באירופה התופעה הגיעה לשיאים שלא יאמנו:

יש מחנה מעבר של צריפים מאולתרים על אדמת הרפובליקה הצרפתית, מדינה שאי אפשר לחשוד בה שאינה מקיימת זכויות אדם או שמישהו נרדף בה כך שישמור על מעמד הפליטות כשהוא עובר דרכה.

והמהגרים האלו לא הגיעו לצרפת ישירות מאפריקה אלא דרך מדינות אירופאיות כמו איטליה וספרד, שגם הן מדינות עולם ראשון החברות באיחוד האירופאי, שבהן קיימת אמנת זכויות האדם האירופאית, וגם בהן אין רדיפה שתצדיק מעמד של פליטות לעוברים דרכן.

המטרה שלהם היא להגיע לבריטניה דרך היורוסטאר או נמל קאלה. הסיבות לכך לא יכולות להיות קשורות לצורך אמיתי במקלט מדיני משום שזו תהיה המדינה האירופאית השלישית שבה הם עוברים.

ולנמשל: המהגרים שחיים שנה שנתיים בקהיר ומחליטים לעבור הלאה ברגע שהם מגלים שליד מצריים יש מדינה בסטנטרדיים דרום-אירופאים אינם פליטים אלא מעוניינים בשידרוג כלכלי.

אם עלית לארץ דרך חוק השבות - הרי שיש לך קשר כלשהו ללאום היהודי, ובסופו של דבר קבוצת ההתייחסות שלך תהיה החברה הישראלית החילונית. גם אם את אחת מ100 הפליטים האמיתיים מוויטנאם שבגין קלט או עובדת זרה שקיבלה מעמד איכשהו - קבוצת ההתייחסות הכללית שלך תהיה החברה הישראלית חילונית.

הבעיה בגל המהגרים מסודן ואריתראה היא שמדובר במוסלמים שקבוצת ההתייחסות שלהם תהיה בסופו של דבר החברה הערבית ואולי אפילו המאבק הפלשתיני. היו דברים מעולם, בירושלים יש קהילה קטנה של 500 שחורים מהארצות מדרום לסהרה שבאו ב48 לעזור לפלשתינים במלחמת העצמאות. באירופה הקהילות הסודניות משתייכות לקהילה המוסלמית הכללית. הקהילה הסומאלית היא סיוט של אנשים טובים שעובדים ברפואה הציבורית (מכיר מישהו שתמיד יש לו סיפורי אימה עליהם) משום שהם מאיימים על עובדים בגלל שקוד ה"כבוד" הערבי שלהם לא מאפשר להם להבין שיש סיכוי שנשותיהם יטופלו בידי גברים.

לו ישראל היתה בגודל של ארה"ב היא יכלה לקחת את מליון המהגרים הפוטנציאלים שבמצריים, אבל היא לא, והיא חייבת להתחשב במצבה ובסיכסוך עם העולם הערבי. הפיתרון ההומאני הוא שהם יהגרו לאיחוד האמירויות.