תגובות עד כה: 68 תגובות, ב- 23 דיונים. הוסף תגובה 23.  הפרדוקס שבמאמר (קצר ולעניין!)     מלך,    17/03/05 11:36 אם כל מה שאומר השכל הוא שקרי – גם הטענה של כותב המאמר שהכל שקרי היא שקרית. הגב לתגובה זו          פרדוקס לפרדוקס         נסיך,  ארמון,    17/03/05 15:29 שכחת משהו מאד בסיסי, לא כל מה שבא לידי ביטוי בא מהשכל. כותב המאמר בסה''כ מדגיש את מגבלות השכל. הגב לתגובה זו          קרא את תגובתי 22  ל"ת          י,    17/03/05 15:12 הגב לתגובה זו              קראתי             מלך,    19/03/05 12:57 אל דאגה, קראתי אותה קודם שכתבתי את תגובתי. אני טוען את ההפך הגמור: האמת שייכת לסובייקט, ואילו השכל האובייקטיבי כביכול אינו אלא אשליה. לעניות דעתי, אין לנו שום דרך להביט על המציאות ''מלמעלה'', משום שאנחנו בעצמנו חלק מהמציאות הזאת. הגב לתגובה זו              חוק וסדר             תגובה,    18/03/05 21:21 (סליחה מראש, זה ארוך) מערכת החוק אינה משקפת צדק ומוסר אוניברסליים, אלא את הצרכים תרבותיים-חברתיים-כלכליים של המדינה. באותו אופן תפישת המציאות בהכרה המודעת אולי קשורה, מגיבה או עומדת בזיקה ל''מה שקורה'' , אבל המטרה והיכולות של ההכרה הן אחרות לגמרי. כל זה מתואר בבהירות במאמר. התפישה של המציאות וכלי הביטוי שניחנו בהם כדי לתאר ולתקשר מה שאנחנו מבינים או רוצים ממנה- הם כולם כלים סובייקטיביים, הסובייקיטיביות נשארת כל עוד ההכרה מתפקדת. הסובייקטיביות באה לידי ביטוי בכל התבטאות שלנו, שיכלי, ריגשי ופיזי. אי אפשר לברוח ממנה וגם אין סיבה לרצות להתנער ממנה. ההבדל, אם יש הבדל, בין הרעיונות השכליים הוא בין רעיונות או דימויים שהם תרגום ממקור ראשון (ביטוי סובייקטיבי ראשוני להתרשמות ''נקייה'') או תרגום מתרגום מתרגום מתרגום- שכמו בטלפון שבור... הניסוח הולך ומתעוות ומאבד קשר עם המקור ככל שהוא צובר עליו מטענים אגו-מיינדיים של צוות המתרגמים הפנימי. + י. מתייחס, לדעתי, ליכולת של ההכרה לזהות סדר שריר וקיים- סדרים טבעיים ואונברסליים, סדרים ותבניות ומחזורים שקיימים במציאות הדואלית ואנחנו מזהים אותם כ''אמת''. כמו שאנחנו יכולים לזהות שהחוק האוסר על רצח מכיל בתוכו (או נובע מ-) עקרון מוסרי אוניברסלי משותף, זה פשוט מצלצל ''נכון''. אבל החוקים והמערכת החוקית ששולחת רוצח אחד למעצר בית ואחר לצינוק ואחר ל7 מאסרי עולם רצופים ללא חנינה...זה כבר יותר דומה לאיך ולמה תמונת המציאות מתעוותת בתוך ההכרה המודעת. פוליטיקות. + לגבי חוק הכבידה- החוויה הישירה (והסוביקטיבית) של המציאות היא ''אני עומד על הקרקע. התפוח נופל מהעץ.'' הביטוי השיכלי הוא נוסחא שמנסה לתאר את החוויה הזו. כל עוד אין יוצאים מן הכלל- אפשר להסיק ולהשליך מהחוויה למציאות, ולהעביר ככה חיים שלמים מלאי שלווה ויציבות. מרגע שקורה נס (או שבר, תלוי בגישה)- צריך להחליף פרידגמה. לדוגמא, על הירח התפוח שט. הוא אינו נופל. חוק הכבידה אינו מציאות אובייקטיבית, אלא ביטוי של החוויה הסובייקטיבית שלנו את מכלול הסדר הקיים. אם החוויה שלנו היתה כוללת את תנאי האטמוספירה על הירח, הוא היה מנוסח אחרת לגמרי. + לדעתי הטעות היא לחשוב שאובייקטיבי=אמת וסובייקטיבי=שקר. הסובייקטיביות טבועה בנו וטבועה בה הפוטנציאל הכפול להבנה ולאי-הבנה. בתור צורות בריאה שכלכך ממוקדות ב''משמעות'', חייב להיות כאן יתרון. אנחנו יכולים להתרשם ממכלול המציאות, אבל מסוגלים להכיל ולהביע רק את הגרסא הסובייקטיבית שלנו. אולי בגלל זה נאמר ''דע את עצמך'' או האמת היא בפנים... כמו שכותב המאמר מדגים בפועל- חקר מדוקדק