תגובות עד כה: 59 תגובות, ב- 31 דיונים. הוסף תגובה 31.  באמת יוסף ש. איפוא אתה ???     מאסטר לינפושה6,    05/03/05 18:14 זה שאני לא רואה איתך עין בעין לא אומר שאני שונא אותך, להיפך. גם לאחים יש חילוקי דיעות ומריבות בלי שזה בהכרח יפגע באהבה הבסיסית השוררת ביניהם. אולי הייתי חריף מידי בתגובות שלי ? אם כן אני מתנצל !!!!!!! התגובות שלך , על אף שלא יכולתי להסכים להן, עוררו אותי למחשבה ועזרו לי להפוך את האמת שלי ליותר ברורה לי עצמי. בלעדיך, אני חצי בנאדם, בלעדיך אני בעצם כלום !!!!!! אנא חזור כדי שנוכל להמשיך להתווכח. אחרי הכל, אנחנו, האנשים הרגילים, אין לנו חוכמה אמיתית שהיא באמת מקורית ושלנו. אנו רק יכולים לבחור בין האפשרויות שהחוכמה האנושית או האלוהית הציבה בפנינו ברגע נתון [חיינו הנוכחיים] וייתכן שעוד 500 שנה גם תפישת העולם שלי וגם שלך תיראנה מגוחכות לגמרי וילדותיות. לכל הקוראים, נא לחתום על עצומה, יוחזר יוסף ש. מהצפון לאלתר !!!!!! הגב לתגובה זו          אולי הוא נסע לטיול בצפון  ל"ת          איילת המשתוללת,    06/03/05 12:52 הגב לתגובה זו 30.  יוסף ש. איפה אתה?     מחכה,    05/03/05 10:13 בבקשה כמה מילים טובות בתוך המערבולת הזו... אתה מצליח להניח את דעתי : ) הגב לתגובה זו 29.  האנדרו כהן הזה נראה לי סתם     שי,    05/03/05 02:11 רודף בצע הגב לתגובה זו 28.  רוע     בועז,  ת''א,    04/03/05 09:21 האם הרוע הוא לא בסה''כ טוב המנסה למצוא את דרכו הביתה אך נכשל משום שהדרך אינה מוארת ? האם כל מה שאנו עושים הוא טוב גם אם הוא מתבטא כרוע (לא משום שזוהי דרכו המסתורית של הבורא שאיננו מבינים) משום שכל הוייתנו באה מאותו מקור טוב ואין מקור אחר ? הגב לתגובה זו          וואלה!  ל"ת          איילת,  הפ,    04/03/05 19:15 הגב לתגובה זו 27.  טעמה של גלידה?     פם,    03/03/05 14:04 שני אנשים מתווכחים מה היא טעמה של גלידה. אחד אומר היא מתוקה והשני אומר היא בטעם שוקולד והשני אומר היא בטעם וניל. במקום להמשיך להתווכח למה שפשוט לא התטעמו מהגלידה? שני אלו יכולים להמשיך לכתוב כמה שהם רוצים ובסופו של דבר זה רק סמנטיקה מכיוון שלא עושים כלום בנידון אלא רק מתווכחים. הגב לתגובה זו          מזל שאתה לא מתווכח  ל"ת          ר.,    03/03/05 15:33 הגב לתגובה זו 26.  זה כמו הרב ברג     אמיר,  אחד שהיה שם,    03/03/05 11:10 חסידיו טוענים שהוא מקובל-חי בעולם רוחני-כאילו מואר. אך זה לא עצר את השחיתות שהולכת במכוני הקבלה שלו בחסות מדונה. למי שראה ושמע אנשים בעלי הכנסה נמוכה נאמרו לתרום את רוב כספם או רכושם למכונים של ברג על מנת להציל את נפשם.בו בזמן,הרב ברג בונה בתים בבברלי הילס,מחזיק מכוניות יקרות,ואשתו קרן אוהבת מאוד תכשיטים יקרים. מקובל בגרוש הגב לתגובה זו 25.  I Like Ayelet, Kochvet....  ל"ת      jc,    02/03/05 23:09 הגב לתגובה זו          האמת, אין כמו איילת  ל"ת          ת.פ.,    03/03/05 09:20 הגב לתגובה זו 24.  תומר - כתבה מעולה!     חוהל'ה,  צפון,    02/03/05 22:00 כתבה מעולה. נשים פעם אחת ולתמיד סוף לקשוקשים האלה אודות ''מוארים'', שהופכים ברגע אחד לעל-אדם, או שמא אל-אדם. ייתכן מאד ש''מואר'' כזה או אחר חוה חוויה אישית עזה, אבל מכאן ועד להפיכה לעל-אדם, ועוד התפלספות המפרידה בין ''בן אדם'' לבין ''המוארות'', זה באמת שווה שיצאו נגד זה, ותומר עשה זאת כאן, ובגדול. ואני רק יכולה להיזכר בגעגוע, במורה הודי נמוך וצנום בגודל של ילד בן 10, ולא שמן ומפוטם כמו כמה ''מוארים'', שפרץ בצחוק גדול שבחורה אמריקאית שאלה אותו בחיל ורעדה, איך אפשר לדעת שבן אדם הוא ''מואר''. ''בתי,'' ענה לה בצחוק נעים בהינדית (שכן, אנגלית לא ידע והיה צמוד למתורגמן), מי הוא מואר - לעולם לא נדע, אבל מי לא - נדע בברור: הם אלה שאומרים שהם ''מוארים''. אוי, איפה המורים האלה ואיפה אנחנו... רק מחלק התגובות כאן אפשר ליפול ליאוש... הגב לתגובה זו 23.  אילו איש זן צריך היה להחליט     אינקה,    02/03/05 21:00 את מי מאנשי חבורתו להקריב לרוצח, היה מסמן לחבריו והיו מכריעים את האיש. ארבעה על אחד... והצלת חיי כולם. זוהי הפעולה הנכונה מעבר לרע וטוב. הגב לתגובה זו 22.  סמול טוק של נזירים     בועז,  ת''א,    02/03/05 20:13 יושב יוסי רז בכתבה ליד (אני אפילו לא יודע איפה היא ביחס לפה, למעלה למטה, בפנים, ליד...) ועונה בפשטות לשאלות הנשאלות בכתבה זו. כדאי להעיף מבט.מעניין גם שאין תגובה אחת לכתבה שלו.אני ניגש להוסיף עוד רגע. הגב לתגובה זו 21.  