 |
3.
יצרו של האדם
יהודית אוחיון,
תל אביב,
04/04/07 18:59
| תומר שלום , למעשה אני קוראת באינטרנט את כל הכתבות שלך והן בהחלט מעניינות אותי, אני כשלעצמי אוהבת דת ואנשי דת רוחניים, הייתי כותבת לרבי מלובווישיץ המון מכתבים בתוך היותי בבית רבקה ואפילו קיבלתי ממנו את ברוכתי על הולדת הילדים, יצרו של האדם לפי דעתי טמון בהרבה מן פיתויי החיים, ואפילו יצר הרע אותי פיתה כמה פעמים טעיתי בשיפוטי בכמה פעמים בחיים , ומעניין שהאדם אף פעם לא לומד את הלקח, שיכחה היא דבר שהבורא יצר לנו , אך לפעמים המוח אינו שוכח דברים מסויים לארוך שנים,
אני חוויתי הרבה בשנותיי ואני לומדת ניסיון, אני סוגדת לך על היותך צעיר בשנים, וכבר חוקר על דת, התרשמתי לטובה ואף עניין הדת הוא דבר מעניין, ואף הבריאה כולה.אני יכולה להמשיך ולכתוב המון. מקוה שתופיע שוב בטלויזיה היה נעים לצפות. תודה על ההקשבה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
2.
מה עניין שמיטה להר סיני
רני,
ערד,
11/01/07 14:00
| הדואליות של מחפשים רוחניים דוחפת אותם לעסוק בהשוואות טיפשיות בינם לבין מורם, בין מורם לבין מורה אחר ובקיצור, למי יש יותר גדול...אלא שברגע שהם מפנימים את האמת הרוחנית לגבי מי שהם, כל זמן שהם שם, מומסים בתוך הידיעה, החיים פשוט קורים והשיפוט כלפי כל(!) התנהגות תלוי בזוית ראייתו של השופט.
הגב לתגובה זו
|
|
|
1.
פנייה נוספת
ראי,
02/12/06 07:25
| השאלה שאתה מעלה חשובה, יותר בגלל פושעים כמו אושו או דה פרי ג'ון מאשר פונג'ה התמים יחסית, אבל בהחלט חשובה.
והמאמר אינו רע. הוא בהיר ואתה מציע תשובה לשאלה הנשענת על הבחנה נעימה בין דפוס התנהגות העולה מן האיחוד לבין חוק פעולה נוקשה הנובע ממנו.
כל זה טוב ויפה. אלא שכאשר אתה מסכם ''אפשר להיות מואר כפי שאני עכשיו'' אתה בורח מן המורכבות הבאה:
המצב המואר קיים כבר בכל אחד מאיתנו. זה אינו משהו שאנו צריכים להעשות. זה משהו שאנחנו כבר הננו.
אבל
מעטים מאוד מבין האנשים החיים כיום יזכו לזהות את זה. לזהות לא כהסכמה לטענה, לא כאישור אינטלקטואלי, אלא כמצב תודעה גורף ויציב של, נאמר, אחדות עם הסובב אותנו.
כך שאתה, בדיוק כפי שאתה עכשיו, הנך גם המואר וגם המכשול להארה. גם מצב הטרמינוס הקיים ומתפקד בך כבר כרגע וגם הרכבת האיטית המשרכת את דרכה אליו. גם המקום שאין בו פחד וגם רשת הפחדים שחוצצת בין המקום הזה, הקדוש, לבין, בוא נאמר, קדמת תודעתך, המבוהלת, ההרגלית, הכפייתית, החמדנית, הבלתי קדושה.
כפי שאתה עכשיו לא תוכל לעבור הארה (במובן אחד של ''הארה''), למרות שכפי שאתה עכשיו כבר הנך מואר (במובן אחר, רדום או לטנטי, של אותו מונח ממש).
בקיצור, כפי שכבר אמרתי לך, עד שלא תפרוש מרשת פעילויותיך התיאורטיות, הפדגוגיות, הרטוריות ומה לא, ותבחן, תחילה מתוך קריז של פאניקה ובהדרגה מתוך שלווה, סבלנות והשלמה, את ערכם של חייך בלי כל מה שמכונן כרגע בעיניך, באופן אשלייתי, את ערכם, עד אז, לא תוכל לעבור הארה משום שהפחד לאבד, הפחד להישאר בלי, כל אותם דברים שנדמה לך שאתה זקוק להם, ובראש ובראשונה הבנה, חשיבה, שנינות, פקחות, מילים, הפחד לאבד את אלו ישאיר אותך תקוע עם הידיעה שאפשר להיות מואר בדיוק כפי שאתה, רק בלי להיות באמת מואר.
בהצלחה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
