התחבורה ביום חול הרי מעניינת לך ת'תחת.

כל כך מוזנח מסובך ולא יעיל
נראה שהכותב לא נוסע באוטובוסים יותר מידי
שלא לדבר על היחס של הנהגים

חישוב פשוט - כדי להגיע ב 35 דקות מתל-אביב לירושלים על האוטובוס לנסוע במהירות של כ-160 קמ''ש.

במיוחד בישראל שבה חלק נכבד מנהגי האוטובוסים יורדים מירושלים במהירות מופרזת ועוקפים כמו אופנוענים.
ואני מזכיר לכם שבימים בהם ירד שלג כבד בירושלים, הרכבת היתה הדרך היחידה להכנס ולצאת מהעיר, ולכן, מאותו סיבה, צריך להמשיך ולפתח את הרכבת הקלה בירושלים ולא להסתפק באוטובוסים רבי קיבולת!

הרעיון של חינוך הציבור בדרך של ''בואו נמרר את חייו ותראו איך הוא לומד'' נראה לי מתאים יותר למשטר של קים ז'ונג איל ופחות למקומות המתיימרים להיות דמוקרטיים.
הפקקים היום הם מספקי מעיקים, וזה עוד לא הביא אזרח אחד לעלות על אוטובוס.
ויש לזה סיבה.
התחבורה הציבורית בישראל היא נחשלת ומפגרת, והימשו בה יקר מאד במונחים של זמן ויעילות.
זמן הנסיעה באוטובוס הוא מבוזבז לחלוטין (תנסה לקרוא ספר או לעבוד על מחשב בין המרפק של זה שיושב לידך והרעש המעצבן של הווקמן של הבחורה שיושבת באמצע האוטובוס.
שלא לדבר על הרווח הבלתי נתפס בין המושבים.

אני הפסקתי מזמן לנסוע באוטובוס. שנה וחצי על קו ירושלים תל-אביב הספיקה לי.
אני אחזור רק לרכבת המהירה. כל חלופה אחרת פשוט לא שווה את הזמן.

בתור נוסע באוטובוס, חבל שלא הצצת פעם על מד המהירות של הנהג. אחרי שתסתכל אני משוכנע שלא תרצה שהאוטובוס יגיע ב-35 דקות מירושלים לתל-אביב.

ובכלל, איך הגענו למצב המטורלל שבו הארגונים הירוקים מחננים בפני הממשלה שתמשיך את השימוש באוטובוסים? זה רק אני שיצא לי פעם לנשום את האויר הנקי היוצא מהאוטובוס? זה רק אני ששמתי לב שאוטובוס בעליה לקסטל זה לא התופעה הכי ידידותית לסביבה?

מכל הגופים בעולם, הירוקים הם אלה שמנגדים לרכבת ורוצים אוטובוס. חבל שהם שכחו שהם אלה שתמיד הטיפו לישמוש ברכבת.
חוץ מה, נראה שהכותב כבר מזמן לא נסע באוטובוס מתל-אביב לירושלים.
אז זה הולך ככה:
בתחנה המרכזית של תל-אביב (שזו פינה ירוקה בפני עצמה) או במסוף ארלוזורוב, עומדים עשרות אנשים וממתינים לאוטובוס. תוך כדי ההמתנה, מגיעים חיילים, חיילות ושאר צעירים ובלי בושה נעמדים בתחילת התור, ומאריכים לאלה שעמדו כמו ילדים טובים את זמן ההמתנה.
האוטובוס מגיע, ואז נגלה לעיניך מראה מלבב של כאוס מוחלט, איש מאגד לא חושב שתפקידו לטפל בבעיה. אה, הזקן עם הסלים תמיד מחכה לאוטובוס הבא. לא נורא. ממילא אין לו מה לעשות בחיים.
האוטובוס יצא לדרך. לאחר שעבר בהצלחה יחסית את איילון, הוא מתחיל לעלות משער הגיא לירושלים. האוטובוס מתאמץ, מוציא עשן (ירוק כמובן), מתחמם, ונתקע בצד הדרך.
איזה מחזה מרנין - עשרות אנשים נעמדים בשולי הכביש לירושלים (הדו-נתיבי שיהפוך לחד נתיבי) ומייחלים שאגד ישלחו עוד אוטובוס.
לאחר שעה וחצי שעתיים מגיעים הנוסעים לירושלים.