relevant link     yosi,  raanana,    02/03/05 20:05 http://readingmachine.co.il/home/articles/article_386 הגב לתגובה זו 20.  יש לי הצעה     ת',    02/03/05 18:05 יש בה, במילה ''מואר'' ''הארה'' וכיו''ב, כ''כ הרבה מיסטיפיקציות, פרשנויות, משקעים ובעיקר יש בה, אני חוששת, כדי להפוך את הפשטות השלמה לאיזה מין דבר כזה ''גדול מהחיים''. היא מין תיוג מיותר של משהו שונה בתכלית, שבעיקר הופך את העניין כולו לנסיון עקר להפוך לסטיב אוסטינים, ומרחיק את רוב האוכלוסיה האנושית מהאפשרות להתייחס לדבר כאל אפשרות מציאותית. שמא נחדול, כולנו, מלהשתמש בה, מלהתכוון אליה, מלהתכוונן אליה. זה יכול לשפר את מצבנו. הלא כן? הגב לתגובה זו 19.  תופסק שטיפת המוח בנושא ההארה     משהו,    02/03/05 17:43 מושג ההארה הפך להיות מאוד פופולרי בעידן היו אייג' הנוכחי. יותר מידי אנשים מגדירים את עצמם או מגדירים אנשים אחרים כמוארים. יותר מידי אנשים הולכים שולל אחרי מורים מוארים למניהם, ובכל יום צץ לו איזה ''מורה מואר'' חדש. אם בוחנים את המוסרות הרוחניות העתיקות רואים כי ברובן אין בכלל מושג כזה הארה - כמו שהעולם הניו אייג'י מספר עליו. הבודהיזם מדגיש את מושג השחרור - השחרור מהציפיה והדחיה. בסופיזם האיסלמי הרעיון הוא ''התמזגות'', המוטיב של הטאו הוא ''טבעיות'', הגרעין של הזן הוא ''פשטות'' והלב של היוגה הוא ''גמישות'' ואחדות. הקבלה מדברת על עלייה במדרגות הרוחניות עד האיחוד עם הבורא. אז הגיע הזמן להפסיק לשטוף את המוח בסיפורי מוארים ולחזור לפשטות הרוחנית המאופיינת על-ידי התרבויות העתיקות. הגב לתגובה זו          שמחה שגם אתה חושב ככה..         ת',    02/03/05 23:16 נורא מצחיק שאמרנו כמעט ביחד כמעט אותו דבר. תודה! הגב לתגובה זו 18.  מה?     מעוז,    02/03/05 16:34 מילים מילים ואת משמעותן יבוא לו גל לשטוף אותן אך התמונה לא משתנה שקט עכשיו... הגב לתגובה זו 17.  ומה עם אחריות אישית?     איילת,  הרצליה פיתוח,    02/03/05 14:49 קראתי בעיון את כל התגובות לדבריי וחשבתי שאולי לא הבהרתי טוב את כוונתי (אל תדאג, לינפושה, אני אדם טוב מאוד, עדינה, אמפטית, לא מעליבה, לא אוכלת חיות, למעשה, עוסקת בריפוי נשמות סובלות). על הרוע שגורמים אנשים לא מודעים, שלא לומר לא מוארים, אני לא מתווכחת. אמנם גם הרוע שלהם הוא בורות ומסכנות, אבל צריך להיכנס בהם בכל הכוח, כדי להגן על עצמנו. אבל מי שמתקרב לאדם מואר ומצפה ממנו לנהוג בו בדרך מסוימת, על פי הפנטזיה האישית שלו מהו מואר, בדרך כלל יקבל ניפוץ מהיר של הפנטזיה, ועליו להגיד תודה על כך. אם מישהו מתעקש לדבוק במואר, לתת לו את כספו וגופו, למה המואר אשם? כי כולם החליטו שלמואר אין עוד תשוקות ארציות או תכונות אנושיות, והם קוראים לזה אגו? כי הטוא אמור להיות חזק יותר ואחראי לגורלם של אחרים? אולי בא למואר ליהנות מהחיים, אם הוא כבר נאלץ לחיות בגוף, והוא לא מרגיש מחויב לשחק איזו דמות קדושה ונקייה מכל רבב כמו שמצפים ממנו? ולמה לא נרגיש אנחנו מוארים וגדולים מספיק לדחות מעלינו כל ניסיון לנצלנו, ולא משנה מי מנסה? יש בסביבתך רמאי? האחריות שלך היא לא לקטר, לנזוף, לכעוס ולהרגיש קורבן, אלא ללמוד איך לא להיות קורבן לשום אנרגיה נמוכה או אגו של אף אחד , לדעת להבדיל, לדעת מה הרצון האמיתי שלנו, וכך איש לא יוכל להרע לנו או לנצל. כל אחד אחראי למה שקורה לו, ואי אפשר להעביר את האחריות הזאת אפילו למואר שבמוארים. זה ילדותי לצפות שמישהו ישמור אותנו מעצמנו. הגב לתגובה זו          התשובה בגוף השאלה         אלכס,    02/03/05 17:06 שאלת: אולי בא למואר ליהנות מהחיים, אם הוא כבר נאלץ לחיות בגוף, והוא לא מרגיש מחויב לשחק איזו דמות קדושה ונקייה מכל רבב כמו שמצפים ממנו? ואם תתבונני בשאלתך - תמצאי את התשובה. הנאה של אדם מואר אינה יכולה להזיק לאיש, כי המואר מיטיב עם האנשים (לפי כל הגדרה של הארה). אם המואר נאלץ לחיות בגוף (''אם הוא כבר נאלץ לחיות בגוף'') - אזי קיים מי שמאלץ אותו, ולכן הוא אחראי לעשות את הטוב בעיני מי שמאלץ אותו לחיות בגוף. לגבי קיום הטוב והרע, הם קיימים בתגובותייך ללא מודעות שלך לקיומם. אדגים, כתבת: ''כל עוד נגדיר מה זה טוב ורע על פי נורמות חברתיות רדודות וראייה צרה,...'' והמשכת בתאור משהו שהוא רע לדעתך: ''... נמשיך לשפוט אנשים בביקורתיות שלא תביא לנו שום ידיעה אמיתית חוץ ממראה לביקורתיות שלנו.'' הגב לתגובה זו              אלכס החביב             איילת,  הפ,    02/03/05 20:28 אתה סתם מחפש אותי בקטנות., אבל יש