ארגונים אנטי-ציוניים המכונים ''ארגוני זכויות אדם'' ונתמכים בכספים מחו''ל, חותרים תחת יסודות קיומה של ישראל כמדינת יהודים. הם פועלים בהתמדה להצפת ישראל בזרים – פליטים מאפריקה, פלסטינים וילדי עובדים זרים.
פעילי הארגונים הללו כולם שונאי המדינה היהודית, שונאי עם ישראל והציונות, בזים לסמלי המדינה, לצה''ל ולמשטרה, ורוצים להפוך את ישראל למה שהם מכנים ''מדינת כל אזרחיה''. הם גם תומכים במה שמכונה ''איחוד משפחות'' פלסטיניות בישראל. האם ידעתם כי בין המסייעים לפליטים מאפריקה – להערים ולהתחמק ממשטרת ההגירה – נמנים ''האנרכיסטים נגד הגדר''?
דעו לכם, רוב הפליטים מאפריקה מוסלמים, שצאצאיהם, אם לא יסולקו, ישתייכו לאוכלוסיה המוסלמית בישראל העוינת את המדינה היהודית. הפליטים והזרים המציפים את ישראל ומולידים בה ילדים הם זרע פורענות ופצצת זמן חברתית, בכיה לדורות. שכונות דרום תל אביב כבר נראות היום כמו סלאמס אפריקני.
השמאל האנטי-ציוני יודע כי ישראל לא תוכרע בשדה הקרב אלא במלחמה הדמוגרפית.
הם נחושים ועקביים בפעילותם להטמעת הזרים בישראל, ומלאי בטחון-עצמי, כי ה''תקשורת'' ה''ממלכתית'' השמאלנית תומכת בהם.
זכרו את העובדה החמורה הבאה: שיעור היהודים בישראל הולך ופוחת בהדרגה: בשנות הששים מנתה האוכלוסיה היהודית בישראל 88 אחוזים, וכיום 75.5 אחוזים בלבד (וזאת, ללא העובדים הזרים והפליטים). השמאלנים יודעים זאת, וכדי לקדם יעדם להכרעת המדינה היהודית, היא כבר מוגדרת על-ידם כ''מדינה רב תרבותית'', ובפרסומיהם והתבטאויותיה הם ''דורשים'' להטמיע בישראל את אוכלוסיות הזרים.
תופעת העובדים הזרים זו גם המכה החמורה ביותר שניחתה על העובדים הישראלים ברמות הנמוכות של סולם התעסוקה: העובדים הזרים מורידים את רמת השכר ותנאי ההעסקה של העובדים הישראלים החלשים, וכך גם נכפית וגוברת תרבות בטלה ואבטלה בקרב העובדים החלשים בישראל.
השמאל התומך בזרים איננו שמאל אמיתי כלל: סוגיות של פער חברתי, שכבות חלשות ועוני מעניינות אותם כקליפת השום: זה שמאל שמתעב את העניים בחברה הישראלית, ויעדיו הם כאמור פוליטיים אנטי-ציוניים.