תגובות עד כה: 178 תגובות, ב- 21 דיונים. הוסף תגובה 21.  תודה לאנונימי     ת',    10/04/05 22:55 רק למען הסדר הטוב, יש כאן גם קהל שקט שנהנה לשאוף את אויר הפסגות שנשפת לכאן. זה היה מדויק להפליא (ככל שאני משגת, עכשיו..). הגב לתגובה זו 20.  הגיג על מציאות ואשלייה     י,    08/04/05 15:07 הבוקר שכבתי במיטה, כשהחתולה שלי טפסה עליה, טפסה עלי והתחילה לגרגר. לפתע, נזכרתי בדיונים המעניינים, האם ישנה מציאות או שהכל מעיין אשלייה במוחנו. מה אגיד לכם - היה שם חתול. נשבע לכם. באמת היה שם חתול. הגב לתגובה זו          תסתכל         ג',    08/04/05 18:44 קרוב יותר, אני מתערב איתך שהוא מחייך. הגב לתגובה זו          אלמנטרי, ווטסון         שיחת בנות,    08/04/05 16:07 לטף ליטוף בשמי. שבת שלום הגב לתגובה זו 19.  ללינפושה ואיילת מתגובה 13     פרח,    07/04/05 21:39 הגזמתם והלכתם רחוק מאוד מאוד מאוד הפעם. זו לא אני !!! אני נוהגת לקיים הבטחות . עד היום נכנסתי לשתי כתבות בלבד על רוחניות, כתבתי שם : ''ובזאת תם חלקי''. ניתקתי את המחשב, ויצאתי לגמוע את מלוא פריחת האביב במלוא הודה ותפארתה בטיולים רגליים ובטיולי אופניים כמו שאני נוהגת לעשות כל חיי. היום נכנסתי לכתבה של שי טובלי, לקחתי מה שהתאים לי ממנה, ועפתי החוצה. בדרך החוצה הצצתי פה וקיבלתי חושך בנשמה. לינפושה - זה שציירת לך דמות דמונית ותקפת אותה הכי טוב שאתה יודע זה בסדר בשבילך, אבל יש גבול. לא ? איך אתה מסוגל להמשיך ולהלחם בי על דברים שלא אמרתי - עשיתי- כתבתי וכו'' ? (וזו לא הפעם הראשונה). לא כולם פה במדור בשביל ההארה האמיתית והמוחלטת. בבופה (Buffet)הזה של הניו-איי''ג לא כולם רוצים את הדובדבן שבקצפת. חלקם כמוני מחפשים נישנושים בלבד. מאחר וביום יום אני כרגע לומדת והחומר באנגלית, וזה קשה, אז אני ''מנקה'' את הראש דרך המוכר והידוע - דהיינו קריאה לא מחייבת בעברית - מה שמספק עיתון יומי. האמת יותר פשוטה מהכל. לא מצאתי במדור את מה שחיפשתי - אז פרשתי. לצערי המדור נראה כמו קוליסאום עם גלדיאטורים וקהל שצמא לעוד ועוד דם... ואני תמיד מעדיפה את הדברים האמיתיים. אז אם כבר בזירת קרב עיסקנו : עדיף לי להנות מזיו פניו של ראסל קרו בסרט: ''גליאדיאטור'' , מלהכנס לסערות טסטוסטרון במדור ''רוחניות''. זהו. אין לי שורה תחתונה. הגב לתגובה זו          שלום פרח!         י,    08/04/05 14:48 מאד נעים לפגוש בך שוב, אך חבל שבנסיבות כאלה. למה לך להקלע למלכודות כאלה? בקשתי אלייך, לנתב את הכעס למשהו יותר כיפי. חבל על העצבים. אם את ממש רוצה ''להעניש'' את לינפושה, הכי פשוט ונח זה לפרסם כל מיני שטויות בשמו. דבר אחד לא הבנתי. כשאת מעדיפה את הדבר האמיתי את הולכת לראות סרט? הגב לתגובה זו              ל- י''             פרח,    08/04/05 16:41 אתה צודק, כמובן. אין בי כעס. היתה בי תחושת ''היי...מה זה'' ? . אין לי שום רצון שבעולם להעניש את לינפושה. הוא מבריק וחד כתער, דעתן ומנסה לשפר מצבים בדרכו המיוחדת (מחבטי בייסבול בראש) . אין לי שום כוונה שבעולם להתחזות בשמו. זה אולי הצחיק בהתחלה, אבל נראה לי שאף אחד כבר לא יודע מי זה מי ומי אמר מה, אז מה הטעם ? התחזתי בשמו פעם אחת באותו דיון (פעמיים כזכור לי, אבל עם אותו המסר), וזה לא נתן לי כלום. אז אין סיבה להמשיך. נכון ? אין לי גם כל כוונה לפצוח במחולות טנגו עקרבים. משמע: שמישהוא מביע עמדה כלשהיא (רוקד צעד או שניים קדימה) והשני מעיף אותו אחורה ועוקץ אותו עם הזנב. זה יכול להיות אחרת. מעין ריקוד ( ואולי אפילו סוף סוף רוחני משהוא) שבו כל אחד מביע את עמדתו ובכך עושה צעד קדימה לטיפוס בסולם של מחול סיעור המוחות וביחד תבנה כאן הורה סוערת של דעות והגיגים, שרעפים ורחשי לב ,תובנות וסיפורי חיים אמיתיים. אולי לא תמיד רוחניים, אבל לפחות מהלב. אולי זה לא יהיה טנגו ואולי נצטרך להמציא לזה שם אחר , אבל זה יהיה הרבה יותר נעים ומפרה את הדעת. אישית אני מאמינה ש: Life may not be the party we hoped for, but while we are here we might as well dance... נ.ב. מאחר ואין היום קוליסיאומים עם גלדיאטורים אז במקרה הזה הסרט הוא תחליף... והכי חשוב תודה על העידוד:) הגב לתגובה זו              רעיון מעולה.             לינפושה,    08/04/05 15:35 השאלה היא כמובן מי התחזה לי' שוחר השלום הנמלט מעימותים וכתב את השטויות מחרחרות הריב הללו בשמך ? הגב לתגובה זו                  פרח??  ל"ת                  י,    08/04/05 17:11 הגב לתגובה זו                      י'' - אני כתבתי לך בשמי                     פרח,    08/04/05 19:48 בשעה : 16:40. אני משערת שלינפושה כתב את התגובה שלו ב: 15:35 בעצמו. למה חשבת שזו אני ? מה יהיה ? אמרתי, ואני אומרת שוב. אין לי שום כוונה להתחזות בשם של אף אחד. בעתיד, אם אכנס לכתבות ואם אגיב זה אך ורק בשמי. יד על הלב ! טוב...אולי אם נשחק פוקר מתפשטים אז אוריד כפפה אחת ואספר לך מה כן כתבתי פעם... אבל באמת ובתמים שלא אצטרך להתלבש בהרבה שכבות למשחק, כי אין לי הרבה שכבות להוריד... הגב לתגובה זו          זאת הבעיה, מותק         איילת,    08/04/05 04:45 זאת בדיוק הבעיה, שאין לך שורה תחתונה. ביי נשיקות וחיבוקים פרפרים ופרחים ליטופים ומזמוזים פיזוזים ופיצוחים הגב לתגובה זו          אנא, קבלי את התנצלותי הכנה.         לינפושה,    07/04/05 22:40 ואגב ''גלדיאטור'', סרט גדול שאהבתי מאוד. נשיקות. ובהצלחה בלימודים. הגב לתגובה זו              לינפושה             איילת,    08/04/05 04:55 רק רציתי להפנות את תשומת לבך, אם לא ראית, לדיון 13 תגובה אחרונה. נראה לי שתתבדר היטב. הגב לתגובה זו                  לפרח הלוטוס.                 לינפושה,    08/04/05 13:31 ההתנצלות שלי בעינה עומדת. סליחה. הגב לתגובה זו                      לינפושה זה הנוק אאוט הסופי....                     פרח,    08/04/05 17:05 ציפיתי להמשך הנפת חרבות לשיסוף גרונה של המיפלצת. זה די המם אותי שינוי הסגנון ובצורה כל כך חדה וחריפה. אני מצידי אשמח מידי פעם לשבת בעמדת הקשבה בלבד, כשהגברים מציתים סיגר ופורשים לחדרי האונה השמאלית לנתח מצבים בהיבטים שאני לא מסוגלת, או שלא פיניתי לעצמי זמן מספיק לתת עליהם את הדעת. ה''לוטוס'' עבר זמנו, כפי שכמו שאני רואה גם ה''מאסטר'' עבר זמנו... וזה פרח שאני אפילו לא אוהבת. הגב לתגובה זו 18.  ל-א     ךינפושה,    07/04/05 17:08 מה שצרם לי, הוא ההסכמה המהירה שלך עם מי שמצאו נחיתות בהיגיון. האמת היא שבעיקר הופתעתי. אולי בגלל שקישרתי אותך אוטומטית עם א, אחר שהגיב בדיונים קודמים של המצב והיה הגיוני לעילא. חקירה מעמיקה של מה שאנחנו קוראים ''איטואיציות'' תגלה תמיד שמדובר בהסקת מסקנות בתהליכים הגיוניים לחלוטין, אך מודעים רק בחלקם. בניסיון של שיחת להאליהה את האבסורד והסתירה, קיים פוטנציאל הרסני שעלול להביא חורבן לניסיונות הקשים מאליהם של בני אדם להבין בני אדם אחרים. הצעד הבא, הוא להכריז על נתק וחוסר אפשרות להבנה, וכל שישאר לך הן תגובות מתחכמות ומתנשאות, ארוכות כאורך הגלות ובו בזמן לא אומרות כלום, וחתומות באהבה סתמית. הגב לתגובה זו          ואני אומר         י,    08/04/05 15:04 שיחת היא אורח רצוי לי. סגנונה וניסוחיה מעידים דוקא על מחשבה בהירה. אני זר בשיחות בנות, אך נראה לי דוקא שאני מבין את דבריה. בפרט, אני מוצא גם אצלה את אותו טוב-לב בסיסי... לגופו, בתוך תהליך של בניה עקבית ומסודרת, ישנה סכנה (שאתה עצמך עמדת עליה בעבר) של טעות קטנה בשלב כלשהו. דוקא משברים מפתיעים, מכשולים ו''מעשי הרס'' יכולים לסייע במציאת נקודות התורפה. באהבה, י. נ.ב. עיין בדיון 13, ושם מאשר א' שהוא הוא אותו א'. הגב לתגובה זו          לינפושה ופרח         א,    08/04/05 10:16 לינפשה, אני לא מתנשא עליך, האמן לי. לו הייתי מתנשא לא הייתי מגיב לדבריך. הטון העוקצני בדברי הוא מה שנותר לאחר שריסנתי את הכעס על העוינות והתוקפנות שלך כלפי. אני מסתובב כאן ימים מספר, ולא נתקלתי ב א אחר מלבדי. אני מנסה להיות הגיוני. אבל אני מבין שיש עוד מצבי נפש וצורות חשיבה שיכולים להרחיב את הבסיס לתקשורת בין אנשים, ואיתו את העולם. בעיני סתירות ואבסורד גם הם חלק מן העולם. אני לא חושב ששיחת מנסה להאליהה את האבסורד והסתירה, וכאמור, נראה לי שהיא דווקא מסתמכת בדבריה על הגיון אסתטי ומתוחכם מאד. אתה, לעומת זאת, מנסה להאליהה את ההגיון, וזה חבל. לדעתי, זה מצמצם את טווח הראייה שלך ומקטין את עולמך. כך או כך, למרות ההערכה שאני רוחש לך, הגזמת משהו בתאורך את עצמך כקו ההגנה האחרון של העולם מפני החורבן שממיטה עליו שיחת. וגם, אתה ששופך כאן הררי מילים, לא האדם המתאים לבקר אותי על ארכנות. אם תרצה להכריז על נתק וחרם, הכרז. הסתדרתי זמן רב בלי שיחותינו, ואסתדר כך זמן רב נוסף. אני כשלעצמי, אשמח להמשיך ולהתנצח איתך על כל דבר ועניין, בהגיון ובלעדיו. פרח, תודה לך. ד''ש לפרחים ולפרפרים והרבה בריאות לך ולילדים. הגב לתגובה זו          לינפושה יקר         איילת,    08/04/05 04:40 אל תתעצבן עליי, אבל הפוטנציאל ההרסני שבהאלהת האבסורד והסתירה, הרסני רק לאגו שלך. אחרת, איך אתה מסביר, בוא נלך עם האמת פנים מול פנים, שעם כל ההיגיון הבריון שלך, בבואך לזהות אישית אנשים שכותבים כאן או את התחזויותיהם, אתה נכשל כשלון חרוץ ברוב המקרים? זה קרה המון, יותר משאתה יודע, וכבר אמרתי לך קודם שאתה לעתים פרנואיד ושזה משתק לך את כל האינטואיציה. לב תמים נטול פחדים יזהה כל דבר בלי בעיה. אם אכן אינטואיציה היא הסקת מסקנות בתהליכים הגיוניים (זה נכון, אבל לא רק ההיגיון שאתה חושב, זה משלב היגיון רגשי, יכולת לשמוע צליל, נימה, ובסוף, היגיון החושים הפנימיים, היגיון היכולת לחוות את האחר בישירות, פנימיות לפנימיות, כמו שעשית כשידעת שאני טובת לב מאוד. באיזה היגיון השתמשת לדעת זאת? מדבריי אי אפשר להבין זאת בהיגיון. פרק את כתיבתי לאותיות, איפה תמצא את טוב הלב? פשוט הטענתי את מלותי במטען האנרגטי שלי, ואתה קלטת, כמו שכולם עושים). פעמים רבות, אני מסכימה איתך, התגובות ארוכות ומתנשאות, והן שייכות לשני הצדדים ל''הגיוניים'' ול''רגשיים'', וחתומות באהבה סתמית. ולפעמים הן חתומות באהבה באמת. איך תדע להבדיל, כשאין הוכחה הגיונית? במקרה האחרון עם שיחת, חווית ארס קטלני היכן שלא היתה אפילו טיפה ממנו. זה לא גורם לך לתהות? ואם לא, מה כן יגרום? הגב לתגובה זו              לאיילת             לינפושה,    08/04/05 14:37 לא מתעצבן בכלל, ואכן גרמת לי לתהות. השאיפה שלי לאמת, שהיא הדבר הקדוש ביותר עבורי, ושאת מנסה להמעיט מערכה ולא בפעם הראשונה, מתבטאת בשאיפה שלי לא להסתיר מעצמי דבר על עצמי ולא לשקוע באשליות על מי אני ומה אני. אם נוצרה אצלך אשליה שאני רואה ניסתרות, המסוגל לנחש ללא טעויות זהויות של מגיבים עלומי שם, אני לא אחראי לה. אם את עושה שימוש במשחק הניחושים שלי, שהיה צריך להיות ברור לך מאליו שלא ניתן לדייק בו ושהוא רק רולטה משעשעת, ומסיקה ממנו על האמת שלי על מנת להוכיח את עליונות האינטואיציות שלך שהן רק משאלות לב בתחפושת, אני חייב לשאול אותך איזה ''אמת'' בדיוק את מנסה לעמת עם האמת שלי ? ואולי יש לך הסבר לשאלה כיצד מכל הניחושים שלי, צדקתי רק באחד ? ורק בזה שהחניף לך יותר מכל ? זה כמובן לא הגיוני, ואני חייב להסיק שגם הניחוש הזה היה טעות שנאחזת בה רק מפני שהיא רוממה את דמותך בעיניי עצמך. הגב לתגובה זו                  לינפושה, התעצבנת בכל זאת                 איילת,    08/04/05 18:17 איך אני יודעת? כי אתה מאבד את ההיגיון שלך וכי אתה ''נכנס בי'' בקור. מכירה אותך, כשאתה מתעצבן אתה נהיה קר ואכזרי. אני אמרתי שצדקת רק בניחוש אחד? אמרתי שברוב לא צדקת. הניחוש שלך עליי היה רק דוגמה ועשית סלט מדבריי (לא שאני צריכה עזרה בזה). ומאיפה אתה יודע שהניחוש שלך החניף לי? אני לא כל כך מתגאה בטוב הלב שלי, להיפך, מנסה להסתיר אותו כי אני מרגישה פגיעה מדי. קיבלתי את מה שאמרת כעובדה ידועה ומוכרת לי. כדי שניחוש שלך ירומם את דמותי בעיני עצמי, אתה צריך להגיד לי שאני גאון עם מנת משכל 300 או שאני מציירת, כותבת ושרה הכי יפה מכל מי שנתקלת בו, או שאני שנונה בטירוף, לא סתם שאני איזה טובת לב מעאפנה. ועוד שטויות שכתבת מתוך התעצבנות: מעולם לא המעטתי בערך השאיפה שלך לאמת, אם כבר, אני זאת שהיללתי אותך בפומבי ללא הרף על כנות החיפוש שלך ותמכתי בך אנרגטית כל הזמן. ועוד הערונת, אל תשקר, משחק הניחושים לא היה אצלך רולטה משעשעת, אתה רשפת אש על כל מי שהיה נדמה לך שזיהית כמתחזה, אז אל תדבר איתי על לא להסתיר מעצמך דבר על עצמך. הגב לתגובה זו              בקיצור כולם לפעמים צודקים             י,    08/04/05 14:35 וכולם לפעמים טועים. לא ביג דיל. בסה''כ עוד הוכחה (כן, הוכחה!) שכולנו בני אדם במידה זאת או אחרת. הגב לתגובה זו                  י החמוד                 איילת,    08/04/05 18:21 תקן אותי אם אני טועה, אבל תגובתך ''כולם לפעמים צודקים'' נועדה למנוע ממך את הצורך לרוץ להביא שכפ''ץ פעם נוספת. מה אתה נלחץ? הגב לתגובה זו                      הרייני מתקן  ל"ת                      י,    09/04/05 09:33 הגב לתגובה זו 17.  