לי תשובה לכל טענה שלך. א. ההנחה כי הנאה של אדם מואר לא יכולה להזיק לאיש, היא רק הנחה שלך, ואין כל הגדרת הארה כזאת, פרט לשלך. אין כל הגדרה להארה. ב. מי שמאלץ את המואר להיות בגוף הוא הוא עצמו, הוא בחר להיכנס בגוף כדי להתנסות, ולכן הוא חייב לעשות את הטוב בעיני עצמו (כולל היענות ליצרים). ג. אתה החלטת שקיימים אצלי שיפוטים לטוב ולרע בלי מודעות לקיומם. שום דבר במשפטים שכתבתי לא אומר זאת, במילותי אני רק מביעה תפישה מסוימת, את האמת שלי. הטוב והרע הם בעיניים שלך. קרא שוב. הגב לתגובה זו                  איילת היקרה                 אלכס,    03/03/05 08:44 יקירתי, א. לכל מילה שאת משתמשת בשפה, יש הגדרה. כשאת אומרת ''הארה'', את מתכוונת למשהו בעל תכונות. תכונות אלו מגדירות את ההארה. לכן, קיימת לפחות הגדרה אחת להארה - ההגדרה שלך. ב. כתבת: ''אולי בא למואר ליהנות מהחיים, אם הוא כבר נאלץ לחיות בגוף...'' אם המואר מאלץ את עצמו לחיות בגוף, הוא אינו יכול לטעון : '' אם אני כבר נאלץ לחיות בגוף...'' הוא מאלץ את עצמו לחיות בגוף לשם מטרה. המטרה הזו היא להיטיב עם אנשים. ג. אני מקבל את דברייך, ומתנצל. איני יכול לראות אל מעבר לשיפוטים שלי, ולכן בהחלט יכול להיות שהמשפש שלך: ''...נורמות חברתיות רדודות וראייה צרה,...'', אינו כולל שום שיפוט של הנורמות החברתיות. באהבה, אלכס. הגב לתגובה זו          או.קיי, עכשיו אני רגוע         מאסטר לינפושה 6,    02/03/05 15:25 בנוגע אלייך אישית. ממש דאגתי לך. יש לי כבוד לגישה העוצמתית שלך. יחד עם זאת כנראה שלא תהיה בינינו הסכמה על כך שישנם אנשים שפשוט לא יעלו על דעתם לפגוע באדם אחר או לנצל אותו. לא מתוך כפייה או ציות לחוקי מוסר שרירותיים כלשהם אלא מתןך רגישות גדולה ואמפטיה. זה פשוט לא יעלה על דעתם. וזה כלל לא סותר את יכולתם להנות מהחיים. ביי כפרונת הגב לתגובה זו              לא מואר. מובהר.             יועד,    02/03/05 17:16 מר מאסטר ואיילת שלום! קראתי בעניין רב את הויכוח שלכם וברשותכם אתרום את 20 האגורות שלי לשיחה. קיום ממשי אינו מאפשר המנעות מפגיעה. כל חיידק שאהרוג באנטיביוטיקה משמעותה פגיעה ביצור אחר (דוגמת מיקרו). באדמה שאלך עליה אני עשוי לפגוע בנמלים, בפרי שאני נוגס עשויים להיות חרקים, בגופי קיימים חיידקים בקיבה ובפה - האם בהם מותר לפגוע?) וכן הלאה. אם נדלג רגע ונגיע להגדרת פגיעה באדם אחר (ושוב עולה השאלה לפי מה קובעים שפגיעה יכולה להתבצע רק כלפי אדם? מה עם דולפין? האם ע''פ רמת התבונה? עצם הקיום? ושוב חוזרים לדוגמת החיידקים) חוזר ונשנה הויכוח על הגדרת פגיעה. לרוב מייחסים פגיעה כהגדרת כוונה שלילית. ואם כוונתי שלילית וכפועל יוצא שהשלכות מעשיי טובות הן? האם גם אז מדובר ב''רע''? אם מתייחסים להשלכות הפגיעה כ''רע'' איזו משמעות יש לכוונותיי? מדובר למעשה בענף של הגישה הדטרמיניסטית וכידוע למוסר אין משמעות בגישה כזאת. כמחזיק בהשקפת עולם סטוכאסטית ברצוני לציין רק כי לדעתי (הרוב יחלקו עלי) מוסר הינו צורך חברתי של המין האנושי ולפיכך אינו יכול להיות אוניברסלי. מוסר הינו עניין נתון לפרשנות ולכל ערך אוניברסלי ניתן למצוא סתירות. האם זה אומר שעלינו להפסיק להחזיק בהן או שמא מדובר ברע במיעוטו? מקווה שלא שיעממתי יותר מדי... הגב לתגובה זו              מאסטרון             איילת,  הפ,    02/03/05 16:56 דווקא יש בינינו הסכמה מוחלטת. ישנם מעטים שכאלה, היתר מודחקים, רוחצים בניקיון כפיהם או פוגעים בעצמם במקום לפגוע באחרים, כמו שתיארת באחת מתגובותיך אליי. ואולי מעט הטובים המוחלטים האלה שבינינו הם המוארים האמיתיים. הגב לתגובה זו 16.  מוסר ויהודים     איריס,  יפו,    02/03/05 12:21 אנדרו כהן מביא מן המסורת הרוחנית היהודית כניראה, בלי להיות מודע לזה, או אולי כן. המואר היהודי, דוד המלך למשל או וודי אלן, אמנם בועל איזה קטינה או הורג את הבעל שלה החוקי, וגם טוען שזה חלק מההארה שלו, אבל כאשר תופסים אותו הוא נענש, מקבל את העונש, ואז אומר שחלק מההארה שלו היה לחטוא, להיענש, לחזור בתשובה, ולפתוח בזה את הדרך לתשובה עמוקה לכל החוטאים. לעומת זה המואר ההודי, מקצר את התהליך ולוקח לו תלמיד יהודי שיפרשן בשבילו. הגב לתגובה זו 15.  הארה     דוס ומואר לשעבר,    02/03/05 11:55 הארה זה לא סוף הדרך. זה גם לא הדבר הכי חשוב. זו בסך הכל תובנה וסוג של התחברות אבל זה לא עושה את כל העבודה בשבילך.