 |
7.
Welcome back Uri.
MZ,
Oslo,
12/04/05 17:49
|
|
|
6.
שכח את עצמו
אני עצמי,
11/04/05 22:41
|
|
|
5.
איפה אורי, לרגע חשבתי שהוא חזר
ל"ת
שילה,
08/04/05 22:04
|
|
|
4.
גם אני חקרתי סמים על בסיס
ברווז צלוי,
08/04/05 17:08
|
|
|
3.
מרוב רוח שוכחים את החומר...
איש אחד,
08/04/05 16:12
|
דבריי אלו אינם נכתבים מתוך לעג או זילזול באיש. אני בעד שכל אחד ימצא את המורה/גורו שלו, שכל אחד ילך בדרכו ויתפתח רוחנית, אבל בדומה לתגובותי על כתבות קודמות, אם אדם נותן יותר ממה שהוא יכול, אם אדם שוכח בדרך אל ההתעלות הרוחנית שיש לו גוף חומרי הדורש אהבה וטיפוח ושכל עוד אנו בגוף לא יתכן קיום הרוח בלי החומר הרי שהוא נמצא בחוסר איזון משווע. זה מה שקרה גם פה. מדוע כל אותם אלו שמגיעים לחרפת רעב נזכרים בכך רק אז? מדוע אינם בונים את עוצמתם הרוחנית לצד דרישות הגוף והחומר? האם בסופו של דבר הוא הגיע לרוחניות גבוהה יותר? או פשוט רוקן מעצמו עד שלא נותר מה לרוקן עוד וממש על סף מוות חומרי נזכר שאם לא יציל את החומר לא יהיה מי שיחפש את הרוח? אני מאחל לו שימצא בחזרה את הרווחה החומרית ושילמד את השעור הזה: רווחה חומרית אינה משהו בלתי מוסרי כל עוד הושגה ביושר ואינה מבטלת או מרחיקה כהוא זה מן הדרך אל קידמה רוחנית.
הגב לתגובה זו
|
|
|
אני גם חושבת כך.
ל"ת
איילת,
09/04/05 00:37
|
|
|
זן מאסטר אמר...
מתרגלת,
08/04/05 17:55
|
גם אם תאכל את האוכל הבריא ביותר כל ימי חייך...בסוף תמות.
אש תפסיק לחשוב כל כך כל הזמן איך אתה דואג לגופך ואיך מי שמשקיע עצמו ברוחניות בהכרח מזניח את גופו ןלכן כל מחלה שפוקדת אותו אזי היא בגלל הרוחניות. תבין כי אנשים שחיו חיים בריאים מאוד מוצאים עצמם עם סרטן או כל מיני מחלות אחרות וכולם אבל כולם מתים בסוף ובדרך כלל דרך איזושהי מחלה....וגם סופך כסופי יהיו כאלו גם אם כל חיינו נשקיע בחומר בלבד...
הגב לתגובה זו
|
|
|
מה הקשר?
איש אחד,
09/04/05 12:21
|
אם היית קוראת היטב את דבריי הרי שהיית מבינה שאני בעד איזון בין הרוח לחומר ולא איזה פריק של דאגה אובססיבית לגופי. מה הקשר שבסוף כולנו נמות? עד שזה שיקרה, במהלך החיים יש איזו הצדקה או גדלות רוחנית להתנזר לגמרי מחומר? יש איזו הצדקה רוחנית לחיות חיי דלות ומחסור? עובדה היא, שאותו ''מואר'' תורן הגיע לחרפת רעב ודלות כזו שזה מפריע ומציק לו. בפעם האלף, אין צורך בדרך לגדילה רוחנית לפשוט את עורך מעליך, לסבול, לרעוב ולתת ממה שאין לך. רוח וחומר הם חברים טובים, הם לא נמצאים במריבה, הם משלימים ודואגים זה לזה כל עוד הם מצויים באיזון.
הגב לתגובה זו
|
|
|
2.
איפה התלמידים שלו?
.,
08/04/05 14:08
|
הבנאדם הפך עצמו לגורו מהלך בימי חייו. ואם נכונים הם הדברים כי הקדיש חייו לעזור לאנשים אזי כיצד זה שאותם מליוני אנשים שעזר להם לא נמצאים שם עכשיו?
what comes around goes around.
כנראה שהמניעים שלו לא היו לגמרי טהורים לכן מוצא עצמו ''מורה דגול'' לבד חסר כל ויותר מכך חסר תלמידים...כנראה שלו היה כזה מורה דגול וכנראה שלא עזר בכל ליבו...או אז היה מקבל כגמולו...
ומכיוון שהכל כבר מושלם כנראה שגם עכשיו קיבל כגמולו ...לא תמיד הגמול זה peace and love לפעמים זה להשאר לבד בודד ועזוב כדי ללמוד את השיעור האמיתי וכנראה ראם דאס צריך את זה כדי finally להתעורר רגע לפחות רגע לפני הסוף.
ראם דאס...בהצלחה בהתעוררות. מה שאני יכולה לשלוח זה הרבה תפילה להתעוררות האמיתית שלו. בהצלחה!
הגב לתגובה זו
|
|
|
1.
נחיצות האגו
גליה,
08/04/05 13:36
|
|
