תגובות עד כה: 161 תגובות, ב- 38 דיונים. הוסף תגובה 38.  I saw the light     Nir,    18/04/05 21:02 I saw the light in the night in the light in the layla...Ho ho ho ho When I read the comments and I imagine you all smart asses, high talkers, without bra small tits woman…ufff, I am asking my self; what the hell am I doing a way from that community???? My best time was in all the “spiritual” seminars…with all married woman convincing them self’s that they are “open”, “free”, and it is perfectly ok not to share the “experience with their husbands…I think I will see you all again in my next vacation in Israel הגב לתגובה זו          חושך, אור, אביב, חירות         מצביע,    20/04/05 10:41 Over at the Frankenstein Place.. There is a light... .. light in the darkness of everybody's life. The darkness must go down... ...let the sun and light come streaming into my life. Into my life ! חג אביב וחירות - מכבלי המיינד המותנה, מכבלי הגוף הנוקשה, מכבלי האגו הלעולם-בלתי-מרוצה. הגב לתגובה זו              טאטאטאטאטאטאץ' מי             איילת,    20/04/05 14:51 איי וונא פיל דירטי. הגב לתגובה זו                  as most of us - u R already                 מצביע,    20/04/05 15:51 :-) If only there was the one who could - in just 7 days days - to make us an Enlightened Man ! הגב לתגובה זו                      I can make the whole world in                     God,    20/04/05 16:45 7 days. הגב לתגובה זו          Over at the Frankenstein place         מצביע,    20/04/05 09:23 There's a light / Burning in the fireplace / There's a light, light In the darkness of everybody's life / / The darkness must go / Down the river of night's dreaming / ... Let the sun and light come streaming / Into my life, into my life שיבוא עלינו חג האביב ונחגוג חירות מכבלינו - כולל כבלי המיינד המותנה, הגוף הנוקשה והאגו הלעולם לא מרוצה. הגב לתגובה זו 37.  ל-י, על ניחושים     איילת,    18/04/05 06:44 רציתי להעיר הערה קטנה בעניין משחקי הניחושים שאנחנו מנהלים כאן, אם זה בעניין זהויות של מתחזים במדור ואם בעניין מי מואר אמיתי, מי מואר חלקית ומי סתם מזיין את המוח. באחד המאמרים הקדומים התנהל ויכוח שבו עלו המון פחדים של אנשים מנפילה ברשת של מורים נצלנים. רבים מאמינים שאין להם את הכוח לדעת ושהם נתונים, חסרי אונים, לחסדי שמים. הניחושים שאנחנו מתאמנים עליהם מכריחים אותנו לפתח בתוכנו את חוש ה''ראייה'' הזה, שמרגיש ויודע ורואה עד העומק מי עומד מולנו, מאפשר לדעת את מהותו של האדם, ושומר עלינו מהיתפסות עיוורת על מלים כתובות ונאמרות, על קליפות חיצוניות מבהיקות, ועל מי שמנצל את עוצמתו כדי לזלול את כוחם ומשאביהם של אחרים. וזאת כתוספת הכרחית או כאמצעי משלים לחשיבה הביקורתית, שמעייפת ונמאסת כל כך, כמו שאתה וזיבאב תיארתם. ניחוש = (א)ני חוש. כלומר כולי חוש, הפכתי להיות חוש. מה זה ניחוש? מה אנחנו מפעילים בניחוש? הגב לתגובה זו          לאיילת         מנוסה ביוגה,    18/04/05 08:25 בקשר לתגובתך בדיון 33, האם הארה זה מצב קבוע או זמני, בכתבים הרוחניים מתוארים שלושה מצבי הארה: מצב של הארה שקורה לאדם כתוצאה מאירוע קיצוני (שלילי או חיובי) שכתוצאה מכך התודעה שלו