מכיוון שכבר החלטתם והבנתם הכל, יש לי ספק אם הכרתם אי פעם דתי ממוצע. וחבל...

כבר חודשים שיש אצלי ערימה גדולה של נירות
טואלט חתוכים למהדרין. דאגתי גם להחתים אותם באות כף,''כשרות''.
אלא שגם לי יש תנאים: הבאים להתארח בצל קורתי, מתחייבים ללחוץ את ידה של אישתי היקרה. אלא אם כן הם חשים שהם טמאים,
ונמנעים מלטמא את הבית.
הארוחה אצלי מנוהלת לרוב תוך כדי שיחה
על עניני דיומא. לכן אסור לאורחי למלמל
מילים קדושות דוגמת ''בעזרת השם'' וש''הכל
נעשה בדברו'' ושאר דברי הבל. פשוט כבדו
את המארח, שאינו מאמין בשטויות.
לפני הארוחה, אנו נוהגים לרחוץ ידיים במים
זורמים בכיור, לכן אין להסתפק בהצגת נטילת
ידיים, תוך טבילת קצות האצבעות בצלחת עמוקה
את המזוזה הסרנו מזמן, לכן אין טעם שתושיטו
את ידיכם למקום בו עמדה. אצלנו נשמר כלל
הברזל: ''אסור להאמין באמונות טפלות, זה
מביא מזל רע''

אין מילים בפי על ההדרכה. הסברתם את הכל בשפה ברורה ומובנת לכל.אם זה יגרום לקירוב לבבות והכרת האחר,הרי שעשיתם מלאכתכם נאמנה.כל הכבוד ויישר כח על יוזמתכם זו, ויקויים בכם הכתוב:יותר מששמרו בני ישראל את השבת ,שמרה השבת על בני ישראל.בברכת שבת שלום,יחיאל נוימן.