ומעמיק לתוך נבכי הסובייקטיביות עצמה חושפת אמת- ולא בתוכן ''הדברים'' אלא באופן שבו כל זה קורה. הגב לתגובה זו                  הערה מדעית                 י,    19/03/05 17:45 ראשית, התפוח נופל גם על הירח, אם כי לאט יותר. הוא צף רק במרחבי החלל. בא לפחות נסכים לגבי תופעות הטבע שנראות זהות לכולנו... הואיל ובחרת את תופעת התפוח הנופל מעץ - בוא ונוריד את הכובע לכבוד ניוטון. גאונותו הייתה בכך שהוא ניסח את חוקי הטבע באופן שהוא נכון אוניברסלית. חוקי ניוטון נכונים גם על כדור הארץ, גם על הירח וגם בכל מקום אי שם בחלל. התוצאה המדהימה של גאונות זאת היא שמאתיים שנה לפני שהגיע האדם לירח, ידע ניוטון להגיד בדיוק באיזה מהירות יפול שם התפוח! כלומר, הניסוח של החויה שהיא ארצית לחלוטין מתאים באופן מושלם גם לירח. לזאת אני קורא אמת אוביקטיבית. חבל שלפעמים נחוצה גאונות ברמה של ניוטון כדי להבחין בה. הגב לתגובה זו                      כל הכבוד באמת                     תגובה,    19/03/05 21:41 +אני מודה ומתוודה שהרקע הכללי שלי במדע ממש מועט. פשוט סיפרתי סיפור והיה בו תפוח שט על הירח, אולי ככה בעיני נראה ליפול לאט . תודה הגב לתגובה זו                  וואו  ל"ת                  איילת,    19/03/05 10:06 הגב לתגובה זו 22.  הכל או לא כלום?     י,    16/03/05 18:53 ראשית קראתי את המילים בהנאה רבה. הכותב (אלמוני - טוב או רע?) מפליא להשתמש במלה הכתובה וכותב הרבה דברים של טעם. אבל משהו מפריע לי. הכותב טוען כי אין ביכולתנו לבנות תמונת עולם ''אמיתית''. המסקנה שלו מכך כי תמונת העולם שלנו היא ''שקרית'', או לכל הפחות מעוותת. אלא שטענה זאת היא בעצמה מעוותת את המציאות. תמונת העולם שלנו היא חלקית ומוטה אבל היא מבוססת על המציאות האוביקטיבית. כלומר אולי היא לא 100% אמיתית אבל ודאי שלא 100% שקרית. בדר''כ היא יותר קרובה לאמת. לדוגמא, היכולת של התיאוריות המדעיות למיניהן לנבא את מה שיתרחש בעתיד (אם אני מחזיק כדור ועוזב אותו - הוא יפול) מראה על קשר חזק למציאות האוביקטיבית. הבעיה נמצאת במקום אחר. אותם כלים המשמשים אותנו לאכסון המציאות משמשים גם לאיכסון של חומרים אחרים - רעיונות, השקפות, רצונות וכו'. כאשר אלו ואלו מתערבבים, אז נוצר עוות אמיתי ומסוכן. כך רואים את העולם מבעד להשקפה מסוימת. כך הופכים רעיונות לכח מניע. כך הופך האדם לחיה מסוכנת. הגב לתגובה זו          אל תקשר         בבקשה,    28/03/06 16:41 את יום לתגובה הטיפשית שלך הגב לתגובה זו          מציאות ?         ג',    17/03/05 15:40 י', נדמה לי שכוונת הכותב היא שכל דבר המושלך על המציאות הוא לא המציאות עצמה. הכלים שלנו לא מאחסנים את המציאות, הם מאחסנים את המציאות כפי שהיא נתפסת בידינו. המציאות כפי שהיא נמצאת מעבר להם. הגב לתגובה זו              נכון אבל             י,    17/03/05 21:19 השאלה היא עד כמה התפיסה שלנו קרובה למציאות האוביקטיבית או לחילופין יוצרת תמונה מעוותת. ברור שאנחנו מכילים דמוי ולא את הדבר האמיתי. השאלה עד כמה הדמוי הזה מעוות ובהתאם עד כמה התייחסותנו לעולם מעוותת גם היא. אני טוען שהפער לא כלכך נורא. הגב לתגובה זו                  זה, אם היה לך מושג                 איילת,    18/03/05 03:36 מהי המציאות האובייקטיבית. הגב לתגובה זו                      איך מקבלים מושג על המציאות?                     