עוד רבות הטעויות שאפשר לעשות. הרבה יותר חשוב להיות צדיק מאשר להיות מואר. הגב לתגובה זו          תודה לך - תשובה פשוטה לשאלת         בודהה קטנ(ה),    05/03/05 10:05 'הא-רע וטוב' בעיני תגובתך היא תשובת ה'זן' האמתית לנושא שהועלה... אנשים כאן ובכל מקום מתעמקים, מתפלפלים ודשים בהוויה הרוחנית ומשמעויותיה כאשר היא אמורה להיות הפשטות בהתגלמותה.... לא חבל? לראייה הנכונה, הריכוז הנכון והמחשבה הנכונה אין משמעות ללא העשייה הנכונה. כמו בסיפור זן על הנזיר שהיה ידען גדול אך לא תרגל את תורת הבודהה, אני מאמינה שרק להיות מואר זו לא הארה, זה להיות ''ספר ריק''... שבוע טוב לכולם : ) הגב לתגובה זו 14.  לבודהידארמה מתגובה 4     לינפושה [מאסטר],    02/03/05 09:49 אתה צודק, שלי הרבה יותר גדול משלך והוא מקור לאושר וסיפוק אינסופיים עבורי, [האגו , האגו]. מעולם לא נהגתי להשתתף בתחרויות הצניעות והענווה הנהוגות בין ה''אנשים הרוחניים'' ואני מניח שאתה עצמך זכית לא אחת במקום הראשון. במאמר הקודם נעשתה טעות אינטלקטואלית שכיחה ובעלת השלכות חמורות גם אם כוונות הכותב היו טובות, ואני מזדהה לחלוטין עם הצורך של הכותב הנוכחי להגיב במהירות ולתקן לפני שאחרים ייפלו אל תוך הבור שנכרה בלי מישים. מעבר לכך אתה מטיח בי עלבונות מבלי להתייחס לתוכן ולמהות של דבריי ואם אתה חושב שאני ארד לרמתך ואענה לך באותה המטבע אתה פשוט צודק, אתה סתם מטומטם !!! אני מנחש גם שאתה הוא למעשה את ולא אתה ושכבר הגבת לתגובותיי בעבר באותו סגנון. מי ייתן וכל היצורים החיים והמטומטמים ישתחררו מסבל. איימן. הגב לתגובה זו 13.  תשובה לבודהידהארמה מתגובה 4     מאסטר לינפושה6,    02/03/05 08:32 אכן שלי הרבה יותר גדול משלך והוא מקור לאושר וסיפוק אינסופיים עבורי, [האגו , האגו]. מעולם לא נהגתי להשתתף בתחרויות הצניעות והענווה הנהוגות בין ה''אנשים הרוחניים'' ואני מניח שאתה עצמך זכית לא אחת במקום הראשון. במאמר הקודם נעשתה טעות אינטלקטואלית שכיחה ובעלת השלכות חמורות גם אם כוונות הכותב היו טובות, ואני מזדהה לחלוטין עם הצורך של הכותב הנוכחי להגיב במהירות ולתקן לפני שאחרים ייפלו אל תוך הבור שנכרה בלי מישים. מעבר לכך אתה מטיח בי עלבונות מבלי להתייחס לתוכן ולמהות של דבריי ואם אתה חושב שאני ארד לרמתך ואענה לך באותה המטבע אתה פשוט צודק, אתה סתם מטומטם !!! אני מנחש גם שאתה הוא למעשה את ולא אתה ושכבר הגבת לתגובותיי בעבר באותו סגנון. מי ייתן וכל היצורים החיים והמטומטמים ישתחררו מסבל. איימן. הגב לתגובה זו 12.  איילת כפרה,     מאסטר לינפושה 6,    02/03/05 08:29 אני מזועזע ממך, אני רוצה לנסות לתקן אותך בלי שזה יהפוך למלחמה בינינו מי יותר חכם ומי יותר קדוש, לדעתי יש בלבול מסויים בעקרונות ובמושגים המופיעים בימינו בתורות רוחניות רבות, הבלבול הזה לא נוצר מעצמו או מיכולת חשיבה מוגבלת של תלמידים רוחניים אלא שאנשים בעלי ידע והבנה מעמיקים ניצלו את חולשת המחשבה של ההמונים ואת הליקויים ביכולת האבחנה שלנו כדי ליצור בנו את הבלבול הזה וכדי שיוכלו לנצל אותנו. אני אסביר לך למה אני מתכוון: מושג אחד שעולה הרבה פעמים הוא היעדר שיפוטיות, היעדר שיפוטיות הוא דרישת יסוד חיונית אם אני רוצה ללמוד ולהכיר את עצמי כפי שאני באמת, יש בתוכי אוצרות מדהימים אבל גם דברים מזעזעים, אם יש לי דימוי מסויים על עצמי שאני קשור אליו, יש בתוכי דברים שאני לעולם לא אוכל לראות. כל כמה שאני לא אנסה לחקור את מעמקי נפשי, יהיה בתוכי מנגנון שימנע ממני לראות את האמת על עצמי, בגלל שאני ''כזה מתקדם ומבין ורוחני'' הרי לא יכול להיות שיהיו בי יהירות, התמכרות, טינה וכו' . אני ??? אני הרי רק רוצה לעשות טוב !!! יש בי רק זכות וטוהר !!! לכן נחוץ לנו היעדר שיפוטיות כדי שנוכל לראות לתוך תוכנו מבלי להסתיר מעינינו את המניעים שלנו ואת מי שאנחנו באמת. אבל ברגע שאנחנו מעבירים את המושג הזה למישור אחר, למישור של יכולת השיפוט החיצונית והאבחנה בין טוב לרע, אנו עושים טעות חמורה. אכן אין לנו יכולת לדעת מהו טוב מוחלט או רע מוחלט ולעיתים, כמו בדוגמא שנתת על אישפוז בבית חולים, מה שנראה רע בתחילה יתכן שתהיה לו תוצאה טובה עבורנו. אבל מכאן ועד חוסר יכולת אבחנה בין מניעים לפעולה של אדם , הנובעים מרצון מפורש לנצל או מהתעלמות מסבל שנגרם לאדם אחר או יצור חי אחר הדרך רחוקה. כשמישהו פועל מתוך כוונה לגרום סבל או פועל להשיג משהו עבור עצמו תוך התעלמות מסבל שהוא גורם, זהו רוע טהור גם אם יש בסקאלה הזו דרגות שונות של חומרה. בלבול נוסף בין מושגים שקשור קשר הדוק לבלבול שהוזכר למעלה, נוגע להתייחסות שלנו לאירועים רעים או לא נעימים שאנו חווים