מה שמעניין הוא,     לינפושה,    07/04/05 16:30 שאולי טעיתי ואולי לא. ניחוש זהויות המשתתפים הוא רק תחביב ואין בו חתירה לאיזו אמת מושלמת כלשהי. מה שבטוח הוא שמאחרי כל הניסוחים הפתלתלים, הלכאורה החריפים, והלכאורה יודעי כל, מסתתרת עוד מישהי שכל מה שחשוב לה, הוא להראות שבסוף היום היא זו שנמצאת על ראש הגבעה. מישהי, והפעם חכמה באמת, אמרה פעם שגם אם אתה מנצח במירוץ העכברים, בסופו של דבר אתה עדיין נשאר עכבר. במובן הזה, הקסם לא הצליח לך, וחוסר המיומנות שלך אכן ניכר ומונע ממני להצטרף למסדר שלך. אם המשפט שציטטתי מדברייך לא היה ציניות ארסית כפי שחשבתי, הרי שזו אפשרות גרועה פי אלף. אני מכיר טוב מאוד את התחושה שההיגיון מיצה את עצמו והגיע למבוי סתום, ואת הפיתוי להיכנע ולהתמוטט. מצבים כאלה דורשים אומץ, ולא כניעה לאפשרויות שאת מציעה, שפוטנציאל ההרס שטמון בהן הוא עצום. הגבעה שלך, בהצלחה. הגב לתגובה זו          אומץ להיכנע         samlev,    07/04/05 23:29 כמה אגואים מוכנים בשמחה להיכנע? אגו גדול, חזק בעיני עצמו, עריץ ומניפולטור אולי גם עצבני לעולם לא יסכים להכנע ככה סתם בלי מאבק, דרוש הרבה אומץ לעמוד מול האגו, להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו, די!, עזוב!, תרפה!, היכנע!. להיכנע מי מה? מלעבוד את ההיגיון במקום שההיגיון יעבוד בשבילנו, ההיגיון מוגבל ע''י כל הידע שצבר, כל דבר מחוץ לידע הנצבר יחשב כלא הגיוני, (לא מזמן, לא היה הגיוני ללכת על הירח) סה''כ הידע הקיים בכדור הארץ הוא פסיק מסך הידע האין סופי. מכיוון שאנחנו מחוברים לאין סוף יש לנו היכולת גם להתחבר לידע האין סופי, אבל לא דרך ההיגיון, ההבנה הזו ,יכולה להיות פסגת מיצוי ההיגיון. בדרך כלל מגיעים להבנה הזו בדרך הקשה, התחושה שההיגיון מיצה את עצמו והגיע למבוי סמוי זו הזדמנות נהדרת להיכנע מהמאבק להחזיק בהיגיון, ברגעים אלו בפרט, מאבק זה צורך משאבי אנרגיה אדירים ומשאיר את ''הנאבק'' מרוקן מאנרגיה בכל היבט בחייו, זו נקודת לימוד חשובה ואפשרות לחולל שינוי, לעבור שלב, או לחזור לדפוסים הישנים ולהתחיל סיבוב נוסף עם ההיגיון, רק שהפעם, תחושת המבוי סתום הבאה תהיה קשה יותר. מה אם כן מחבר אותנו לידע האין סופי? הלב! מקום משכנה של הרוח הכלואה בחומר ומרכז האדם, לא הספקתי לקרא הרבה מהספר שהמלצת לי של ''רודולף שטיינר'' אבל כבר הספקתי לקרא שהוא אומר שבלי החמלה של הלב אי אפשר לקנות דעת בעולמות עליונים (לא ציטוט). אז, גם נילמד את תיפקודו הנכון של ההיגיון, תיפקוד שגורם להתמלאות באנרגיה ולא להיתרוקנות. הגב לתגובה זו              הערה קטנה             י,    08/04/05 14:30 לא נכון שההגיון מוגבל ע''י הידע. בדיוק להיפך. כוחו ויופיו של ההגיון שהוא יכול להגיע הרבה יותר רחוק. הייתי מעז ומשווה את גודל ממלכתו של ההגיון לזה של הדמיון. נכון הדבר שכדי לצאת לדרך, ההגיון מבקש נקודת מוצא. וכל זה לא גורע או מוסיף לדברים האחרים שכתבת. הגב לתגובה זו              צודק,             לינפושה.,    08/04/05 02:11 נקודת הפתיחה של אנשים שונים במאמצים שלהם להבין דברים מורכבים (בכל תחום), היא שונה. בהחלט יכול להיווצר מצב, שבו אדם יקרא מספר דפים מספר מסויים, ויבין דברים שאדם אחר לא יבין גם אם יקדיש להם מספר עשורים מחייו. מי שמכחיש את קיומה של האפשרות הזו, שקוע עד צווארו בחשיבות עצמית. הגב לתגובה זו          עכברוש         שיחת בנות,    07/04/05 19:08 עכברוש ולא עכבר. גישתך מזכירה לי ילדים קטנים כשהם בודקים גבולות. אני עוד לא אמא :) אני גם לא עכברוש. אבל זה לבדיקה ביני לביני ולבחינה ע''י מבחן המציאות. הגב לתגובה זו 16.  שיחת היקרה עד אין-קץ     איילת,    07/04/05 14:22 למה טון דברייך הוא של סיכום וסיום? את מתכוונת לעזוב אותנו? אל תעזבי, את היא הפואנטה של הסיפור כאן. הגב לתגובה זו          איילת יקרה לליבי באמת         שיחת בנות,    07/04/05 17:45 אני ממש לא הפואנטה של הסיפור :) חחח..את מצחיקה. אני חלק מהסינטקס. אני גם לא עוזבת (למרות שיש בתכנון חופשה :) ) אבל בהחלט יש לי אוירה של סיכום וסיום תקופה, ללא כל סיבה חיצונית נראית לעין. time will tell הנה כבר יש לי שם חדש.מפריחה לכיוונך נשיקות, עוד יצא לנו לשחק ביחד, אל תדאגי הגב לתגובה זו 15.  שיחת בנות     י,    07/04/05 12:05 הנה הצטרפת לרשימת המגיבים האהובים עלי. אני מקוה שתמשיכי לחתום באותו כנוי, שכך תוכל דמותך הוירטואלית להמשיך ולהתפתח. הגב לתגובה זו          תודה י.         שיחת בנות,    07/04/05 15:37 ישנה סכנה אמיתית שדמותי הוירטואלית תמשיך ותתנפח. סכנה שאני מעוניינת להמנע ממנה. אשמור על יציבות זהות יחסית, אך לא מוחלטת, מכיוון שמטרתי כאן אינה ליצור דמות אלא להשתתף היטב בנעשה. מהבלבול והסבל שנוצרו אני מבינה את הערך בלשמור על זהות מובהקת וגלויה, מכיוונים אחרים אני מבינה את הערך של אנונימיות ופיתוח יכולת הקשבה-תגובה עניינית. בהקשר זה, תחשוב על כותב המאמר שבחסותו קורה כל הדיון הזה כאן. מה הסיכוי שדבריו היו מקבלים התייחסות עניינית אם היה חותם בשמו? (מי שלא יהיה, יהה אשר יהה) הגב לתגובה זו              אתגר             י,    07/04/05 17:35 נניח שהיה נחשף הסוד שכותב מאמר X או מגיב Y הוא בעצם תוכנית מחשב משוכללת ולא בנאדם. איך היית מרגישה? הגב לתגובה זו                  נזכרתי ב''חשיבה מכשירית''                 שיחת,    08/04/05 00:36 ציטוט של אלמוני אחד לא יודעת. זו שאלה גדולה. אולי אם זה יקרה אני אדע איך אני ארגיש הגב לתגובה זו                      הרעיון היה                     י,    08/04/05 14:51 שאין דו שיח עם ''כלום''. רק עם בני-אדם, אמיתיים או לא. הגב לתגובה זו                  מופתעת.  ל"ת                  שיחת בנות,    08/04/05 00:27 הגב לתגובה זו 14.  ואוו,החליף את אורי לוטן בתהודה  ל"ת      ברברה אלה,    07/04/05 10:59 הגב לתגובה זו          את רואה ברברה,         לינפושה,    07/04/05 16:46 ואת, אחרי הפגישה הראשונה שלנו, זרקת אותי מכל המדרגות. חבל, היינו יכולים לצאת קבוע :-) הגב לתגובה זו 13.  על מפלצות ובני אדם.     לינפושה,    07/04/05 05:36 לבי אתך א, יקר. כמחזר צעיר בגיל ההתבגרות חשת צורך להתחנף לדמות נשית מסתורית וענוגה. כאותו מתבגר סומא, לא הבחנת בכך שכל דבריה רווים ציניות. וכפי שנוהגים מתבגרים להוטים, חשת צורך עז להוכיח שאתה שונה ונעלה על כל פרי-ההרבעה הצעירים שאינם מבינים את כמוך ללב אהובתם. ''אני מבטיחה לא לצחוק עלייך, גם, ובמיוחד, אם תמציאי שפה מדעית משל עצמך. במיוחד אם היא שפה שכולה מבוססת על סתירות, פרדוקסים, נזילות וסובייקטיביות''. האם באמת לא ראית כמה ארס יש פה ? יתכן שבאמת חסר לך לא מעט ''היגיון גברי'' גם איילת לא הבחינה בציניות מפני שהיא הוסוותה ביד אומן, וכוונה אליה במהלך קרב סוער על זכותה לאבחנות אינטואיטיביות שהתקשתה להסביר, ולכן היא מיהרה להיאחז בחיזוקים לכאורה, מבלי לעצור לרגע ולהפעיל את יכולותיה האינטואיטיביות ולהאזין לצליל המוכר. צר לי א, שגילית שהנימפה הענוגה בעלת פינות החמד (הפעם יש לה עד) , היא מפלצת, שכהרגלה, רק המתינה להזדמנות להתקיף אותך ולגרור אותך למצולות הנשייה. וכרגיל, בסוף המתקפה, רגע קצר של שפיות, והתנצלות. לא נורא, האמת משחררת, גם מאשליות רומנטיות, וגם מהאשליה שאתה נעלה על כולנו. נכנסת גבר גבר ויצאת... טוב, תגיד אתה. הגב לתגובה זו          לינפושה - מה יהיה ?         פרח,    07/04/05 22:04 אין לי סבלנות לקרוא את כל התגובות (ואף פעם לא היתה לי). אבל את זו קראתי היום אחרי שלא הייתי במדור איזה שבועיים. (ונראה לי שלא אהיה עוד הרבה זמן). מאוד מעציב שאתה רואה דמויות נשיות כמפלצות נוטפות ארס, שגוררות אותך למערה חשוכה כדמות של פייה ענוגה- וברגע המתאים הופכות את עורן ותוקפות אותך. ומי שלא תהייה זוגתך תצטרך לקחת זאת בחשבון...כי אתה יוצר דמות ובאמת ובתמים תוקף אותה ומאמין בכל לבבך ובכל מאודך שאתה צודק וכך היא הדמות. ואתה עוד רואה את אותה דמות הזייתית שהיא כולה פרי דמיונך - בכל מקום. אותי זה מפחיד.... זה לא אני. אני לא צריכה עדים. אני לא מתבטאת כך. ולא איכפת לי איך אחרות מתבטאות. זה לא סיגנון הכתיבה שלי. נכון שנכנסים לי לטווח המחייה אני צורחת. אבל צרחות הן לא ארס. ואולי אם היית טורח להקשיב ולהאזין (לא רק לשמוע) לתגובות של אחרים היית מזהה מתוכן סגנון כתיבה וגם אופי כלשהוא של כותב... אתה יכול להמשיך עכשיו ולחשוב איך לתקוף את ה''מפלצת'' הכי חזק וטוב ומתוחכם עד לנוק אאוט הסופי.. זה לא משנה ולא ישנה לי כלום. גם כי אין לי שום כוונה בלשחק מי הכי חכם ושנון ומכה הכי חזק בראשם של אחרים במקל הבייסבול, וגם כי בתור אחת שמעדיפה את הדברים האמיתיים אז אני יוצאת עם ילדי לראות בייסבול אמית - כך שזמני לקרוא פרקי חזנות ''רוחניים'' תם... ול: א'' - אהבתי מאוד את תגובותיך, הסגנון, התוכן , והמבט על החיים. הגב לתגובה זו          אני מצטער לינפושה         א,    07/04/05 12:51 את תוקפנותה של שיחת לא הבנתי. את שלך אני מבין היטב. וצר לי אם דברי על עליונות ההגיון הנשי ערערו את יציבותך וגרמו לך לנסות ולהעליב אותי. אני מבין היטב גם את המניע לדיסקרדיטציה המכוערת שעשית לשיחת, אשה חריפה שאינה מעריצה אינטואיטיבית שלך. בניגוד לך, היא דווקא מרבה להחמיא לך. תחכום היא מידה טובה, לינפושה, הבט ולמד. אל תטעה, אין שום דבר שחסר לי באופן אישי שנמצא אצל שיחת. גם הכוונות הרומנטיות שאתה מייחס לי קיימות, למרבה הצער, בדימיונך בלבד. לצערי שוב, קשה להיות אירוני ורומנטיקן במקביל. אולי פעם אצליח. אני לא יודע מה גרם לך לחשוב כך, אבל לא הייתה לי אשליה שאני נעלה על כולכם, ואפילו לא עליך. היכולת להביט בדברים מן הצד לא באמת מוציאה אותי מן המשחק בו אני משתתף כמו כולם. לפעמים מנצח ולפעמים מפסיד. אולי אם אכן תצליח ללמוד מעט מתחכומה של שיחת, אפסיד אי פעם גם לך. הגב לתגובה זו              ל-א'             איילת,    07/04/05 14:17 ואיזה כיף להפסיד לה, נכון? ממש מלכה. הגב לתגובה זו                  לא יודע.  ל"ת                  א,    08/04/05 11:14 הגב לתגובה זו              האם אתה אותו א'             י,    07/04/05 14:03 שהכריז עלי מלחמה עקב התעקשותי לראות את הדברים מן הצד? הגב לתגובה זו                  בערך                 א,    08/04/05 08:44 אם אני זוכר נכון, טענתי שאי אפשר לראות את העולם מזווית על אנושית. אחר כך חטפתי והחטפתי חזרה. כשהתחרות היא על מי יותר קטנוני ועקשן, קשה לנצח אותי. אני מניח שהזכרת את הויכוח ההוא כי אתה מצביע על הדימיון בין דברינו, וזה לא מדוייק. לא התיימרתי לראות את הדברים מנקודת מבט אובייקטיבית. זה אני שמביט מכל נקודה. מתוך המשחק, ומצדדיו. תסלח לי אם לא אחתום ''באהבה''. ניסיתי, זה לא הולך. אני דווקא אוהב לקרוא את דבריך. הגב לתגובה זו          לינפושה יקירי         איילת,    07/04/05 08:01 מה, אתה חושב ששיחת בת היא פלח? אוי ואבוי לי. לא הרגשתי בארס ובאמת חשבתי שמצאתי מישהי שמבינה אותי סוף סוף. אפילו ציירתי לי בדמיוני דמות של אמנית לסבית לוחמנית וחכמה. עכשיו לא נותר לנו אלא לחכות לשיחת בת לאשר או להפריך, מי מאיתנו הבין כוונתה. בכל אופן בשבילי, גם אם היא באה לקלל, היא יצאה מברכת. בהתעלמות לא מכוונת מהארס, היא הועילה לי המון. שיחת, השמיעי קול, מי צודק? אני לא רוצה לבזבז אהבה על פארש (ותפסיקו כבר עם ההתחזויות). הגב לתגובה זו              איילת ++             ומסר קטן אחרון,    07/04/05 10:26 כשהאהבה היא אמיתית, כלומר אינה תועלתנית למטרת חיזוקים עצמיים או הנכחת העיוורון- לא ניתן לה שתתבזבז. אינך מבזבזת אהבה לעולם. היא אינה שלך לבזבוז. את יכולה או לאצור אותה פנימה, או להרבות אותה החוצה. את יכולה גם לתת לה לזרום חופשי- ואז לנסות לשים עליה מושכות (אבל אשלייה זו לא תצלח לאורך זמן) גם לו הייתי אויבת או סתם מישהי שאת לא סובלת או לא מסכימה איתה או שאומרת לך דברים שלא נעים לך לשמוע-- אם התעוררה בך אהבה, אם התעורר בך תהליך כנה מה כבר יכול להתבזבז פה? אל תהיי קמצנית עם האהבה שלך, היכולת שלך לזהות אותה ולהעניק אותה היא אחד מהכשרונות הכי יפים שיש. כשם שיש טעם בשאיפה לשוויון נפש כלפי ביקורת חיובית ושלילית (זה לא אומר להתעלם ולהתבצר אלא לקבל ללא שיפוט תוך התגברות על הצורך של האישיות לנכס: אז מה זה אומר עלי, איפה אני ביחס לאינטראקציה הזו, האם זה לטובתי או לרעתי וכו), ראוי גם שוויון נפש כלפי כלכלה של נתינת וקבלת אהבה. מתוך שוויון נפש צומחת יכולת הבחנה בריאה, ונחוצה. י. תודה אישית, על השראה א. תודה אישית, כנ''ל כותבי מאמרים ותגובות, אחרים, כנ''ל נ.