רק שופט ערל הלבב יכנה את שני הניצים בשם רשעים. (רשע כמותך, מהרש''ל) את המכה בשם רשע אע''פ שלא הכהו, (תכנ - לשון עתיד, ברטנורא) וכן את המוכה על אונאת הדברים שגרמו למכות. (מהרש''ל) וזאת מבלי לשאול על מה ולמה כל המהומה.
''כי ינצו אנשים... והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע'' האם מדובר במשפט מכור, שבכל מיקרה המכה מורשע? או שמא בודקים האם המכות מותדקות ?
האם משה בדק שמא סיבת המכות עבור גניבת פרוסת לחם, או שמא ואוליי המוכה היה משת''פ שרצה להלשין על המכה המתגנב מיחוץ לחומות הגטו להביא טרף לעולליו? ושמא ואוליי המכות היו לטובתו והמוכה עמד לסכן את עצמו ואת זולתו,
תכליס, יפה הגיב לאותו ערל לבב ''מי שמך לאיש שר ושופט''