בעצמנו: אין ספק שאם אני מחפש תמיד את הטוב גם באירועים קשים כאלה, אני יכול ללמוד לצאת תמיד מחוזק גם בנסיבות חיים קשות. אבל גם כאן, אם אני מעביר את המושג הזה מהחיים הפנימיים אל החיצוניים, אני מאבד את האחיזה במציאות: אני יכול להסיק מזה , כפי שכמעט עשית, שאני עושה טוב רק אם אני גורם סבל לאחרים. אחרי הכל ככה אני גורם להם להתחזק ולהתחשל, לא ??? אני מעשיר את חייהם בהתנסויות שלעולם לא היו בוחרים לחוות מתוך רצונם החופשי, לא ??? אני מקווה שאת רואה את האבסורד ואת החומרה שבתפישת עולם כזו. בכל זאת בדברים שכתבת נראה לי [אני מקווה], שעסקת יותר בהתחכמות אינטלקטואלית ושאת לא באמת מאמינה במה שאמרת. את שואלת:''מישהו אנס אותן ?'' מישהו לקח את כספן בכוח?'' אני מסיק מהשאלות הללו שגם לך יש גבולות ואת עדיין, לפחות בפועל, מבדילה בין טוב לרע. אם כך אז בלי להרגיש גם את מסכימה שפעולות מסויימות הן כן ביטוי של רוע. אולי אצלך הגבול לא עובר בסתם ניצול מיני אלא מתחיל רק באונס אבל זה לא משנה לי. העיקר שאת לא עיוורת לחלוטין ועוד יש לך תקווה. ובאשר למשאלה האחרונה שלך, תשלחי לי מייל, אני עדיין לא נאור אבל יום אחד כולנו נהיה ולך תהיה הפריבילגיה להצהיר שנאור ניצל אותך מינית. במחשבה שניה את יכולה לספק את עצמך והתוצאה תהיה אותה תוצאה. הרי יום אחד גם את תתעוררי לדעת את עצמך כחלק בלתי נפרד מהממשות. ביי כפרה. הגב לתגובה זו          לינפושה החמודי         איילת,  הרצליה פיתוח,    02/03/05 14:53 באשר למשאלה האחרונה שלי וההצעה הנדיבה שבאה בעקבותיה, יש לי תחושה שאני כבר יכולה להצהיר שהיתה לי הפריבילגיה. (תשמע, סגנון כמו שלך יש רק אחד בעולם). הגב לתגובה זו 11.  איילת כפרה,     מאסטר לינפושה 6,    02/03/05 08:24 אני מזועזע ממך, אני רוצה לנסות לתקן אותך בלי שזה יהפוך למלחמה בינינו מי יותר חכם ומי יותר קדוש, לדעתי יש בלבול מסויים בעקרונות ובמושגים המופיעים בימינו בתורות רוחניות רבות, הבלבול הזה לא נוצר מעצמו או מיכולת חשיבה מוגבלת של תלמידים רוחניים אלא שאנשים בעלי ידע והבנה מעמיקים ניצלו את חולשת המחשבה של ההמונים ואת הליקויים ביכולת האבחנה שלנו כדי ליצור בנו את הבלבול הזה וכדי שיוכלו לנצל אותנו. אני אסביר לך למה אני מתכוון: מושג אחד שעולה הרבה פעמים הוא היעדר שיפוטיות, היעדר שיפוטיות הוא דרישת יסוד חיונית אם אני רוצה ללמוד ולהכיר את עצמי כפי שאני באמת, יש בתוכי אוצרות מדהימים אבל גם דברים מזעזעים, אם יש לי דימוי מסויים על עצמי שאני קשור אליו, יש בתוכי דברים שאני לעולם לא אוכל לראות. כל כמה שאני לא אנסה לחקור את מעמקי נפשי, יהיה בתוכי מנגנון שימנע ממני לראות את האמת על עצמי, בגלל שאני ''כזה מתקדם ומבין ורוחני'' הרי לא יכול להיות שיהיו בי יהירות, התמכרות, טינה וכו' . אני ??? אני הרי רק רוצה לעשות טוב !!! יש בי רק זכות וטוהר !!! לכן נחוץ לנו היעדר שיפוטיות כדי שנוכל לראות לתוך תוכנו מבלי להסתיר מעינינו את המניעים שלנו ואת מי שאנחנו באמת. אבל ברגע שאנחנו מעבירים את המושג הזה למישור אחר, למישור של יכולת השיפוט החיצונית והאבחנה בין טוב לרע, אנו עושים טעות חמורה. אכן אין לנו יכולת לדעת מהו טוב מוחלט או רע מוחלט ולעיתים, כמו בדוגמא שנתת על אישפוז בבית חולים, מה שנראה רע בתחילה יתכן שתהיה לו תוצאה טובה עבורנו. אבל מכאן ועד חוסר יכולת אבחנה בין מניעים לפעולה של אדם , הנובעים מרצון מפורש לנצל או מהתעלמות מסבל שנגרם לאדם אחר או יצור חי אחר הדרך רחוקה. כשמישהו פועל מתוך כוונה לגרום סבל או פועל להשיג משהו עבור עצמו תוך התעלמות מסבל שהוא גורם, זהו רוע טהור גם אם יש בסקאלה הזו דרגות שונות של חומרה. בלבול נוסף בין מושגים שקשור קשר הדוק לבלבול שהוזכר למעלה, נוגע להתייחסות שלנו לאירועים רעים או לא נעימים שאנו חווים בעצמנו: אין ספק שאם אני מחפש תמיד את הטוב גם באירועים קשים כאלה, אני יכול ללמוד לצאת תמיד מחוזק גם בנסיבות חיים קשות. אבל גם כאן, אם אני מעביר את המושג הזה מהחיים הפנימיים אל החיצוניים, אני מאבד את האחיזה במציאות: אני יכול להסיק מזה , כפי שכמעט עשית, שאני עושה טוב רק אם אני גורם סבל לאחרים. אחרי הכל ככה אני גורם להם להתחזק ולהתחשל, לא ??? אני מעשיר את חייהם בהתנסויות שלעולם לא היו בוחרים לחוות מתוך רצונם החופשי, לא ??? אני מקווה שאת רואה את האבסורד ואת החומרה שבתפישת עולם כזו. בכל זאת בדברים שכתבת נראה לי [אני מקווה], שעסקת יותר בהתחכמות אינטלקטואלית ושאת לא באמת מאמינה במה שאמרת. את שואלת:''מישהו אנס