הוא לא דיבר רק על הגבר שצריך להתייחס כך לאישה, אלא גם האשה צריכה להתייחס כך לגבר.
אני מאמינה שכיוון שהרב רפי הוא גבר, קל לו יותר להתנסח בכיוון הזה, אך בפירוש הוא מציין, למשל: 'אשתי היא החכמה, בעלי הוא היודע'; וכד'.
ונראה לי שהעצות שלו טובות גם בכללי, למשל, לטוקבקים...

הרי ברור לך שלא כל הנשים כאלו והעולם לא נוהג על פי ההתנהלות המכוערת שאתה מציג.
תנסה להכיר נשים שפויות, אוהבות וטובות לב ואז נראה אם התיאוריה שלך שכ ל הנשים "כאלו" עובדת לך.
יום טוב.

הטיעון ''מאיס עלי'' נחשב כ'אמתלא' לבית-דין להכריז על הצורך (בהמלצה, בצווי, בחיוב ולעיתים אפילו בכפיה !) בהתרת קשר-נישואין בין שני בני-זוג. הטיעון הזה מועלה כמעט תמיד בעצתם של עורכי-דין וטוענים רבניים ממולחים, היודעים שמול טיעון כזה, בית-הדין היותר נוטה לכוון של ''שלום-בית'' ושמירה על שלימות-המשפחה, יעמוד כאילו חסר-אונים. לא חשוב מה הסיבה האמיתית שבגללה אישה החליטה לנטוש את בן-זוגה, מרגע שהעלתה את הטיעון ''מאיס עלי'', כלומר - אינני מוכנה לקיים אתו יחסי-אישות (שהוא יקיים כלפי את חובתו ל'עונתי') - בהנחה שהיא מוכיחה לכאורה את העובדות המונחות בבסיס ''מאיסותה'' - לבן-הזוג כבר אין על פי רוב מנוס מלתת לה גט. ואז, אחרי הגט, לא פעם מתבררות הסיבות האמיתיות (בן-זוג אחר, כלומר היא ''מורדת'' או ''עושה מעשה כיעור'' או אפילו ''נואפת''...). אבל הגט כבר ניתן, ואת הגלגל כבר אי-אפשר להחזיר. והכל מבוסס על פסיקות-הרמב''ם, גם אם יש חולקים עליו מקרב ''הפוסקים האחרונים'', כלומר רבנים ויודעי-הלכה ומפרשיה בשנים מאוחרות יותר, עד ימינו. ראו המחלוקות בענין הטלת סנקציות על ''סרבני-גט'' אפילו בכנסת ישראל ה-18.

הטיעון ''מאיס עלי'' נחשב כ'אמתלא' לבית-דין להכריז על הצורך (בהמלצה, בצווי, בחיוב ולעיתים אפילו בכפיה !) בהתרת קשר-נישואין בין שני בני-זוג. הטיעון הזה מועלה כמעט תמיד בעצתם של עורכי-דין וטוענים רבניים ממולחים, היודעים שמול טיעון כזה, בית-הדין היותר נוטה לכוון של ''שלום-בית'' ושמירה על שלימות-המשפחה, יעמוד כאילו חסר-אונים. לא חשוב מה הסיבה האמיתית שבגללה אישה החליטה לנטוש את בן-זוגה, מרגע שהעלתה את הטיעון ''מאיס עלי'', כלומר - אינני מוכנה לקיים אתו יחסי-אישות (שהוא יקיים כלפי את חובתו ל'עונתי') - בהנחה שהיא מוכיחה לכאורה את העובדות המונחות בבסיס ''מאיסותה'' - לבן-הזוג כבר אין על פי רוב מנוס מלתת לה גט. ואז, אחרי הגט, לא פעם מתבררות הסיבות האמיתיות (בן-זוג אחר, כלומר היא ''מורדת'' או ''עושה מעשה כיעור'' או אפילו ''נואפת''...). אבל הגט כבר ניתן, ואת הגלגל כבר אי-אפשר להחזיר. והכל מבוסס על פסיקות-הרמב''ם, גם אם יש חולקים עליו מקרב ''הפוסקים האחרונים'', כלומר רבנים ויודעי-הלכה ומפרשניה בשנים מאוחרות יותר, עד ימינו. ראו המחלוקות בענין הטלת סנקציות על ''סרבני-גט'' אפילו בכנסת ישראל ה-18.