לפני שש שנים בערך חילץ אותי פקח בשם אבים ממסלול מצוקי דרגות, לאחר שנקעתי רגל. טעיתי לחשוב שזה עיקר העבודה, ואז כשהחלמתי הוזמנתי על ידו לטיבוע נשרים- ונחשפתי לעבודה מדהימה ולאנשים מדהימים, ביניהם אוהד הצופה ויגאל מילר שמוזכרים בכתבה. השיא היה כשהחזקתי במו ידי נשר צעיר, שהסריח כמו נבלה (טוב, זה מה שהם אוכלים בטבע), בזמן שהוא זכה לטבעת חדשה. מאז כשאני מטיילת, וזה קורה הרבה, אני זוכרת תמיד שהטבע מסביבי הוא ממש לא מובן מאליו, וללא אנשים כאלו- שישמרו עליו מכל הלב, בכלל לא בטוח שהוא היה כאן.
נשתמע!

אוהד הצופה- אתה מלך!!! מדהים מדהים מדהים!
ההשקעה, המקוריות, המסירות- טוב שיש מישהו בארץ שבאמת דואג לטבע!
חיזקו ואימצו חברים!