נכנסת למצב של הארה - כמעט תמיד לזמן קצר ומוגבל. מצב נוסף הנו כתוצאה מתירגולים רוחניים, המתרגל מגיע מידי פעם לתודעה מוארת - באופן זמני ותלוי בתירגולים. המצב הגבוהה ביותר הנו מצב הארה קבוע, מצב זה נדיר ביותר ולמעשה האדם המואר באופן קבוע נחשב כהתגלמות של אלוהים עלי אדמות, שנועד לצורך ביצוע מטרה ספציפית וחשובה לאנושות. הגב לתגובה זו              למנוסה ביוגה, סיקרנת אותי             יורם,    18/04/05 16:41 באיזה מין הכתבים הרוחניים מופיע התאור של שלושה סוגים של הארה? הגב לתגובה זו                  המשך ליורם                 מנוסה ביוגה,    18/04/05 17:49 סוואמי muktananda גם מסביר שגם מי שחווה הארה, לא נמצא כל הזמן במצב הארה, אף אם הוא גורו אמיתי הוא לא נמצא כל הזמן במצב הארה, אבל גורו אמיתי לדברי הסוואמי יודע איך לחזור למצב של הארה. הגב לתגובה זו                      לא שאני חולק על מוקטננדה                     יורם,    18/04/05 23:04 אבל אדם נמצא בהארה. מצב נהדר והוא מתמלא הנאה ואושר עליון כמו שמספרים לנו. פתאום הוא יוצא מזה. אבל יש לו גם את האפשרות לחזור אליה. אז הוא חוזר. אז אם הוא יודע לחזור להארה, למה לו לצאת ממנה? או אם הוא יצא ממנה והוא יכול לחזור לשם אז הוא בטח יוצא משם לשניות ספורות, חווה את החרה של החיים הלא מוארים ומיד חוזר להיות מואר? איך זה עובד בדיוק? משהו פה לא ממש נראה לי הגיוני אבל כרגיל, אין הגיון בעסק הזה. הגב לתגובה זו                          תגובה מרגשת ומאירה  ל"ת                          samlev,    20/04/05 22:27 הגב לתגובה זו                          פספוס בשאלה ובזבוז אנרגיה                         מצביע,    20/04/05 14:15 מהמעט ששמעתי או קראתי, מ''המוארים'', לאו דווקא מדובר ביציאה ממצב מואר כדי לעשות דברים אנושיים, אלא עשיית דברים אנושיים בהעדר ''הזדהות'' העושה. כמובן - שמעתי, קראתי, שאלתי והגיתי בהרבה יותר, גם ברמת הרעיונות/השערות/התלבטויות וגם ברמת הדוגמאות. כיום אני מרגיש שכל ההתעסקות שלי - עם המוח שלי כפי שהוא היום, על כל פחדיו, התנסויותיו, השערותיו, מסקנותיו ושאר מחשבותיו - נובעת מתוך מצבי ה''בלתי-מואר'' וההשלכות שנעשות על ידי, ככל שיהיו, על משהו בלתי ידוע. המון אנרגיה מבוזבזת. אני חש כיום שהרבה יותר חשוב ומעשי לחלוטין להתעסק במה שיש אצלי (להבין ולשחרר דפוסים שגורעים ממני ו/או מהסובבים אותי) מאשר להניח או לשער מה קורה אצל המואר לאחר ההארה. אם אהיה מואר - כבר אדע. ואם לעולם לא אהיה מואר - לפחות שלא אכלה את זמני בהשערות והנחות. אלא אפעל ככל שאני מסוגל, תוך ראייה בהירה ככל האפשר של המגבלות שלי, של הדפוסים שלי, של מקורות הסבל שלי, של מגבלות האגו שלי. וכו'. הגב לתגובה זו                          הוא חייב לצאת מההארה                         י,    20/04/05 11:47 בכל פעם שהוא הולך לשירותים, או כשצריך להביא את הילדים מהגן. אני כמובן מדבר ברצינות, והשאלה היא האם מצב הארה הוא בעל השפעה על חיי היום יום והצרכים הבסיסיים שחייבים להענות. האם המואר ''מנותק'' ודורש השגחה צמודה של מבוגר מלווה? או שהוא עושה מתפקד כרגיל בכל התפקודים המסריחים, והוא פשוט מואר, ועושה את הדברים באופן ''מואר''? הגב לתגובה זו                          ליורם                         מנוסה ביוגה,    19/04/05 06:47 נכון יותר לתאר זאת כך: המואר נכנס למצב של הארה מידי פעם - בדרך כלל תוך כדי תירגול