י,    18/03/05 10:13 התשובה לא כל כך מסובכת. אם לי יש תמונת מציאות מעוותת (אבל לפחות נכונה בחלקה), וגם לך, וגם לציפור על העץ ואפילו לעץ - מחפשים מה המכנה המשותף. אני טוען שאותם דברים שכולם תופשים באותה צורה הם נכונים במובן שהם משקפים פן של המציאות שמחוצה לנו. כדי למנוע אי הבנות - אני לא מתכוון בהכרח להסכמה על התפישה והמושגים של בני אדם שונים - ברור שיש מושגים מעוותים שמונחלים מאחד לשני, ועל כן משותפים אבל שגויים (ןלא נכנס עכשיו לדיון הפילוסופי בדבר הקיום המוחשי של רעיון מופשט). אני מתכוון לנקודה שבה יש הסכמה עם העולם החוץ אנושי. עולם זה לא נגוע בעוות של התפישה האנושית, ולכן אם הוא מסכים אתנו, אפשר להניח שאנחנו אכן צודקים. הדוגמא המובהקת שכבר הזכרתי היא חוקי הטבע כפי שהם מתגלים לנו ומנוסחים על ידינו. אם התפישה שלנו מאפשרת לנו לנבא כיצד תתנהג מערכת טבעית, לא אנושית, (אשר אותה אני מעז לכנות ''מציאות אוביקטיבית''), זאת אינדיקציה ש''תפשנו'' אותה נכון. המטרה שלנו היא לנסות לסנן ולגלות בתוך תמונת המציאות ה''פנימית'' מה משקף את אותה מציאות אוביקטיבית, ומה הוא יציר נפשנו. ניתן לעשות הבחנה בין השניים, ואז לחיות בשלום עם שניהם. הטענה שלי כלפי כותב המאמר היא שהאו כורך אותם בחבילה אחת ולכן מגיע למסקנה שגויה. הגב לתגובה זו                          ''לא יודע'' לכל השאלות. אבל -                         י,    21/03/05 12:53 לדבר אחד אני לא מסכים לחלוטין!!!@##@!#$% אם לא הייתה אנושות, היה גם היה טבע. היה לפני ויהיה אחרי. וראי את שירו היפה של חנוך לוין: ''העץ הוא גבוה''. (נדמה לי שגם הוא היה מהרצליה פיתוח) הגב לתגובה זו                          י' יקר                         איילת,    19/03/05 07:34 עכשיו ברצינות, אני חושבת שחוקי הטבע שכבר גילינו, ושגם הם לא מנותקים מהעולם האנושי (טבע ואנושי זה ביחד, אם לא היתה אנושות, לא יודעת אם היה טבע, איש לא יודע כי אין הכרה בו), הם רק רמז קטנטון פצפון, רמזונזון זעיר, לקיומו של עולם אובייקטיבי בעל חוקים, שבסופו של דבר גם הם מיסטיים. מה זה חוק טבע? אפשר לגעת בו? רק לראות את תוצאותיו. איפה נמצא החוק הזה ומי סידר אותו? אולי זה באמת המגע הראשוני שעשוי להיווצר בינינו לבין העולם הזה, דלת שדרכה אפשר להתחיל לחקור. הגב לתגובה זו                          אז קחי. יש לי שניים.  ל"ת                          י,    18/03/05 16:44 הגב לתגובה זו                          אין לי מושג  ל"ת                          איילת,    18/03/05 15:20 הגב לתגובה זו 21.  רק היום קראתי בדיוק על זה.     מיכ.,    16/03/05 00:48 בספר. באנגלית. תחושת מילה במילה. הגב לתגובה זו 20.  הפער בין היודע לזה שלא יודע     יוסף.ש.,  צפון,    15/03/05 22:14 אחד ההתגרים הגדולים בהעברת ידע רוחני היא לסגור את הפער בין ההתנסות האישית בחוויה המיסטית ובין היכולת להעביר את זה הלאה לאחרים ההרגשה היא שאכן הכותב חווה חוויה כזו והוא מנסה לתת לנו לטעום ממנה מנסיוני, זה כנראה לא ניתן בקלות, האם אפשר לתאר לאחר את טעם התות? ניתן להזמין לטעום. האם נסכים לטעום? רק אם אנחנו פתוחים לכך או יש לנו אמון באדם שמציע לנו לטעום. יש לי אמון בכותב המאמר. הגב לתגובה זו          מילים זה רק חלק מהחוויה         גליה,    16/03/05 10:42 אי אפשר לפסול חוויה בטענה שמילה לא מעבירה את התחושה. מילה יכולה להעביר חלק מהתחושה. טקס ופולחן ואמנות למשל יכולים להעביר עוד יותר את החוויה. משתמשים במה שיש. הגב לתגובה זו              נכון             יוסף.ש.,  צפון,    18/03/05 15:37 משתמשים במה שיש ואוסיף, לא צריך יותר, כי יש את הכל אצלנו הגב לתגובה זו 19.  