תגובות עד כה: 12 תגובות, ב- 3 דיונים. הוסף תגובה 3.  הכאה בשרוך נעל     ישראלי,    21/09/04 16:01 המאמר מוכיח את עליבותה של הדתיות. שומר נפשו ונפש ילדיו ירחק הגב לתגובה זו 2.  כה לחי לש''ס     משה,  ת''א,    21/09/04 11:03 טיפין טיפין עוד רבות יהיו הפתעות הקידמה במערכת מיוחדת זו של ''אל המעיין'' שנה מבורכת לעם ישראל הגב לתגובה זו 1.  הסבר למושג שבט     נחמה,  נתניה,    21/09/04 09:02 חוסך שיבטו במשלי אינו להרביץ מכות אלא לחנך את הילד. והורה שאנו מציב גבולות לילד, הוא הורה ששונא את ילדו. הגב לתגובה זו          המשך ההסבר         שרון,    21/09/04 11:09 שבט הוא מקל רועים רך, המשמש אותם, לא כדי להכות בצאן, כי אם לכוון אותם ללכת בכוון הרצוי. מכאן שאין שום קשר בין השבט למכות. הגב לתגובה זו              כמה נוח להיות בור             אבי,  ירושלים,    21/09/04 11:43 ככה אפשר לפרש כל דבר בדרך הנוחה לך. ומה יעשה מי שלרוע מזלו נתקל פעם, למשל, בפסוק 'אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל'? הגב לתגובה זו                  בעיה יותר קשה תהיה לך עם הפסוק                 דוד,  בנימין,    21/09/04 14:31 וכי יכה איש את עבדו .. בשבט ומת תחת ידו. אין מנוס מלהגיד שבעקבות שינוי המנטליות העולמי - גם ההדרכה ההלכתית משתנה. ממש כמו עין תחת עין וכד'. הגב לתגובה זו                  בדיוק כמו שהסברת את חוסך שבטו  ל"ת                  דוד,  בנימין,    21/09/04 14:23 הגב לתגובה זו                  ההבדל בין ידע לחכמה                 אריאל,  חיפה,    21/09/04 14:21 איני מכיר לא את שרון, לא את נחמה, ואף לא אותך, אבי. אתה שואל ''ומה יעשה מי שלרוע מזלו נתקל פעם, למשל, בפסוק...'', אני עושה כמו שעשו שרון ואבי - הולך לפסוק אחר. נדוש לשוב לדוגמת בית שמאי מול בית הלל, אבל אם רוצים אנו שהדת תמשיך להנחות אותנו, עלינו להיות חכמים דיינו כדי לקדם את, ולהתקדם עם, ההלכה. בור סוד מביא תועלת רק בעיתות מחסור. אין טעם להתחמק מכך שהתורה נכתבה בחברה חקלאית, הגמרא נחתמה בחברה חקלאית/מסחרית - ואנו חיים היום בתנאים שונים לחלוטין. גמר חתימה טובה הגב לתגובה זו                      אדרבה, שילכו לפסוק אחר                     אבי,  ירושלים,    21/09/04 16:12 תגובתי לא התייחסה לנושא של שינויי ערכים והבעייה הדתית. רק הבעתי קנאה בכוחה המופלא של הבורות לפתור בעיות בחיים. לעומת זאת אם מישהו יודע קצת יותר, ועדיין מתעקש לעקם את הכתובים לכיוון הרצוי לו, זו כבר בעייה של יושר אינטלקטואלי. ובעוד שבאנשים מהסוג הראשון אני מקנא, לאנשים מהסוג השני אני בז. הגב לתגובה זו                          יושר אינטלקטואלי - ומחירו                         אריאל,  חיפה,    21/09/04 22:48 זהו נוסח שני לתגובה שכתבתי - ונעלמו עקבותיה. בחוק של הכנסת, אין בעיה. עם שנוי העתים - יימחק סעיף מחוק העונשין, או ייכתב חוק חדש בדיני חוזים במקום הישן. בהלכה, לעומת זאת, עלינו לשמור על רצף. הגמרא מלאה בהלכות הנסמכות על פסוק, ולעתים צמד מלים, שהוצאו לחלוטין מהקשרם וקיבלו פירוש שלא שיערו כותביו, הכל כדי לא לאמר שההלכה שונתה. (מאחר שאינך בור - אני פוטר עצמי מהבאת דוגמאות) לכן, כפי שכתב דוד לעיל, אין מנוס וגו'. אם רוצים אנו להפסיק את הכאת הילדים - לי אישית שוה להתפשר לצורך זה על היושר האינטלקטואלי. (אז אמנם יצאתי רמאי - אבל לא מכים יותר, לפחות כך אתרץ זאת כשתגיע שעתי) דוגמתם של הלל ושמאי היא נדושה, ובכל זאת: תמיד תהיתי על מי שהולך לשתות מבור סוד - כאשר מעיין מתגבר מצוי לפניו. אבל מכיר אני בכוחו המהפנט של בור הסוד האומר לך: כיצד זה תבעט במסורת חכמינו ז''ל? ובכן, איני בועט ואיני מזלזל. אני רק זוכר שהם הפכו ל''חכמינו'' בזכות חידושיהם. לא בזכות שמרנותם. הגב לתגובה זו                          מחירו של ''יושר איטלקטואלי''                         אריאל,  חיפה,    21/09/04 20:33 הדרך לגיהנום - אמר פעם נוצרי חכם - רצופה כוונות טובות. אז אם עלי לבחור בין איסור הכאת ילדים, ליושר אינטלקטואלי, לא אהסס. התלמוד מלא בהלכות המבוססות על פסוק, או צמד מלים, שהוצאו מהקשרם לחלוטין. בחוקי הכנסת אין לנו בעיה כזו, כאשר משתנים הזמנים, מוציאים סעיף מדיני העונשין, או כותבים חוק חדש במקום ישן. הדת מבקשת לשמור לפחות מראית עין של יציבות, לכן אינה יכולה לקבוע בפשטות - מהיום מותר להלוות ברבית. היא צריכה לפתרון שיראה כי בעצם אין מדובר ברבית כלל. עד לפני כמאתיים שנה התקדם המשפט העברי (ה''הלכה'') בדיוק באופן הזה. נראה לי שאחרי שנתגלה הנזק של מאתיים השנים האחרונות (הניכור בין האורתודוכסיה ליתר היהודים), ראוי לחזור לשיטה הקודמת. הגב לתגובה זו                  שאלה טובה אין לי תשובה לזה  ל"ת                  שמוצניק,    21/09/04 13:53 הגב לתגובה זו