 |
10.
די לקשקשנות
לא ללאקאן,
חיפה,
12/03/05 12:50
|
לאקאן הוא קשקשן בלתי נלאה ותו לא. יש הרבה יופי בפילוסופיה, וחבל לקלקל אותה.
הפילוסופיה במערבית הסתדרה יופי בלי זיבולים פוסט מודרניים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
9.
כתבה מופלאה. תודה.
ל"ת
גיזי,
ת''א,
20/11/04 11:31
|
|
|
8.
הנוירוטי לעומת הפסיכוזי
שלומציון,
01/08/04 21:59
|
הנוירוטי יוצר לעצמו בניין דמיוני והפסיכוזי עובר בין הדיירים וגובה ועד הבית...
הגב לתגובה זו
|
|
|
7.
הבודהא והעץ
אסף פדרמן,
בריסטול,
01/08/04 01:17
|
תודה על המאמר, כתוב היטב ומענין.
אי דיוק קטן אחד: הבודהא לא ישב תחת עץ תאנה, אלא תחת עץ מסוג אחר (ficus religiosa) שהוא אמנם חבר של התאנה (שגם היא ficus) אבל לא אותו הדבר.
באופן יותר מעמיק, אני חושב שהרבה בודהיסטים יסכימו שפסיכואנליזה, אולי יותר מכל סוג אחר של פסיכותרפיה אינה יכולה להביא לתוצאות המיוחלות בגלל שהיא מתעסקת בדמויים ואינה מסוגלת להתגבר עליהם. אפילו אם התיאוריה אומרת שהדמויים מכסים איזו מציאות אחרת, ההמללה שלהם, הדיבור עליהם עוד ועוד, יוצר פרוליפירציה ואינו מקטין את השפעתם.
זה ההבדל בין תיאורתיות שאולי נראות דומות ופרקטיקות מאוד שונות.
זוטות:
1. הבודהא אמנם נעור אחרי שנים של תרגול, אבל לא בעקבות שנים של תרגול. להיפך. במקומות מסוימים ברור שאפילו שבוע יכול להספיק.
2. בסיפור שלו, הוא זנח את התירגולים הסגפניים לפני שהבין את מה שהבין מתחת לעץ.
3. ''תפיסה דואלית של המממשות'' מול איזו תודעה נקיה, או מציאות שמעבר, היא עדיין דואלית. הבודהא מדבר על תפיסה דואלית נקודה. לא ממשות מול אי ממשות. (לא אלוהים. לא ''אני''. לא מציאות קוסמית זוהרת שאנחנו מנועים מלראות אותה כי אנחנו רואים משהו אחר.)
www.notes.co.il/assaff
הגב לתגובה זו
|
|
|
6.
אפשר גם לפרגן
יובל,
הוד השרון,
31/07/04 12:16
|
כתבה יפה וראויה, ונותנת נקודת הסתכלות מאוד מענינת. תודה רבה
הגב לתגובה זו
|
|
|
5.
התעוררות / הארה היא עוד הסוואה
נאור?,
30/07/04 02:11
|
התאוריה שה'מציאות' שאנחנו רואים לפנינו יכולה להיות מסך עבה המעיב על מה שאנו באמת ומסתיר מציאות אחרת, אולי טובה יותר, היא עצמה חלק ממסע חוסר הסיפוק האינסופי.
הבעייה ניצבת בנתינת המשמעות האישית (האמת) של כל אחד למילים הנאמרות.לדוגמא - מה היא הארה? מה טוב? מה נכון? מה זה להתאהב?
בכדי לענות על השאלות האלו, אנשים נוטים לפנות לאנשים אחרים, ובתמורה מקבלים אמיתות של אנשים אחרים, שגם הן בסימן שאלה - האם להאמין או לא להאמין?
ה'קליפות' המרכזיות שמהן אדם מורכב הן
1. הצורה שבה האדם חושב שאנשים אחרים רואים אותו
2. הצורה שבה האדם רואה את עצמו
3. האדם / האני האמיתי
לי נראה ש 1 ו-2 הם תוצר של הדמיון/הגיון האישי של כל אדם (סרטים שאנחנו מאכילים את עצמנו).
האני האמיתי? כדי להגיע אליו כנראה שנצטרך לוותר על הדמיון שלנו...
