מאז שאישתי גילתה את השבת, היא אומרת שזה היום היחידי שהיא יכולה לנוח מבלי להרגיש נקיפות מצפון שהיא לא עושה קניות, מנקה או מבשלת פשוט נחה מכל מטלות השבוע.
מפני שנשארו רק… שישה ימי עבודה אני משתתף בכל עבודות הבית (זה כך כבר 25 שנים… )

כרגיל סיפור הדו-קיום בין כבשה ואריה.
אם היא לא תתנגד להיטרף הכל בסדר.

אבל
===
אם את חילונית וזו דרכך שמרי עליה:
- התעקשי על מסגרות חינוך חילוניות או מעורבות לילדים
- כשזה יהיה המצב לא תצטרכי להסתיר את הסיגריה בשבת (אולי רק כי הילדים יספרו לך שזה מסרטן....)
- התעקשי להמשיך לקיים חיי תרבות ופנאי בשבת: ים, טיולים, סרטים .. ואם הוא לא מצטרף זה בסדר.

את אשה חזקה ואמיצה, ולוקחת את גורלך בידייך. את לא בוחרת במסלול האוטומטי של לוותר על האהבה.תמיד אפשר גם להחליט שזה לא הולך, אבל את מנסה, וזה מה שחשוב. תקשיבי למה שליבך אומר לך, ולא לעצות של אנשים קטנים בשיטת ''תזרקי אותו'' הידועה. הם לא יהיו לצידך אפילו יום אחד בזמנים של בדידות וקושי, רק האנשים שאוהבים אותך באמת.בהצלחה.

הוא עוד יבוא אליך עם ספורי הגמרא, וחכמת
חז''לינו. ואת לא תצאי מזה. תצטרכי לוותר
על הגיונך ועצמאות מחשבתך ולהנהן כל העת,
תוך השמעת דברי פליאה על חכמת בעלך שמשתפר
מידי יום. פעם הכיר בחוק הכבידה ועתה שהכל
נעשה בדברו ובעזרת השם ואל תבטאי את המילה
אלוהים אלא אלוקים ומוטב לך בצאתך לנשק את המזוזה. וזה לך הסימן, אם הדברים ישארו
כבלתי הגיוניים ואבסורדים לאורך כל הדרך,את תתגרשי ממנו, ויפה שעה אחת קודם.
לעומת זאת אם תתרצי ותהנהני בראשך לכל דבר
שטות, שיוציא מפיו בעיקר את דברים ששמע מרבו,שהוא תמיד הרב הגאון, אז צר לי לאכזב
אותך, את ראויה לו כמו שהוא ראוי לך.
והלך עליך , לעולם תנגני כנור שני,
אם ירשה לך בכלל לגעת בדורבקה.

תוכלי לעשות ביום ראשון את כל מה שהייתם רגילים לעשות בשבת. כמו כן, זוגות מעורבים הם לא דבר נדיר בקהילות יהודיות בחו״ל.
אני מדבר מנסיוני האישי.