- 15.
אריה תמיר, 18/12/12 21:20
קראתי בעיון את העלון שחולק בבתי הכנסת שבת שעברה עלון - בית הלל מס' 1 וניסיתי להבין מה הם רוצים? כל דרך חדשה צריכה סיבה שבגללה החליטו לפנות ולהתחיל משהו אחר ? מה הם רוצים? האם הם בעד או נגד פוסקי הדור כמו הרב יעקב אריאל, הרב דב ליאור? הרב מלמד? מה הם רוצים ? מי נגד מי או מי בעד מה?
צר לי אך לא הבנתי? אולי מישהו מהם יתייחס ברצינות לדבריו של מר שמחה רוטמן ויאיר את הדרך החדשה הנ''ל...
- 14.
- 13.
אינני מוכן להכשיר את המטבח. ולהדביק מזוזה על המשקוף
דודי ראלפו, 18/12/12 09:15
-
- 12.
הציבור לא צריך הנהגה שתגיד לו מה לעשות
תומר, 18/12/12 09:03
בית הלל הוא אכן גוף שפעולתו תהייה להעניק גושפנקא למנהג הרוב כל עוד הוא סביר.
הוא לא מתעסק עם הפילוסופיה שמאחורי הפסיקה כי בזה יש לו עוד פחות לגיטימציה כגוף מנהיג. היומרה לחדש את ההנהגה הרבנית הוא פתטי ולא יצליח כל עוד כללי המשחק לא ישתנו. רוצים חיבור בין דתיים וחילוניים? תעזבו את הכשרות ותתעסקו עם בניית מצע יהודי ערכי משותף שיתחשב במסורת ויחד עם זאת בשינויים שחלו בדורות האחרונים. עד אז הרבנים או שיהיו מנותקים מהציבור או שיחזרו אחריו במטרה להראות שההלכה לכאורה 'מבינה' את צרכיו.
- 11.
חילוני שמארח חברים דתיים, 18/12/12 02:22
- 10.
- 9.
- 8.
- 7.
- 6.
-
- 5.
אמיר, 17/12/12 15:59
- 4.
מיצי העורך דין, 17/12/12 15:49
של בחור בן עשרים ומשהו שנהיה לפני שנתיים או שלוש עורך דין וכבר מרשה לעצמו לקטול בידענות כל דבר שזז. ממש חכמה למר שמחה החשוב שאלמד בכרם ביבנה אבל זנח את לימודו כדי לעשות לביתו (ועוד בערכאות גויים רחמנא ליצלן) להטיף לרבני בית הלל האוחזים ברבנות כדרך חיים. ממש מרשים ומשכנע שעל ההתחלה אומר הלמדן הדגול שבתשובה יש חוסרים וטעויות ושבכך מסתכם חידושה ההלכתי. אתה בעצם אומר שעשרה רבנים לא הבינו את מה שאתה הגדול יודע כבר מזמן. וואו, כל הכבוד אתה כזה מדהים.
- 3.
משה, 17/12/12 14:18
זה ברור לכל מי שאינו מתייחס לחילוני בגישת ''הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו''.
לצערי, אני פוגש בהרבה דתיים שאומרים, ''חכו, חכו, בכח הרחם אנחנו נשתלט עליכם'' ובנתיים שואפים למקסימום מרחק מהחילוני באשר הוא.
אני שואל מהיכן אנו למדים שצריך לוותר על יהודים? נכון, בקהילה שרובה דתיים ואחד פורץ גדר, אז אולי יש עניין לקנוס אותו ביחס חברתי שלילי. במקרה של היהודים היום, אנחנו מדברים על רוב מכריע ואני כולל בזה את יהדןת התפוצות המתבוללת. היהדות החילונית יכולה לחיות מצויין בלי אלו המנדים אותם מקרב הדתיים. נידוי של מיעוט את הרוב, בגלל שהוא ''מצויין'' דתית, מאוד מזכיר לי את הפסוק לעיל.
מזל שמשה רבינו לא היה חרד''ל.-
ה''פשיטא'' שלך, קשור רק לשאלה הראשונההפרקליט, 17/12/12 14:40
האם קשרים חברתיים אם אנשים שאינם שומרי כשרות הינם דבר טוב ומומלץ.
אבל אין בכך שום דבר שעונה על השאלות האחרות.
גם מי שבעד קשרים כאלה, מי אמר שצריך ללכת ולאכול ולהתארח אצל החילוני בבית ולהתפשר לצורך כך על הכשרות? אולי עדיף למעט בכך ככל הניתן?
וחוץ מזה, אם זה באמת פשיטא, מה הטעם בפרסום פסק ההלכה הזה?
אני נותן קרדיט לרבני בית הלל שהם לא מטריחים את עצמם לפרסם פסקי דין שאין בהם כל חידוש.
אז בפרטי ההלכות אין חידוש. בשאלות היסוד של קשר בין דתיים לחילונים אתה אומר ''פשיטא''.
אם כן, למה זה אנוכי?
שמחה-
נגד הנורמה של חומרות בבין אדם למקום וקולות בבין אדם לחבירו.
משה, 17/12/12 23:42
אם זה אחי, או הבן שלי, או אבא שלי. אני אמור להיות מודר מהם? לדעתי, פשיטא שלא.
האם אני אמור לא להשתתף ב'על האש' של הפלוגה בצבא או של הצוות בעבודה? גם לא.
הפסק אומר שאפשר גם ללכת וגם לאכול. הפסק מתייחס למציאות שבה רוב האוכלוסיה כן משתדלת לאכול כשר ורוב מוצרי היסוד הם כשרים ובמקרה הכי גרוע, זה הדין. לא פשרה, שורת הדין ממש.