ב. בסופ''ש הקרוב יש אקליפס, שהוא מאורע עם השפעה חזקה על המערכת הקוסמית. באקליפס הירח (המתחדש), השמש וכדור הארץ מסתנכרנים בקו אחד. (זה קורה בטלה ולכן האופי של האקליפס הוא בטעם אנרגיית אביב, התפרצות של חידוש. לפעמים חידוש מביא איתו כהקדמה- הרס וחורבן.) במבט מהצד הם יראו כמו נקודה אחת. אני מאחלת לכולם שינוי והתחדשות נעימה. שלום ואהבה, שיחת, בדימוס הגב לתגובה זו                  אני יודעת, אני יודעת...                 איילת,    07/04/05 12:54 סתם צחקתי בעניין האהבה, פשוט מבהיל ומביך אותי לפעמים איך אני מסוגלת לאהוב כל דבר וכל אחד אחרי ששנים אני מתאמנת בלהיות רעה, והשכל שלי מתחיל להשתולל ולעשות לי בעיות. הגב לתגובה זו              המשך-             מזל שרק כמעט,    07/04/05 10:04 לינפוש- הסיבה שאני מפמפמת לך לקפוץ זה לא כי אני רוצה שתמות, חלילה, או שתכנע ללחץ חברתי (מה, אם כולם יגידו לך לקפוץ ...) אלא כי אתה מה שנקרא מקרה קשה של אובר-חוכם. ביליב מי- איט תייקס וואן טו נאו וואן. אני מבטיחה לך שלא משנה לאן תיקח אותך דרכך- או אילו שיטות ודרכים מדברים על ליבך- יבוא יום ותצטרך לפנות את כל מה שאתה מחזיק כדי לעשות מקום למשהו שאתה מאוד רעב אליו אבל עדיין לא בוטח בו מספיק כדי לוותר על מה שיש לך כבר, על מה שבנית בכוחות עצמך ולכן נותן תחושת יציבות של רכוש שאי אפשר לקחת ממך (כי הוא לא נתון חיצוני אלא פרי העבודה שלך). מנסיוני- העבודה שאתה עושה על התפתחות האישיות שלך, המוסריות שלך, היא זו שניתן לצפות שתחזיק מעמד בכל צונמי שעשוי להביא האל הטוב. זה לא עניין רוחני אלא אישיותי-פסיכולוגי וניתן לקרוא לו גם בפשטות- בגרות וקומון סנס. תהליכי שינוי רוחני דורשים פחות עבודה ויותר אמון, והשליטה שלך בהם היא קרוב לאפסית. בכל אופן, זו תפיסתי. אתה מוזמן להתעלם (אם אתה יכול) מדברי. אבל נראה לי שאתה לא יכול. נראה לי שדברי נוגעים לך בקרביים. אני יכולה להתמודד עם קשת תגובות שזה עשוי להוציא ממך, כי אני אולי קטנה אבל יש לי כתפיים רחבות. מה שכן, אני אשמח מאוד אם תואיל להתגבר על הפרנויה כאילו יש לי כוונת זדון כלפיך או כלפי כל אחד אחר. קח בחשבון, שלפחות מנקודת מבטי- אין זו בחירה מכוונת ומודעת שלי שנמצאה זיקה או אינטראקציה בחילופי הדברים (הכתובים ושאינם) ביננו - וביני לבין שאר האנשים כאן, ובינם לבין עצמם וכו. קח בחשבון שכשאני כותבת, דברי יוצאים לחלל העולם ופוגשים יותר מזוג אזניים אחד ואין לי שליטה ואני לא מצפה לשליטה באשר להשפעה שיש לזה על הסביבה. כאמור- הזיקות השונות קיימות מעצמן ומכוחה של אינטליגנצית הכלל שגדולה ונשגבה מאיתנו, התגובות אליהן ומה עושים עם תחלופת התקשורת, היא עניין אישי של כל אחד מאיתנו, עפ''י מידת הפתיחות בגרות רצון אהבה יכולת לשתף פעולה וכו. לינפוש. אני אגלה לך משהו שאולי כבר שמת לב אליו. בזמנים של עוצמה אנרגטית גדולה או התעלות\התרחבות\העמקה של המחשבה, כל כוחות ומיצי החיים מתעוררים. אחת התגובות הפיזיות-רגשיות לזה היא התעוררות מינית. אחת התגובות למתח העצום שנמצא על גבולות הקצה- הוא מתח מיני. כדאי to own it, ולא להשליך את זה הלאה. לפחות לראות את זה בשביל מה שזה. כשאתה חזק וגדול- בין אם כי התנפחת כמו בלון דעתני שתיכף הולך להתפוצץ או בין אם מכורח נביעה אוטנטית של אנרגיית מקור, עליך ללמוד להיות מאוד עדין וזהיר בדרך בה אתה מכוון החוצה את עצמך. זו אמנות, ואני שוליית הקוסם הבלתי מיומנת באמנות זו, ואני מזמינה אותך להצטרף למסדר השוליות. לטובת שלומך ולטובת שלום הסביבה. הגב לתגובה זו              קראתי שוב ושוב             איילת,    07/04/05 09:51 את תגובתה הראשונה של שיחת בנות אליי, ואין סיכוי שזאת פלח (אף על פי שראיתי אותה מגיחה בימים אלה במאמר אחר בכינוי ''פרח''). לא היה שם ארס, בתגובה הראשונה. הבנתי מה היא רוצה להגיד, והייתה שם גם הזמנה לשים את ראשי בחיקה, אז שמתי. הגב לתגובה זו              בואו נעשה סדר בבקשה             אני כמעט נעלבת,    07/04/05 09:51 1. אני לא פלח\פרח\מפלצת ירוקת עין או כל שלל שמות הבחורה ההיא. באמת שלא. אני מבינה למה לינפושה התבלבל (יותר מפעם אחת) אבל זו לא אני. 2. אני לא לסבית. אני משתדלת גם להיות פחות לוחמנית (או לפחות כשמארס עולה, לנתב את זה לאפיקים חיוביים ולא פוגעניים). 3. איילת- תנוח נפשך. כל מה שכתבתי לך כתבתי בכנות באהבה מתוך הקשבה מתמשכת אליך. בעצמי אני ממציאה שפות ורעיונות. בעצמי אני שואפת לאיזה איזון ואינטגרציה בין חשיבה לוגית ורציונלית לבין חשיבה ופעולה אינטואיטיביים, ואני מזדהה עם מה שאני מזהה אצלך כתגובות לעיתים מתגוננות שמטרתן להגן על ''הזכות'' לחשוב ולתפקד באופן שונה מהמצופה והמקובל בחברה. בעצמי- אני מנסה להפטר מההתגוננות הזו מתוך תחושה הולכת ומתבססת (ב''ה) שאני לא צריכה לבקש רשות מאף אחד, אני יכולה להיות מה שאני, גם בשלבים העקמומיים הלא מאוזנים שלי(כל עוד אני לא פוגעת בקדושת הקיום של אחרים). אני אפילו לא צריכה להצהיר על הלגיטימציה-בידי-עצמי לשאר העולם. 3. אין (ולא היתה לי) שום כוונת זדון- לינפושה, אני מחבבת אותך באמת ובתמים. אתה לפעמים מעצבן אותי ולפעמים אני מתמלאת צער לקרוא איך אתה תוקף את עצמך ואחרים, וכמה אתה עקשן. לפעמים אני קוראת את דבריך ושומעת פוטנציאל ועוצמה ענקיים שכבולים בידי עצמם. מישהו אחר כתב לא מזמן וצדק= קל לזהות דבשת של גמל אחר. בכל מקרה, לא הייתי מתקרבת אליך לולא הרגשתי קירבה והבנה בסיסית מלכתחילה. אולי לא מיותר לציין- אז אני אציין- אין ולא היו לי מוטיבציות רומנטיות או רוחניות\מתנשאות\גורואיות, אני לא נמשכת אליך ואני לא רואה בעצמי נעלה עליך. הקירבה שאני מרגישה היא קירבת סנגהה, אם תרצה. כולנו כאן חולקים מהנסיונות שלנו ומהדעות שלנו. בעיני זו ברכה לראות שיש ונוצרים קשרים ומפגשים בין ההתנסויות הללו (לפעמים בדמות פיצוץ לפעמים בדמות נשיקה ענוגה לפעמים בדמות זיקה של ידידות אמיצה וכנהלאה). המשך מיד הגב לתגובה זו                  שיחת - מה זה ההתבטאות האומללה                 פרח,    07/04/05 22:56 שלך :..''אני נעלבת'' ...''הבחורה ההיא''..? ממה את בדיוק את נעלבת ? מזה שהושמת בקטגורייה אחת עם מישהיא (''הבחורה ההיא'') שלא כתבה כאן כלום, (במדור זה) שבדר''כ לא כותבת כאן, ושהיא כולה יציר דמיונו הפורה וההוזה של לינפושה ! (אליו את מרגישה קירבה והבנה). אכן נכנסתי בעבר לשתי כתבות ''רוחניות''. זהו, עבר כבר מזמן. לא עשיתי זאת שנית. אבל עכשיו באמת שהיה קשה לי להתאפק ולא להגיב. יש בך התנשאות מתובלת בזדוניות קלילה - ואין בך שום דבר מהשם היומרני שבחרת לך - ''שיחת בנות''. שיחת בנות - לפעמים - באה ממקום אחר לגמרי, אם הן אכן נשים בשלות ובוגרות שעשו הרבה בחייהן וסגרו מעגלים שהן בחרו בהן מרצון, ואז הן יודעות לפרגן ולתמוך לתת כתף או חייק אוהד וחמלה אמיתית . לעומת זאת שיחות נשים יכולות להראות כמו כוס קפה של פירנאות, כלומר כל אותן שעות בין הערביים בהן נאספות נשים לכוס קפה ורכילות , שעל גבן הררי החובות של הטיפול הסיזיפי בבית ובילדים והקנאה וצרות העין מאפיינות את מיפגשי הקיטורים הנ''ל. קינאה בצעירות מהן, יפות מהן, עשירות מהן וכו''. כנראה ש-א, היקר (שכותב נפלא) לא נכח ביותר מידי ''שיחות נשים'' ולכן הוא מלא בשירי הלל לתפארתן. בשורה התחתונה מצער מאוד שדווקא אשה חכמה ואיטילגנטית כמוך משתמשת במדור ה''רוחניות'' (שאני לא מפסיקה לכתוב את שמו במרכאות, כי רוחניות לא גרה כאן) להשתלחות בנשים אחרות, ומשתמשת ב''תגליותיו''של ה''מאסטר'' על אופיים של אנשים. תגליות של ילד מגודל שהוזה הכל ממוחו הקודח -אומנם איטילגנטי, אבל בעל חזיונות שווא. לינפושה שאת מרגישה הבנה בסיסית עמו, מצייר את דמותי בלי שבחיים הוא ראה או שמע או טרח להקשיב לי (וזה בסדר מבחינתי) , כי זה מה שנוח לו לעשות. לקחת דמות, לצבוע אותה בצבעים דמוניים ולהלחם בה הכי טוב שהוא יודע (והוא בלי עין הרע יודע להילחם). זה היה יכול להצחיק, אם הוא לא היה רואה את ''דמותי'' באי אלו תגובות שלא כתבתי. אני מעדיפה לראות את האדם עצמו, בלי שום קשר למינו, לנטיותיו או לצבעים שמישהוא אחר צובע אותו ושלא קשורים לכל מציאות שהיא. נ.ב. : אני ממש, אבל ממש סטרייט, נשואה ואמא לילדים... הגב לתגובה זו                      שבת שלום, פרח  ל"ת                      שיחת,    08/04/05 13:50 הגב לתגובה זו 12.  מה ''המצב'' ?     samlev,    06/04/05 10:27 ''האנונימי'' מתאר את תהליך התפתחות ''האני'' ואז קופץ לתאור איך זה בלעדיו. ''ללא תפיסת ה''אני'' כזהה לו עצמו, מרגיש האדם אחדות עם עולמו. האדם מרגיש, ממש חווה בכל גופו והכרתו, שהוא אינו רק חלק מהיקום; הוא מרגיש הרבה יותר מכך - הוא מרגיש שהוא היקום עצמו. '' תאור נכון כשלעצמו, מה שהאנונימי לא רואה הוא את הקשר שבין התפתחות ''האני'' לתפקידו בהתפתחות הרוחנית. ''האני'' הוא הכלי של הרוח הכלואה בגוף הפיזי להשתחרר ממנו(מהגוף). לשם כך, ''האני'' חייב להתפתח לתוך עולם החומר, כפי שתאר ''האנונימי'' אבל לא כדי להפריע ולהקשות אלא כדי ללמד! אדם ''מונהג אני'' מתחיל לשים לב. ''האני'' מתחיל לגעת בגבולות היכולת האישית שלו. ''האני'' לא יכול להתפתח לאין סוף. ''האני'' יכול להתפתח רק עד גבול מסוים המוגדר ע''י הפוטנציאל האישי של כל אחד ומאותו גבול התנועה חוזרת פנימה, הצטמצמות ''האני''. ''האני'' מתחיל להבין את גבולות החומר ואת עולם הרוח. ''האני'' מתחיל להבחין בין מחשבה לרגש, בין לחשוב ללהרגיש. ''האני'' לומד את מקומו ''האמיתי'', גודלו ''האמיתי'' . תפקידו של ''האני'' הוא לא השרדות, תפקידו ללמד את האדם לשחרר את הרוח. לכן כל הקשיים, בדרך הם קשיים של התפתחות וצמיחה(לתינוק אמורות להיות שיניים, צמיחת השיניים כואבת, אם לא היו לו שיניים לא היה כואב לו). הקושי והסבל שמתאר ''האנונימי'' נובעים מחוסר ההבנה המוצדק של האדם את טבע המציאות . ככל שהאדם ילמד ויבין את טבע המציאות יחווה פחות ופחות קשיים עד לאותו שלב שתיאר ''האנונימי'' של: ''ללא תפיסת ה''אני'' כזהה לו עצמו, מרגיש האדם אחדות עם עולמו. האדם מרגיש, ממש חווה בכל גופו והכרתו, שהוא אינו רק חלק מהיקום; הוא מרגיש הרבה יותר מכך - הוא מרגיש שהוא היקום עצמו. '' מצב שלא היה מתאפשר ללא ההפרדה שיוצר האני, בעולמנו הפיזי הלימוד הוא דרך ההפרדה, אי אפשר לדעת מה זה אחדות בלי לדעת מה זה פרוד (טוב בלי רע וכו') וזה מה ש''האני'' מלמד! הגב לתגובה זו 11.  tguva to i. ..EXAMPLE..     