תגובות עד כה: 18 תגובות, ב- 14 דיונים. הוסף תגובה 14.  הכרת תודה     ליטל,  תל אביב,    15/02/05 15:22 תודה על הנדיבות, הבהירות והפשטות שבדבריך. הגב לתגובה זו 13.  תודה על המאמר המדהים  ל"ת      עוז נ',  רעות,    15/01/05 08:41 הגב לתגובה זו 12.  טור יפיפה ועם תובנות שוות זהב!  ל"ת      ליהי,  רמה''ש,    16/12/04 23:15 הגב לתגובה זו 11.  תודה על הטור  ל"ת      אילן,    16/12/04 13:59 הגב לתגובה זו 10.  נא לשלוח את הכתבה למשרד החינוך  ל"ת      ת.,    15/12/04 22:08 הגב לתגובה זו          למה למשרד החינוך??  ל"ת          תאיר,    16/12/04 17:07 הגב לתגובה זו 9.  אהבתי את הכתיבה המיוחדת     איתן,  באר-שבע,    15/12/04 17:04 תודה לכותב זה מרתק לקרוא אותך ואני רץ לקרוא את שאר המאמרים שלך בי הגב לתגובה זו 8.  יפה מאוד מאוד  ל"ת      לב,    15/12/04 16:28 הגב לתגובה זו 7.  כתבה רגישה ומעניינת     אלי א',    15/12/04 15:03 תודה אני לא מחובר לבודהיזם ולזן ולא מתרגל מדיטציה אבל זה מושך אותי מאד להבין את מה שמסתתר מאחורי כל השאנטי הזה והכתבה הזאת מסירה את המסך היטב אלי א' הגב לתגובה זו 6.  מי זה החמ''סניק הזה שבתמונה???     ניר,    15/12/04 14:45 אין לכם שם במעריב תמונה יותר מדוייקת למאמר?? המאמר מדבר על טוהר הנתינה - על תום וזכות - ובום הפרצוף החמס''ינק הזה... מה פתאום?? פרט לזה:תודה על הדברים שכתב המחבר, ניר הגב לתגובה זו 5.  אהבתי ויש לי גם פרשנות     סיגל בן-דוד,  קיבוץ בצפון,    15/12/04 14:22 שלום לכם אהבתי את הכתוב ואת האתגר בהבנתו אני רואה גם כמתרגלת זן ותיקה שמכאן מהסיפור הזה מתקיים טכס המנג'ו באסכולות זן מסויימות שזה ''העברה'' פנים לפנים בין מאסטר הזן לתלמיד וזה לאחר שהתלמיד השלים את כל חובותיו בלימודיו במנזר ככה שהזן מבחינתי עכשיו יותר מובן תודה ליוסי רז ולעורכי המדור הגב לתגובה זו 4.  תודה יוסי     איציק כרמי,    15/12/04 13:51 אני גם כן מבין על מה אתה מדבר היו ימים שניסיתי ללמוד מדיטציה לבד וגם רייקי ועוד.. רציתי לחסוך איך משהו ששווה יותר מול הנוכחות מול מורה, במיוחד אם הוא מורה אמיתי שיודע לגעת תודה והמון אור איציק כרמי הגב לתגובה זו 3.  ליוסי רז, טעות...     שם,    15/12/04 13:49 כן מאמר נעים מאוד אך מאוד מטעה בכל הנוגע לגישת הזן ולמסר של הבודהה בהרימו את הפרח וחיוכו של מהאקאשפה. אין שום שער מיסתורי ואין שום מבט מסתורי בין מורה לתלמיד. כל אווירת המיסתורין והמיסטיקה שאתה מכניס היא עולם מושגים מחוץ לזן והיא היא הדבר שהזן נלחם בו והולך מעבר אליו. בדיוק ההפך הגמור, אין שום שער ושום דבר להעביר בודהה הרים פרח זה הכל וזה מה שמאהאקשפה הבין והשאר לא הבינו ולצערי גם כותב המאמר לא. אם היה שם חרא באותו רגע והבודהה היה מרים אותו מהאקאשפה היה מחייך באותה מידה ואותו לימוד היה עובר. הכותב צמוד לפרח ליופי ולרומנטיות ולמיסתורין....יפה אבל רחוק רחוק רחוק מאוד מהזן. כשהתינוק לא מחייך אלא בוכה, מה אז? גם אז אתה מתאחד? או אז אתה דוחה? הגב לתגובה זו          היי היי...         ניסים,    15/12/04 14:05 אבל בכל זאת בודהה בחר להוציא פרח ולא חתיכת חרא... אז הבחירה היא בחירה ואי הבחירה היא אי בחירה. לכן אי אפשר להתייחס למה שבודהה לא בחר אלא למה שהוא בחר, או במקרה המאמר לפרח. תגיד משהו מה זאת אומרת שהוא הוציא פרח הרי בודהה לא נהג לעשות דברים כאלה לפני תלמידיו זה חריג מאוד רוב הלימוד שלו אם לא כולו היה מילולי מאוד ניסים הגב לתגובה זו              היי נסים...             שם,    15/12/04 15:38 הסיפור המלא אומר כי בזמן שישבו 500 נזירים וחיכו לדרשת הדהארמה של הבודהה, הוא נכנס וישב במקומו וגשם של פרחים ירד עליו, בין אם כאורח נס ובין אם פיזרו עליו כאות לכבוד אהבה והערכה. ואז הבודהה הרים פרח כי זה מה שהיה מונח שם לפניו זה הכל, ולכן אמרתי בהקצנה שאם היה שם חרא אז הוא היה מרים אותו ואותו לימוד היה עובר. החימוד לא קשור לאובייקט, והטטעות היא בהצמדות לאובייקט, בזן אומרים ''אתה מסתכל על האצבע שמצביעה על הירח ולא על הירח''. הגב לתגובה זו                  דווקא אתה נדבק לפרח....  ל"ת                  אצבע,    15/12/04 23:39 הגב לתגובה זו 2.  יפה, תודה  ל"ת      זיו,  חיפה,    15/12/04 13:19 הגב לתגובה זו 1.  מאמר חזק ומרגש     רווית אור,  ראשון לציון,    15/12/04 12:39 פעם כשהייתי במצב כזה פנים אל פנים מול מורה גדולה חוויתי את הדברים שאתה כותב. יש משהו בלתי מילולי שלא יכול לעבור אחרת אלא רק במבט תודה הגב לתגובה זו