החילוני שאני מגיע אליו, יודע כעת מספר הלכות בסיסיות, שעליהן הוא יכול לשמור כדי שגם הדתיים שבחבורה יוכלו להשתתף.
גם דתיים שאינם בקיאים בדקדוקי נ''ט בר נ''ט יכולים להרוויח מפסק הלכה שכזה.
אפשר גם לענות במה החידוש ב''ילקוט יוסף''? מה החידוש ב''פניני הלכה''? הרי הכל ניתן בסיני? הכל מצאנו כפול ומכופל בדברי תנאים, אמוראים ראשונים ואחרונים. למה לי עוד ספרים? ''אין בית מדרש ללא חידוש''.-
הפרקליט, 18/12/12 10:32
יש שם הרבה דברים שהם מסתמכים על שיטות מקלות או בדיעבדיות. למשל לגבי אכילה בכלים שאינם חד-פעמיים.
אני מסכים שעדיף להחמיר בבין אדם לחברו ולהקל במקרה זה. אבל השאלה האמיתית היא האם עדיף להימנע בכלל מהסיטואציה, ורק אם אין ברירה וזה יעליב את המארח, להשתמש בפסק ההלכה, שכאמור אינו חדשני במיוחד.
השאלה הזאת היא שאלה כבדה וחשובה, ולצורך דיון והכרעה בה, אכן יש צורך במנהיגות, שחסרה במקרה שלנו.
-
-
-
- 2.
הגבאי, 17/12/12 13:50
אתה בעצמך טענת שלא היה פה חידוש הלכתי - ועל כן אין כאן צורך ב''מכבש''. לדעתי, רבני בית הלל התכוונו להציף את דעת ההלכה, שלרבים אינה ידועה, על מנת להראות שלפי ההלכה אכילה אצל חילונים היא פשוטה בהרבה. לגבי הצורך בריבוי באחדות בעם ישראל, ייתכן וזאת שאלת יסוד, אך ברור כי תפיסתם של בית הלל היא כי יש צורך באחדות כזאת. הם לא צריכים לפרט זאת בכל פסק הלכה בודד. אני רק אציין מקור אחד כדי שתנוח דעתך ''הכל חברים ברגל''.-
הפרקליט, 17/12/12 14:00
פסקי הלכה על הקולות הקיימות בדיני כשרות לשעת הדחק, אכן אינם חידוש.
הרב עוזיאל כתב פסק דומה לפני הרבה שנים. וכמוהו עוד רבים וגדולים.
בפסקים הללו היה ברור שכדאי לנסות ולהתחמק מסיטואציה שכזו, אבל אם נוצר המצב, וקיים חשש להיעלבות, יש דרך גם לאכול את העוגה, וגם להשאיר את הכשרות שלמה.
ההגדרה של התארחות אצל חילונים כראויה ורצויה , על אף היותה יוצרת מצב של ''שעת הדחק'', וקריאה ציבורית להשתדל ולהיכנס לאותה שעת דחק, היא החידוש הגדול.
החידוש הזה ''עובר מתחת לרדאר'' ולא מתקיים בעניינו כל דיון.
והחידוש הזה דורש מכבש, ואפילו כמה מכבשים...-
הגבאי, 17/12/12 17:01
בנוסף אני לא מסכים לטענתך שהדיון בדיון הזה צריך לסוב סביב השאלה האם קירוב חילונים הוא מטרה ראויה. לעניות דעתי זו אקסיומה בפעילות שלהם' או כמו שהם אומרים: "אנו רואים עצמנו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אמנם, יש לנו ביקורת על התנהלות המרחב הציבורי בישראל, אך אנו מביעים ביקורת זו מתוך אהבה והזדהות. ייעודנו הוא לרומם את החברה הישראלית - מבפנים, ולא מבחוץ." את הדיון לגבי האקסיומה הזו לא עושים בפסק הלכה נקודתי.-
הפרקליט, 17/12/12 17:30
יש להם ''ביקורת על התנהלות המרחב הציבורי''.
ומה עם ביקורת על התנהלות המרחב הפרטי? או שזה מחוץ לטריטוריה שלהם.
הם לא מציבים לעצמם כמטרה לקרב חילונים במובן של החזרה בתשובה.
אז יש אהבה והזדהות, ויש ביקורת במרחב הציבורי, אבל יש ויתור מוחלט על החילוני כפרט.
אני לא יודע אם זו הדרך הראויה, או שהלגיטימיות היחידה לקירוב חילונים היא אמנון יצחק סטייל, אבל אם יש חידוש באמירה שלהם, והם מקבלים את תופעת החילון בעם ישראל כמצב שאין לפעול ולשנותו, שיואילו בטובם לבסס את זה בצורה הלכתית/מחשבתית. -
-
-
-
- 1.
יהושע, 17/12/12 13:41
-
ריבה כרמלי, 17/12/12 14:32
פסיקות בנוסח "הרב נוח" אינן מהפכה והשלת המחויבות המוחלטת להלכה אינה החזרת השפיות. יש לתהליכים האלה שמות אחרים.אם המטרה היא לשפר את השיח עם הציבור החילוני הרי רבני "צוהר" כבר הציבו לעצמם מטרה זו וגם פועלים לפיה בהצלחה תוך מחויבות להלכה. איזו בשורה מביאה הקבוצה הזו לעולם? מי שמחפש דעת תורה ככל הנראה לא יפנה אליהם ומי שמחפש "חיים קלים" בדרך כלל אינו זקוק ל"הכשר". אז מה הועילו חכמים בתקנתם?-
ריבה המברברת, 17/12/12 15:39
-
-