m.,    05/04/05 18:43 for this you have to be lucky or advantures and look for great yogis. probably there are some in israel and also in other places. if you will stay long enough, near them, or they will think that you deserv a real example, or if they will think that this is what is good for you now. you will get the proves that you are after. הגב לתגובה זו          its foolish for a master         thoughts,    05/04/05 19:37 to put truth on for sale. no one can afford it, before giving up hope it will be served to him on a silver platter. הגב לתגובה זו          May be I should stay near         י,    05/04/05 19:06 Shai Tubali? ומה קרה למקלדת החדשה? בכל אופן, למה אתה בדיוק מתכוון באומרך ''יוגי''? הגב לתגובה זו              i am spending the time in two             m.,    05/04/05 19:51 places in one i do not have hebrew. about yogi, this is not simple to find someone real and that you trust. there are yogis, real ones, but they will never tell you that they are gurus and they are yogis, sometimes, actually always, they tell the oposite. but if they want you, from many reasons, they will work on you, not money, to make you be near them. you have to want to find, and you have to be careful and reading will help and do not judge immediatly. also, the belief that there are NOT life after death and that there are, are two belives which both have not proved. but we choose one over the other as a results of our grooves / NE-TI-YUT in the mind. הגב לתגובה זו                  לעניות דעתי                 י,    05/04/05 23:54 כאשר מנסים לבחור בין האפשרות שיש חיים לאחר המוות והאפשרות שאין חיים לאחר המות - חובת ההוכחה היא על היש. הגב לתגובה זו                      הוכחה שאני קראתי, לא בטוח                     מ.,    06/04/05 02:07 שהציג אותה נכון, אנסה. כל חומר אפשר ליצור אותו או להראות ממה הוא מורכב. כלומר חומרים עשויים מחומרים אחרים. תודעה וזכרון אינם חומרים, כי אחרת היה אפשר להראות ממה הם עשויים או את הרכבם או להרכיבם בצורה מלכותית. אבל הם קיימים. והם מורכבים מרגעי זמן. כי אחרת התודעה והזכרון נוצרו יש מאין.ואין כזה דבר. כלומר ההרכב של התודעה והזכרון הנוכחיים שלך הם רגע קודם שלהם. וכך באינדוקצייה התודעה הינה ללא התחלה, ולכן היתה קיימת לפני לידת החומר הגוף. הגב לתגובה זו                          תגובה זמנית                         י,    06/04/05 11:31 לא הצלחתי להבין את המשפט: ''הם מורכבים מרגעי זמן''. לא את פרושו ולא את כוונתו. נסה להסביר אותו. גם הטענה ''אין כזה דבר יש מאין'' נחשבת כנכונה לגבי חומר (כולל אנרגיה). אין לה משמעות בעולם הלא חמרי. התגובה ''זמנית'' כי אני רוצה להוסיף הרבה הסברים על ''זכרון'', ''חומר'', הקשר ביניהם ועוד. נעשה זאת מאוחר יותר (כשאהיה פנוי). מן הסתם זה יקרה כבר בתגובות לכתבה אחרת, אבל זה לא משנה... בהזדמנות זאת אני מפנה אותך גם לתגובתי בכותרת ''לא וכן'' בדיון 2, אשר נכתבה בתשובה אליך, אבל קצת הלכה לאיבוד. הגב לתגובה זו 10.  תגובה ל-י.ב-2,''אין ספק''     מ.,    05/04/05 14:33 הוכחה אחת מוצקת זה עובד קצת שונה. הרוח זה לא החומר. הרוח מתגלה ראשית דרך ההכרה ובאמצעות ההכרה. למעשה אתה מתרגל באופן רציני ביותר את הרוח כל הזמן. כיון שתרגול הרוח נובע ממחשבות ורגשות. כאשר חוזרים על אותם הרגשות ורגשות זמן רב, הן נהפכות לאמונה, או לאמיתות שלנו, בלי שאנו מודעים לכך. אזי כל דבר שאנו קולטים מהעולם עובר תחילה דרך אמונות אלו שאנו נטענו אותם בתוכנו בלי להיות מודעים לכך, וגם לפני זמן כה רב,ששכחנו מכך. כך שאין סיכוי שתקלוט מהרוח משהוא שאינו הרגשה או אמונה שכבר נטעתה בך. אולם אם תעבוד על עצמך לכוון ההפוך, אזי תיצור בהכרתך את התנאים, לקלוט מהרוח, דברים שכיום אתה סגור להם. לא תקלוט השלייה, אלה דברים שאתה עצמך מונע מעצמך. למה זה קשה. כיון שהשכנוע שלךהוא שמה שאתה לא מסוגל לקלוט אינו קיים,כך שלעולם לא תנסה לעבוד על הכרתך ולאפשר לה להיות פתוחה לקליטה של דברים, שאתה רוצה להם הוכחה מוצקה.והוכחה לא תקבל לפני שתעבוד על עצמך כך שאתה במילכוד. השיטה היא להגיד, אוקי אנסה דרך לתקופה של שנתיים או שלוש, בחר משהוא טוב. ואחרי שנתיים שלוש תחליט ועד אז אני התלמיד השקדן ביותר. ואז אולי תתחיל לקבל הוכחןת מוצקות דרך הכרתך שלך, גם לא בטוח כי זה יכול לקחת גם יותר זמן. במקרה שלך לדעתי זה יקח פחות זמן. למה מה שלינפושה עשה לשי אינו דבר נכון, כיון שאינו אלוהים ואינו יודע הכל,אולם כפי שאיילת אומרת בעוצמתו ובמידת האנרגייה שלו נתן כיון התנגדות חזק. אולם הדברים הם כפי ששםלב אומר ''לכל סיר יש מכסה, שי הוא לא המיכסה שלי, אבל הוא של אחרים'' ומי אנחנו שאנו יודעים עם הוא יביא להם טוב או יקדם אותם, עןבדה שיש לו תלמידים, וזה אומר שהם מקבלים ממנו משהוא חיובי לדעתם. אז ליפושה או אנחנו יודעים הכל וקובעים שמה שהם מקבלים הוא מוטעה, מה אנחנו, נביאים הרואים מה היה ומה יהיה ומה טוב לאחרים. צריך לתת לכל אחד להתפתח לפי ראות עיניו ולא לכפות דעתנו על אחרים. כיון שיתכן שהיכן שהם כעת זה בדיוק מה שנפשם זקוקה וצריכה. הגב לתגובה זו          קצת סדר בתגובות         י,    05/04/05 19:00 כבר ראיתי את תגובתך בתוך דיון 2, וכבר עניתי לך שם תחת ''בא ואתן לך דוגמא''. ועוד תוספת בעניין הסיר והמכסה. אין לי וכוח אתך על כך שברגע נתון יכולים להיות פתרון או דרך שמתאימים לאדם כזה ולא אחר. ודרך כזאת יכולה לעורר בו תהליכים ומחשבות, והוא יכול להגיע להישגים וסיפוקים. הוא יכול להפוך לאדם טוב יותר, ושלם עם עצמו, וצלול במחשבתו ועוד כאלה. דבר זה כשלעצמו, ככל שירבה, יהיה טוב יותר לכולנו אשר חולקים במשותף את אותו עולם. אבל - הדרכים והתהליכים השונים שיש בהם תועלת, אינם מראים לי את האמת. אם נחזור רגע לחידת המוות - הרי שהפתרונות השונים - גלגול נשמות, העולם הבא, תחיית המתים, חיי נצח - כל אחד יכול לספק ולהרגיע נפש דואבת של מאמין אחר. כמו סיפור לפני השינה שמרגיע ילד קטן ומפוחד. למרות הפתוי העצום להאמין ולהתנחם - אין לי ברירה אלא להסתפק באמת. הגב לתגובה זו              י.             סבלנות,    05/04/05 19:32 תצטרך להמציא אותה. את האמת. כלומר לגלות אותה. המטרה של הדרכים השונות, התשובות התיאוריות וכו אינה לספק תשובה (ולכן מי שמחפש שם תשובה מתאכזב). מטרתן להכשיר אותך להוויה של אמת. אני אומרת מושג פלצני ועמום כמו ''הוויה של אמת'' כי בעיני גילויי אמת אינם בהכרח משהו חיצוני שאתה יכול לראות-לגעת-להוכיח, או בהכרח משהו סובייקטיבי שאתה חש, אלא מצב שבו אתה מתקיים ופועל בתיאום מלא עם מלוא המציאות של הרגע. כלומר : האמת קורית, ואתה קורה איתה. המצב החלופי והמקובל הוא שהאמת קורית ואתה (סלח לי, אצלי אני זה בלי מרכאות) מגבש כלפיה עמדה. חשוב לבחור\למצוא דרך שמתאימה לאישיות ולנטיות הטבעיות כי זו הדרך הנכונה להכשרת עצמך עפ''י הנתונים הטבעיים ונסיבות חייך. חושב גם למצוא דרך שמאזנת את נטיותיך הטבעיות. תלוי באיזה נקודה אתה בתהליך האישי שלך. בהצלחה הגב לתגובה זו              i am not speaking about belive             m.,    05/04/05 19:16 when i say to work on your self, i meant that after that, maybe, not sure, you will get experience, that you will know, for sure. belives help if you meet, someone that you have great respect to him, and you stay with him long time and you see how speciall this man or woman and you see more and more things that he or she does, which are nor ordinary at all, and than, by his/her blessing and help and your belief in him you will open to things that now are in doubts. הגב לתגובה זו 9.  לגליה     איילת,    05/04/05 12:26 ראשית, כדי לשרוד בעולם הזה ובחברה הזאת, צריך לגבש ''אני'', כלומר תחושת זהות מגובשת יחסית, בלי הפרעות פסיכולוגיות קריטיות שמפריעות לתפקד, ולכך אנחנו מגדלים את ילדינו. שיהיה להם כלי טוב ומתפקד, דמות מוצלחת שתאפשר להם להם את הטוב. האדם מתחיל להבין שה''אני'' הוא מטרד אחרי שבגר, גיבש זהות, מתחיל להתבטא בעולם ולתרום את חלקו, ומרגיש שה''אני'' מטריד אותו מכדי להיות מאושר: המניעים שבגללם הוא עושה דברים נועדו רק לשמר את דמות הזאת. הוא מקנא כל הזמן, מתחרה כל הזמן, הוא במירוץ לא הגיוני, ניפוחי השכל של האני שלו, הפרשנויות המגוחכות שהוא מתחיל לשמוע בתוך עצמו לכל דבר. כל מה שהוא עושה לא עוזר, צבירת כסף, חופשות, החלפת בני זוג, לא משנה מה, להכול יש טעם של מין ''אני'' מת כזה, דמות לא אמיתית. כי האני שגיבשנו כדי להסתגל לחיים ולתפקד כבר מזמן חרג מתפקידו, והוא כל הזמן רוצה משהו כדי להחיות את עצמו ולשמר את עצמו משוכלל מדי, ואין משהו כזה. הוא מתחיל לתפוש שהוא דמות מתה (מי התופש? הוויה מסונתזת של האני והמשהו שהיה קיים לפני שהתגבש האני, אין לי מושג איך לקרוא לזה ומה נמצא שם, אבל ''אני'' מרגישה אותי נמצאת שם. אולי מודעות שמחוץ לאני? רעיונות וצרכים שמחוץ לאני? לא יודעת). זה כאילו שלחנו החוצה מאיתנו דמות, הנחנו לה להתגבש ולשכלל את עצמה, כדי שיבוא שלב שבו תתעורר ותיזכר מי שלח אותה, מי ברא אותה, שאנחנו בראנו אותה, כמו שאלוהים עושה. דמות ה''אני'' מתחילה לחפש את בוראה. יש לה כלים לכך, אף על פי שאינה אמיתית. אנחנו האלוהים של ה''אני'' שלנו, ולאלוהים, כידוע, אין הוכחות ממשיות. רק הוא יכול להרגיש את עצמו ורק אנחנו יכולים להרגיש מבעד ל''אני'' את האלוהים שאנחנו. להרגיש שאנחנו בראנו את ''אני''. לא תימצא הוכחה אחרת. רק להכיר, להיזכר, להתעורר ממקסם השווא של הדמות, כאילו יש לה חיים משלה. מדהים, לא? הגב לתגובה זו          לאיילת, האדם כבורא         גליה,    06/04/05 20:58 אני מדברת על ה''אני'' לפני ואחרי המודעות. אותו אני שקוראים אותו איילת או גליה, יש לו תפקיד: יצירת דברים חדשים. העץ יוצר את את מה שהוא תוכנת מראש, (אם כי יש מוטציות במשך מיליוני שנים). האדם בדומה לאלוהים בורא מעבר למה שהוא נוצר. למשל, הוא הופך לאמן, ואיזה אמנות? גם כן יש לו בחירה. הוא יכול להיות אמן אנוכי או אמן מואר. (אני לא שמעתי על אמנים מאוזנים...) הוא יכול להיות בנאי. (אם כי הטבע הוא הבנאי הכי גדול). זו הסיבה שהאדם נוצר. כדי להיות אלוהים. וכל אחד הופך, לאחר שהוא משתחרר, לאלוהים אבל אלוהים שונה מבחינת היכולות והתוצאות. בהתאם לאגו שהוא פיתח. עם זאת, יש שאלה שמציקה לי. האם האדם פועל לפי תוכנית שתוכננה מראש. או שהעולם הוא מעין גידול פרא שנוצר בהתאם לחוקי טבע מסוימים. הגב לתגובה זו              גליה             י,    07/04/05 13:59 לגבי שאלתך האחרונה, השאלה עתיקה ועומדת כמעט מהיום ששאלות התחילו להשאל. מבלי לומר את דעתי על התשובה, אני רוצה להסב את תשומת ליבך לניסוח השאלה שלך. את פעם אחת מדברת על האדם, ופעם שנייה מדברת על העולם. וזה נובע מתוך התפיסה על מרכזיותו של האדם בעולם כולו. וכבר כאן, יש מנה גדושה של השקפת עולם. ולהזכירך, פעם חשבו שהשמש סובבת סביבנו ולא להיפך. הגב לתגובה זו              לגליה (האדם כבורא)             איילת,    07/04/05 09:23 גם וגם, פרדוקס שלשכל קשה לתפוש. הכול צפוי והרשות התונה. הסבר מלא השראה לכך תוכלי למצוא באחת התגובות של שם לב, לא זוכרת איפה. הגב לתגובה זו                  לי' ולאיילת ולשם לב                 גליה,    09/04/05 14:16 אני מקווה שאתם עוד עוברים על הכתבה הישנה הזאת... לי'. תודה שאתה שם לב למה שאני כותבת. בקטע שהצבעת עליו אפשר לשנות את המילה ''אדם'' ל''עולם''. לאיילת ולשם לב, אם אתם זוכרים את התשובה, אנא כיתבו לי אותה. תודה הגב לתגובה זו          האם את קוראת את השטויות שאת         ''אני'',    05/04/05 14:59 מקשקשת כאן ? יש לך יכולת אין סופית לחירטוטים. הגב לתגובה זו              וואלה?             איילת,    06/04/05 06:28 תודה על המחמאה, אני גאה ביכולת החירטוט שלי. הגב לתגובה זו          ואולי         י,    05/04/05 14:20 אותו ''אני'' מטריד (בניגוד לאני האלוהי) הוא בסך הכל כל מה שקיבלנו מבחוץ - דהינו השפעה חברתית, בעוד שאני האלוהי הוא ''אני'' המקורי? או אולי, פרויד צודק ויש שלשה אני? ובשני המקרים המסקנה של ''המצב'' בדבר עריצות ה''אני'' היא קצת מוגזמת? הגב לתגובה זו              לדעתי, מסקנת ''המצב''             איילת,    06/04/05 06:30 לא רק שאינה מוגזמת, אלא תיאור עדין לעומת העריצות הנוראית של ה''אני''. תקצר היריעה מלתאר את עריצותו ותחכומו האכזרי. הגב לתגובה זו                  התינוק והמים                 י,    06/04/05 12:54 התכוונתי לכך שאם מה שאנחנו קוראים ''אני'' הוא בעל רבדים מרובים, אין הכרח לבטל את כולו בגלל כמה חלקים מקולקלים. אפשר אולי לנסות ולהפריד, וע''י כך לתקן. הגב לתגובה זו 8.  לאיילת, (מושגים נכונים).     