אותן ?'' מישהו לקח את כספן בכוח?'' אני מסיק מהשאלות הללו שגם לך יש גבולות ואת עדיין, לפחות בפועל, מבדילה בין טוב לרע. אם כך אז בלי להרגיש גם את מסכימה שפעולות מסויימות הן כן ביטוי של רוע. אולי אצלך הגבול לא עובר בסתם ניצול מיני אלא מתחיל רק באונס אבל זה לא משנה לי. העיקר שאת לא עיוורת לחלוטין ועוד יש לך תקווה. ובאשר למשאלה האחרונה שלך, תשלחי לי מייל, אני עדיין לא נאור אבל יום אחד כולנו נהיה ולך תהיה הפריבילגיה להצהיר שנאור ניצל אותך מינית. במחשבה שניה את יכולה לספק את עצמך והתוצאה תהיה אותה תוצאה. הרי יום אחד גם את תתעוררי לדעת את עצמך כחלק בלתי נפרד מהממשות. ביי כפרה. הגב לתגובה זו 10.  תשובה לבודהידהארמה מתגובה 4     מאסטר לינפושה 6,    02/03/05 07:33 אתה צודק, שלי הרבה יותר גדול משלך והוא מקור לאושר וסיפוק אינסופיים עבורי, [האגו , האגו]. מעולם לא נהגתי להשתתף בתחרויות הצניעות והענווה הנהוגות בין ה''אנשים הרוחניים'' ואני מניח שאתה עצמך זכית לא אחת במקום הראשון. במאמר הקודם נעשתה טעות אינטלקטואלית שכיחה ובעלת השלכות חמורות גם אם כוונות הכותב היו טובות, ואני מזדהה לחלוטין עם הצורך של הכותב הנוכחי להגיב במהירות ולתקן לפני שאחרים ייפלו אל תוך הבור שנכרה בלי מישים. מעבר לכך אתה מטיח בי עלבונות מבלי להתייחס לתוכן ולמהות של דבריי ואם אתה חושב שאני ארד לרמתך ואענה לך באותה המטבע אתה פשוט צודק, אתה סתם מטומטם !!! אני מנחש גם שאתה הוא למעשה את ולא אתה ושכבר הגבת לתגובותיי בעבר באותו סגנון. מי ייתן וכל היצורים החיים והמטומטמים ישתחררו מסבל. איימן. הגב לתגובה זו 9.  וחוץ מזה, אסף,     איילת,  הרצליה פיתוח,    02/03/05 06:15 בראיית התמונה הרחבה יותר (שיש למואר באמת), גם הרע הוא טוב. באנו לכאן כדי לחוות ה-כ-ו-ל מבלי לשפוט, וכך גם הרע הופך לטוב, כי העניק לנו חוויה של הכרת הרע. (בקבלה: יצר הרע הוא ידידנו הטוב ביותר) אם פגעה בי מכונית ואני שוכבת חצי מרוסקת בבית חולים זה טוב או רע? בטח תחשבו שרע. אבל אם בזמן שאני שוכבת בבית חולים מגלים בבדיקות שיש לי גם סרטן בשלבים מוקדמים מאוד, מטפלים בי ומצילים את חיי, לא מזל שהתרסקתי, כי אחרת לא הייתי מגלה את הסרטן? אז זה שהתרסקתי זה טוב או רע? איננו מוארים, אנו רואים את השתלשלות חיינו רק בפריימים בודדים, ואז שופטים. המואר רואה את התמונה הכוללת, איך כל דבר קשור לדבר אחר, את הקשרים העדינים והאיתנים בין הכול להכול, ואז אין מקום לשפיטה של טוב ורע. אוי, בא לי להיות מנוצלת מינית על ידי איזה גורו חתיך... הגב לתגובה זו          רוצה דוגמא         איש הדוגמאות,    02/03/05 11:57 להעליב אדם אחר זה רע איך שלא תסתכלי על זה. יש רע ויש טוב. הרע סוגר ומגביל אותך הטוב פותח ומגדיל אותך. הגב לתגובה זו          you are contradicting yourself         batel,    02/03/05 10:47 ofcourse that 'bad; things can teach you a lot, but it is not the place of the guru to do that- this what the experience of life is for. the place of the guru is to be beyond that and if you are really in that place (of seeing beyond) then it is no longer your place to do or experience 'bad' things but only the wholeness which is in itself good. הגב לתגובה זו              בת אל             איילת,  ה''פ,    02/03/05 15:45 יכול להיות שסתרתי את עצמי, אני לא כל כך חזקה בהיגיון, אבל אני הרקולס בהיגיון רגשי . ועדיין, אינני בטוחה שמקומו של הגורו הוא כל מה שאמרת. מאין את יודעת מה המואר אמור לחוות או להחוות אחרים, אף על פי שהוא שוחה במימיו הכסופים של המוחלט? כאן הבעיה, שאנחנו מחליטים בשביל המוארים מה הם אמורים לעשות ולהרגיש, ככה שזה יתאים לתפישתנו את הטוב ואת הרע. שיתאים לצרכינו ושלא יאיים על מה שאנחנו יודעים. לי דווקא נדמה שהמואר הוא כמו עלה נידף, חסר רצון משל עצמו, מתגלגל ועף לאן שסוחפת אותו הרוח, עושה את שעושה בלי מחשבה או שפיטה, פשוט נענה לזרם החיים, ואם מישהו מבקש ממנו התעללות או ניצול (כשיעור), הוא פשוט מעניק לו את מה שביקש, ואחר כך סובל מביקורת ומהשלכות של האדם הזה עליו, כאילו התאכזר אליו. כי מה, מישהו יסכים שהוא פשוט הביא את זה על עצמו? הגב לתגובה זו                  I understand your point                 batel,    02/03/05 19:06 But then - what differentiates the 'master' or 'guru' from the rest of us? what makes him enlightened? only the fact that he /she has a broader