רוחני מסויים (מדיטציה, מנטרה, התבוננות וכו') - וביתר הזמן הוא נמצא בתודעה רגילה של חיי היומיום, זה נכון יותר מאשר לחשוב שהוא כמעט תמיד במצב הארה ומידי פעם יוצא ממנה. לדעתי זה עונה על שאלותיך. הגב לתגובה זו                  ליורם                 מנוסה ביוגה,    18/04/05 17:15 הארה יש אחת, אבל ישנם דרכים שונות בהם מגיעים להארה, מה שתיארתי לקוח מאחד מספריו של swami muktananda - לא זוכר את שם הספר - יש לו הרבה ספרים - על כל פנים בספריו מסביר הסוואמי את הדרך הרוחנית ואת ההארה על פי הפילוסופיה ההינדית. הגב לתגובה זו 36.  תמצית הבעיה של טובלי     נימרוד,    17/04/05 23:24 טובלי רומם את הנוירוזה האישית שלו למצב של נגע אוניברסלי ואח''כ הוא מנסה לפתור בשביל העולם את כל מה שהוא לא מצליח לפתור בשביל עצמו.... בעוד בהתחלה הוא ריפא את עצמו בעזרת הרוחניות, הרי שעכשיו הוא זקוק להצלה דחופה מפני אותה רוחניות. הגב לתגובה זו 35.  מוארים,מוארות     זיבאב,  אטלנטיס,    17/04/05 20:46 אומרים שצדיק מלאכתו נעשית בידי אחרים. ובאמת כשהתחלתי לקרוא את הכתבה השבוע ידעתי כבר אחרי שליש שאין לי מה לכתוב.אני יודע! חלק מכם ודאי זוכר משבר דומה שחוויתי שלאחריו התאוששתי אך הפעם כלום, זה לא בא.אפילו לקרוא עד הסוף לא הצלחתי. התודעה העייפה שלי הצליחה בקושי לסמן לינק מעורר תמיהה בין המאמר של אנדרו כהן שפורסם שבוע שעבר לבין זה אבל זה גם לא היה נראה לי שווה התייחסות מיוחדת. חוץ מזה הארה היא מצב שנמצא מעבר לכל דיון לכן כלא מואר לא יכולתי להסכים ולא יכולתי להתנגד,לכל היותר יכולתי לבקר את היומרה. אבל את זה עשיתי כ''כ הרבה עד שנמאס.גם לכם ובודאי גם לי. והנה ראיתי שבשמי נחתמו דיאלוגים שנונים(ראו דיון 17) והתגובות משופעות בציטטות שכדי לאתר אותן הפכו ומצאו בארכיבים (ראו דיון 26) ובאמת הרגשתי שאני ראוי ויכול להוציא את עצמי לפנסיה וזאת בבחינת ''צדיק מלאכתו וגו''' אבל אז התחיל לקנן בליבי הספק.אולי אני לא צדיק חשבתי לעצמי.ומה גרוע יותר לפרוש כצדיק כשאינני באמת כזה או ללנסות בכל זאת לגבב כמה משפטים שלפחות יזכו אותי במידת הצניעות (על כך שאינני מתחזה להיות מה שאינני) השאלה עלתה לי בשתי דקות שבהן הפכתי בשאלה שוב ושוב עד שעלתה במוחי שתש ממחשבות הבנה שאולי הסיפור שלי יכול במידת מה לשמש משל ממנו יכול כותב המאמר להפיק תועלת כלשהי. אביב שמח לבני כל הדתות. ופסח כשר לשומרי הכשרות. הגב לתגובה זו          אחרי הסערה - חוזר השקט         י,    17/04/05 21:23 האמת היא שאני מרגיש מאד דומה ביחס לדברים שלך. אין לי מה לומר. ומדוע אני בכל זאת מגיב? כי התרגלתי להצביע על סופם של הדיונים (ותמיד בטרם עת). כי יש מן הרגשה שהחיים חזרו למסלולם. שאתה כאן, ואין חדש, ונשמע קול נפילת המגף השני, ואפשר ללכת לישון. הגב לתגובה זו 34.  שי, המאסת את המילה ''הארה''  ל"ת      אחת,    17/04/05 16:26 הגב לתגובה זו 33.  ל - ''לא יודע לשאול''     מנוסה ביוגה,    17/04/05 08:12 אני עונה בתגובה נפרדת כי מישהו התחזה אלי בדיון 30. ראשית אתה עושה רושם של אחד שיודע לשאול שאלות, בצורה יוצאת מהכלל, יש לציין שאתה מזכיר לי מאסטרים טיבטיים בסגנון שלך! ולעניין, המאמר הנוכחי של שי טובלי באמת נראה לי נפלא, בשונה מהמאמרים הקודמים שלו. אם היו אומרים לי שכתב זאת אדם מואר, לא היו לי תהיות עם זה - בניגוד למאמריו הקודמים. הגב לתגובה זו          מסכימה איתך, מנוסה ביוגה         איילת,    17/04/05 16:44 