לינפושה,    05/04/05 05:35 כש''המצב'' מדבר על מושג ה''אני'', הוא מתייחס אליו כאילו היה מושג מופשט, חסר ממשות. ואז הוא טוען שעצם המושג הזה הוא קללה עבורנו, מגנה אותו וגורם לנו להרגיש אשמים כשאנחנו חושבים ''אני''. המושג ה''שכלי הטהור'' של האדם על תחושת ה''אני'' שלו, מקבל אומנם את עיצובו הסופי תחת השפעת החינוך והחברה בה הוא מתפתח. יחד עם זאת, עצם קיומו אינו מלאכותי, והוא מתבסס על חוויות חושיות-נפשיות-ביולוגיות ממשיות, ומעוגן בהן. קחי כל חיה שתבחרי, גדלי אותה במשפחה אנושית, דאגי לה ל 12 שנות לימוד ולמורים פרטיים, ועדיין, היא לעולם לא תפתח מושגים שכליים על עצם קיומה. זו הסיבה שאסור לנו לראות ב''אני'' נטע זר מלאכותי שיש לגנות אותו (גם לא בעתיד הרחוק, גליה). הניסיון לייחס רעב אינסופי ל''אני'' כמושג, מבלי להבין שכמושג-שכלי טהור ומופשט הוא אינו קיים למעשה, ומבלי להבין שהוא צומח מתוך חוויה שהיא ייחודית לאדם, מצביע רק על חוסר הבנתנו את האדם כיחידה שלמה על כל מרכיביו, ואת הקשרים המורכבים בין המרכיבים הללו. אם הצלחתי להסביר את עצמי כראוי, אז זו בדיוק דוגמה למושג נכון יותר על ה''אני'' מזה שמציגים ''המצב'' ושיטות חשיבה אחרות המושפעות מהחשיבה הבודהיסטית. כבר כאן יש דוגמה למושג בריא יותר, שאינו גורם לרגשות אשם מסרסים לחלחל לתחושת ה''אני'' ואינו גורם לנו לגנות את החוויה הפסיכולוגית הבסיסית ביותר של הוויתנו, ושיש בו פוטנציאל לצמיחה. המושגים השגויים, הגרועים והבזויים ביותר לטעמי, נוגעים לקשר שבין המושג ''אני'', ואגואיזם בכלל, למושג ''אהבה'', אבל יש לי תחושה שנוכל להרחיב על כך בפרקים הבאים. ותעשי לי טובה, אל תיכנסי למלכודת של כל אלו שמתקיפים אותך. גלי כלפיהם חמלה, ותני להם להנות. חבל על האנרגיה. ל-י, הכמיהה לשבת בצל העצים, ולנשום אוויר צח, היא אכן ביולוגית, אבל היא אינה דחף. קוראים לזה עייפות. הגב לתגובה זו          ללינפושה         סוסון-ים,    05/04/05 18:12 הבודהיזם דווקא יסכים עם העמדה שלך שההצמדות ל'אני' הוא עניין מולד (או קארמי בשפה הבודהיסטית) כפי שאתה מתאר. הדיבור על היווצרות 'אני' באופן חברתי מגיע בד''כ מפילוסופיה מערבית של המאה ה-20 שבה יש עיסוק ב'אני' כשיח אידיאולוגי, ''מות הסובייקט'' וכו'. אבל יש כאן ערבוב של משמעויות שונות למושג 'אני'. הגב לתגובה זו          רבי לינפושה בעל הנס היקר         איילת,    05/04/05 13:52 תודה על ההגנה שלך עליי, אני זקוקה לה. תשמע, הכמיהה לשבת בצל העצים ולנשום אוויר צח היא אכן עייפות - עייפות מה''אני'', שהאנרגיה העצמית שלו כלתה ועכשיו הוא רוצה לשאוב קצת אנרגיה מהטבע, מהמקור הבלתי מתכלה. רגשות אשם מסרסים או גינוי החוויה הפסיכולוגית הם אכן דרכים מוטעות מאוד לגרום לנו להבין משהו או להתעורר. ה''אני'' חייב לבטא את עצמו עד הסוף, בלי בושה או ביקורת, לרדוף אחר כל הרצונות שלו עד שישיגם (כמו בטנטרה), כי רק ככה הוא יתעייף מעצמו, יראה את עצמו ואת המנגנון שלו, ישכב מעולף עם בטן מפוצצת מאוכל וסיפוקים ועדיין לא יהיה מסופק, ואז יתחיל לחפש סיפוקים אחרים, בלתי מתכלים ועל-זמניים. ה''אני'' ייאלץ לפתח בעצמו כלים נוספים שיאפשרו לו להכיל סוג חדש של אינפורמציה שהוא יעלה בחיפושיו. סוג חדש של התמלאות. וכאן אני עונה גם לגליה, ה''אני'' מבשיל להתעורר ולראות את עצמו אחרי שהגיע ל''הגשמה עצמית'', לכן חשוב לא לבטל אותו, לא לבוז לו ולא לנסות להעלים אותו בדרכים מלאכותיות ובתרגולים. רק טיפוחו יאפשר לו ''להיעלם'' מעצמו, כלומר לראות את עצמו ולהתרחב אל מעבר לו. הגב לתגובה זו              עייפות             י,    05/04/05 14:41 לא חייבים לעבור את כל המסלול שתיארת - מרדף, סיפוק מתכלה, הגשמה - כדי בסופו של דבר...לחזור לנקודת המוצא. אגב, בואו נחזור לניסוח המקורי שלי שבנוסף לצל ולאויר צח כלל גם התבוננות(בנוף) והקשבה(לגלים) ואפשר לתבל גם באוכל, משקה וסקס. הסך הכל הוא חיים די מלאים למעט שני גורמים - הפעולה והעתיד. הגב לתגובה זו          עשה לי טובה - קטוף לי בננה  ל"ת          י,    05/04/05 10:13 הגב לתגובה זו 7.  ההסבר לאני פשוט אולם הפתרון     מ.,    05/04/05 03:38 קשה, כיון שדורש הבנה, תרגול והתמדה. האני הוא רק מחשבה והרגשה בהכרה שהתקיימו ומתקיימים עמוק בתת הההכרה, כך שאנו משכונעים שהאני הינו דבר בסיסי הקיים מעצמו, וגם המשכנעות הזו היא רק מחשבה שאם נחשוב את ההפך ממנה לתקופה ארוכה נהיה משוכנעים שההפך נכון. ההרגשה שאומרת אני ומזדהה אם הגוף היא מוטעת ובעלת השפעות שליליות, כי הרי ברור שהגוף הוא בין חלוף.והרי האני אינו בן חלוף אם הוא כן, אז מה אנחנו עושים פה?! לומר ולהרגיש אני, שאינו מזוהה אם הגוף או לבטל את ההרגשה אני,כי זו רק הרגשה חזקה בהכרה, היא הנכונה, אולם קשה להשגה,כיון שדורשת, תירגול,הבנה,אמונה,רצון לוותר על כל דבר שחשוב לגוף,ויתור במחשבה, ולכן גם על כל מי שסביבך והתמדה של תרגול לאורך זמן רב מאד ולחשוב ולהתנהג פנימית ההפך מרוב העולם סביבך. כעת לחיבה שלינפושה הוגה לאיילת, בלי שום רצון לפגוע רק להצביע על הטבע המטעה של ההכרה, היא הרגשה שקיימת כל זמן שאיילת תמשיך לפאר להלל ולהחמיא לו לכתיבתו דעותיו, האנרגייה והעוצמה שלו. כלומר הוא מחבב את דעתה ורגשותיה עליו ולא אותה. נניח שאיילת תשמיץ אותו, בכל כתבה ומאמר ולאורך זמן. האם גם אז חיבתו תמשיך?אם כן הוא יוגי אמיתי.אבל אני לא בטוח שזה המצב. כך שההכרה מאד מטעה, ודרוש גורו אמיתי לכוון אותנו, קריאה לא מספיקה, כיון שנקרא ונתרגם את מה שההכרה משקפת מורגלת ומכוונת ולא נקרא את הדבר האמיתי, בלי לדעת שאנו עושים זאת. הגב לתגובה זו          מ' היקר         איילת,    05/04/05 11:31 בתגובתך בנושא חיבתו של לינפושה אליי, אינך מצביע על הטבע המטעה של ההכרה, אולי על הטבע המטעה של ההכרה שלך. אני מפארת ומהללת לעתים את לינפושה, אבל לא מתוך רצון להתחנף. אני מחמיאה מתוך התלהבות שהוא מעורר בי לעתים, אני מרגישה אותו ואני באמת אוהבת אותו ומעריכה. אם אתה אומר שבגלל זה הוא אוהב אותי, סבבה, אהבה גוררת אהבה. אנשים אוהבים את מי שרואה אותם על כל רובדיהם, עד העומק, לא שופט אותם בשטחיות וברובוטיות, רואה את מהותם, מבין את כוונתם גם בלי שיתאמצו להסביר ואפילו כשהסבריהם מוטעים. זאת האהבה האולטימטיבית, לתת הכרה למישהו אחר, לראות אותו, לראות בו, להקשיב לו ברצינות (נכון, י'?) אם תתבונן במאמרים אחורה, תראה שאני נכנסת בלינפושה והוא בי לא מעט פעמים, אבל יש בינינו הערכה הדדית ואחוות מושכי-אש ואנחנו שומרים זה על זה לא להיפגע יותר מדי. טיפוסים כמונו הכי זקוקים לידיד ושומר בתוך הקלחת. לגיטימי, לא? הגב לתגובה זו              to your great surprise, i like             m.,    05/04/05 17:37 him too, even though i do not agree with many of his ideas or actions, and i like his dog too. . i also like i. and again, we are totally on different paths. הגב לתגובה זו              כן.  ל"ת              מ.,    05/04/05 14:41 הגב לתגובה זו              כן.  ל"ת              מ.,    05/04/05 14:40 הגב לתגובה זו          מצטער, לא ממש הבנתי.         לינפושה,    05/04/05 11:20 ''לומר ולהרגיש אני, שאינו מזוהה אם הגוף...'' האם זו אינה עוד מחשבה שנועדה להילחם בפחד מהמוות של ה''אני'' ? עוד ''מחשבה שאם תחשוב את ההפך ממנה במשך תקופה ארוכה תהיה משוכנע שההפך הוא הנכון.'' פה אתה רק מוכיח ש''המצב'' צודק לחלוטין כשהוא טוען ש : ''מרגע שקיבל ה''אני'',... את החיים כשלו, נוצרה גם החרדה מאובדנם... נוצרת אצל האדם חוויה עמוקה של פחד ואימה מהאפשרות של חוסר קיום... לאדם לא נותר אלא לחמוק ממחשבה על סופו על ידי דחיקתה, הכחשתה או המצאת סיפורים על חוסר נכונותה. ללא הועיל.'' הגב לתגובה זו              how far we are,not like high             m.,    05/04/05 16:51 and low , by like east and west. הגב לתגובה זו          ''והרי האני אינו בן חלוף''         י,    05/04/05 10:10 אמרת - ונשארת בחיים. הגב לתגובה זו              הסבר בבקשה.  ל"ת              מ.,    05/04/05 12:24 הגב לתגובה זו                  פשוט מאד                 י,    05/04/05 14:27 אמרת ''הרי ברור שהגוף הוא בין חלוף'' ואכן ברור הדבר, ואינו דורש לא דיון ולא הוכחה. ומיד, באותה נשימה, המשכת ואמרת ''והרי האני אינו בן חלוף''. רגע אחד. אתה לא יכול לטעון דבר כזה בדרך אגב. זה נושא מרכזי, ושנוי במחלוקת, ונעדר הוכחות. הגב לתגובה זו                      i thought that every one in                     m.,    05/04/05 18:20 newage, already took it for granted that there is incarnations. however, to my great surprise, and as robin williams say in Mrs. DoubtFire you proved me wrong. This is a tough subject and you have to work on it all by yourself. הגב לתגובה זו                          You are welcome to consider me                         י,    05/04/05 23:40 an outsider ave always been הגב לתגובה זו 6.  ואגב,     לינפושה,    04/04/05 23:23 באשר לשלוש השורות האחרונות שלך, אני לא חייב להאמין לך, אבל זה לא פוגם כהוא זה בחיבה שלי אלייך. הגב לתגובה זו          לינפושה         איילת,    05/04/05 07:14 קיוויתי שדרך החיבה שלך אליי, תאמין לי. כי למה אתה מחבב אותי? בזכות מה? מה אתה מרגיש אצלי שאתה מחבב? הגב לתגובה זו              אני מרגיש אצלך דמות נשית חסרת             לינפושה,    05/04/05 14:46 מוח. זה מה שאני מחפש. ואת איילת - מספקת לי את הסחורה . הגב לתגובה זו                  איילת-תיזהרי                 ברברה אלה,    10/04/05 11:06 הוא מהמחזרים האכזריים, נכנס לאתר ניו אייג' כדי לפתות לבבות אבודים. אל תדברי עם זרים הגב לתגובה זו              הוא             התרשמות,    05/04/05 12:05 רואה בך מקור עוצמה, ולכן מעדיף אותך בצד שלו. לפעמים הוא מסכים עם דבריך או לפחות מזהה שהם השלמה נחוצה ומעגלת לדעותיו, ולכן הוא צריך את הסכמתך ואישורך. גם אם דרכו הגברית-ילדותית להביע את זה נראית כמו שהיא נראית. וגם יש את עניין האהבה. סתם ככה בלי סיבה, כמו האהבה שלך. לבריאות. הגב לתגובה זו              מה הקשר ?             לינפושה,    05/04/05 10:42 אין קשר בין חיבה לבין שיפוט ההתנסויות שלך. לא הייתי רוצה לפרק אותה לגורמים ולנתח אותה. אבל אני יכול להגיד את הדברים הבאים: זו אינה חיבה יוגית שאינה תלויה בדבר, שהיא סתם פאנטזיה ילדותית ומופרכת, (הבנת מ. ?) היא אינה קשורה למחמאות שאת זורקת לי מידי פעם (שעל פי רוב הן רק הקדמה לכך שאני לא באמת מבין, אלא סתם מבלבל במוח :-) ). היא התחילה כבר בפגישה הראשונה שלנו שבה צעקת עלי להקטין את האגו. והיא ניזונה בעיקר מהתחושה שיש בך טוב-לב בסיסי כמרכיב מרכזי באישיות. הגב לתגובה זו                  שאלונת ללינפושה                 איילת,    05/04/05 15:24 צדקת בתחושתך, אבל תהיתי אם טוב-לב יכול להיות מרכיב של אישיות, שהרי הוא נובע מהלב, או שאתה מאמין שזה סתם ביטוי, ולמעשה היה צריך להגיד טוב-מוח? הגב לתגובה זו                  אהבתי.  ל"ת                  י,    05/04/05 14:52 הגב לתגובה זו 5.  איילת     לינפושה,    04/04/05 23:14 לא אמרתי : ''חוסר ההבנה שלך'', אלא ''חוסר ההבנה שאת מעלה''. וגם הסברתי שמקורו אינו בך. איך את יכולה לומר שאני כמעט משכנע אותך שאת קטנה וטיפשה וחושבת וכותבת שטויות, כשאני בכלל בכלל לא אומר את זה ? התגובה הראשונה שלך פשוט הייתה רצופה סימני שאלה שנגעו לעניין חשוב מאוד. באמת אי אפשר לנהל שיחה מועילה אם אין הסכמה על משמעותן של המילים שבהן משתמשים. אם אני רוצה להבין מה ה''מצב'' מנסה לומר, אני חייב להיצמד להגדרות ולהסברים שהוא הציג בחלקים הקודמים של המאמר שבהם הוא התייחס למושג ה''אני'' כמושג שיכלי מלאכותי, ולא כמילה המתארת את הדחפים הבסיסיים שלנו. הגב לתגובה זו          ואני אמרתי שלא אתה אשם         איילת,    05/04/05 11:18 במה שאני מרגישה. נכון שלא אמרת. הגב לתגובה זו 4.  הרחבת האני במקום ביטולו     יוסף ש.,  צפון,    04/04/05 23:04 ההשקפה שה''אני'' הוא בעיה שצריך לסלק מביאה אותנו למבוי סתום ולניוון. כאילו שהאגו הפרטי הוא אסון, ומי שדואג לעצמו בהכרח יזיק לאחרים. הרצון להתקדם ולהתפתח הוט טבעי ובכך מתנת אל. ההאחזות ברצון זה היא שפוגעת באיכות החיים. אין אפשרות מעשית ל''הלחם'' בהצמדות הזו אלא בפעולה הפוכה, כמו שיוצאים ממערבולת ע''י צלילה לעומקה. הכלל שלי הוא Desire and let go על תלחם ברצון שלך, הוא לגיטימי, אבל תשכח אותו ותמשיך הלאה. התוצאה היא התרחבות ה''אני'' כמאפשרת לכלול בתוכה גם צרכים של ''אני'' אחרים. כל מעשה מותאם גם לדרישות הסביבה ולכן מביא להרמוניה. הקושי שלנו הוא להרפות, לא קשה לנו להתאמץ. שילוב של מאמץ והרפיה מביא לגדילה. הגב לתגובה זו          ליוסף ש. מסכימה אתך         גליה,    05/04/05 10:44 מצד אחד, כאשר אתה משחרר, אתה היקום כולו, ואז נותן לכולם לפעול. ברגע שאתה מניח ליקום לפעול, אתה בעצם הופך להיות האני היקומי. אתה הופך להיות הכל. מצד שני אתה לא מוותר על עצמך ועל תשוקותיך. אתה מטביע גם את חותמך במקביל לחותם האחרים, והשילוב של כולם, שזה אלוהים, הוא הפועל על היקום. כלומר, יש שני כוחות, הכוח שלך שאתה מגשים אותו והכוח של האניים האחרים שזה היקום. כנ''ל גם לגבי הרצון שלך הפרטי שלך. אתה רוצה לעשות משהו ואחר כך נותן ליקום להגשים את זה. או שאתה מצליח, או שאתה לא מצליח. אם אתה לא מצליח לעשות מה שאתה רוצה, זה לא הבעיה שלך. הגב לתגובה זו          מסכים ב 100%         לינפושה,    05/04/05 05:15 עם שני המשפטים הראשונים שלך. לצערי, אני לא מבין בצלילה ולכן לא יכול לחוות את דעתי על היתר. הגב לתגובה זו              קפיץ קפוץ, הופ             אנשי הדממה,    05/04/05 11:54 ומתרגלים לזה. זה אפילו כיף כשמסתגלים לאפלה הגב לתגובה זו 3.  