אז מה יביא את האושר? אמונה.. לאו דוקא במובן הדתי של המילה (שוב - משמעויות), אלא אמונה בכך שמה שאנו עושים ומי שאנחנו הוא נכון וטוב (וכל מי שאומר אחרת כנראה שגם כן צודק.. מנקודת המבט הסובייקטיבית שלו)
הגב לתגובה זו
|
|
|
חסר לך ידע בבודהיזם
רונן,
30/07/04 05:50
|
בבודהיזם אתה לא פונה לאף אחד על מנת לקבל תשובה. אתה עושה מדיטציה ומסתכל פנימה לתוך עצמך למציאת התשובה. אם מורה בודהיסט ''יראה'' לך את האמת אז הוא לא מורה אמיתי. הבודהיזם הוא דרך לאושר ואין פה שום שאלה של אמונה. יש פה דרך שצריך ללכת בה, היא מאוד קשה ומלאת בעיות - במיוחד בגלל שאתה עושה אותה לבד.
הגב לתגובה זו
|
|
|
תשובה לרונן
שחר שלוח,
30/07/04 16:19
|
כמו שכתבתי במאמר - לבודהיזם פנים רבות ובמקומות השונים הוא מתורגל לא בדיוק על פי מילותיו של בודהא שקיימוני. למשל: בבודהיזם הטיבטי מדגישים מאוד את היחסים בין המתרגל ל-Spiritual Friend, כלומר המורה. אחרי שאדם בחן בקפידה ובחר לו מורה שיסיע לו לצעוד בנתיב אל ההארה - הוא מחויב למערכת יחסים ארוכת שנים, לנאמנות ולצייתנות. המורה, מן הסתם, הוא בעל סגולות מיוחדות המקנות לו אמונה, חוכמה, תפיסה נכונה ויכולת הנחלת הדהארמה לתלמידיו.
ולענין האמונה - לא מדובר באמונה דתית, אלא באמונה בדרך.
הגב לתגובה זו
|
|
|
מורה בודהיסט ועוד הערה
אסף פדרמן,
בריסטול,
01/08/04 00:52
|
1. אי אפשר לדעת מה שקייאמוני באמת אמר. יש לנו רק טקסטים שהועלו על הכתב הרבה שנים לאחר מותו.
2. כבר בטקסטים המוקדמים ביותר ברור שדמות המורה שונה מאוד ממה שהיה נהוג בהודו של אותה תקופה. ובאמת ''החבר הרוחני'' (תרגום מילולי יהיה ''החבר הטוב'') בא להחליף את הסמכות והמסורת.
3. הדרך הבודהיסטית נסמכת בעיקר על התנסות, שמלווה בביקורת ובחינה של מה שהמורה אומר. המורה נחוץ, לרוב האנשים, (אבל לא לכולם!) וצריכה להיות אמונה בסיסית, או יותר מדויק הסכמה וקבלה של המורה לפני ותוך כדי הלימוד.
4. כמובן שבמסורת הבודהסיטית יש כל מני גוונים, וחלקם מדגישים יותר את המורה וחלקם פחות.
בקרוב, מאמר על ההבדל בין מורים בודהיסטים לאחרים:
www.notes.co.il/assaff
הגב לתגובה זו
|
|
|
נשמע כאילו סבל נפתר באמצאות
רימפושה,
קיסריה,
30/07/04 14:41
|
|
|
4.
בודהה
מואר,
29/07/04 15:54
|
מי שכתב את הכתבה הזו מסתכל על בודהיזם כמו שפסיכולוג יסתכל על סאדו הודי.
בודהה, או בשמו המקורי סידהרתה, גילה שהאדם אינו הגוף שלו ושהאדם אינו המיינד שלו.
הוא ניסה לפתח טכניקות להחצנה (הפרדה) בין האדם לגופו ולמיינד שלו.
ההשוואה בין פרוייד לבודהה כל כך לא מתאימה שהיא מזכירה לי כתבה אחרת במדור הזה בו מזכירים פסיכיאטרים (שחושבים שאנחנו רק גוף ואין כזה דבר נפש ובגלל זה אין להם שום תוצאות של ממש בריפוי, אגב) כאנשים שיש להם זיקה לניו-אייג'.
הרי הניו-אייג' הוא נסיון להפטר מהאוטוריטות הישנות לבריאות הנפש שאינם משיגים שום תוצאות ולהגיע לטכנולוגיה שמאפשרת טיפול באנשים, ולא רק חולי נפש, כדי לעזור להם לשפר מצבים בחיים ולהיות אנשים טובים יותר לעצמם ולאחרים וכדי להביא אותם למודעות לגבי הטבע האמיתי שלהם.
כל מה שהפסיכיאטרים תרמו לאנושות הם סמים וחברות ענק עם שווי שוק של מיליארדים ואינטרסים שכולנו נוכרז היפראקטיבים.
המסכנים שנופלים בפח שלהם ולוקחים סמים ''להרחבת התודעה'' מתרחקים מהארה רוחנית אמיתית ובמקומה הם מקבלים אשליה של המיינד.