זה הרושם שמתקבל גם מהספרים של שי טובלי. כשקראתי אותם לראשונה, לא היה לי ספק שרק מואר יכול היה לחצוב מתוכו מסרים כאלה. לקח לי זמן לראות שיש אצלו גם אגו לא קטן, דרך המאמרים. איך זה מתיישב ביחד? האם האחד מבטל את השני? לא יודעת. אולי יש לו ימים כאלה וימים אחרים, ואולי זה גם יכול לתת לנו תשובה קטנה מהחיים מהו מואר, וכמה זה מורכב. גם נוגע באמת, גם מתמודד כמו כל אחד עם האגו בנקודות העיוורון הספציפיות שלו. ואולי שי הוא פרח-מוארים הנמצא בדרך, כמו כולנו. הגב לתגובה זו              הארה היא לא חד משמעית?             י,    17/04/05 22:13 יש כזה דבר מואר חלקית? או מואר לפרקים? האם הארה היא לא נקודת אל-חזור? האם מי שכותב את מה ששי כתב, על ההארה, בהכרח מעיד על עצמו שהוא מואר? ולמי את מתכונת כשאת אומרת ''שי הוא פרח''? שי הוא פרח? אני באמת לא יודע לשאול, ולכן אפסיק כאן. הגב לתגובה זו                  ואתה יודע לשאול היטב, י'                 איילת,    18/04/05 06:17 כי לשאלות שלך אין כבר תשובה בתוכן כמו השאלות המכוונות של ''לא יודע לשאול'', המובילות לתשובה שהוא מאמין בה. אתה באמת ובתמים שואל. הגב לתגובה זו                      ולזה התכוון המשורר                     י,    18/04/05 12:50 כשדיבר על הקושי בחיבור בין ''מי ש'סובל מתפישת עולם מגובשת ביותר'', ובין מי שלא. הגב לתגובה זו                  י, אני אומרת אולי                 איילת,    18/04/05 05:59 כי אנחנו לא יודעים. לפי כל הטענות שהושמעו נגד הגורואים והמורים הגדולים ביותר, אושו, גורדייף, אנדרו, שמנדרו וכולי, שמצד אחד היה בהם משהו מואר והם הועילו לרבים בחיפוש שלהם, ומצד אחר היו מאניאקים לא קטנים, נצלנים, יהירים ועוד שלל תכונות אנושיות אשפתיות, מביאה אותי למסקנה (לא מתימטית) שיש דרגות הארה על הסקאלה. אני גם בטוחה שאפשרית נקודת חזור מההארה, עד דרגה מסוימת. כבר אמרתי פעם, לצדיקים מסוכן יותר לעשות טעויות, כל מעשה שלהם משמעותי יותר וכל טעות עלולה לעלות להם בגליצ'ה אחורה למקום נמוך יותר. אם אתה לא מתאמץ ומתרגל להישאר מודע כל הזמן לתמונה הכוללת או שהגוף שלך לא מוכן דיו להרפות באמת, עד הסוף, או שהאגו חוטף לך את ההארה ובולע אותה, אתה מתגלץ' אחורה, רק לא מודה בזה או לא מודע לזה, ומה שמתקבל זה מורים מנוולים כמו שתוארו בכמה תגובות, שמשתדלים לשמור בכל בכוח על מעמדם, וטוחנים לסביבה את האמת שלהם אף על פי שהם כבר מזמן לא חיים את זה, רק חוו את זה לתקופה. אם אצלנו (אצלי, בכל אופן) זה בא והולך, למה לא אצלם? אני טוענת שרבים מאיתנו מוארים חלקיים, ויש גם מוארים לא חלקיים כמו בודהה וההוא שישב במערה והתולעים אכלו אותו, וגם הרבי שחיתן אותי הוא מואר אמיתי (ומי שמסתכל לו בעיניים, רואה זאת מיד, צמומורות רק מלראות אותו). מה ששי כתב בספרים נכתב בהשראה מדהימה, שאין לי מילה אחרת לה פרט להארה זמנית. מרגישים שהאדם הזה חווה את מה שהוא מדבר עליו. אני לא יודעת אם זה נשאר איתו כל הזמן, כי ה''מוארים'' הללו לא מודים שהארה זה לא מצב סטטי ושתיתכן לה נקודת חזור. פשוט לא מודים בזה. הגב לתגובה זו          תודה על התשובה,         לא יודע לשאול,    17/04/05 09:36 אבל היא מעלה אצלי עוד הרבה שאלות נוספות. האם יכול להיות שהמאמר נראה לך נפלא בגלל ששי לא מציע לך סתם עוד קצת כסף, עוד קצת בריאות, עוד קצת ידע ? האם יכול להיות שהמאמר נראה נלך נפלא בגלל ששי מבטיח לך ''הכל'' ? האם יכול להיות