אם אין אני לי, מי לי?     samlev,    04/04/05 22:40 וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי? ''אם אני לא אדאג לעצמי – מי יעשה זאת במקומי? אבל כשאני דואג רק לעצמי ולא לטובת אחרים – מה עֶרְכִּי? ואם איני עושה את חובתי עכשיו – מתי אעשה אותה? (אין לדחות דברים.)'' הגב לתגובה זו 2.  יותר ויותר עולה הרושם     לינפושה,    04/04/05 17:35 שכל ה''אניים'' שהכותב האנונימי מכיר הם של נערים נוירוטיים בגיל ההתבגרות. לכלב שלי אין כל תפישה של מושג ה''אני'' והוא עדיין מלא חרדות קיומיות. הוא גם מחפש כל הזמן סיפוקים נוספים ולא יודע שובע. הוא כל הזמן רוצה עוד נקניק, עוד ליטוף, עוד מחילה, עוד תהילה, עוד נקבה, ועוד הזדמנות להשתין היכן שהכלב של השכן השתין. כשהוא לא עסוק בכל אלה הוא פשוט ישן. המרדף הזה אינו של מושג ה''אני'' שלו (שאין לו) כפי שהמרדף המתואר למעלה אינו של ה''אני'' שלנו, אלא של דחפים בסיסיים אחרים. דווקא במושגים נכונים על ה''אני'' שלנו קיים הפוטנציאל להביא הרמוניה לחיים הפנימיים שלנו. הרמוניה כזו בפירוש אינה ''תחושה שאנחנו היקום עצמו'' או שאנחנו ''הגל הענק של ההוויה''. ובכלל ,מה פירוש ''ללא תפיסת ה''אני'' כזהה לו עצמו, מרגיש האדם אחדות עם עולמו'' ? הכותב שוב נופל למלכודת של יצירת מושג חדש של ''עצמי'' שהוא שונה כביכול מ''אני''. הוא רק החליף מושג אחד באחר, וכעת מייחס לאותו ''אני'' בדיוק תכונות של 'התמזגות עם אחדות חובקת כל '. הרי זו בדיוק מלכודת הלהטוטנות האינטלקטואלית שלתוכה הפיל את עצמו שי טובלי. נראה לי שכל הסידרה היא בלון ניסוי שנועד לבדוק את ''בשלותנו'' להצטרף לקהילה חדשה (או סביר יותר, ישנה). הגב לתגובה זו          יותר ויותר עולה הרושם         ג',    04/04/05 20:50 שאתה (לינפושה) לא יודע על מה שאתה מדבר. הנח לזנבך ידידי, נוח, זה יבוא. הגב לתגובה זו              ג' יקר, בחרת בדרך מוזרה מאוד             לינפושה,    05/04/05 10:46 להגיד לי שאתה רוצה חיבוק. רק כשראיתי את התגובה שלך לטור של רפיק, נפל לי האסימון. הגב לתגובה זו                  עולה הרושם                 ג',    05/04/05 20:17 לא מדובר כאן בהתנצחות אישית. אתה כותב : ''ובכלל ,מה פירוש ''ללא תפיסת ה''אני'' כזהה לו עצמו, מרגיש האדם אחדות עם עולמו'' ?'' הרי זהו תיאור מדוייק מאין כמוהו של לב ליבה של החויה המשחררת. אי אפשר להתקרב לזה יותר בעזרת המילים. אז לאיזה תגובה אתה מצפה בדיוק? הגב לתגובה זו                      עולה הרושם.                     לינפושה,    05/04/05 22:16 שזה הכי קרוב שניתן לתאר במילים את אשליית השחרור, וזה תיאור מדוייק מאין כמותו של מי שלא הבין, לא את עצמו, ולא את מלכודת המילים שטווה לעצמו. הגב לתגובה זו                          אין מילים                         ג',    05/04/05 23:23 אנחנו מדברים בשפות שונות. בוא נניח לזה. הגב לתגובה זו          לינפושה החביב         איילת,    04/04/05 18:58 זה לא חדש שרובנו לא שונים הרבה מבהמות, כלבים ושאר יצורים חייתיים. אתה גורס שהמרדף המתואר מעלה אינו של ה''אני'' שלנו, אלא של דחפים בסיסיים אחרים. אז אולי יש כאן פרשנות שונה שלך ושל המצב למושג ''אני''. המצב מתייחס ל''אני'' כאילו היה הדחפים הבסיסיים הללו שאתה מדבר עליהם, רק שאצל האדם הם השתכללו יותר מאצל הכלב, בגלל היכולת לחשוב ב''היגיון''. למה אתה מתכוון ב''אני'' שאינו הדחפים הבסיסיים? לנשמה? למותר האדם? למוח החושב? אז המצב קורא לזה ''עצמי''. מהם המושגים הנכונים ל''אני'' שלנו, שבהם קיים הפוטנציאל שאתה מדבר עליו? גם לי צרמה הנפילה של ''המצב'' כאילו כשאין אני, נשאר עצמי, אבל נדמה לי שזה הכול נובע מחוסר הגדרה מדויקת ובהירה של המושגים שכל אחד מכם משתמש בהם. ובקשר לשי טובלי וקונספירציית הניסויים באנשים: פראנויה רוחנית שרבים לוקים בה. הגב לתגובה זו              איילת. קודם כל,             לינפושה,    04/04/05 19:38 זה שאני פראנואיד, לא אומר שלא רודפים אחרי. חוסר ההבנה שאת מעלה לגבי מושג ה''אני'' אינו מיקרי אלא נוצר ע''י האנונימי עצמו שבפרקים הקודמים התייחס למושג האני (ולמושגים אחרים)כאל תוצר מלאכותי של חשיבת האדם (ולא כאל הדחפים הבסיסיים שלו) וכעת, שוב, מגדיל את הפיצול, בכך שהוא מכניס לדיון כמעט בהיחבא, מושג חדש, ה''עצמי''. בכך, הוא עצמו רומז לישות עילאית, שאני מניח שבפרקים הבאים תתברר כניצחית וכזהה לאיזו ערות אינסופית הקיימת בבסיסם של כל הדברים ובלה בלה בלה בלה............. הגב לתגובה זו                  מה קורה כשאין מושג:                 אבישי,    04/04/05 23:09 כלומר, לא לי, אלא למי שלא הייתי בעבר ולא אהיה בעתיד. ההוא שחי, בהווה בעוד אני מת בכל זמן אחר מבלי מושג. אבל לא רק לאני אין מושג. מה זה למשל: ''גם לי צרמה הנפילה של ''המצב'' כאילו כשאין אני, נשאר עצמי''. כיצד זה מתיישב עם ''המצב - אין עליך''? את לא חייבת להגיב איילת, אם את לא מבינה כלום, כי הדיונים נהיים אימבציליים לחלוטין. הגב לתגובה זו                      לאבישי                     איילת,    05/04/05 06:39 דיונים אימבצילים למי שלא מבין כלום. ותתפלא, מותר לי להרגיש רגע ''אין עליך'' וברגע אחר ''צרמה לי הנפילה'', ואחר כך לחזור ל''אין עליך'' שוב. כל הרגשה שייכת לרגע שונה. הבטחתי לך עקביות? הבטחתי שאין בי רגשות סותרים ומחשבות סותרות? לכולם יש, הם רק לא מודים בזה כדי לא לצאת ''טיפשים'', ובנוסף הם גם מעוותים ומפתלים את דעותיהם כך שייראו עקביות. הגב לתגובה זו                          לאבישי ה...                         איילת,    06/04/05 06:36 אם לא הייתי כה טובת לב, הייתי מקללת אותך נמרצות עכשיו, והייתי גם כותבת לך שהיגיון בריא (יש לך אישור מרופא?) אינו תנאי יחיד להבנתנו איש את רעהו. והייתי גם אומרת לך שאין לך מושג מה זה חסר פשר ומשמעות באופן אובייקטיבי ושאין לך מושג באיך עובר רגש. אבל אני לא אכתוב, כי טוב לב הוא מעל הכול. הגב לתגובה זו                          ברגעים אלה עודכנתי                         אבישי,    05/04/05 21:16 שאת טובת לב, ושאף את מסכימה לקביעה זו. אם כך, לא אומר עוד דבר, וגם לא שכלל לא דיברתי על מדע אלא על חסרונו של ההגיון הבריא הבסיסי שהוא התנאי להבנתנו איש את רעהו. ועוד לא אומר, שכאשר דבר הוא חסר פשר וחסר משמעות, הוא גם לא מעביר שום רגש. לא אומר דבר, כי טוב לב נמצא מעל לכל. ולשאלתך, לא טוב-מוח. בהחלט לא. הגב לתגובה זו                          לאבישי הופ הופ אופס                         איילת,    05/04/05 11:02 אני לא מנסה לשכנע אף אחד בדברים שאני לא טובה בהם כמו דעות מגובשות ומנומקות באופן מדעי, אני אכן מהגגת על זוויות שונות שאני רואה ברגעים שונים, וכל המעוניין מוזמן לקחת מזה מה שהוא רוצה. אתה לא רוצה, אל תיקח ואל תקרא. לא כולם מעוניינים שיכניסו להם לפה מאמרים מלומדים והוכחות מדעיות, יש כאלה כמוני שמעכלים דברים גם כשהם לא מוגשים בצורת תיזה עם מ.ש.ל בסוף. יש שיתופים חווייתיים, רגשיים, וגם להם יש תפקיד. לפחות אני לא מעמידה פנים שיש לי תיזה ויודעת מה שאני לא יודעת. בשורה התחתונה, אני מתכוונת שאני לא אניח לאגו מדעי לשלוט כאן בדיונים. הגב לתגובה זו                          שכנעת אותי איילת.                         אבישי,    05/04/05 08:55 אני מרגיש שאת מאד צודקת. אני מרגיש גם שאחת ועוד אחת הם שלוש, אופס, אבל פתאום ככה באמצע המשפט עברה לי ההרגשה. עכשיו אני מרגיש שאולי את טועה ואולי את צודקת וששתיים ועוד שתיים הם שבע. הופ. הנה, גם ההרגשה הזו עברה. עכשיו אני מרגיש שאולי כדאי לחשוב רגע ולגבש דעה מנומקת ועקבית ככל האפשר, ורק אז להטריח את הציבור בהגיגי. הופ. זה שוב השתנה... הגב לתגובה זו                  לינפושה                 איילת,    04/04/05 22:19 הדרך שבה אתה כותב, מתבטא + החוכמה והידע שלך כל כך עוצמתיים ביחד, שבכל פעם שאני קוראת אותך אתה כמעט משכנע אותי שאני לא מבינה כלום, שאני קטנה וטיפשה ואיזה שטויות כתבתי וחשבתי, ושרק אתה רואה נכון. הטון הזה שלך חזק כל כך (ואני לא מאשימה אותך בזה, שיהיה ברור). אבל אז אני מתנערת מקורי הנעימה הזאת שלך, שמנגנת נחרצות ודעתנות וביטחון שאין לערער אחריו, ונזכרת במה שאני מאמינה בו ויודעת וחווה, ואני חייבת להגיד לך ששלוש השורות האחרונות שלך, שנאמרו במין בוז, מבטאות את הידיעה שלי שכך בדיוק הם פני הדברים. שאני אוכיח לך בהיגיון שזה בדיוק ככה? לא יכולה. חוויתי את זה. לא קראתי את זה בספר. איך אני יודעת שלא נתפשתי לאשליה? פה תצטרך להאמין לי שאני מסוגלת לברור בין מוץ לתבן בלא פחות כנות עצמית ולהט לאמת מזו שלך. הגב לתגובה זו                      HAYELET, YOU ARE RIGHT,HE DOES                     HAVE THE RIGHT,    04/04/05 23:50 EXPERIENCE. HIS READING OF KRISHNAMURTI TOOK HIM TO THE WRONG PATH. HE SHOULD FOLOW RODOLF SHTAYNER MORE. IN ESSENCE EVERY THING THAT IS WRITTEN IN THE MATZAV IS RIGHT, BUT IT IS VERY CONFUSING TO THE ONES WHO DO HAVE THE CORRECT BACKGROUND OR EXPERIENCE. SOME HAVE ANALITICAL ABILITIES, NOT SOMETHING EXTRA ORDINARY, BUT THEY THINK THEY CAN KNOW ALL THROUGH THEIR LOGIC. LOGIC SUPPOSE TO LEAD TO EXPERIENCE, IF THERE IS NO REAL EXPERIENCE, IT MEANS THAT THE LOGIC IS WRONG. HOWEVER, I THINK ITS WAS WRITTEN BY ONE OF THE ISRALIES TEACHERS WHO DOES NOT WANT TO EXPOSE HIMSELF. AND i AM NOT BLAME HIM, AFTER SEEN WHAT SHAY TOVLI GOT, FOR EXPRESSING HIS LEGTIMATE OPINION. הגב לתגובה זו                          מעניין מאוד מה שאתה אומר                         לינפושה,    05/04/05 10:17 קודם כל, למה אתה צועק באותיות גדולות ? אני מביע עמדה מנוגדת למאמר, ואתה מאשים אותי שקרישנמורטי הסיט אותי מהדרך ? אתה לא רואה כמה נקודות משיקות יש -לכאורה - בין המאמר לקרישנמורטי ? (אם הכותב הושפע ממנו, הוא בטח לא הבין אותו, אלא רק קלט כמה סיסמאות). אתה גם שולח אותי להמשיך להתעמק בשטיינר, על אף שההתנגדויות שהעליתי הן בהתאמה מלאה להשקפת העולם שלו ? מה פיספסתי ? או שאולי אתה פיספסת משהו ? הגב לתגובה זו                          i meant he does NOT have the  ל"ת                          right....,    05/04/05 02:34 הגב לתגובה זו                      (וסליחה שאני מתערב)                     י,    04/04/05 23:36 איילת, האם יכול לקרות משהו שעשוי לשנות את דעתך? כלומר, נניח לרגע שאת טועה. האם השארת איזשהו פתח שדרכו יכול להכנס הספק ולהרוס לך? הגב לתגובה זו                          אולי אתה צודק י                         א,    07/04/05 09:02 זה עניין לתהליך ארוך, אבל לא אכפת לי לנסות התחיל. באהבה לך ולשיחת וגם לאיילת א וואי זה נראה משונה. הגב לתגובה זו                          לא יודעת                         איילת,    07/04/05 06:35 באמת משהו עובר עליי, מקווה שזה יעבור. הגב לתגובה זו                          סליחה א                         שיחת,  בדימוס,    07/04/05 00:19 אולי לי בעצמי היה בכי מודחק. לא התכוונתי לצאת עליך. אני אקח את עצתו של י. לילה טוב ושלום הגב לתגובה זו                          א                         י,    06/04/05 23:10 לא צריך להכיר כתנאי לאהבה. להיפך. הגב לתגובה זו                          על כל תגובה שאני מפרסם                         י,    06/04/05 22:42 יש שתיים שאני מוחק הגב לתגובה זו                          שיחת                         א,    06/04/05 22:27 על מה יצא קצפך שיחת. אם אינך גבר החותם בשם ''מעריצה אינטואיטיבית'', אין לך שום עילה בדברי לפרץ התוקפנות הלא צפוי הזה. אבל אם שאלת, אענה: לא, אני לא מדבר מתוך קנאה. טוב לי להיות מי שאני, למרות שמידי פעם נעים לי לקטר. התעייפתי מאד מלשחק בכל התפקידים שמנית, וגם בתפקידים נוספים שלא מנית - קהל, מאמן, מנהל המועדון, אפסנאי ועוד... אני לא מכיר דרך אחרת לחיות. אני נח מידי פעם, וממשיך. העיניים לא צורבות מהדחקת בכי אלא מיתר בכי, ואז עדיף תה רגיל על תה קמומיל. לרוב כדאי סתם לשטוף עם קצת מים. מנסיון עם בכייניות. עד כאן התשובות. עכשיו הסבר כבקשתך: הנשים שאני מכיר אינן ותרניות או פרגמטיות יותר ממני או מגברים אחרים שאני מכיר. פשוט, אין להן ענין לשחק במשחק מלך הגבעה. הן פטורות ממרבית היצרים התובעניים שגורמים לנו הגברים לשחק במשחק הזה. לכן אצלן, לדעתי, גבוה יותר הפוטנציאל למחשבה לוגית צלולה ובהירה. לנשים הגיון יציב ומאוזן יותר שאינו מופרע ומוכפף לעיתים תכופות כל כך לטובת יצרים תחרותיים ותוקפניים. מהלך השיחה שלנו הוא יוצא דופן מן הבחינה הזו. דיברתי סטרייט עכשיו כמו גם מקודם, ותסלחי לי אם לא אחתום ''באהבה'' כמוך. אני לא מכיר אותך. נ. ב.