me     me,  me,    15/03/05 15:27 Great Article הגב לתגובה זו 18.  לערבב קצת שטויות עם מיץ     מאסטר חסה,  אוסטרליה,    15/03/05 15:09 אנחנו לא רואים דברים כמו שהם, אנחנו רואים דברים כמו שאנחנו. ולכן אנחנו תמיד מקבלים את מה שאנחנו רוצים. אם אנחנו חושבים שמשהו אמור לגרום לנו להרגיש רע, אנחנו נרגיש רע. אותו דבר עם טוב, שמח ועצוב.. (רוב הדברים האלו הם מוסכמות חברתיות, ומאוד דינמיות) ולמי שאומר שהוא לא מקבל מה שהוא רוצה כשהוא מבקש מליון דולר: בסופו של דבר, כשתקבל את הכסף, תרגיש אחרת (וזו המטרה, לא?). וזה בגלל שעכשיו סיפרת לעצמך שאתה מסודר בחיים. קבלת הכסף היא הרגשה, שאנחנו בוחרים. הרגשת שחרור וכו.. אשליה עצמית? הגב לתגובה זו 17.  למה שלא נלהיט מעט את הדיון ?     מאסטר לינפושה.,    15/03/05 12:15 אני מדגיש, חציו השני של המאמר מכיל הרבה דברי טעם. אבל תחילתו בהחלט מיסטית: ''הערות היא להט ההוויה המזוכך'' ''לערות אין התחלה ואין סוף'' ''היא נצחית, מעבר לזמן'' ''הערות היא בסיס כל הקיום, ואהבתה התמידית והנצחית היא הכוח המחזיק את היקום יחדיו'' ''הערות היא בסיס כל הקיום, ואהבתה התמידית והנצחית היא הכוח המחזיק את היקום יחדיו''. מיסטיקה בגרוש במיטבה !!! אם הכותב היה אומר: תשמעו חוויתי חוויה טרנסצנדנטאלית נפלאה והנה מה שחוויתי, אל תנסו להבין זאת בהיגיון, זו החוויה שלי, אפשר היה להניח לו מפני שלנו הייתה בחירה חופשית אם לקבל את דבריו או להוקיע את החוויה שלו. אבל אני תמיד רואה בניסיון לערבב באופן חבוי בין חשיבה הגיונית, לתפישה מיסטית מעורפלת הכנת הקרקע לניסיון מתוחכם להונאה. כשמישהו רוצה לערפל את חושינו ותודעתנו, הוא לא יטרח להמציא את הגלגל מחדש. הוא תמיד יצרף בהיחבא את התפישות שממנה ניזונה השקפת העולם שלו, למושגים מוכרים ומוסכמים שייתנו לנו תחושת ביטחון ותחושה מזוייפת שאנחנו מבינים ומסכימים איתו. ולעניין עצמו. עירות לעולם אינה קיימת בנפרד ממושאיה. אני ער למשהו או שאיני ער כלל. אם אני ער ללא מחשבה, רגש , תחושה, אני לא יכול להיות מודע לכך שאני ער. כל הגדרה אחרת היא הונאה. כפי שהערות מוגדרת בתחילת המאמר, ניתן היה לקרוא לה אלוהים, מכאן המיסטיפיקציה. עוד לפני המתקפות החריפות על אישיותי, שבוודאי יגיעו, אני רוצה לציין, וגם אם זה ישמע מתנשא ככל שזה ישמע, שכמעט בכל הטורים שאני מגיב אליהם יש חוכמה וגרעין כלשהו של אמת. מה שרוב הקוראים נכשלים בו הוא היכולת לתפוס את הרגע המסויים שבו האמת מסתלפת ומוליכה שולל. אותה אמת תמיד גורמת לקורא להזדהות מלאה עם התיאוריה המופיעה בכל מאמר בכללותה והוא רואה בביקורת שלי התקפה על אישיותו ולכן גם מרגיש צורך להתגונן ולהתקיף. אני מרשה לעצמי התנשאות נוספת: אלמלא אותה הזדהות, כל קורא היה יכול לראות בי ידיד שעוזר לו לברור את המוץ מן הבר. הגב לתגובה זו          אתה טועה ומטעה.         venerable,  Dharmakharta,    15/03/05 23:45 ''... עירות לעולם אינה קיימת בנפרד ממושאיה. אני ער למשהו או שאיני ער כלל. אם אני ער ללא מחשבה, רגש , תחושה, אני לא יכול להיות מודע לכך שאני ער. כל הגדרה אחרת היא הונאה.'' אתה טועה ומטעה. בבודהיזם נירוונה מתוארת כמצב של חוויה מעבר ל-6 דלתות החושים (5 חושים+המיינד). אדם שחווה נירוונה לא יכול לתאר אותה בשום צורה למי שלא חווה אותה. גם לא במילים 'מחשבה', 'רגש', וכו' הגב לתגובה זו              בקריאה חוזרת             venerable,  Dharmakharta,    16/03/05 00:58 הוא לא משתמש ב'ערות' במובן של הארה, אלא כמין דימוי לתודעה טהורה וזה באמת בעייתי... הגב לתגובה זו                  כותב