של''הכל'' הזה יש יכולת פיתוי כל כך גדולה עד שלא עצרת רגע לחשוב מהו אותו ה''כל'' ? אם אתה יוצא למסע כדי לקבל בסופו את אותו ''הכל'', האם חשבת באיזה כוליות מדובר ? האם ''הכל'' הזה הוא כל מה שאתה יכול לדמיין כרגע, כשאינך משוחרר מאשליות ? ואם אותו ''הכל'' הוא כל מה שאתה מסוגל לדמיין כרגע, כשאינך משוחרר מאשליות, האם יכול להיות שהוא בעצמו אשליה ? האם יכול להיות שמעודדים אותך לרדוף אחר אשליה ? האם יכול להיות שהתעוררות אמיתית היא לא אותו מרדף אחרי ה''כל'' האשלייתי הזה ? האם יכול להיות שהתעוררות אמיתית היא דווקא בהשתחררות מהדרישה ל''הכל'' ? אותו ''הכל'' שהוא לא סתם אשליה אלא אם כל האשליות ? האם יכול להיות שמפתים אותך בהבטחות שווא ללכת בדיוק בכיוון ההפוך מזה שמספרים לך שאתה הולך בו ? האם יכול להיות שמבטיחים לך להתעורר, אבל רק מסדרים לך את הכרית כדי שתוכל לשקוע בשינה יותר עמוקה ? האם ההבטחה לסיפוק מוחלט משחררת אותנו מאשליה או כובלת אותנו אליה ? האם יכול להיות ששוב נסחפתי ואני בעצמי לא יודע מה אני רוצה ממך ? הגב לתגובה זו              כן.  ל"ת              כבר לא שואלת,    17/04/05 13:55 הגב לתגובה זו              ל - לא יודע לשאול             מנוסה ביוגה,    17/04/05 12:53 שי טובלי לא יכול להציע לי כלום וגם הוא לא חידש לי כלום, אבל המאמר שלו ריגש אותי כי כבר לא ציפיתי ממנו להישמע כמו מורה רוחני אמיתי והוא הפתיע אותי בכך שהוא התיישר עם מה שאני מכיר מתחום החוכמה הרוחנית היוגית. אני מאמין שכבר התמודדתי עם האשליות שהיו לי וכבר נשחטו כל הפרות הקדושות, כך ששום גורו גדול ובוודאי לא שי יעוררו אצלי תקוות שווא. הבודהא אמר ' היזהרו מתאוות ותקוות שווא ' ואני לא מצפה שבעקבות המסע הרוחני אני אהפוך למשהוא אחר שאינני היום והעולם ישתנה לגן עדן, אבל הרוחניות היא עולם ומלואו שרק מי שפיתח רגישות מבחינה רוחנית יכול להבין ורק מי שניכנס לזה ברצינות והשקיע את נשמתו בזה, בסופו של דבר מה שישתנה זה עולמו הפנימי, שיהיה עשיר ומלא תחושות וחוויות נפלאות. הגב לתגובה זו 32.  מי שהתחזה אלי - אידיוט דיביל  ל"ת      מנוסה ביוגה,    17/04/05 06:23 הגב לתגובה זו          מה אתה מתעצבן?         מזרז פרילאנס,    17/04/05 14:47 רק רציתי לזרז למענך את ההליכים, כדי שלא תענה בקצב היוגה. הייתי מנומס מאוד בשמך ולא גרמתי לך כל נזק. בדרך כלל משלמים לי על זה, אתה מקבל חודש זירוז חינם. הגב לתגובה זו              למזרז היקר             מנוסה ביוגה,    17/04/05 15:32 לא כעסתי באמת, אבל בכל זאת אני מקווה שהמיבצע של זירוז חינם - פג תוקפו ואם לא אז אני תורם אותו למישהו אחר. הגב לתגובה זו              ולי נראה שהמזרז מדיון 30             מתנסה באבחנה,    17/04/05 15:31 הוא לא אחר מאשר השואל שאינו יודע לשאול הגב לתגובה זו                  נשבע שזה לא אני!                 לא יודע לשאול,    17/04/05 16:13 אבל אני מודה למזרז, בכל מקרה. הגב לתגובה זו                      טוב, אני אמשיך להתנסות בלהבחין  ל"ת                      פרח מבחינים,    17/04/05 20:17 הגב לתגובה זו                  מזרז=לא יודע לש=מצביע=לינפושה  ל"ת                  מנוסה ביוגה,    17/04/05 15:57 הגב לתגובה זו 31.  התגובה מדיון 30 לא שלי  ל"ת      מנוסה ביוגה,  המקורי!!,    17/04/05 05:58 הגב לתגובה זו 30.  למנוסה ביוגה.     לא יודע לשאול.,    16/04/05 23:08 אפשר לשאול אותך שאלה אישית ? הגב לתגובה זו          בבקשה, מה השאלה?  