במקרה מצאתי באינטרנט ציטוט של אריאל שנבל מכתבה שפורסמה ב"7 ימים" :
"אריאל שנבל לא מופתע מתופעת המכנסיים ההולכת ומשתלטת על ארונות הבגדים של הצעירות הדתיות: "הן לובשות מכנסיים מאותה סיבה שההורים שלהן עובדים ב-IBM או באינטל ולא רק בתור רבנים או בלניות במקווה. יש חוצפה בדרישה להיתפס לחצאית כאשר הבית, מבחינה תרבותית, הוא הרבה יותר מערבי-חילוני מאשר יהודי. כמעט כל בוגרי הישיבות התיכוניות והאולפנות באים מבתים בהם יש טלוויזיה, והרבה פעמים היא גם יותר גדולה מהספרייה התורנית בבית. אי-אפשר לדרוש מהם להתעלם ממה שהם רואים ברחוב ובטלוויזיה"

הנה הכתבה http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=605537&forum_id=5824

זה לא שאסור לשנבל לשנות את דעתו, ובכל זאת, דבריו כאן סותרים לחלוטין את המאמר שלו. האם נתן דעתו על כך? שמא עלינו לדבר מעתה על "שנבל המוקדם" ו"שנבל המאוחר"?

מאמרו של שנבל מציג נקודת מבט חשובה, אך אני לא חושבת שהיא יכולה להוות תגובת נגד, בהיותה משמשת בדיוק בתור נקודת המוצא של המאמר שלי. שהרי , המאמר שלי נכתב מתוך הנחה שעמדתו של שנבל היא העמדה הנפוצה בציבור הדתי: עמדה שלוקחת בחשבון אך ורק את נקודת הייחוס המצומצמת של המאבקים הפנים-מגזריים, ומתעלמת מיחסי כוחות רחבים וקריטיים הרבה יותר, הנמצאים בבסיס המובן מאליו הישראלי היומיומי של כל אחד מאיתנו . שנבל חולק על החשיבות הרבה שאני מייחסת להקשר הישראלי בחיי הדתי המצוי. שנבל חש שההקשר הפנים-מגזרי הוא המשפיע ביותר. אבל נדמה שהוא ''יורה לעצמו ברגל'' : הדוגמא שהוא מביא אודות הדתיה שלובשת מכנסיים ''סתם כי נוח לה'', מוכיחה בדיוק את טענתי. כמובן שמרבית הנשים לא בוחרות בפרטי הלבוש שלהן כדי לייצר סביבן הילה כזו או אחרת. כמובן שרובנו מתלבשים פשוט ''סתם כי נוח''. ובדיוק על ה''סתם'' הזה, חשתי צורך לכתוב את המאמר. על הנאיביות הזו שמיוחסת ל''סתם'', שנובעת מהמחשבה שברגע שלבשתי מכנסיים, הפסקתי להגדיר את עצמי. הגדרה עצמית איננה תלויה בנסיבות שהובילו אותי ללבוש בגד כזה או אחר. היא מתרחשת מעצמה. בין אם נרצה בכך ובין אם לא.

למה שלא יהיה ''דתי שאוכל לפעמים שרימפס הוא עדיין דתי כי עובדה שלפעמים הוא אוכל אוכל כשר, זה פשוט כי טעים לו, לא מאיזה אידאל.
מכנסיים הם לא רק מכנסיים בתרבות הדתית, הם סמל. הם סמל של חילוניות. בדיוק כמו שרימפס. וברגע שמישהו מכנה את עצמו ''דתי'' הוא לא יכול במקביל להתנהג ההפך הגמור . זה הכל. לא חייבים להגדיר את עצמכם כדתיים, אבל אם אתם רוצים להתפס ככאלה, אל תעשו צחוק.

מאמר יפה יצא לך.

ללייטים אין המשכיות. ומרבית הצאצאים שלהם לא רואים טעם בהעמדת הפנים הזו. ביישוב שלנו -כמעט כל המשפחות הלייטיות - ייצרו ילדים לא דתיים. אין אמר לי שכן חביב - העיקר שהם בני אדם טובים.
אז שיבושם לך, שנבל המבולבל, תמשיך להתבלבל, ותחזור אלינו עוד 10 שנים לספר על הילדים.