המאמר מתאר את החוויה                 מלך,    16/03/05 08:35 הערות היא חוויה אישית, ולכן כותב המאמר מרחיב עליה את הדיבור ומתאר את התחושה של האדם החווה אותה. ברור שזו אינה מסקנה לוגית. ואם נרצה להיות מרובעים עד הסוף, ההיגיון בכלל לא מספק לנו הוכחה שאנשים נוספים - מלבדנו - חווים את הערות. כשקראתי את הדברים הללו, הזדהיתי איתם מאוד, מה שאומר שהכותב אכן קלע למטרה. עם זאת, אני מוכרח להודות שדבריו על ''הכוח המחזיק את היקום'' אכן נגועים במעט מיסטיקה. הגב לתגובה זו          כמעט נכון         יצחק,    15/03/05 18:02 החלוקה לערות ולשכל נדמית אכן מופרכת ומיותרת. גם תאור הערות מצוץ מחור כלשהו. אולם הביקורת על השכל מעניינת מאד. מה שלא נכון, ידידי המגיב בעל השם המוזר, הוא שהמאמר עוסק בך באופן ספציפי. כיצד אתה מגיב, וכיצד תגובותיך נתפסות הם עניינים שמקומם בבלוגים לנוער מתבגר. כאן הם נשמעים מוזר. הגב לתגובה זו          כי זה נותן לך סיפוק חולני         איילת,  הרצליה פיתוח,    15/03/05 15:32 פעמים רבות אני רואה בך ידיד שעוזר לברור את המוץ מן הבר, אבל הפעם נדמה לי שהפראנויה הרוחנית שלך עיוורה אותך, פראנויה האופיינית למי שמשתמש רק בשכלו כדי לשלוט בידע ולעבד אותו. מה אתה, עורך דין של הרוחניות? הרי הדפוס החוזר שלך, לעורר מתקפות חריפות על אישיותך, מזין אותך ומספק אותך. אתה רגיל לזה ולא מרגיש קיים בלי המתקפות. זה מה שמחייה אותך. הרגל מגונה. אם מצאת במאמר כזה מקום שבו הדרך מסתלפת, אני יכולה רק להסיק מזה שכל כך התאהבת בדמות ''מנפץ המערכות'' שלך או ''בורר המוץ'' עד שבלי קשר למציאות ולמה שאתה קורא, תמצא את הכשלים שאתה מחפש בכל דבר. אתה מאוהב בתפקיד הזה. הפעם נפלת במלכודת של עצמך ורחקת מהאמת. וקצת פסיכולוגיה כמו שאתה עושה: אם אתה כל כך מפחד מהונאה רוחנית, משהו בתוכך יודע, ורועד מפחד, שככל שתרחיב את שכלך ותחזק את כוחו עד אין קץ, לא תוכל להגן על עצמך מהונאה. תמיד יהיה מישהו חכם ממך שיוכל לבלבל אותך ולעבוד עליך. לעומת זאת, הנגישות שלך לכלי הבחינה הנוסף, הלב, חסומה מאוד, וזה חבל כי את לבך איש לא יוכל להונות. מה, יבוא אדם אוהב יותר וירמה אותך? בעצם אתה עושה בדיוק מה שהמאמר מדבר עליו, ממדר, מקטלג ומשווה ומפריד עוד ועוד למיליוני פריטים, וזאת המלכודת שלך. הגב לתגובה זו              נו באמת...             מאסטר לינפושה.,    15/03/05 17:28 ''תמיד יהיה מישהו חכם ממך שיוכל לבלבל אותך ולעבוד עליך ''. יותר חכם ממני ????????? קצת נסחפת הפעם לא ??? הגב לתגובה זו              קופירייטרית משתוללת יקרה.             מאסטר לינפושה.,    15/03/05 16:41 איזו היסטריה. מענג ומרגש לראות אותך ככה. א. למה החלפת את השם דווקא בשיא ההשתוללות. ב. מה האחוזים שאצטרך לשלם לך אם ארצה להשתמש להבא באחד מהשמות הבאים : ''עורך הדין של הרוחניות'' ''בורר המוץ'' [טוב, זה חצי שלי], ''מנפץהמערכות'' , ''חסר הלב הפרנואיד'', הגב לתגובה זו                  לינפושה יקירי                 איילת משתו,    15/03/05 23:45 ההגדרות - שלך הן, בחינם, יש לי עוד מלא. הגב לתגובה זו              ודרך אגב, ילד חכם שלי             איילת,    15/03/05 16:34 אתה עושה לאחרים בדיוק את מה שאתה מפחד ממנו, מנצל את עוצמתך להונות במלותיך ובשלל מניפולציות קוראים אחרים שאינם חכמים כמוך, גורם להם להעריץ אותך כחלק מהדרמה שלך, והם נענים, כמובן, ואתה מסיט אותם מדרך הלב. הרי בסופו של דבר, כל מה שאתה רוצה זה את הערצת ההמונים. הגב לתגובה זו                  איילת ומאסטר לינפושה היקרים ----                 סקס או לוגית ?,    28/03/06 21:21 אתם אתם חייבים אתם חייבים לעשות אתם חייבים לעשות סקס הגב לתגובה זו                  הונאה ?                 