בהסטוריה צבאית, למדנו, שמתווי מדיניות
מנסים לצאת ממצבים כאלה, על ידי תימרון
של דעת הקהל.
הבעיה כרגע באירן היא הסערה המתחוללת
בדעת הקהל.
בשלב הראשון תנסה אירן לישר את דעת הקהל
בעזרת מעצרים, אלות וכמה חיסולים.
לרוב זה עובד ומשתיק את המתנגדים.
ואם זה לא עובד, או שמתווי המדיניות חושבים
שאין די בזה, אפשר לבנות דמות של אויב מסוכן למדינה.
זה יכול להיות ישראל, או הציונות, או
אמריקה ואפילו מרגלים של מעצמות המערב ושל
ישראל באירן.
אפשר גם לגוון את המצב על ידי הכרזת
מלחמה על הסווסרים, על משפחות הםשע ועל
נשים מופקרות, שמשוחחות בבתי קפה עם גברים.
ניתן לצפות, שטוב לא יצא לישראל מזה.
אבל גם בישראל מתווי המדיניות מומחים
בבניית אויבי ציבור ואפשר להעזר ביכולתם
הרבה של גופי חקירה, לרבות של צה"ל.
אפשר כמובן להכריז מלחמה על אותו חלק חולה
מהציבור, שאיבד אמון ברשות השופטת.
משרד האוצר יכול לתלות את כשלון התוכנית
הכלכלית המצוינת של האוצר, באנשים
שמחבלים בתוכנית ומבזבזים את מי הכנרת היקרים.
מובן שיש להגדיל את תדירות השידור של סרטים
שמראים נשים צעירות ויפות נסדקות בגלל המחסור במים.
כנראה שהמזרח התיכון נידון להתנהל על ידי
אגרופים ולא בתבונה, ולא חסרות בו בהמות
שמרקדות בחנות החרסינה הזאת.
לא קל להיות ראש ממשלת ישראל, ועוד
כשישראל הוקמה במזרח התיכון במקום בחבל כנען
שבמדינת קונטיקט הירוקה והפוריה שיש בה
שפע מים.