תגובות עד כה: 12 תגובות, ב- 7 דיונים. הוסף תגובה 7.  ישי, קבל הערה שלילית...     טלית,    14/03/05 16:37 ממש, אבל ממש לא אהבתי את ה''התחשבנות'' שלך עם החברים, שאינם נמצאים פה להגיב להשמצותיך. כאמא לילדים, אני יודעת שלכל ילד יש טעם משלו (מולד-או לא) וגם זה נתון לשינוי. הזהר בדבריך, ידוע כי: What goes around, comes around הגב לתגובה זו 6.  טעם הוא תכונה מולדת.     אבא לשלושה,    09/03/05 08:28 טעם הוא תכונה נרכשת רק חלקית - גם לגנים יש חלק בעניין. הבן הגדול שלי כבר אכל רגלי צפרדע, תמנון, רגל קרושה ועוד, הקטן טעם לראשונה בגיל 9 חודשים כבש עם כוסברה, הוא מעדיף טחול על פני ממתקים ומדי פעם הוא גם אוכל פלסטלינה... הבן האמצעי לעומתם, סירב לאכול מרק בגיל 3 חודשים, אוכל בעיקר סנדוויצ'ים עם שוקולד וחמאת בוטנים (וכמובן ממתקים), ולא מוכן לגעת אפילו בחביתה. כאשר מנסים לשכנע אותו לטעום מאכל חדש, הוא מרחרח אותו, מתחקר אותנו לגבי ההרכב והטעם, מלקק בחשדנות, ובמקרה הטוב לוקח ביס ויורק. הגב לתגובה זו          נכון, אבל         מנוחה,  מרכז,    09/03/05 09:18 גם לי יש שלושה, ואחד אלרגי לחלב ואוהב קטניות. השניה רק עוף, והשלישי שונא תפוא''ד ומראה נטיות צמחוניות. ארוחות אצלנו נראות כמו מסעדה. אבל צריך לזכור שלפעמים ילדים שקרובים בגיל ( במיוחד בן אחרי בן, או בת אחרי בת), נוהגים להבדיל עצמם מהאח שלהם ע''י היפוך בהתנהגות, וכמובן גם באוכל. הגב לתגובה זו 5.  witty     Hamptonian,  NY,    09/03/05 02:11 i was laughing out loud to wake up the princess and princeses... perhaps they'll wake up hungry and not bargain for a change. loved it! הגב לתגובה זו 4.  שקט!!!! הם ישנים!!!!     החבר מלונדון,    08/03/05 21:21 נו... אני דוקא זוכר ששני ה''גברים השמנים והשעירים'' לא כל כך אכלו מה שנתנו להם. ובביקור המולדת כל הזמן התהלכנו על קצות האצבעות כדי שחס וחלילה הם לא יתעוררו... וכן, אנינות טעם זה משהו ששני הילדים החמודים מלונדון עדיין שולטים בו ביד רמה!!! בייבי סיטר או לא, תמיד נשאר חברים. הגב לתגובה זו          למה         המודיע,  מרכז,    09/03/05 07:23 יש לי תחושה שאתה לא ''החבר מלונדון''? הגב לתגובה זו              דוקא כן             החבר מלונדון,    09/03/05 16:33 אני דוקא כן החבר מלונדון, ואבא פצצות, אם היה רוצה, היה מעיד על כך. ואסטטיקה, גם אסטטיקה של אוכל, זה לא הצד החזק שלו. אגב - הכסף להעסיקו כבייבי סיטר נגמר בגלל הניסויים הקולונארים שביזבזו את הכנסותינו מבלי שהילדים אכלו משהו. אני דוקא חושב שהמילים ''אמא אפשר מקדונלד?'' הם סיבוב סכין בבטן הרכה של אבא פצצות, שעד היום, למרות ''גולדנשפראכן'' (שפת הזהב) לא הצליח לשכנע את ילדיי שהוא יודע לבשל! הגב לתגובה זו                  החבר מלונדון עלק                 המודיע,  מרכז,    09/03/05 21:51 תגיד אתה במקרה גר בבר אילן 5 בתל אביב? אני גר מולך במספר 8 , קפוץ אלי ונדבר. בוא נראה מה מציק לך שאתה כל כך משתדל... קפה או תה? הגב לתגובה זו                      זה יקח קצת זמן                     החבר מלונדון,    10/03/05 09:59 זה ממש ייקח קצת זמן, בגלל המרחק הרב ( יותר מ 5000 ק''מ) לבוא לקפה אצלך. בכל אופן תודה על ההזמנה. תנסה אצל זה שגר מולך, בבר אילן 5 - איתו זה יילך יותר מהר. הגב לתגובה זו 3.  הנקמה מתוקה. אבל...     מזדיין בסבלנות,    08/03/05 19:10 לדעתי זה בעיקר קשור לגנים. הגב לתגובה זו 2.  סיפור מגרה לאכל פסטה ספיה     בתיאבון,  פ''ת,    08/03/05 18:34 לא שהחיך שלי טעם פעם מאכל כזה אבל הסיפור יפה הגב לתגובה זו 1.  נו, אז איך     לא פייר,    08/03/05 18:06 אני עדיין לא אמא, אבל בתור דודה לילדים מפונקים פחד (לידם הבן של החברים שלך הוא אהרוני) מעניין אותי אם יש ''שיטות'' או שזה סתם קרה. הגב לתגובה זו