הרב''צ והרבצ''ר כשלו בהגנה על גופות החיילים שנותחו במכון לרפואה משפטית לכן אינם רלבנטים עוד. ראוי שיהודים שהאיסור החמור ''לא תלין'' מדבר אליהם ישמשו ברב''צ ולא מתחזים ליהודים יתפסו משרות כה חשובות.
לכן אנשי חינוך שאיסורי הדת אינם כובלים אותם עדיפים.

ל'ערכים' היהודיים האלו אין מקום בצה''ל

ניסו לשכנע אותי בכל דרך בערך שירושלים שייכת לשלושת הדתות ושאר קשקושים מתחסדים כאלה. לא נתנו לי מיליגרם רוח לחימה ואם כבר רק בלבלו אותי וניסו לגרום לי להטיל ספק בצדקת דרכנו כעם. מה שחיל החינוך הכביכול פלורליסטי הזה לא מבין שמלחמה לא מנצחים בפלורליזם. חייל כמעט ולא יכול למסור את הנפש מתוך האמונה הפתטית שכל האמיתות שוות. החיילים החילונים בעבר נישאו על גלי האינרציה של החלוצים והכמיהה שלהם לארץ ישראל שהייתה כוח מניע בפני עצמו. היום התנופה מתחילה להיגמר. אנחנו כבר כאן. ומבלי למצוא ערך יותר עמוק שחשוב ושזור בזהות שלנו כעם, ולא ''זכויות אדם'' בגירסה המעוותת של השמאל זה לא ערך שחיילים יסכימו להקריב את החיים בשבילו לאורך זמן, המוטיבציה של חיילים פוחתת והיכולת לסכן את החיים למען רעיון מתמסמסת. לא סתם במלחמה הרוב המוחלט מתחיל להאמין ולו לרגע. ולא סתם מאות ואלפי חיילים ביקשו כיפות וציציות בצוק איתן. לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר השם...

כתבה מעניינת,הייתי משנה רק מינוח אחד - במקום הצגת צדדי הקונפליקט כ''חינוך יהודי־ישראלי פלורליסטי או אינדוקטרינציה דתית.'' יש להציגו כבחירה בין''חינוך עומק יהודי-ישראלי שורשי או אינדוקטרינציה פסבדו-פלורליסטית עם נגיעות פוסט ציוניות''

הרבנות הצבאית אינה מקור להפצה והנחלה של ערכים באשר הם,
במקרה הטוב הרבנות הראשית הינה מקור לערכי דת שיש להם במקרים רבים ערך אוניברסלי.
צבא זקוק לשירותי דת (צהל כולל גם חיילים בני דתות אחרות), בנוסף לכך זקוק לחיל חינוך העוסק בחינוך החייל מול האתגרים המגוונים ולא פשוטים בימי שלום ומלחמה .

אבל במקום לצעוק על מי שכיסה את החלל הריק, שיבנו את עצמם. אם חיל החינוך יצליח להרים תשתית ראויה בנושאים הנ''ל הם יוכלו להתחרות. כל עוד הם לא מצליחים להתחרות ברבנות, זה אומר שהתכנים שלהם ברמה נמוכה מדי. אז שיפסיקו לבא בטענות

כמה שלא אוהבים את זה זו המציאות .
הדת לא יכולה להכתיב לצבא מהלכים או תרבות כלשהי .
כמו כן יש לכבד את דתו של כל אחד בצבא