perspective? Don't you think that 'you are what you do' and therefore if you are enlightened you must also behave in a way that reflects it? הגב לתגובה זו                      בת אל                     איילת,  הפ,    03/03/05 06:23 לדעתי הוא יכול להתנהג בדרך שמשקפת את הארתו ויכול גם לא, ואולי זה לא נראה לעינינו כי ראייתנו צרה ושיפוטנו עקום. עצם הציפייה ממנו שיתנהג בדרך מסוימת שנראית לי הולמת, זאת כבר חוצפה מצדי. בכל אופן, מי שיעשה לי משהו רע, מואר או לא מואר, יחטוף ממני אותו דבר. הגב לתגובה זו          אני אזהר במה שאני כותב         מאסטר לינפושה 6,    02/03/05 08:39 נראה לי שהושפעת יותר מדי מהסיפור שהזכרתי מה''יוגה וסישטהא'' בתגובה שלי למאמר הקודם של תומר פרסיקו. הגב לתגובה זו 8.  גודש מלים על לא דבר     איילת,  הרצליה פיתוח,    02/03/05 05:58 כותב המאמר לוקח כמובן מאליו שהוא יודע מה זה טוב ומה זה רע, והגדרתו לטוב ולרע היא האמיתית והמציאותית. כולנו מחוברים זה לזה (האחד) ולומדים שיעורים זה מזה. אולי זה שאני גונבת במכולת נועד ללמד שיעור מסוים קטן את בעל המכולת? אולי מתקיים כאן צדק שאיננו מודעים לו ואני בסך הכול פועלת כחיילת בתוכנית העל? ואולי הבנות שקיימו יחסים עם פאפא נהנו בטירוף וקיבלו ביחסים הללו משהו שלא יכלו לקבל משום מקום אחר? אולי לבן נפתח? אולי זה נתן להן שיעור באגו ובמיניות? מישהו אנס אותן? מישהו לקח כספן בכוח? אולי הן היו אמורות ללמוד שיעור בעיצוב חייהן שלהן ובשליטה בהם? כל עוד נגדיר מה זה טוב ורע על פי נורמות חברתיות רדודות וראייה צרה, נמשיל לשפוט אנשים בביקורתיות שלא תביא לנו שום ידיעה אמיתית חוץ ממראה לביקורתיות שלנו. הגב לתגובה זו          פסילת הטוב והרע         עידו,  מרכז,    03/03/05 12:44 לחשוב שיש תוכנית ''על'': אני באמת לא יודע אם יש. אבל כל ספקולציות מעין אלה יכולות לשרת את נטיות של האגו לעשות לביתי. אני מביו את הביקורת שלך כלפי האחזות בנואמות חברתיות (שאסף לא נאחז בהן בכתבתו). אך אני מרגיש לא בנוח עם גישה קיצונית ששוללת לגביי דיוןבמושגים של מוסר על ידי צדוקים כגון: ''אולי זה שיעור שהם (בעל המכולת, הבנות שאולי נוצלו מינית וכו'...) היו צריכים לקבל''. הגישה הזו פשוט מזמינה את האגו להשתלט ולבצע פעולות אנוכיות באמתלות רוחניות. הגב לתגובה זו              עידו             איילת,  הפ,    03/03/05 14:20 אז אל תיתן לאף אחד לבצע עליך פעולות אנוכיות באמתלות רוחניות. מצחיק איך אנחנו כל הזמן מנסים לשנות את הרעים שבחוץ, במקום לחזק את עצמנו מבפנים, לבחון את נקודות החולשה שלנו ולא לאפשר גישה. הרי תוכנו הוא המקום היחיד שיש לנו שליטה בו, אין לנו שליטה בפעולותיו ובהחלטותיו ובמוסר של אדם אחר. הגב לתגובה זו                  איילת                 עידו,  מרכז,    03/03/05 16:32 אני לא מדבר על זה שמישהו אחד יבצע עליי פעולות אנוכיות באמתלות רוחניות. Tני מדבר על זה שאני עצמי אבצע פעולות אנוכיות או אצדיק פעולות אנוכיות שלי באמתלות רוחניות. אני נוכח לגבי עצמי שהאגו הוא מאוד מתוחכם - קל לי מאוד (אם אני לא מאוד מודע ערני) לאמץ לעצמי מעשים שונים שאינם מיטיבים באמתלות רוחניות. גם אם זה כבר לא משהוא ''גס'' כמו לגנוב במכולת אלא ברמות יותר עדינות. הגב לתגובה זו                      כן, מכירה את זה                     איילת,  הפ,    04/03/05 05:18 קשה וארוכה הדרך למודעות אמת, אבל הנה, אתה כבר מודע לתחכומו של האגו הרוחני. דרושה מידה ענקית של כנות של הלב. אני נמצאת היום במצב שאם אני עושה רע למישהו שלא הגיע לו והאגו מצדיק אותי ויש לי אמתלות רוחניות, תוך כמה דקות אני מקופלת מכאבים בכל הגוף, הלב שורף לי, הבטן חנוקה, ואז אני יודעת ששוב נפלתי בפח האגו, ומיד מנסה לתקן, להתנצל, לפצות. אם גרמתי כאב לא מוצדק למישהו כי העדפתי אותי עליו, כי הצרכים שלי היו במקום ראשון ועל חשבונו (גם ברמות עדינות), הגוף שלי מתנקם בי, וזה הסימן. חוץ מזה, לא כל אחד חייב להיות מיטיב כלפי אחרים. רק אם אתה מרגיש צורך. לפעמים פעולות אנוכיות הן בדיוק מה שאתה צריך כדי להכיר את עצמך, ולפעמים רק אחרים יגדירו אותך אנוכי כי אתה לא ממלא את משאלותיהם האנוכיות. לא צריך להיבהל כל כך מאנוכיות. הגב לתגובה זו          I Like your comment!!!  ל"ת          jc,    02/03/05 23:05 הגב לתגובה זו          צודקת  ל"ת          שי,  אגו-טריפלנד,    02/03/05 10:15 הגב לתגובה זו 7.  