מאסטר לינפושה.,    15/03/05 19:18 לצמד המילים שאת משתמשת בו כמנטרה -דרך הלב- אין כל משמעות בעיניו של מי שמעוניין בחקירה והבנה אמיתית. יכולה להיות לו משמעות אמיתית רק אם הוא מ ת ו ו ס ף לחשיבה בהירה וחדה כתער ולא בא במקומה. כשדרך הלב באה במקום חשיבה בהירה, כפי שהדבר מתרחש אצלך, היא משמשת עבורך אך ורק כתירוץ והרשאה לעצמך לבחור את בחירותיך ואת השקפת עולמך על פי קפריזה אישית. המנטרה שלך מאפשרת לך לראות את המציאות דרך מסך ערפל שצבעיו נבחרים על ידך בקפידה כדי שיספקו את משאלות ליבך הכמוסות. זה לא רע בכלל לכשעצמו. המטרה שלי פשוט שונה ואני לא יכול להרשות לעצמי את המותרות שלך. ולסיום, אולי תפתיעי אותי פעם אחת לפחות. אני ממש נבוך מהדרך שבה חזיתי גם את התגובה הצפויה שלך וגם את המניעים שלה. הגב לתגובה זו              עכשיו גם אני מבינה למה המאסטר             ימית,  באר שבע,    15/03/05 16:03 זרק אותך. את סתם כוסית היסטרית. תקראי שוב ותראי שאין בסיס להאשמות שלך והניתוח שלו חד ומדוייק. הגב לתגובה זו                  ימית                 איילת המשתוללת,    15/03/05 23:41 תעשי לי טובה, את ממש סתומה, ולא רק בגלל שהאמנת שהמאסטר זרק אותי או בגלל שאת מקנאה בי תופת על שהייתי איתו, ואת לעולם לא תהיי. הגב לתגובה זו                      יצרים רוחשים מתחת                     יעקב,    16/03/05 00:58 למאסטר ספלינטר כבד האגו ועדת הגרופיות: אתם מאד משעשעים. נחמד להגות במעמדה של התודעה לצלילי הטלנובלה שלכם. האם תוכלו להרחיב מעט? האם אכן זו הקנאה מדברת מגרונך, ימית? האם המה שמו של כבוד המאסטר גדול כמו האגו שלו, איילת? הגדרות שמגדרות, איך נתת לסוסה הסוערת הזו ללכת, יא מאסטר פראייר של העולם? ימית לעולם תקפיץ לך ככה את הקוחונס... אני ממתין בכליון אוזניים לפרקים הבאים. הגב לתגובה זו                          יעקב זה טוב                         איילת,    16/03/05 06:47 אם השתעשעת, אני את שלי עשיתי. ובקשר לשאלה שהופנתה אליי, התשובה היא: כן, גדול וממושמע. הגב לתגובה זו          בלי תגובה של לימפי זה לא זה         רוס,    15/03/05 14:37 כבר התחלתי לדאוג... אתה אומר דברי טעם, ידידנו המלומד. תודה. הגב לתגובה זו              רוחניות בשקל = חרמנות             האזרח נ.,    28/03/06 21:19 הנה זה שקוף ! הגב לתגובה זו 16.  beautiful     someone,  somewhere,    15/03/05 11:37 can't wait for the next parts הגב לתגובה זו 15.  טקסט נהדר     טל,  ת''א,    15/03/05 05:31 באמת גורם לך לחשוב , מי אתה? מה אתה? מדוע אתה כאן? נותן נקודת מבט שונה לשם שינוי וזה יפה. הגב לתגובה זו 14.  TO NRG !!!     nice said,  to NRG,    15/03/05 00:28 have links to ALL the artical's parts הגב לתגובה זו 13.  מישהו קרא את קרישנמורטי..  ל"ת      יריב,    15/03/05 00:00 הגב לתגובה זו 12.  יפה, אבל חלקי ולא מציע פיתרון.     זהר,    14/03/05 22:12 אותו שכל, כשהוא באיזון עם חלקים אחרים שלנו, יכול לעזור בה במידה שהוא מזיק כשאינו באיזון. וזה הרבה מאוד. העדפה דוגמטית של השכל על פני חלקים אחרים שלנו - הרגש, היכולת לפעול, האינטואיציה - היא מזיקה. גם ביטול השכל בפני חלקים אחרים שלנו, או סתם כך בלי למצוא לו תחליף, מזיק. טקסט רב עוצמה שתכליתו היא שלילה, נחות מול טקסטים אחרים שמציעים פתרון. בודהא, ישוע, משה, אלו מציעים פתרונות. הדלאי לאמה, גורדייף, גם הם מציעים פתרונות. ועם זאת - גם בלהגיד מה לא, יש ערך. טקסט יפה. הגב לתגובה זו          זה חלק ראשון, יש עוד חמש  ל"ת          סבלנות...,    15/03/05 00:12 הגב לתגובה זו 11.  