כולם משקרים לעצמם, כולם מוצאים רווח אישי אגואיסטי משמירה או אי שמירת מצוות והלכות. אנחנו לא שונים, וכל אחד, אבל כל אחד- עושה בסופו של דבר מה שמתאים לו אישית אגואיסטית. וזה גם כל היופי. רק שלא נתייהר אחד על השני, אמן! חג שמח

ערכים של צדק אוניברסלי אינם קיימים אלא במסגרת של אמת אוניברסלית, ואמת כזו קמה עד היום רק "בפרדיגמה" אחת: אלהים. כל סוג של צדק אחר הוא תלוי תרבות על כל המשתמע מכך. נסה למכור דמוקרטיה לערבים של סוריה או שוויון לפשטונים של אפגניסטן. זאת ועוד, כל אדם ואדם יוצק תוכן אחר למילים כמו חרות ושוויון.

לא הייתי ממהר לבטל דעותיו של אדם בטיעון כמו "לשפוט את מה שאינך מכיר ואינך מבין". טול קורה מבין עיניך, לפני שתמהר להסיר הקיסם מעיני אחיך.

לח"כ רות קלדרון, ישר כחך! האם יש אתר בו אפשר לקרא וללמוד יותר על משנתך ביהדות?

היהדות מוסיפה נדבך וקומה חדשה בכל דור על מנת להתאים את המציאות הקיימת ההווית הזמנית והמשתנה אל דבר אלו-הים הקיים הנצחי והמוחלט המתגלה אלינו דרך התורה ותלמידי החכמים, ולא משנה את התורה או מפרשת אותה כרצונה הרגיע והזמן להתאים את הנצח אל מאורעות התקופה.
והנה דוגמא למניפולציות על אנשים פשוטים: אברהם לא נהג כהילל שחי דורות רבים אחריו ורב יוסף לא נהג כמו הרמבם שחי למעלה מאלף שנה אחריו, אך הילל נהג בדרכיו וכתלמידו של אברהם וכן הרמבם ממשיך את דרכו של רב יוסף (כמובן הן בפן האמוני-מוסרי-חברתי והן בפן ההלכתי-מעשי) ולזאת הוא מוסיף נדבך (לעיתים זמני ולעיתים לדורות רבים) המתקן ומתאים את מציאות דורו אל נצחיות התורה (לדוגמא:הילל הזקן קורא במשנה המפורסמת להמשיך בדרכו המיוחדת לאהבת הבריות והשלום של אהרון הכהן שהיה נין נכדו של אברהם אבינו "הלל אומר: הווי מתלמידיו של אהרון: אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות) אבל בשעת הצורך כשהוא רואה שהעם במדרגה מוסרית-חברתית נמוכה ונמנעים מלהלוות כספים איש לרעהו ולעניים הוא מתקן את "תקנת הפרוזבול" המאפשרת חיים חברתיים תקינים בדרכה של תורה גם בשמיטה.

אינני מבינה את דברייך: "אברהם לא נהג הילל ורב יוסף לא נהג כרמב"ם ואנחנו לא נוהגים"- אמת.פסיקת ההלכה התפתחה במהלך הדורות ולא בכל ענייני התורה נהגו אותו הדבר בכל דור,אך עדיין ישנו מכנה משותף בולט בין כל האנשים האלה: שמירת המצוות- אם זה אברהם שתקופתו לא הייתה תורה אך קיים את הדברים שצווה ע"י ה' (ולפי הכתוב במדרשים גם קיים את התורה) ואם זה גדולי ישראל מעת קבלת התורה והלאה שקיימו את התורה ואת מצוותיה. כלומר,הבסיס המשותף לכל הדורות על אף השינויים בפסיקה, הוא שמירת מצוות ה'. על כך אין עוררין. לפני קבלת התורה, בשמירת מצוות ה' היה כלול רק צו ה' שאמר לנביאיו ומעת קבלת התורה- שמירת המצוות על דקדוקיהן וכמו"כ שמיעה לקול הנביא. דברים אלו מוזכרים לרוב בתנ"ך, למשל: "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר מצוותי חקותי ותורותי",הציווי:"ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני ה'","ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר יטב לך ולבניך אחריך","מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמור את כל מצוותי כל הימים"(!),ובפרשת התשובה:"כי תשמע בקול ה' א-לקיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל ה' אלקיך..." ועוד.