נהדר     רונן,    01/03/05 22:14 נהניתי מאד כתיבה תמציתית , עניינית , שמעבירה מסר אמיתי . תודה רבה הגב לתגובה זו 6.  new age freaks...     here's a link,    01/03/05 20:51 www.trufax.org go directly to the matrix 5 website. not much time for abulele. הגב לתגובה זו 5.  אדם מואר הוא אדם שאין לו יותר     שילה,    01/03/05 19:38 משקעים - לא תשוקות ולא דחיה/שנאה ולכן כל אדם אשר פוגע ביצור חי אחר במעשהו, במחשבתו או במילים אינו יכול להיות אדם מואר שכן אדם מואר הוא בעל נפש טהורה, מלאת חמלה ואהבה ואינו יכול לפגוע באחר. מי שממציא סיבות והקלות למעשיהם של ''מוארים'' כביכול - מתבלבל ומייחס לאדם שלא הגיע לסוף הדרך את ההארה. מי שמכריז על עצמו כאדם מואר ואינו מדגים שינוי מוחלט בהתנהגותו ומוסריות מושלמת מטעה את הציבור. מי יתן וכולנו נגיע יום אחד להארה ושחרור מוחלט מכל הסבל. מי יתן וכולם יהיו מאושרים! ממליצה על הלינק: www.il.dhamma.org הגב לתגובה זו          בדיוק-דרך הבודהוויסטה         למואל א,    01/03/05 23:58 הרי בפירוש מוסבר בבודהיזם שההארה, ההגעה אליה ולבסוף לנירוונה מחייבת לפחות 3 דברים: 1)שחרור מהתשוקות(כן כולל שחרור מתשוקה מינית כלשהי) 2)לפעול ללא לאות לעזור ל''כל'' הישויות להשתחרר מהסבל-לכמה שיותר. 3)לא להיצמד לשום דבר(על זה פאפאג'י חוזר כל הזמן). אז מי שלא יכול בגלגול הזה למשל להשתחרר לחלוטין מהתשוקה המינית בכל צורה שהיא לפחות שלא יצדיק את זה, כי הבודהא דיבר בפירוש על get reed of lust-להיפטר מהתשוקה, ושההשתוקקות היא היא המקור לסבל. אז אני לפחות מודה שאני לא יכול להתנזר אך אני מסכים שזו הדרך הנכונה, כמו שגנב (אפילו עם מינימום שכל) יודע שהוא לא בסדר אבל לא ינסה להצדיק את עצמו. הגב לתגובה זו 4.  אם היה לי כובע,     מאסטר לינפושה 6,    01/03/05 18:57 הייתי מוריד אותו. אז נכוןןןןןןןן שיש לי תיקונים קטנים פה ושם אבל כשהרעיון הכללי והמסר כל כך בהירים ומדוייקים, אפילו אני יכול להרשות לעצמי לוותר פעם אחת על הקטנוניות שלי, ולשתוק. הגב לתגובה זו          הו מאסטר, מאסטר!         בודידהרמה,    01/03/05 20:34 הו מאסטר, מאסטר! אם רק הית יכול לוותר גם על האגו שלך ולא להגיב בכלל פעם אחת, היה ניתן לעשות משהו עם המהות האומללה שלך הגב לתגובה זו              צודק, שלי יותר גדול משלך             מאסטר לינפושה 6,    02/03/05 07:25 והוא מקור לאושר וסיפוק אינסופיים עבורי, [האגו , האגו]. מעולם לא נהגתי להשתתף בתחרויות הצניעות והענווה הנהוגות בין ה''אנשים הרוחניים'' ואני מניח שאתה עצמך זכית לא אחת במקום הראשון. במאמר הקודם נעשתה טעות אינטלקטואלית שכיחה ובעלת השלכות חמורות גם אם כוונות הכותב היו טובות, ואני מזדהה לחלוטין עם הצורך של הכותב הנוכחי להגיב במהירות ולתקן לפני שאחרים ייפלו אל תוך הבור שנכרה בלי מישים. מעבר לכך אתה מטיח בי עלבונות מבלי להתייחס לתוכן ולמהות של דבריי ואם אתה חושב שאני ארד לרמתך ואענה לך באותה המטבע אתה פשוט צודק, אתה סתם מטומטם !!! אני מנחש גם שאתה הוא למעשה את ולא אתה ושכבר הגבת לתגובותיי בעבר באותו סגנון. מי ייתן וכל היצורים החיים והמטומטמים ישתחררו מסבל. איימן. הגב לתגובה זו 3.  להמציא את הגלגל     אלכס,    01/03/05 16:50 לא צריך להמציא את הגלגל עם חקר ההארה. ההארה היא תחילה של דרך ולא סופה של דרך. הדרך, שההארה היא תחילתה, נקראת התקדשות. ההארה היא טקס בו האדם מקבל כלים לקדש את עצמו. רק ע''י הפעלת הכלים האלו הוא נמצא מעבר לשליטת האגו. אם אינו מפעיל את הכלים שהוענקו לו על מנת להתקדש, האגו שלו (שכוחו גובר יחד עם מידת האור) משתלט על המואר וניזון מאורו. הכל נכתב לפני עשרות שנים, צריך רק לדעת איפה לקרוא. הגב לתגובה זו 2.  אח... חיפה חיפה, תפארת בניך     עלמא,    01/03/05 16:49 תרומם כיפת הכרמל תודה לכם על הדיון העגול. שמחתי לקרוא בזה אחר זה את שני המאמרים, שמשלימים כלכך יפה אחד את השני. חןחן הגב לתגובה זו 1.  פשוט וקולע     טובטוב,    01/03/05 16:24 במילים פשוטות וקלות, לא צריך מילים מסובכות ומושגים ''רוחניים'', הסברת הכל. המוסר ''היחסי'' הארצי הוא אחד השלבים הראשוניים של ההתקדמות הרוחנית, ומדד בסיסי לפיו מיד ניתן לראות מי פועל דרך האגו ומי לא. לא יודע ולא מכיר אישית את כל המוארים האלה, אבל מי שמנצל את סמכותו על אחרים לשליטה, כסף, פרסום, מין, וכו, לא שוהה באחדות עם המוחלט בודהה (כדוגמה המושלמת) מעבר לטוב ולרע יחסיים, אבל לא יבחר עוד מתוך כוונה רעה, מבלי להתאמץ, פשוט באופן טבעי. הגב לתגובה זו