ל"ת          מנוסה ביוגה,    17/04/05 02:04 הגב לתגובה זו              תודה.             לא יודע לשאול,    17/04/05 04:30 אז ככה, בתגובה ל''בשם הגורו'' של טובלי, הצטרפת לכל המתקיפים שלו והשתמשת במילים ''בא להקיא''. לאחר מכן, במאמר ''דרושה תרבות...'' חזרת בך והתנצלת על הדברים הבוטים שאמרת, והוספת שטובלי נראה לך אמיתי וישר, על אף שאתה עדיין לא בטוח שהוא מואר. עכשיו, ב''סינתזה הגדולה'', אתה מעריך את המאמר כ''נפלא''. מה שאני מנסה לשאול, הוא האם אתה חושב שיש דרך לבחון את האמיתות טובלי, כפי שהן לכשעצמן, ולא דרך מצבים רגשיים של היסחפות עם החבר'ה המתלהמים מצד אחד, או יסוריי מצפון מצד שני. מבלי לחשוש שנעשה לו עוול מצד אחד, ובלי לנסות לתקן עוול שאולי נגרם לו מצד שני. האם יש לנו אמצעים שיאפשרו לנו לבחון את הטענות שלו אחת לאחת ולאשש או להפריך אותן. אחרי הכל, בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לא, לטוב או לרע, אנחנו שופטים אותו. או שאנו מגנים או שאנו מסכימים. כמובן שמהשאלה הזו עולות שאלות נוספות. הראשונה שבהן היא האם שי בכלל טוען משהו. האם הוא אמר אמירה נחרצת כלשהי או שמה הוא רק מעלה שאלות ? ואם הוא רק מעלה שאלות, האם השאלות שלו הן שאלות שמעוררות חקירה אמיתית, או שהן שאלות רטוריות ? ואם הן רק שאלות רטוריות ( ושאלה רטורית היא רק דרך להצהיר הצהרה בצורה עקיפה, ממש כפי שאני עושה), האם לא חשוב לחקור מדוע הוא בוחר להצהיר את ההצהרות שלו בצורה עקיפה ולא באופן ישיר ? האם הוא פוחד מאיתנו ? האם הוא פוחד להתחייב ? האם הוא חושב שאנו עדיין איננו מוכנים לקראתו ? האם הוא עדיין אינו מוכן לקראתנו ? ומדוע כשהוא כבר מצהיר משהו, אז זה משהו כמו : ''הארה היא לא דבר אחד, מסוים. היא לא מצב מסוים או מישור אחד ויחיד. היא לא דבר אחד, אמת אחת, עובדה אחת, שפשוט אי אפשר להגיד במלים; והיא גם לא מצב תודעה מסוים שאליו ניתן להגיע.'' האם זו אינה הצהרה מתוחכמת שלמעשה אינה אומרת כלום ? האם זו אינה הצהרה שכולה למעשה פתחי-מילוט ? האם זה אינו מהלך מתוחכם שנועד לקחת הגדרה מסויימת, בהחלט לא קלה להבנה, ואז לרוקן אותה ממש מכל תוכן על מנת שניתן יהיה למלא אותה בתוכן לא מחייב ? וכשתוכן ההגדרה כבר אינו מחייב, האם כבר ניתן להגדיר איתה כל דבר ? האם היא מגדירה משהו בכלל או שהיא הפכה סתמית לחלוטין ? האם ניתן להבהיר משהו על ידי עצם עירפולו ? האם ניתן לערפל דבר מה תוך כדי ניסיון להסביר אותו, מבלי שהעירפול יהיה מכוון ? האם כשמערפלים משהו במכוון, יש למערפל מניע נסתר ? האמת היא שלא התכוונתי לסבך אותך ואתה לא חייב לענות לי. רציתי לשאול שאלה פשוטה, וסיבכתי את עצמי. לא סתם קוראים לי ''לא יודע לשאול''. אני אפילו לא זוכר מה הייתה השאלה, ובטח לא מה הייתה הדקה. הגב לתגובה זו 29.  גם סטמבוך?  ל"ת      י,    16/04/05 15:28 הגב לתגובה זו          אם כבר מדברים         י,    17/04/05 10:43 איזה מן שם זה? איזה דמות של חנוך לוין? שם צופן? הגב לתגובה זו          מה גם סטמבוך?  ל"ת          סטמבוך,    16/04/05 22:09 הגב לתגובה זו              רוצה לדעת, סטמבוך?             