זה שכנפיים שבורות הצליח אין זה אומר שכל דבר של ניר יצליח. הסידרה מעבר לכתיבה קלישאתית ומסטיקית, הבימוי והצילום רדודים ביותר... ולי באופן אישי נשבר כבר מהנשים החלשות והשבריריות, ניר אף פעם לא מתמודד עם נשים חזקות, משמע שחקניות עם ביצים.. תמיד משהו ילדי וכמובן אשכנזי.

יש משהו קודר, וזה לא האוירה ברחוב, או הטלויזיה בישראל.

זה הטון שלך ובחירת המילים שלך (''מקפליי ישקול להתאבד''? להתאבד? ברצינות? אין מטאפורה קצת פחות חזקה ואובדנית).

אתה מתחיל נושא, מתחיל לתאר 3 אחיות באיזו דרמה ואז עוזב את הנושא לגמרי בלי להגיד על מה בכלל מדובר.

מתחיל לתאר סידרה מסויימת או סיפור מסויים (שאתה טוען שחוזר על עצמו והוא אמור להיות סיפור ישראלי מוכר) ואז לא אומר אפילו מהו אותו הסיפור המוכר.

אולי גם אנחנו מכירים?
שתף אותנו.

נדמה לי שאתה קצת משליך מדברים שאתה עובר, או ששתית כמה כוסות אלכוהול לפני שכתבת ועל כן הכתיבה קצת מבולבלת ומנלכולית על גבול הדכאונית.

אין לי בעיה עם הטון, אבל יש בעיה כשלא ברור על מה אתה כותב ואתה לא ממש מפרט וקופץ מדבר לדבר.

גם טון קודר מאוד, גורע מזה שאתה טוען שמישהו אחר או משהו אחר הוא קודר.

איך אנחנו יכולים לדעת אם זה באמת ברגמן או ישראל או הטלויזיה או שבעצם זה הכל בראש שלך ובגלל שרע לך אתה משליך על הכל?

הלוואי שקברניטי הטלוויזיה בישראל יקראו את זה גם ויבינו שבאיזשהו מקום יש להם יד בעצב הזה, עם כל קבלת ההחלטות הפיננסית הזאת...

ביקורת משובחת. יישר כוח

תצאו מהסרט שהסדרות משקפות מציאות. מקסימום הם מייצגות את עולמו של הכותב ודמיונו הלא פורה (ברב המקרים).

לא צריך סידרה כ''מגדלים באויר'' על מנת לראות מה מתרחש בארץ. יש מדינת ת''א שחוגגת כאילו הכל 10 ואחרי המבול, ושי מדינת ישראל השניה, הפריפריה בה החיים קשי יום ונמוכה ברמות ממדינת ת''א. יש המון משפחות מתפרקות, המון עם בעיות כלכליות, המון בעיות תרבותיות, המון בעיות חברתיות/ עדתיות, ביות אלימות בני נוער, בעיות בחינוך, בעיות אלכוהל, בעיות פוליטיות ביחסי פנים וביחסי חוץ, בעיות שחיתות בכל המגזרים , מדינת קומבינה במזרח התיכון החדש.

לא המשפחות בסידרה מתפרקות! כל מדינת ישראל מתפרקת מהגדרת וצביונה!... שעון החול מתקתק חזק וחבל שאין מנהיגים שרואים אופק רחוק יותר משולחן הכתיבה במשרד שלהם.זו המציאות וחבל.

הדבר היחיד שאפשר ללמוד מהסדרות האלה זה שליוצרי הטלויזיה בארץ אין טיפת כשרון.
אחרת, איך אפשר להסביר שעושים כאן כלכך הרבה סדרות זהות, שהדרך היחידה להבדיל בינן היא בעזרת בדיקת דנא.
אם לסדרות הללו היה קשר כלשהו לציבור הישראלי אז לא היה להן רייטינג כלכך נמוך.

1. למשל- בפרק הראשון אין עלילה. כלום לא קורה. רק נחשפים לדמויות. למה?
גם כי קשה מאוד להציג דמויות אמינות שזורות בעלילה אמינה. יותר קל להתעסק רק עם הדמויות. זה פחות מסובך ומורכב. האם בחירה חסרת יומרות כזו מספקת? מדד האיכות לא מרשים כאן.

2. בימוי - מה זה בימוי איכותי? גישה מקורית, אמירות גדולות וקטנות, מציאת זוויות מקוריות להצגת הסיפור, אפיון דמויות על ידי פעולות, זוויות מצלמה, לוקיישנים מעניינים. סליחה, אין שום חותמת בבימוי. הוא קלישאי, ארכאי, צפוי מראש, ואין לו נוכחות חזקה.

1. לא כל דבר בהילוך איטי הוא איכותי. העובדה שיש הפסקה של 2-3 שניות בין משפט למשפט לא הופכת את הסדרה לאיכותית.

נכון, המשחק מצוין - אבל משחק מצוין אינו מספיק כדי להגדיר "איכות נוטפת מכל פריים"... סליחה, נסחפת.

וגם המשחק אינו מפיל. הוא רק משחק טוב, ותו לא. אין פה איזה משהו מעלף במיוחד.

אני ראיתי בעיקר - בריחה ופחדנות בתסריט, בימוי נוסחתי, משחק סביר, אמנם רגיש. יצירה איטית ועייפה, אם כי סבירה, די בינונית.

נראה לי שב 45 דקות היה מקום גם לעשות דברים שיגרמו לי להגיד "וואו" ולרכון קדימה בשקיקה... וזה לא קרה.