האמת היא שהאדם נעשה מקובע עוד יותר והמיינד שלו פחות תחת שליטתו. אז הוא רואה דברים נפלאים וחווה אופוריה. אח''כ הוא נהיה מכור לזה. זה סם לכל דבר.
אפשר להשיג הרבה יותר יכולות של ממש בלי סמים.
בודהה ידע על מה הוא מדבר. רק שכדי להגיע למה שהוא הגיע, היה צריך להתבודד מהעולם המון שנים ולהפסיק לחיות את החיים.
לא נראה לי שפרוייד חשב על זה כאשר הוא חשב על ה''אני''. אחרת היה מגיע רחוק יותר.
פרוייד טעה כאשר הוא נתן את מלא המשקל על התחום המיני.
ישות רוחנית לא צריכה להיות תלויה בגוף, אינה גם נתונה לתסביכים מיניים... זה יותר מאוחר על מסלול הזמן.
לכן עד שפסיכולוגיה לא תתחיל להשקיע זמן מחקר בכוון הזה, הם ימשיכו להתפלסף ולא להשיג תוצאות.
אמנם זה לא תענוג זול אבל ההשיגים הולכים איתך לנצח.
אין כמו הידיעה הברורה שאתה יישות רוחנית שחייה לנצח. אין שום מחיר בעולם ששווה להיות בעל יכולות לפעול כישות רוחנית ללא תלות בגוף. הלוואי שהדת הזו תפרח ותשגשג. המזל שלהם הוא שהם לא מתעלקים על מדינות וכספי ציבור כמו דתות אחרות ולכן הם גודלים בקצב היסטרי בגלל שאלו שרואים תוצאות מביאים חברים ומשפחה והמעגל מתרחב.
אני לא חושב לרגע שהם צריכים להוריד מחירים. מי שלא מוכן לשלם על זה, לא מבין מה הוא קונה. וחוץ מזה האירגונים עדיין צריכים לגדול ולהתרחב ולהגיע לעוד מקומות ואנשים והם צריכים להיות מסוגלים לשלם משכורות ושכר דירה וכו'.
הגב לתגובה זו
|
|
|
3.
החיים הם פשוטים ויפים ואנשים
ה,
29/07/04 14:27
|
|
|
2.
ישנה רק אמת אחת
ל"ת
סוקרטס,
29/07/04 14:22
|
|
|
1.
פסיכואנליזה לא עובדת
מקצוען,
29/07/04 13:32
|
השיטה נמצאת בשימוש הולך ופוחת עם השנים משום שצריך מאות על גבי מאות של שעות ואין שיפור של ממש באדם.
פלספנים יש הרבה אבל מתחת לכל הפסאדה המנופחת שלהם, רק אלו שבאמת קרובים לאמת על טבע האדם משיגים תוצאות של ממש.
אלו שמבינים את טבע האדם יכולים להפיק תוצאה צפויה מראש ומדודה ממש כמו שרופא יודע שאם ייתן לחולה אנטיביוטיקה, אחרי 3 ימים תעלם הדלקת.
כדי להיות מסוגל להתקרב לאמת, צריך להתעלם מהשרלטנים ולא משנה מה הם אומרים וצריך להסתכל על סטטיסטיקות ההצלחה. רק בדרך הזו תוכלו להתקרב לשיטות ולפילוסופיות שיש בהן אמת!
אסיים ברמז: מי שיטרח להתסכל באחוזי ההצלחה של אודיטור של סיינטולוגיה וישווה את התוצאות שלו מול תוצאות בשטח של פסיכולוגים וכל הענף יבין איפה יש יותר טכנולוגיה ואמת.
הגב לתגובה זו
|
|
|
מה אמת?
פרוטי,
30/07/04 02:31
|
כל מה שצריך לעשות זה לשבת ולחשוב קצת על מי אנחנו ולמה אנחנו עושים דברים כמו שאנחנו עושים אותם. אם הסיינטולוגיה, הפסיכולוג, הפורום, LSD או מדיטציה הם אלו שגורמים לך לחשוב על הדברים האלו, מה טוב, אבל האמת תמיד תבוא רק מתוכך.
כשתבין שטבע האדם הוא כזה שאתה הוא זה שבונה את העולם שמסביבך, תראה שאתה יכול לשנות אותו. כל עוד תאפשר לאנשים אחרים להגיד לך מה אמיתי, תמשיך לחפש את עצמך.
הנה רמז בשבילך:
אף אחד לא יודע את האמת, כולם פלספנים שמנסים לקבל חיזוקים על האמת שלהם כדי שלא תישבר להם המציאות.
הגב לתגובה זו
|
|
|
לא לטרוח: זהו מסיונר סיינטולוג
ל"ת
''רמז'',
30/07/04 00:04
|
|