איילת,    17/04/05 01:45 י, ולינפושה משחקים מחבואים וירטואלים, הם עכשיו חברים-הכי-טובים. י, שואל את לינפושה אם מבין כל שלל שמותיו היצירתיים הוא משתמש גם בסטמבוך, בניסיונותיו לזהותו ולצעוק 1-2-3 לינפושה, אבל לינפושה אומר שזה לא הוא (ולא משקר, במקרה הזה). קואן, עאלק. הגב לתגובה זו                  איילת יקרה - יש לך טעות אחת                 י,    17/04/05 10:31 אני לא נוהג לצעוק. חוץ מזה - כבר נפרדנו (כידידים), כך שכעת שנינו פנויים (או שלא). הגב לתגובה זו                      פנויים, פנויים                     איילת,    17/04/05 13:37 רוצה לשחק איתי? הגב לתגובה זו                          רק בריאות!  ל"ת                          י,    17/04/05 22:14 הגב לתגובה זו                          בלי פורנו, אדוני!  ל"ת                          איילת,    17/04/05 19:41 הגב לתגובה זו                          רופא ואחות?  ל"ת                          י,    17/04/05 17:57 הגב לתגובה זו                  איילת, אני מודה שאף פעם                 תומר,  הרצליה פיתוח,    17/04/05 07:16 לא סבלתי אותך אבל היום זו פעם ראשונה שאני כבר לא נגעל ממך ובאמת מרחם עלייך. שני החברים הכי טובים שלך משחקים ונהנים בכייף ולא משתפים אותך. איזה באעסה. הקנאה הפאתטית שלך מובנת לי ואני משתתף בצערך. הגב לתגובה זו                      תומר, תודה על הווידוי                     שתלי סיליקון,    18/04/05 14:40 המרגש. ספר לנו עוד מה אתה לא סובל, מה מגעיל אותך ומה מצער אותך. זה נורא מעניין אותנו. הגב לתגובה זו                      תומר היקר                     איילת,    17/04/05 08:08 באמת? לא סבלת אותי? ואני דווקא אהבתי אותך נורא. תודה שאתה מבין כל כך ואמפאטי לצערי המר ולקנאתי. מה אני אעשה שהיא יוצאת לי פאתטית. הקנאה שלך בטח אצילית וחמודה כשאתה מקנא, יצור כה טהור ונשגב... כל כך מבינה אותך למה אתה נגעל. הגב לתגובה זו              סלח נא             י,    16/04/05 22:35 הכל בסדר. לא קשור אליך. הגב לתגובה זו          לא  ל"ת          ,,    16/04/05 16:45 הגב לתגובה זו              אחי, זה לא קשור אליך, זה קואן.  ל"ת              ,,,    16/04/05 23:05 הגב לתגובה זו                  אחי, זה לא קואן, זה לופ.  ל"ת                  ,,,,    17/04/05 01:00 הגב לתגובה זו                      אחי, קואן זה לופ.  ל"ת                      ,,,,,,    17/04/05 05:10 הגב לתגובה זו                          וואלה, שיחררת אותי. שאשחרר                         ,,,,,,,,,,,,,,,,    18/04/05 12:54 אותך ? הגב לתגובה זו                          לא.                         ,,,,,,,,,    17/04/05 13:50 קואן זו הזמנה לצאת מהלופ. פה זה להאחז בלופ כאילו הוא קיומך היחיד. ואולי זו האמת? וואלה. הגב לתגובה זו                          וואלה !  ל"ת                          ,,,,,,,,    17/04/05 08:54 הגב לתגובה זו                          וואלה ?  ל"ת                          ,,,,,,,    17/04/05 08:35 הגב לתגובה זו 28.  מהי המציאות האמיתית ומהי האשלי     מנוסה ביוגה,    16/04/05 09:48 על פי התפיסה הרוחנית היוגית, העולם הפיזי הנו מופע תעתועים ואשליה - מאיה - ואינו אמיתי כמו שהוא נראה לנו, או לפחות מה שנראה לנו הנו האספקט השיטחי ביותר - האספקט הפיזי, הארה היא ההכרה בכך שקיים רק האחד, הניצחי, בכל זמן ובכול מקום והכול מתקיים למעשה בתוכו, או כפי שכתב שי טובלי היקר במאמרו הנפלא - אינספור פניו. הגב לתגובה זו 27.  למסכים''-תודה על הביקורת !!     