איילת, מה עובר עליך? הגב לתגובה זו                          חחחחחחחחח                         שיחת בנות,  בדימוס,    06/04/05 22:08 אופס :) תה, בשבילך- הצצתי לבדוק. אני אכן בת. אפילו יש לי עד :) הקשר היחיד ללינפושה הוא שלפעמים אני זוחלת לו לתוך האוזן התיכונה ושותלת שם צ'יפים שמתדרים לו לתת מודע- קפוץ-קפוץ- קפוץ- תה קמומיל, לדעתי הגיע זמנך לעבור לאספרסו קצר. בלי להתעלק על רעל של אחרים, כל אחד והרעל שלו, ושיהיה לכולנו לבריאות אהבה, שיחת בת הגב לתגובה זו                          לינפושה המדמה את עצמו כ''שיחת''                         תה קמומיל,    06/04/05 19:24 יש לך עוד הרבה עבודה לעשות כדי להתחבר לצד הנשי שלך.... הגב לתגובה זו                          קדימה, שיחת בת, קדימה...                         איילת,    06/04/05 15:45 אוהבת אותך. הגב לתגובה זו                          ל-י'                         איילת,    06/04/05 15:39 זה לא להיפך, זה מה שאמרתי, אתה כל הזמן בוחן ובוחן כדי ליפול שדוד. יכולתי גם לנחש את גילך במקרה, והיית נופל שדוד וזה היה סתם מזל... אבל לא היית מניח לי אחרי פעם וגם לא אחרי 100 פעם של ניחושים מוצלחים, היית רוצה עוד הוכחה ועוד הוכחה, ממציא איזו הסתברות איך זה יכול לקרות. בעצם, אתה רוצה פיה עם מטה קסמים, כמו בספרים\סרטים. כשהיא תופיע, אחרי שתגמור להתרגש, כבר תספר לעצמך שהזית וזה לא היה אמיתי. כך היא דרכו של השכל המנסה לראות קסמים. תשמע ,הבנתי את הבעיה שלך, אתה לא תצליח לראות כלום מעבר לסטטיסטיקות שאתה עושה כל הזמן, כי גישתך היא נרקסיסטית קשה. עומד במרכז רוקע ברגלך וקורא: תראו לי, תוכיחו לי, תעשו לי קסמים, תנחיתו עליי נוסחה, כי אם לא, אני לא אאמין לאף אחד בחיים וזהו לכם, שתדעו. אתה יודע מה? אל תאמין. יאללה. הגב לתגובה זו                          א                         שיחת בנות,    06/04/05 12:39 אני לא מבינה. אולי כדאי שתסביר בהרבה מילים פשוטות, לילדים מפגרים. האם אתה מדבר מתוך קנאה? לא התעייפת מלשחק גם ימין גם שמאל גם שוער גם שופט? גם פרשן. גם גזבר ראשי בבנק המידע. כמה כוח אפשר לבקש? כל גבעה תצלח אם מה שאתה צריך זה לתקוע בה דגל ולהכריז על נצחון וכיבוש. ואני מסכימה איתך. נשים הרבה יותר פרגמטיות מגברים. זה לא במיוחד סקסי אבל יש הרבה ויתורים שצריכים להעשות אם רוצים להשתחרר מהמרוץ ומאבק הכוחות, במיוחד אם ממשיכים לרוץ תוך כדי. אני אישה, לכן היצרים הטריטוריאליים שלי מכוונים לאיכות ולא לכמות. בוררת בין גבעות לפי טיב האדמה שתוכל לפרנס גינת ירק קטנה להאכיל את המשפחה שלי וגינת נוי קטנה להשיב את נפשי. גם כן, אני צריכה שדה לגדל בו כותנה, לשיר גוספל, ולטוות טישו אורגני שיהיה לגברים בחיי עם מה לקנח את עינייהם הצורבות מהדחקת בכי. זה לא בריא ממי. בנתיים, מקרב ליבי אני מציעה- נסה קומפרס תה קמומיל. ונסה לדבר סטרייט. אם אתה רוצה שיחה סטרייט דבר סטרייט. באהבה, שיחת בת. הגב לתגובה זו                          הנה אני מגיב                         א,    06/04/05 09:28 הנה כך גם אני, כמו בפעמים רבות מידי בעבר מכפיף את ההגיון ליצרי ולדחפי. הנה אני מתחרה על מקומי בראש הגבעה, עם מתחרה נוסף שנפגע, והתחפש לאשה. לא סתם אשה, אשה מן החלומות שלו - מעריצה אינטואיטיבית. מישהי שתעריץ אותו מבלי לערער את החזקה שלו על הטריטוריה של ההגיון. הנה גם אני לא מהווה סכנה גדולה מידי למי שמשוחררת מן המירוץ המתיש והסיזיפי אל ראש הגבעה. עבורי העצב הוא כמו מגדלים על שפת הים, נבנה ונמחק מבלי שאבין איך ולמה. ואני לא בוכה לעולם. הגב לתגובה זו                          א' ושיחת בנות היקרים                         איילת,    06/04/05 06:43 וואו, איך בשניות עלתה פה הרמה של הדיון. האם תרשו לי לרשום לעצמי וי גאה על שאני משכתי אתכם לכאן? הגב לתגובה זו                          מעריצה אינטואיטיבית או לינפושה  ל"ת                          ???,    06/04/05 06:23 הגב לתגובה זו                          א יקר                         מעריצה,  אינטואיטיבית,    06/04/05 03:35 אני מניחה שאתה מתכוון שלא נשקפת סכנה כזו מאיש מהגברים חוץ ממך אני מניחה. נכון ? הגב לתגובה זו                          חן חן לך א יקר                         שיחת בנות,    06/04/05 00:13 (בשבילך) המונח האופרטיבי הוא- גם וגם. אני בהחלט מחוברת לצד ההגיוני שלי :) הישר , הסדרתי, המעגלי, הסיפרלי, המקוטע, אקסטרים ספורטס..אני בונה גלריה שלמה. רק מה, בשבילי זה כמו לבנות מגדלים בחול כשברור שתיכף יבוא גל וישטוף את הכל. לפעמים אני בוכה לפעמים לא. לילה טוב הגב לתגובה זו                          לשיחת ואיילת                         א,    05/04/05 22:57 לפי מיטב נסיוני נשים סומכות על ההיגיון שלהם הרבה יותר מאשר גברים, וההיגיון הוא צד מפותח יותר וחופשי יותר בחשיבתן. גברים מושפעים יותר מפחדים, מיצרים ומדחפים שונים, שהופכים אותם אימפולסיביים, ומאפילים על יכולתם להקיש ולהסיק. לנשים יצרים שתלטניים פחות, כך שהדעת פנויה יותר לחבר תוצאות לסיבות וכדומה. התכחשותכן למה שבעיני הוא עובדה, נובע לדעתי מהרצון להימנע מעימותים כוחניים עם רעיכן הגברים שבקרבתם אתן רוצות. תחום המחיה שבחרתן לכן ברחוב הרגשות פינת האינטואיציות לא מניח לכן לבטא את עצמכן כהלכה. דווקא את, שיחת, שכעדותך מבלה גם בטריטוריות ה''גבריות'' של ההיגיון, מניחה בבהירות ובקלילות מערך לוגי מורכב ואסתטי. ואילו את, איילת, סובבת סחור סחור סביב חוויה כלשהי, שללא המימד ההגיוני של החשיבה נותרת פנימית ומעורפלת למרות רצונך להעבירה לקוראיך. שימוש בצד ההגיוני של החשיבה, אין פירושו להתחייב על אפס טעויות. טעויות הן חלק מהיותנו בני אדם, ולא חלק מדרך מחשבה כלשהי. גם רגשות גורמים לנו לטעות, וגם רגשות מעמידים אותנו בתוך דילמות ופרדוקסים. אין סיבה שתפקירו את הארץ הרחבה והפוריה של ההיגיון לגברים בלבד, מה גם שאתן יודעות להפיק ממנה יבול רב ואיכותי יותר. אם אתן חוששות מן התחרות עם עוצמת ההיגיון הגברי, תנוח דעתכן. מאף אחד מן הגברים המפרסמים כאן את הגיגיהם, לא נשקפת לכן סכנה. עופו אל על. הגב לתגובה זו                          אני מבטיחה לא לצחוק עליך                         שיחת בנות,    05/04/05 19:17 גם, ובמיוחד, אם תמציאי שפה מדעית משל עצמך. במיוחד אם היא שפה שכולה מבוססת על סתירות, פרדוקסים, נזילות וסובייקטיביות למעשה, זה הרבה יותר אמין בעיני. המדהים הוא, שאפילו עולם ההגיון ''הגברי'' והתכלסי (שבו אני כמובן שותפה פעילה) דורש התנאים המוגדרים והידועים מראש, עושה כבר זמן מה תהליך מטמורפוזה שמוביל אותו לסגור מעגל. אפשר לצטט אין ספור דוגמאות, החל מחקר הגלובליזציה, כלכלה וסביבה, דרך מדעי מורכבות למינהם, רשתות, נאו-גבריות (אהמ..אהמ..) ניו אייג' (כחח..כחח..) וכו וכו מה שנחמד שאם משאירים את ההגיון ללכת בקו הישר שלו הוא תמיד ממצה את עצמו ומגיע לדד-אנד. לכן אין צורך של ממש במאמץ, רק סבלנות. לגבי אי הידיעה. בעצמי יש לי אי ידיעה שאינה חוייה שכלית. אמנם ברובה חווית בלבול וספק היא כמו שאת מתארת. אבל כשם שהידיעה היא אישית, אינטימית ומוחלטת , לפעמים גם אי-ידיעה היא כזו בדיוק, והיא הצד המשלים והמתחייב שמוביל לידיעה- כניעה גמורה. גם של תקפות האינטואיציות הפנימיות והמובהקות ביותר, על כל אור היקרות שלהן. את זה בנות יודעות לעשות יותר טוב, או לפחות- בא להן יותר בקלות. שתרבי אהבה ותמעיטי שיפוט, באהבה, שיחת בנות הגב לתגובה זו                          בא ואתן לך דוגמא                         י,    05/04/05 17:44 חוש הראיה שלי מאפשר לי הבחנה ברמה מסוימת של פרטים. נניח שאני עוור צבעים, ואין לי שום חוויה צבעונית. ונניח שאתה מבטיח לי שעל ידי אמון מתאים גם אני אוכל להבחין בצבעים (שכעת אין לי מושג מה הם).האם תוכל להוכיח לי שאתה מדבר על דבר אמיתי? פשוט מאד, אתה מתבונן בדף שנראה לי סתם כתם אפור, ומספר לי שבעצם יש בדף טקסט כשהו, ומקריא לי אותו. אח''כ באה איילת, שגם היא רואה צבעים, מעיפה מבט בדף, ומקריאה לי בדיוק את אותו הטקסט. אז הנה - משהו שאני לא יכול לקלוט, ולא יכול לחוות, ואפילו לא יכול לדמיין, ובכל זאת משכנע לחלוטין. אני בטוח שכל העוורים הצליחו להשתכנע שאכן קיימת ראייה. אני יודע שמשתמשים בדוגמא הזאת כדי להמחיש את האפשרות התיאורטית שקיימים חושים או מימדים נוספים. אני מוכן להשתכנע ולהווכח במוגבלותי, ובצורך שלי להשקיע. אבל אני מבקש שכנוע ברמה של ראייה לעוור ושמיעה לחרש, ולא בתאורים מעורפלים על תחושות ותדרים. הגב לתגובה זו                          תודה, מ'                         איילת,    05/04/05 15:33 שביטאת דברים שלא הצלחתי. הגב לתגובה זו                          לשיחת בנות                         איילת,    05/04/05 15:15 אני מודה מודה מודה לך על השאלה. והתשובה היא: אין לי שום ספק קל שבקלים שמקורו אינו שכלי או שיפוטי-הגיוני. בא לי לבכות בגלל מה שגרמת לי להבין. ידיעה היא מוחלטת. הרי הפחד הגדול שלי הוא שיצביעו עליי באצבע ויגידו ''משוגעת'', ''פנטזיונרית'', ''שומעת קולות'' ''רואה דברים שלא קיימים''. אבל אני חיה את ''זה'' מאז שאני ילדה, נגעתי בזה, הייתי זה, פשוט יודעת, כשאני לא צריכה לשכנע. למה שאני אחשוב שזה פחות תקף מהמציאות ה''הגיונית'' והמוכרת לכול? בשבילי זאת מציאות מוכחת לא פחות מהמציאות שאני חווה דרך החושים. כמו שאמרת, הידיעה יציבה לחלוטין, אני מסתבכת רק כשאני צריכה לנסות להסביר את זה לי ולאחרים מבחינה הגיונית ומדעית (והסברים מדעיים משל עצמי דווקא יש לי כי אני חוקרת מוכשרת ויצירתית, אבל אני לא מעזה להחצין אותם כדי שלא יצחקו עליי המדענים). הגב לתגובה זו                          להיפך                         י,    05/04/05 15:01 אם למשל, רק מתוך הדברים שאני כותב כאן, היית אכן קולעת לגילי - הייתי נופל שדוד לרגליך. אני לאו דוקא מחפש משענת שאינה טועה - אם כי זה פתרון מצויין, ''ישראל, יראשל, ישראל - בטח בהשם''. אני ''אשמח'' מאד אם מישהו, שטועה בתשעים ותשע ממאה, יוכיח לי שאני טועה. הגישה שלי בעיקרה ספקנית, ולכן קל לשבור אותה - להראות לי שדבר שאני מפקפק בו הוא בעצם אמיתי. הגב לתגובה זו                          הוכחה אחת מוצקה, זה עובד קצת                         מ.,    05/04/05 12:21 שונה. הרוח זה לא החומר. הרוח מתגלה ראשית דרך ההכרה ובאמצעות ההכרה. למעשה אתה מתרגל באופן רציני ביותר את הרוח כל הזמן. כיון שתרגול הרוח נובע ממחשבות ורגשות. כאשר חוזרים על אותם הרגשות ורגשות זמן רב, הן נהפכות לאמונה, או לאמיתות שלנו, בלי שאנו מודעים לכך. אזי כל דבר שאנו קולטים מהעולם עובר תחילה דרך אמונות אלו שאנו נטענו אותם בתוכנו בלי להיות מודעים לכך, וגם לפני זמן כה רב,ששכחנו מכך. כך שאין סיכוי שתקלוט מהרוח משהוא שאינו הרגשה או אמונה שכבר נטעתה בך. אולם אם תעבוד על עצמך לכוון ההפוך, אזי תיצור בהכרתך את התנאים, לקלוט מהרוח, דברים שכיום אתה סגור להם. לא תקלוט השלייה, אלה דברים שאתה עצמך מונע מעצמך. למה זה קשה. כיון שהשכנוע שלךהוא שמה שאתה לא מסוגל לקלוט אינו קיים,כך שלעולם לא תנסה לעבוד על הכרתך ולאפשר לה להיות פתוחה לקליטה של דברים, שאתה רוצה להם הוכחה מוצקה.