 |
15.
שלפוחית
עמיחי,
תל אביב,
28/04/06 09:45
|
אני לא יודע אם בכלל יפרסמו את זה כי אני מאד משוחד. הכרתי את הכותבת ולדעתי האריזה והתוכן שלה מאד יפים והיא ממש ממש מקסימה. בהבל פי נתתי לה את הכינוי שלפוחית והיא מאד נעלבה. אני מנצל במה זו להתנצל ממני עמיחי כיסמרה, מקיבוץ בית שחי
הגב לתגובה זו
|
|
 |
14.
''יש לך את זה'' קצת נדוש, לא?
עור,
13/05/05 16:21
|
|
 |
13.
ברכות ואיחולים
Arik,
ת''א,
04/05/05 19:09
|
עדית , שיהיה לך יום הולדת שמח , בריאות , בריאות ועוד פעם בריאות וכל מה שתאחלי לעצמך . אני.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
12.
איפה את?
ל"ת
אורנה,
01/05/05 03:47
|
|
 |
11.
כשלומדים להסתכל לאריות בעיניים
שני,
ארה''ב,
15/04/05 18:33
|
כשלמדתי סוף כל סוף להסתכל לאריות הפרטיים שלי בעיניים הם הפכו לארנבות שאפשר לחייך לעברם. כי אתה יודע מהיכן הם מגיעים . וכשהאריות הפרטיים של הקטנים שלי מופיעים [כל אחד בזמנו ועם הגיל] אתה לומד לעבד אותם יחד עם הילדים, בשפה שלהם למשהו פחות איום ובהרבה אהבה ובמיוחד חיבוקים [כפי שזעטוטיי מכנים את התרופה לכל דבר] האריות מתגמדים, נהפכים לארנבות או נעלמים. ואנחנו כהורים לומדים לעבד את האריות שלנו דרך האהובים שלנו. תודה עדית שהחזרת אותי למקום בו גם אני מסוגלת בנגיעה אחת רכה לרכך את החיים. שניראים לנו לעיתים מאוד מאימים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
10.
mom
ben,
argentina,
06/04/05 14:32
|
|
 |
miss u so much 2
ל"ת
mom,
09/04/05 19:52
|
|
 |
9.
amazing
limor,
london,
28/03/05 21:41
|
a lovly story that made me feel close to home! im am here facing my lions!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
hi limor
mom,
31/03/05 15:41
|
i am holding your hand while you are facing your lions love mom
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ללימור
דניאלה,
30/03/05 11:38
|
אין מקום בו הייתי רוצה להתמודד עם האריות שלי יותר מאשר לונדון המקסימה... :-) כולי קנאה בך... בהצלחה בהתמודדות וד''ש לעיר הקסומה ביותר בעולם.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
8.
עדית....
גלית,
25/03/05 19:56
|
אני מרגישה אותך רכה, אימהית, עוטפת, תומכת ואוהבת האם תוכלי לעזור לי לסלק את האריות שלי? יש לי תחושה שכן אשמח לקבל את תשובתך (גם אם התשובה היא לא)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
דברי איתי
עדית,
28/03/05 00:30
|
|
 |
7.
אתמול שמעתי סיפור.
אפרת,
את יודעת,
21/03/05 14:11
|
ילד מספר לסבא שלו על שני זאבים שיש לו בראש - האחד טוב ומעודד והשני רע ומשחית. והוא שואל את סבא שלו ''מי ינצח'' וסבא שלו עונה ''את מי שתאכיל''. תבדקי את המייל שלך. אוהבת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
6.
לעדית המקסימה
אלה,
21/03/05 10:46
|
סיפור משפחתי מתוק ומרגש. תודה ששיתפת. אני ''קצת'' יותר גדולה מניל של אז (פלוס מינוס שלושים שנה) אבל עדיין מנסה להביס את האריות הפרטיים שלי, עדיין מנסה ללוש אותם כפלסטלינה ולהפוך אריה אימתני לחתלתול בלתי מזיק. לפעמים נדמה שזה מצליח, אבל בפעמים אחרות - מספיקה מילה שאינה במקומה, או נוף שנוגע במקום מסוים בתוך הלב, ומיד האריה מתעורר מרבצו. אני משערת שהאריה באמת תמיד יהיה שם, אורב לו וממתין לרגע המתאים עבורו להרים את ראשו. איך לומדים לחיות איתו בשלום ?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
5.
מרוב עצים לא רואים את היער
ל"ת
לימור,
21/03/05 09:39
|
|
 |
4.
יפה מאוד אבל עדיף קצת יותר קצר
ל"ת
שי,
מרכז,
20/03/05 23:10
|
|
 |
3.
מקסיםומרגש
ל"ת
צחית,
20/03/05 22:12
|
|
 |
2.
idit:
michal,
20/03/05 16:22
|
i am a young woman you do not know and i was delighted to read your lion story it touched me
thank you
הגב לתגובה זו
|
|
 |
1.
עידית...
ניר,
20/03/05 15:17
|
אני שמרתי את המאמר במחשב. בשנת 2014 אני אצא לפנסיה ואז יהיה לי זמן לקרוא אותו (מה זה האורך הזה ????)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לניר
דנה,
21/03/05 11:41
|
אני רוצה לקוות שלא תצטרך להמתין עד 2014 כדי ללמוד שלפעמים שווה להשקיע אפילו יותר מחמש דקות (!!) עבור דבר איכותי ומהנה, שעשוי גם לתרום לך משהו נפשי/רגשי, מי יודע. גם בעולם שלנו עם קצב הריצה המטורף לעתים, אולי כדאי שנפנה פה ושם כמה דקות עבור דברים קצת פחות חומריים ואינטרסנטיים, אתה לא חושב ?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
עד 2014
רן,
ירושלים,
20/03/05 19:06
|
יהיו עוד מלא תגובות לסיפור שלא בטוח שיהיה לך אז זמן לקרוא אותם.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מה זה האורך הזה????
משה,
תל אביב,
20/03/05 17:19
|
|
 |
אז מה בסוף קרה לאריה?
ל"ת
ניל,
מדריד,
27/04/05 21:41
|
|