זה שקרו דברים רעים בקיבוצים אחרים זה לא אומר שחייבים לעשות אותו הדבר בעין חרוד איחוד. מדובר בקיבוץ בעל יכולת, שיש לו את האפשרות הכלכלית לעשות את המעבר בצורה שלא תזרוק אנשים לכלבים.

האם יהיו עיוותים בתהליך? בוודאי. עדיין יהיו אלה עיוותים הרבה פחות גדולים מאשר נוצרים כרגע.

אני לא מדבר באופן תאורטי, או על קיבוצים באופן כללי. אני יודע בדיוק מה קורה בעין חרוד איחוד, והמצב הנוכחי הוא חוסר צדק מתמשך שרק הולך וגדל.

ראשית, איש איננו אובייקטיבי. את זה הבנתי כבר לפני הרבה שנים, ולכן אני לא שם. החלטות בקיבוץ מתקבלות כמעט תמיד רק לפי אינטרסים צרים. זה לא היה לרוחי ולכן עזבתי. יחד עם זה, אני מנסה לנתח את המצב באופן אובייקטיבי ככל יכולתי. אני לא פגוע. יצאתי מזמן והסתדרתי היטב בחיים. אין לי שנאה לעין חרוד, נהפוך הוא - היתה לי שם ילדות מאושרת והמקום הוא בליבי תמיד.

לשאלתך - יש מצב קיים, שבו ברור לחברים הוותיקים היכן הם עומדים. הם נולדו למערכת הזו. זה מוכר להם. שינוי הוא מפחיד לכל אחד בגיל מבוגר, ועל אחת כמה וכמה לאנשים שלא הורגלו לעצמאות. לזה מתווספים סיפורים, חלקם מוגזמים, על עוולות לוותיקים בקיבוצים אחרים שהופרטו, ועל זה ''מנגנים'' מתנגדי השינוי הצעירים, שחלק לא קטן מהם (לא כולם, כמובן) נהנים מהמצב באופן נצלני. הכוונות הטובות של תומכי השינוי נתקלות בחומת הפחד הזה, אשר מלובה על ידי מתנגדי השינוי.

שכר דיפרנציאלי הוא רק חלק מהשינוי המתבקש, שמטרתו להקטין את התלות הבלתי נסבלת של הפרט בחברה, ולהגביר את אחריות החבר למעשיו.

גם החלטות רוב יכולות להיות שגויות ופסולות ולגרום עוול. זה המקרה כאן.