האדם מוכן לשלם הרבה בכדי להיות     אני,    14/03/05 21:23 להיות במקום בו הוא נמצא. לכן מי ששם צוחק הוא, הגב לתגובה זו 10.  יפה     בועז,  ת''א,    14/03/05 20:15 מאמר יפה, מזכיר את אלן ווטס. לגבי השאלה המרכזית ''מדוע?'', יתכן שאנו פשוט פוחדים שיהיה לנו טוב מדי. הגב לתגובה זו          האם אתה מואר בועז?         ya-ya,  the univeres,    15/03/05 11:03 בועז קראתי בעיון את תגובתך וראיתי אור אין סוף בתוכה שמילא אותי בחמימות הגב לתגובה זו              כן ידידי             בועז,  ת''א,    15/03/05 20:18 זה קרה יום בהיר אחד משום מקום, גרפתי עלים במשכני הקט ולפתע הופיע שמעון פרס, הוא אמר לי שאני חושב יותר מדי ושהכל הבל הבלים, בדיוק אז נפל עלה ואז זה קרה - בום אדיר פיצח את תודעתי, ראיתי את עצמי מבעד לאשליה. לרגע לא ידעתי מה לעשות הלאה, הרי אין לאן ללכת, אין מה לעשות, אבל אז החלטתי לעלות למשכן הכנסת ברגל. מאז אני די הומלס, פתחתי דוכן לתיקון נעלים בשוק אור יהודה, הכל אור, הכל אחד, הכל תודעה. הגב לתגובה זו                  מחר אני אצלך בשוק.                 מאסטר לינפושה.,    15/03/05 21:38 אור יהודה זה בתוך או מחוץ לקו הירוק ? הגב לתגובה זו              אם ראית אור אינסוף             ?,    15/03/05 14:58 אולי ההארה אצלך? (גם) הגב לתגובה זו 9.  זהב     תיקון,    14/03/05 19:31 :) הגב לתגובה זו 8.  i am the black hole of the sun     masters at work,    14/03/05 19:18 תודה! הגב לתגובה זו 7.  תגובה ל-1 ו-2     ארז,    14/03/05 19:17 קצת לא ברור לי איך אתם טוענים שהמאמר הזה הוא לא ''מיסטי'' כאשר המאמר עצמו מדבר על כך שכל המונחים שלנו הם חסרי כל תוכן מצד עצמם, רק תלוי הגדרה שלנו. לכן מומלץ שתבהירו כיצד אתם מגדירים ''מיסטי'' לפני שאתם פוסלים את המאמר שלא ''מיסטי''. בשבילי אגב מדובר במאמר מאוד רוחני מכיוון שבשבילי רוחניות זו לראות את האחדות שנצבת מאחורי אשליית הפיצול שנוצרת על ידי התודעה שלנו. בשבילי להיות רוחני זה להתעלות על אותה אשלייה ולהתחבר לסיפור הגדול ביותר שקיים, שהוא הבריאה חסרת הגבולות, השברים וההתניות שכוללת בתוכה את הכל. שיהיה לכם יום מקסים. ולא לשכוח לחייך. הגב לתגובה זו          ארז היקר         יצחק,    15/03/05 11:16 מיסטיקה מוותרת על הצורך להוציא דבר מתוך דבר ומוותרת על פניה למה שקרוי בעברית ההיגיון הבריא ובאנגלית common sense. אין הדבר דומה לבחינה חיצונית של הcommon sense, שמעמידה למבחן הנחות יסוד אך אינה פוסלת לחלוטין את יכולתנו להבין \ ליצור עולם משותף. אינני מבין, עם זאת, את הסברך לגבי רוחניותו של הטקסט. התפיסה המפרידה בין רוח לחומר זרה לטקסט הזה כמו שמן למים. הטקסט הוא רוחני באותה מידה שהוא חומרי. הגב לתגובה זו 6.  מעולה     מויז,    14/03/05 19:16 כל הכבוד, סוף סוף כתיבה רהוטה אינפורמטיבית ועמוקה. אני מחכה בקוצר רוח לשאר החלקים! הגב לתגובה זו 5.  מישהו כבר אמר את זה פעם...     אנונימי,  אנגליה,    14/03/05 18:54 אבל בצורה הרבה יותר פשוטה וברורה - בודהה הגב לתגובה זו 4.  אמת     סומירן,  ר''ג,    14/03/05 18:48 סוףסוף דברי טעם ולא יחידם איזוטרים שהמסע הרוחני שלהם הינו הזהות שלהם וככה שוב מפספסים את הנקודה. וכמו שפפה ג'י אמר'' שם דבר אף פעם קרהת מה שיש הוא מה שיש'' ואל תנסו להבין זאת בשכל זהו את האמת מי יזהה את האמת אלא האמת עצמה. הגב לתגובה זו 3.  