והוכחה לא תקבל לפני שתעבוד על עצמך כך שאתה במילכוד. השיטה היא להגיד, אוקי אנסה דרך לתקופה של שנתיים או שלוש, בחר משהוא טוב. ואחרי שנתיים שלוש תחליט ועד אז אני התלמיד השקדן ביותר. ואז אולי תתחיל לקבל הוכחןת מוצקות דרך הכרתך שלך, גם לא בטוח כי זה יכול לקחת גם יותר זמן. במקרה שלך לדעתי זה יקח פחות זמן. למה מה שלינפושה עשה לשי אינו דבר נכון, כיון שאינו אלוהים ואינו יודע הכל,אולם כפי שאיילת אומרת בעוצמתו ובמידת האנרגייה שלו נתן כיון התנגדות חזק. אולם הדברים הם כפי ששםלב אומר ''לכל סיר יש מכסה, שי הוא לא המיכסה שלי, אבל הוא של אחרים'' ומי אנחנו שאנו יודעים עם הוא יביא להם טוב או יקדם אותם, עןבדה שיש לו תלמידים, וזה אומר שהם מקבלים ממנו משהוא חיובי לדעתם. אז ליפושה או אנחנו יודעים הכל וקובעים שמה שהם מקבלים הוא מוטעה, מה אנחנו, נביאים הרואים מה היה ומה יהיה ומה טוב לאחרים. צריך לתת לכל אחד להתפתח לפי ראות עיניו ולא לכפות דעתנו על אחרים. כיון שיתכן שהיכן שהם כעת זה בדיוק מה שנפשם זקוקה וצריכה. הגב לתגובה זו                          שאלה לאיילת                         שיחת בנות,    05/04/05 11:44 האם יש לך לפעמים ספקות מהסוג שאינו נובע ממקור חיצוני, דעתני, כלשהו? כלומר- ספק פנימי שקיים כמו שיהידיעה הפנימית שלך קיימת, טרם ניסוח ושיפוט, בלתי תלוי בתגובות לאישור או לשלילה שאת מקבלת מ''בחוץ''? (נ..ב. מכיוון שהטלת ספק היא פעולה שכלית שמערבת שיפוט, במימד הרגשי או החוויתי אולי אפשר לתאר את זה כתחושת חוסר יציבות או עירעור לעומת תחושת היציבות של ידיעה) הגב לתגובה זו                          לא ממש סותר, ',                         איילת,    05/04/05 11:14 כי דרך הספקות שעולים בי, ושאני מעלימה אותם בזה אחר זה, לא בדרך של הדחקה, אלא בדרך של בדיקה עצמית פנימית, האמת שלי מתחזקת. יש לי אינטאיציות אדירות, אבל גם הרבה אגו, וכשאני לא מנחשת נכון משהו, כמו הגיל שלך, אני מבינה שלא הייתי פתוחה מספיק לתת לאינטואיציה לעבוד נקי, ושנשענתי על דעות קדומות. האגו שלי נפגע, אבל מגיע לו, כי הוא התערב. אתה מחפש מישהו להישען עליו שלא יטעה אף פעם, שלא יהיו לו כשלים לוגיים, וזאת תהיה ההוכחה שלך. אבל החיפוש הזה שלך אבוד מראש, לא תמצא אדם כזה. כולם יאכזבו אותך (אני משערת שהתאכזבת ממני שלא ניחשתי את גילך). עדיף לך להישען על מישהו שאתה מספיק מחזיק ממנו, שאתה משוכנע בכנות החיפוש שלו, ולחפש איתו יחד, אבל לא לצפות בילדותיות שהוא יהיה מושלם, ואז לתפוש אותו בטעות, להתאכזב ולחפש גאון אחר. הגב לתגובה זו                          אין ספק                         י,    05/04/05 10:02 איילת, איכשהו הסיום של תשובתך סותר את תחילתו, אבל זה פחות חשוב. השאלה אם מבחינתך, את יכולה לדמיין לך מצב, שבעצם ישכנע אותך שטעית. לדוגמא - העובדה שטעית בניחוש הגיל שלי (אבל משהו יותר חזק). דוגמא הפוכה - האמונה שיש חיים לאחר המוות, היא בלתי נתנת להפרכה. מה, תמותי ואין כלום, אז תחזרי ותגידי ''טעיתי''? אני למשל שחושב שאין - אצטרך (ואוכל) לבלוע את הכובע אם יסתבר שיש. למ. - כל כולי ספק אחד כל כך גדול, שאני גם קצת מאמין לכל אחד וגם לא מצליח להאמין לחלוטין לאף אחד. הוכחה אחת מוצקה - ואני בפנים! הגב לתגובה זו                          י, היקר                         איילת,    05/04/05 06:50 בוודאי, לצערי יש לי יותר מדי פתחים וספקות, וזה הובע בדיוק בתגובתי ללינפושה, שאפילו נעימת דבריו (ולעתים גם דבריך) מעלה בי ספק שכל מה שחשבתי וחוויתי זה שטויות, המצאות ואשליות. אבל זה נובע אצלי מרגשי נחיתות אינטלקטואליים מסוימים שיש לי לנוכח שימושכם המוחלט בשכל (ותמיד לשכל יש מוזיקה אופיינית, מתנשאת קצת), בתור טיפוס רגשי מובהק שחטף הרבה ''ירידות'' על זה במשפחה ובסביבה שכלתנית-אינטלקטואלית מובהקת. אבל שוב, זה עובר לי מהר כי אני נזכרת מי אני, והנה, צלחתי עוד ספק שנובע מבעיות פסיכולוגיות-רגשיות. בעיקרון, אחרי שחוויתי מה שחוויתי, אין הרבה סיכוי שמישהו ישכנע אותי שזאת היתה אשליה, עשיתי דרך ארוכה מדי בחקירות ובתוצאות. להפך, בכל יום האמת שמצאתי מתחזקת ומתרחבת ומקבלת משנה תוקף. הגב לתגובה זו                          והאם אתה ולינפושה השארתם?  ל"ת                          מ.,    05/04/05 03:40 הגב לתגובה זו          p.s. agree that it seems like  ל"ת          balon nisuy.,    04/04/05 18:51 הגב לתגובה זו          i like the deion of the         the dog. i had,    04/04/05 18:49 many dogs. But the attachment to them was too hard on me, when they grew older. what kind do you have, can you give some detail, if it's ok with you. give him also GVINA LO RAK . NAKNIK הגב לתגובה זו          דוקא להיפך         י,    04/04/05 18:36 אני לא מקבל מה שטוען המאמר, אבל בדיוק מסיבה הפוכה. מי אמר ש''אני'' מוביל למרדף אין סופי אחר רכוש והישגים, לתאוות תהילה וכח, להשוואה ולקנאה? אם זה נכון, אז יש יותר מדי אנשים בלי ''אני''. המרדף הנ''ל הוא תוצאה של חינוך וחברה הרבה יותר מאשר תוצאת ה''אני'' מסדרת המאמרים. לעומת זאת, אני בהחלט מסכים להגדרת המתח התמידי בין תחושת ה''אני'' לבין חרדת המוות. בהתאם, ביטול ה''אני'', (או גם ''אשליית ביטול האני''), יכולה להביא לשחרור ממתח זה. בכך מצטרף הכותב לעדת כל הדרכים ה''רוחניות''. לכולם, התוצאה המשמעותית העיקרית היא הפתרון לבעייה הבלתי פתירה של חידת המפגש עם המוות. לכלב של לינפושה אין בעייה כזאת. הגב לתגובה זו              אתה בכלל מאמין באיזה שהיא צורה             מ.,    05/04/05 03:44 של גלגול נשמות. לא נראה לי שזה המצב. לגביך הכל מתחיל בלידה ונגמר במוות, כלומר הכל גוף. מתנצל אם טעיתי. הגב לתגובה זו                  לא וכן                 י,    05/04/05 18:02 ''גלגול נשמה'' הוא בעיני עוד הצעה לפתרון החידה של סופיות המוות. בהיותו הצעה ''אטרקטיבית'' הוא אכן יכול לקנות לו נפשות, אבל לא מצאתי שום סיבה להאמין בכך. לנשמה שהיא במובן מסוים ''נכס אישי'', יחד עם ה''אני'' והגוף שלנו, אין שום קיום או המשכיות מחוץ לגוף. אבל - הלידה והמוות - כלומר הגוף - מגדירים אותנו כחוליה מוגבלת בתוך שרשרת אינסופית. השרשרת הזאת חיה ונמשכת מעבר למגבלות גופנו הזמני, אבל ה''אני'' האישי נאלץ להסתפק בחוליה הקטנה שלו. אין לו עבר לפני הלידה ואין לו עתיד אחרי המוות. הפלא הנקרא חיים הוא כעין להבה. הוא נמשך ונמשך, והלהבה עוברת מנר לנר, כל עוד היא לא כבית. הרבה יותר קשה להדליק אותה מאשר לשמור עליה ולהעביר אותה. בסיפור הזה אנחנו בסה''כ נר קטן. הגב לתגובה זו              האני הפרטי ככלי להתפתחות             גליה,    04/04/05 19:54 האני המלאכותי כביכול שעליו כותב האנונימי, מנוגד לפי מה שהבנתי לאני שהוא היקום. היחיד שמגיע לתובנה חווה את האני ככל מה שקיים ביקום. והוא מבין את האני הפרטי כהתמקדות בצרוף של כמה נתונים. מכאן שהאני הפרטי הוא כלי כמו עץ או חיה בידי האני היקומי. ואותו אחד רואה את עצמו כאילו הוא עוד אבר כמו יד או רגל בידי היקום. אני לא מסכימה עם אנונימי שהאני הפרטי הוא מטרד. יש סיבה למה הוא נוצר ולמה האדם שוכח את מקורו. כפי שציינתי בעבר, לדעתי הוא נוצר ככלי שממשיך להתפתח והפטנט לשמור על התפתחותו זה לגרום לו לחשוב שהוא הכי חשוב. משום כך אני חושבת שלא צריך למהר לוותר על האני הזה, בעיקר צעירים שעדיין לא השלימו את התפתחות האני הפרטי. הגב לתגובה זו                  גליה יקרה                 איילת,    05/04/05 07:03 ודאי שה''אני'' הפרטי שלך, שממנו את מסכימה או לא מסכימה עם משהו, לא מסכים שהוא עצמו מטרד. זה מנגנון ההישרדות שלו, כפי שתיאר ''המצב''. אבל את צודקת שיש סיבה למה הוא נוצר ונכון שהוא צריך להגיע ל''פריחה'' מסוימת או בשלות אצל האדם כדי לצרפו בהרמוניה לקומפלקס המורכב הזה שנקרא אדם, ובעזרתו לפעול בעולם. לפני כן, באמת אסור לוותר עליו (וגם אי אפשר, כי אין מספיק מודעות לקיומו עד שאינו מגיע לבשלות). אבל אחר כך, לך תסכים להסתכל עליו רק כעל מנגנון מסוים אחד בכל מה שאתה. הוא כבר צמח למפלצת ו''לא מסכים'' שהוא מטרד. ואתה מזדהה רק איתו ושומע רק לו. זאת הבעיה. הגב לתגובה זו                      לאיילת, מתי הבן אדם בשל להבין                     גליה,    05/04/05 09:27 שה''אני'' הוא מטרד, לדעתך? הגב לתגובה זו              זה בדיוק לא להפך.             לינפושה.,    04/04/05 19:24 אלא הרחבה של מה שאמרתי. מה שצורת החינוך הרגיל עושה, מעבר להשכלה, הוא בדיוק הנצחה של הדחפים הביולוגיים שלנו: תחרותיות, הישגיות, כוחניות, ושתלטנות, המתנקזים להשוואה אינסופית לאחרים וניסיון אינסופי להתעלות עליהם. כך בדיוק, הדחף שאינו בר-כיבוש של הכלב שלי להיות זה שמשתין אחרון ליד העץ הכי נחשב, יכול גם להופיע אצל מדען דגול כאובססיה לזכות בפרס נובל. ממש כשאני כותב את התגובה הזו מודיעים בערוץ 2 שמתכוונים ללמד ילדים בני 3, מדעים ומתמטיקה. זה פשוט אסון. הגב לתגובה זו                  והדחף                 י,    04/04/05 22:56 לשבת בצל העצים, לנשום אויר צח, להתנדנד בערסל, להתבונן בים, להקשיב לגלים - הוא לא ביולוגי? הגב לתגובה זו                      כל דחף בה מההכרה.מאיזה שהיא                     מ,,    05/04/05 03:55 תשוקה למשהוא, תקווה למשהוא,רצון למשהוא. להקשיב לגלים וכו מונע מתקוה להרגשה טובה יותר מזו הנוכחית. לא ביולוגי לחלוטין לעניות דעתי. הגב לתגובה זו                          י' יקר                         איילת,    06/04/05 06:39 קרא שוב את ''המצב'' הגב לתגובה זו                          דברי הוצאו מהקשרם:)                         י,    05/04/05 22:30 במקור אמרתי דחף כתגובה ללינפושה שדבר על דחף לדברים אחרים. וכאן אני מדבר על המצב הבא - אם אני לסירוגין ב''שפת הים'' או ב''עבודה''. כשאני בעבודה אני רוצה לים וכשאני בים אני רוצה לעבודה - זה חוסר הסיפוק והמרדף התמידי. כשאני בעבודה אני רוצה לים וכשאני בים אני רוצה להשאר - זה האיזון בין רוצה וצריך. הגב לתגובה זו                          אבל במקור אמרת דחף.  ל"ת                          מ.,    05/04/05 13:42 הגב לתגובה זו                          כשאני ''מקשיב לגלים''                         י,    05/04/05 09:49 ברגע זה, ונהנה ברגע זה, אין לי ''תקוה להרגשה יותר טובה''. מה שאתה מתאר זה בדיוק התחושה המתמדת של חוסר שובע, של רצון תמידי להתקדם הלאה לשלב הבא. מה שאני מתכוון הוא בדיוק הניגוד הגמור - המצב של להנות ממה שיש. הגב לתגובה זו                  תלוי איך מלמדים אותם                 זה,    04/04/05 21:54 ומה הגב לתגובה זו 1.  ''המצב'' - אין עליך     איילת,    04/04/05 14:41 ''אני'' חייבת לדעת מי זה ''המצב''. הגב לתגובה זו          הניחוש שלי לגבי זהות ''המצב''         ציקי,  ת''א,    04/04/05 23:24 הוא: גבריאל רעם הגב לתגובה זו              גבריאל רעם?             איילת,    05/04/05 10:50 אין מצב הגב לתגובה זו              לא נראה לי             לינפושה,    05/04/05 05:23 רעם משתמש בשפה הרבה יותר ''גבוהה'' ועשירה, ומושפע בעיקר מהרעיונות של גורדייף והדרך הרביעית שלא מופיעים כאן. הגב לתגובה זו              אני לא חושב             סוסון-ים,    05/04/05 02:49 גבריאל רעם יותר בכיוון של פוסטמודרניזם רומנטי ומכניס כל מיני עובדות לא מבוססות. האנונימי יותר בכיוון של מודעות-עצמית סטנדרטית וקרישנמורטי. הגב לתגובה זו          אהובתי         samzain,    04/04/05 18:33 רק בגלל שאת חייבת אגלה לך, כלומר לך המונהגת ''את'' כי ''את'' המונהגת ''את'' לעולם לא תיכנעי, כי''את'' המונהגת ''את'' לא תשקטי עד שתגלי למי שייך האורגניזם המשועבד ל''אני'' המונהג שכתב את ''המצב'' עבורנו, כלומר ''לעבורנו'' המונהג הרודף היום אחר המחר וכל זאת מנקודת המבט של ''המצב'' המונהג למען האורגניזם האנושי לדורותיו הרוכב על הגל הענק המונהג כעלה נידף . ובכן איילת אהבים ויעל החן, ''המצב'' הוא בסך הכול דפים מיומנו של אנונימי מונהג ע'' פיצול אישיות שנמצאו בפח הזבל באברבנל. הגב לתגובה זו          לפי החלק האחרון במאמר,  ל"ת          נראה כמו שי,  טובלי,    04/04/05 16:59 הגב לתגובה זו