האנשים האלה שנמצאים בטווח הרקטות של חמאס לא הפגינו לא נחישות ולא אורך רוח ולא שום מעלה אחרת, והדרך היחידה להועיל להם היא להפסיק לרצות אותם על ידי הפצצת עזה ולהיכנס למשא ומתן אמיתי עם הפלשתינאים ונציגיהם - חמאס או דןפגויפדןגכונ, מי שזה לא יהיה. כשישראל לא מדברת בשום שפה זולת דם דם דם וטם טם טם, אין לפלשתינאים עם מי לדבר ואין להם מה לעשות חוץ מלשגר רקטות. כשמליון וחצי פלשתינאים תקועים בגיהנום ששתי מדינות עוינות שולטות בפתחים אליו וממנו ואין להם שום תקווה, אין להם גם אל מי לפנות מלבד לאלה ששונאים אותנו יותר מכולם ומממשים את שנאתם בכל אמצעי שהם יכולים להניח עליו את ידיהם - קרי חמאס. הפלשתינאים אינם בני אדם נטולי היגיון, הם פשוט בני אדם במלכודת שישראל תקעה אותם בה ושומרת אותם בה בקנאות של טורף עם הגב אל הקיר. כי ישראל אכן עם הגב אל הקיר, אבל הקיר הזה נוצר על ידה, על ידי העוינות שהיא יוצרת אצל שכנותיה בטפשות של מאליטיזם נטול בסיס. מבחינה טכנולוגית איראן, למשל, מיישרת עם ישראל קו ובסופו של דבר גם תעלה עליה, ובכוחותיה שלה - לא בכוחה של מעצמה זרה שיכולה להפנות לישראל את גבה מחר בבוקר ולהשאיר אותה למות פה. האם למישהו נדמה שישראל היא חסינת פלישה, חסינת חיסול, כשארצות הברית לא רוצה או לא יכולה לעזור לה? אם ארצות הברית תפנה את גבה אל ישראל האליטיסטית שמתבססת אך ורק על כוחה הצבאי, שמהפה שלה לא רואים דיבורים אלא רק שיניים, ישראל תחוסל תוך זמן קצר. אבל ישראל לא חייבת להיות קוץ בבשרו של העולם הערבי, היא יכולה לחיות איתו בשלום יפה מאוד - היא רק צריכה להוציא את עצמה מהפצע שותת הדם של השטחים ולהתחיל לייצא חוכמה ושלום. זה הכל.שום דבר מעבר לזה. להפסיק להזיק, ולהתחיל להועיל. מבצע כמו שיש עכשיו בעזה נובע מנחשלות, לא מעליונות. ותושבי הדרום מייצגים את הנחשלות הזאת במלא הדרה. בדיוק כמו תושבי עזה, מה שהם רוצים זה ביטחון אישי ושגשוג, וכשאין להם אותו הם רוצים דם. והמנהיגים שלהם, סמלי נחשלות כמו ברק, מספקים להם אותו בשמחה. זה לא יעזור להם. הם יופצצו ויופצצו ויופצצו כל עוד ישראל נחשלת ונכשלת, וישראל נחשלת ונכשלת כי היא מזיקה בכל מקום שבו יכולה היתה להועיל. שום דבר לא עומד על דרכנו להיות מפיצי שקט וקידמה, חוץ מאיתנו.