ואני שואלת     איילת המשתוללת,    14/03/05 17:42 מי ישלם לאלמוני, בכסף של העולם הזה, עבור הדבר הנפלא הזה שכתב ושפורסם? הגב לתגובה זו          לא לדאוג         בנון,    15/03/05 11:44 לא נראה לי שלמי שכתב את המטמר (רציתי לכתוב מאמר ויצא מטמר, יפה)יש בעיה עם שפע. לא בטוח שיש לו אפילו גוף :) בכל מקרה, אני מניחה שהבנה כזו מושכת אליה את מה שהיא צריכה. הגב לתגובה זו 2.  תגובה למאמר     בלהה,  אילת,    14/03/05 17:22 מאמר יפה ונכון מסכימה איתו ומחכה להמשך ואין לזה שום קשר למיסטיקה! אין פה שום דבר לא ידוע או מוסתר צריך רק להבין את הנאמר בלי לערב את השכל! הגב לתגובה זו          את בטוחה ?         מאסטר לינפושה.,    15/03/05 12:14 ניסיתי להבין את המאמר בלי לערב את השכל ולא הצלחתי. ואז ניסיתי לערב את השכל ו... הפלא ופלא הבנתי הכל. אני מדגיש, חציו השני של המאמר מכיל הרבה דברי טעם. אבל תחילתו בהחלט מיסטית: ''הערות היא להט ההוויה המזוכך'' ''לערות אין התחלה ואין סוף'' ''היא נצחית, מעבר לזמן'' ''הערות היא בסיס כל הקיום, ואהבתה התמידית והנצחית היא הכוח המחזיק את היקום יחדיו'' ''הערות היא בסיס כל הקיום, ואהבתה התמידית והנצחית היא הכוח המחזיק את היקום יחדיו''. מיסטיקה בגרוש במיטבה !!! אם הכותב היה אומר: תשמעו חוויתי חוויה טרנסצנדנטאלית נפלאה והנה מה שחוויתי, אל תנסו להבין זאת בהיגיון, זו החוויה שלי, אפשר היה להניח לו מפני שלנו הייתה בחירה חופשית אם לקבל את דבריו או להוקיע את החוויה שלו. אבל אני תמיד רואה בניסיון לערבב באופן חבוי בין חשיבה הגיונית, לתפישה מיסטית מעורפלת הכנת הקרקע לניסיון מתוחכם להונאה. כשמישהו רוצה לערפל את חושינו ותודעתנו, הוא לא יטרח להמציא את הגלגל מחדש. הוא תמיד יצרף בהיחבא את התפישות שממנה ניזונה השקפת העולם שלו, למושגים מוכרים ומוסכמים שייתנו לנו תחושת ביטחון ותחושה מזוייפת שאנחנו מבינים ומסכימים איתו. ולעניין עצמו. עירות לעולם אינה קיימת בנפרד ממושאיה. אני ער למשהו או שאיני ער כלל. אם אני ער ללא מחשבה, רגש , תחושה, אני לא יכול להיות מודע לכך שאני ער. כל הגדרה אחרת היא הונאה. כפי שהערות מוגדרת בתחילת המאמר, ניתן היה לקרוא לה אלוהים, מכאן המיסטיפיקציה. עוד לפני המתקפות החריפות על אישיותי, שבוודאי יגיעו, אני רוצה לציין, וגם אם זה ישמע מתנשא ככל שזה ישמע, שכמעט בכל הטורים שאני מגיב אליהם יש חוכמה וגרעין כלשהו של אמת. מה שרוב הקוראים נכשלים בו הוא היכולת לתפוס את הרגע המסויים שבו האמת מסתלפת ומוליכה שולל. אותה אמת תמיד גורמת לקורא להזדהות מלאה עם התיאוריה המופיעה בכל מאמר בכללותה והוא רואה בביקורת שלי התקפה על אישיותו ולכן גם מרגיש צורך להתגונן ולהתקיף. אני מרשה לעצמי התנשאות נוספת: אלמלא אותה הזדהות, כל קורא היה יכול לראות בי ידיד שעוזר לו לברור את המוץ מן הבר. הגב לתגובה זו 1.  זה לא טקסט מיסטי.     יצחק,    14/03/05 16:46 אלה דברי טעם פשוטים ובהירים. מה יש לכם שם עם כל המיסטיקה שלכם? תרגיעו. לא כל מחשבה מעמיקה היא מיסטיקה. הגב לתגובה זו          מיסטיקה עברה הרבה התעללות         מ.,    17/03/05 13:04 בשנים האחרונות. הפכה למילה גסה, מסכנה. כל מה שלא מובן או לא מוכנים לקבל, הופ, זוהי מיסטיקה. אם היתה גרה בארה''ב, כבר היתה תובעת מישהו :) הגב לתגובה זו              יפהפה אמרת  ל"ת              איילת,    19/03/05 07:21 הגב לתגובה זו