודי מכל מקום בעולם אשר יימצא בהודו בכלל ובמומבאי בפרט ללכת ולבקר בבית חב'ד שם (אם יישאר במקומו או יעבור למשכן חדש)
לבקר ולחזק את ידיהם בשעות קשות אלו. הם תמיד לצידינו בשעות קשות
לכל בני משפחתם המורחבת והמצומצמת (ובמיוחד לבנם הפעוט) ''המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תדעו דאווה עוד''

בכאב לב ובצער
שבת שלום

כמי ששהיתי בארצות שונות דרום-אמריקה,גרמניה
ניו-אורלינס ועד,ריאתי את אהבתם ומסירותם של שליחי חב''ד שם,וגם כלפי לא יהודים.פשוט מדהים.הם תמיד מקבלים אהבה בחזרה.רק החלק
הברברי של האנושות רצח בהם.אם אכן-יהי זכרם
ברוך וזכור לטוב.איזה גורל משפחתי מר.
תודה.