אבל זה מה שנוח לך!
מי הם הוסים שיכתיבו לך מה לאכול ומה לעשות בשבת! מי הם שיקבעו מי דתית ומהו דתי!
הגיוני, לא?

מאמר ארכני, מייגע, מלא ניימדרופינג שנועד להרשים, אבל הרעיון המרכזי שלו-שאין חתרנות אצל הדתיים לייט - מפספס את הנקודה שציינת. הוא גם יוצא מנקודת הנחה שההפיכה לדתי לייט היא מתוך כניעה לחברה החילונית ולא מתוך פקפוק באמיתות מקובלות של החברה הדתית, וזו הכללה של הדתיים לייט (יש כאלה ויש כאלה).
התגובה שלך מדוייקת, שנונה ובעיקר-קצרה. כמו יריית האקדח

זוהי הטענה שלך, וזה מאוד נחמד שריסקת אותה לחתיכות. רק חבל שלא התמודדת עם אף אחד מטיעוניה של אוריה מבורך, אלא רק עם טיעוניך שלך ששמת בפיה.

עיקר טענת גברת מבורך הוא, שהטשטוש שאותם קבוצות "שוליים" יקרות מנסות ליצור, הוא סוג של חיקוי של תרבות הרוב, ודבר זה לא יכול ואסור לו להתהדר הנוצות לא לו, כגון חדשנות ואינדבידואליזם. לא הייתה טענה כלפי דתיותן!! רק כלפי מה שמייחסים להם לא בצדק!
הדוגמא הנזעמת אותה הבאת, על-כך שהבחורה לובשת מכנסיים כי זה נוח לה, לא עומד במבחן הטיעונים אותם הבאת. ואסביר דברי, אני הרבה יותר נוח לי ללכת עם שורטים וגופיה, אז מדוע רוב הדתיות הלייטיות והשקופות לרוב לא ילכו עם ביגוד נוח זה? כי להגיד שנשים או מישהו הולך עם בגד מסויים כי זה "נוח" זה טיעון ילדותי ומזלזל בלובש הבגד. עם זו הייתה באמת הסיבה, אז אני הייתי מסתובב עם שורטים ואתה עם טריינינג,ואנחנו לא מסתובבים כך, יש ללבוש מסויים משמעות עבור הלובש, ואמירות כגון "זה נוח" זו היתממות שלא לעניין!

הוא שוכח שמי שהמציא את האיסורים המינימלים שהוא מקיים גם היה פאנט

המציאות אינה בדיוק כפי שאתה רוצה לראות אותה. מה שנראה לך היום שונה ממה שהיה ובוודאי ממה שיהיה.
אך דבר אחד לא השתנה ושומר על נצחיותו: נחישותו של עם ישראל להיות דבק לתורה ובייעודו.
במילים אחרות וביירייה אחת קצרה:
מה ששמר את עם ישראל לאורך הדורות, אלו אנשים כמונו שנשותיהם שומרות על צניעות. בוודאי לא את אלה שנכנעים לתכתיבים אופנתיים של החילונים שהם עצמם נכנעו לתכתיבים של התרבות המערבית.
אבל ב"ה, היום יש לנו דעא"ש שעושה בית ספר לתרבות המערבית.

זה היה בסרט "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור" למיטב זכרוני.

זה לא חטא להכיר הוגים ולדבר ברמת משכל גבוהה מהמצוי.
ומבורך לא כתבה מנותק מהמציאות

לא ניתן להתעלם מהמציאות.
אישה שהולכת עם מכנסיים(ובימינו רוב המכנסיים לא צנועים),עוברת על דברי חכמים.
ומומר לדבר מצווה אחד,כמומר לכל התורה כולה.
(ראה רמב"ם,שולחן ערוך ועוד).
בזמן הקדום,הלכו נשים עם מכנסיים בגזרות אחרות,צנועות,ומעל המכנסיים הייתה חצאית או שמלה.
והקדוש ברוך הוא בוחן ליבות וכליות

כל דתי יודע שהחילונים הם הרוב, ואלא אם כן הוא חי באיזה יישוב סגור ולא יוצא ממנו עד הצבא, הוא גם יכיר את התרבות שלהם.