רבנים של פייסבוק וסיינפלד.

''גדולי ישראל תמיד נמדדו על פי היכולת שלהם לעמוד כנגד עמדות הציבור'' - מה פתאום? גדולי ישראל תמיד נמדדו על פי היכולת שלהם להבין ללבו של הציבור ולהיות מחוברים אליו. ראו הפרוזבול של הלל, ראו: ''אין גוזרין על הציבור גזירה שלא יוכל לעמוד בה''. וטענתך לגבי הפרסום מופרכת אף היא - מה עדיף? פסיקה בחשאיות רק למי שבא לשאול... תורתנו תורת חיים היא ודרכיה דרכי נעם - חובה על הרבנים והרבניות לצאת מבתי המדרש הסגורים, להתחבר אל החברה ואל המציאות ואתגריהן, לפרסם דעת תורה ופסקי הלכה רלוונטיים, ולנסות להקל ככל האפשר על החיים המורכבים המשלבים בין קיום הלכה למציאות המודרנית על כל רבדיה.

מאחר ואתה כ''כ חושב שלא ראוי שכל בוגר ישיבת הסדר ממוצע יקבע בשאלות האלו, מדוע אתה חושב שאתה תחליט עבור הרבנים מה לחשוב?
חשבתי לרגע שאתה מתנגד לקיום דיון בתקשורת במקום בבית המדרש. לזה גם אני מתנגד. אבל בעצם אתה כן בעד דיון כזה - בתנאי שהעמדה שתישמע היא העמדה שלך.

https://www.youtube.com/watch?v=SxQ3FVN-0z0

הפולמוסים השונים אינם מתעוררים בגלל דקויות בסברא שלציבור הפשוט אין השגה בהם. מדובר במחלוקות ברמת המטא-הלכה- האם כלל ההלכה צריכה לנטות לקולא או חומרה, מה היחס לחילונים בדורינו, ועוד. לכן לטעון שלציבור אין חלק בכך זה גם נובע מחוסר הבנה.

הרבה פעמים מי שגורר את הדיון לתקשורת הם לא הרבנים אלא אירגוני הנשים/ קולך/ נאמני תו''ע / פוליטיקאים כגון אלעזר שטרן או אנשי אקדמיה שחושבים שהם מבינים בפסיקה הלכתית, ומפרסמים את דעתם ''המלומדת והמנומקת'', בתקשורת, על כל מיני שינויים שלדעתם צריך לתקן בהלכה. במקרה שכזה, לרבנים אין ברירה אלא להגיב ולהביע את עמדתם.
מסכים עם גולן לחלוטין שלרוב הכותבים אין יכולת אמיתית להביע עמדה הלכתית אמיתית, גם אם למדו כמה שנים בישיבה. אך את הטענות יש להפנות לאלו שאינם רבנים ומביעים עמדתם בהלכה ולא לרבנים שמגיבים.
כמו שאנשים אלו לא יביעו עמדה רפואית או בפיזיקה אם זה לא תחומם המקצועי, כך שיבינו שהלכה זה לא למצוא מקור במחשב ולפסוק לפיו אלא עולם שלם הדורש לימוד של עשרות שנים.

אתה בעצמך כל הזמן גורר את הציבור לנושאים שנויים במחלוקת בין רבנים, אם שכחת תסתכל בהיסטוריה של הכתבות שפרסמת כאן.

יש לציין גם את ההגזמה השקרית שלך ''כמעט כל שבוע''
משתכר מהכח שבידיך?

למרות שהרבה פעמים אסף מצליח להרגיז אותי, הפעם אני מסכים עם כל מילה. מיצוב ההלכה תחת סטדנדרטים אופנתיים ועממיים מביש ומקומם. בשום תחום אחר של אקדמיה לא היו מעיזים לעשות כך. יש להעיר שגם בהלכה יש חשיבות גדולה לדעת הציבור, ולכן אין גוזרין גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, ואכן היו גזירות שהתבטלו משום שלא פשט איסורן, אבל הדיון האקדמי הלכתי חייב להשאר בגבולות בית המדרש ובין המומחים לדבר.
מה שאסף לא ציין הוא שאנו חוזים בתחילתה של תופעה מדאיגה שבה ההון עלול לשחק תפקיד מכריע בקביעת ההלכה. הקמפיין של הרב סתיו למשל שעלה כמיליון דולר ואיכא דאמרי כשלוש מיליון, מומן מכספי אנשים אמידים וארגונים שרצונם להחליש את המנהיגות האורטודוקסית. זה כשלעצמו מעורר מחשבה ודורש תיקון בחוק. אם איננו רוצים לגלוש לתקופת הצדוקים שבה משרת הכהונה הגדולה (במידה ידועה הרב הראשי של הימים ההם) נקנתה בדמים, נוהל פסול זה חייב להפסק.

בהתקות נגמרו, אולי אחר כך. ובמיוחד בהלכות ציבור