בכל שנה נרצחים יותר יהודים בישראל מאשר בכל מדינה אחרת בעולם...
יש מיליוני יהודים בארה''ב ומאות אלפי יהודים בקנדה. ישנם עשרות אלפי יהודים בדרום אמריקה ובאוסטרליה. מעטים מהם, אם בכלל, נרצחים מדי שנה בגלל יהדותם.
מיד יקומו אלה שיאמרו: ''כן, אבל כמה יהודים נרצחו באירופה בתקופת השואה'' או: ''כן, אבל אם ישראל לא היתה קיימת, אז גם היהודים בארה''ב, קנדה, וכו' לא היו מוגנים. עצם קיומה של ישראל מגן על היהודים בארצות אלה''.
ותשובתי לטעונים אלה היא: ''גם לפני שקמה מדינת ישראל חיו מאות אלפי יהודים בארה''ב, ולא היתה אנטישמיות כלפיהם, לבטח לא נרצחו עקב יהדותם''. לכן, זו ''לא חוכמה'' לנפנף בטיעון השואה, אלא לראות שישנם מקומות שבהם, כן, יהודים יכלו ויכולים לחיות בשלווה. חצי הכוס המלאה.
ישראל אינה מקום שכזה. מה לעשות... המזרח התיכון אינו מקום מתאים לאנשים שמעוניינים לחיות בשלווה.
זכותו של כל יהודי לרצות לחיות בישראל. אינני שולל זכות זו. אולם !!! על כל אחד ואחת שקוראים תגובה זו לשאול את עצמם שאלה פשוטה אחת:
''לנוכח הנסיון של 60 השנים שבהם ישראל חיה על חרבה, תוך כדי מספר מלחמות שהביאו למותם של 20,000 חיילים יהודים ותוך מעשי טרור שהביאו לרציחתם של אלפי אזרחים יהודים, ולנוכח העתיד שאין סימנים ברורים להיותו צפוי להתברר כוורוד, האם זהו המקום בו אני רוצה שילדי יגדלו את ילדיהם?''
טענתי היא, שכל מי שקורא תגובה זו שלי כאן, והינו אדם חושב ואחראי, צריך להגיע להכרה שהוא מגדיר את עצמו קודם כל ''כבן אנוש'', לפני שהוא מגדיר את עצמו כיהודי או כישראלי. וכבן אנוש הוא זכאי לחיות חיים שלוים ויש לו אחריות לתת לילדיו את התנאים בהם יוכלו הם לגדל את ילדיהם בשלווה וכך הלאה לדורות הבאים.
ישראל בפירוש אינה מצטיירת כמקום הזה, עצוב ככל שזה נשמע.
טוב אז מה אתה מציע, תשאלו.
הצעה אחת פרקטית, במישור האינדיוידואלי: הגירה. ידאג כל אחד לעצמו, ויהגר למדינה בה החיים שלוים יותר, ובטוחים יותר ליהודים (דוגמאות, כאמור, ארה''ב, קנדה, אוסטרליה).
הצעה נוספת הזויה ככל שזה נשמע, אבל לא בלתי אפשרית: לנסות להוביל מהלך של העתקת כל יהודי מדינת ישראל למקום אחר. כן, ''להעביר את המדינה''. יש מספיק אדמה פנויה בארה''ב (אלסקה), קנדה, אוסטרליה. יישארו נא הערבים ''באזור'' ויאכלו אחד את השני. והיהודים ישגשגו במקום אחר. יש לקדש את החיים, לא את האדמה.