דורון,  רמת גן,    16/04/05 03:13 השימוש במספרים הוא מופרז במתכוון בכדי לסכם ולסכם את כל חשיבותינו אל תוך בליל נתונים ששולט בנו ככל שנהיה ה''יצור החכם'' והכתיבה מהירה כי אכן אין זמן לנשום הכל קורה ביעף בדרך לשורות התחתונות... ואני שמח שחשת בכך ומודה לך על ההתיחסות ! הגב לתגובה זו 26.  אמר רבי עקיבא     י,    16/04/05 02:38 לאחר שעיינתי במספר מאמרים ישנים במדור, התבררו לי העובדות הבאות: הראשון שאמר ''ואהבת לרעך כמוך'' שהוא גם הראשון שאמר ''רבי עקיבא'', שברב צניעותו לא התייצב לתבוע את התהילה הוא לא אחר מאשר מיודענו - זיבאב. אני גוזר בזאת על עצמי שבעה ימי שתיקה. הגב לתגובה זו          אל תחמיר עם עצמך כל כך         מלך הרייטינג.,    16/04/05 03:39 אתה יכול להסתפק ב 7 דקות. והראשון לא היה זיבאב, אלא יוסף ש. לצערי, אני לא זוכר את המקור. הגב לתגובה זו              אתה באמת לא ישן אף פעם?  ל"ת              .,    16/04/05 12:39 הגב לתגובה זו 25.  הארה וקהילה.     זאוס מלך האלים,  עזריאלי,    15/04/05 11:36 ניתן לקבל הרבה דברים טובים מקהילה. אני לא יודע מהי ההארה ששי מדבר עליה. אבל אם ההארה היא שחרור מלא ומוחלט מהתניות וחופש פנימי מוחלט, הרי שהצטרפות לקהילה, קדושה ככל שתהיה, כמו גם קבלת סמכותו של מורה, קדוש ככל שיהיה, הם היפוכה הגמור של הארה. סמכות חברה וקהילה הן יוצרי התלות והתנות הגדולים ביותר. ההארה, מעצם היותה מרד מוחלט ומלא בכל סוג של התניה חברתית ו/או סמכות, מתאפשרת רק כשאדם עומד בודד לחלוטין, ללא כל נקודת משען בעולם. כי ככה זה : ''חופשי זה בעצם לגמרי לבד''. ומי שלא מבין את זה, או שקשה לו לקבל את זה, יכול לקפוץ לי. ואגב, קפיצות, גם לא מובילות להארה, אלא רק גורמות לזעזוע מוח. אבל בזה רובכם מבינים יותר טוב ממני. שבת שלום. הגב לתגובה זו          לא שאתה לא צודק         י,    15/04/05 14:08 אבל עד שטייס יוצא לטיסת סולו ראשונה, הוא חייב ללמוד לטוס. בדר''כ בבית-ספר מיוחד. הגב לתגובה זו              זה לא שאתה לא טועה.             זאוס מלך האלים,    16/04/05 00:08 אתה בהחלט טועה. משל הטיסה אינו במקומו. האמצעי הוא שיוצר את המטרה. לא ניתן ''להגיע'' למטרה באמצעות שימוש באמצעים שהם היפוכה של המטרה. וכדי שלא אהיה חידתי מדיי עבורך, אני מתכוון לומר שלא ניתן להיעשות חופשיים באמצעות כבילת עצמנו באזיקים, ולא משנה כמה קדושים, עתיקים, מפחידים, ומכובדים ה''מורים'' הטוענים כך. הם לעולם לא יבינו זאת מפני שהם מדברים מתוך הכלא, ולא מחוצה לו. הגב לתגובה זו                  ואני תוהה                 י,    16/04/05 02:32 שמא מי שנכבל באזיקים, מבין יותר טוב מכל אחד אחר מהו חופש. ושמא כשיגיע היום והוא יצא לחופשי, יוכל להעריך את החופש שלו יותר מכל אחד אחר. אבל כל זה, שוב, רק מפני שהמשל אינו דומה לנמשל. אני חושב שהמשל הנכון כאן הוא -''מה שלא הורג אותנו מחזק אותנו.'' ואתה משוכנע שהתהליך הזה הורג. ואני לא יכול להוכיח אחרת. וטוב שאתה בסביבה. הגב לתגובה זו 24.  בואו ואתן לכם הארה !     דורון,  רמת גן,    15/04/05 06:34 הארה:אנחנו תושבי כוכב הארץ שהוא אחד מיני 400 מיליארד כוכבים בגלקסיית שביל החלב בלבד המכיל 6 מיליארד בני אדם החיים 78 שנים ,בממוצע,לא כולל מיליארדי בני אנוש נוספים שחיו בעבר מאז שחר ההיסטורייה ומיליארדים בני אנוש על כול תקופה מקבילה כזו גם בעתיד בצירוף עוד אלפי מיני חיות וצמחים, אולי כולל יצורים נוספים ביקום... המשכילים שבאדם הטובים והגדולים שבהם כולל החי והצומח נתאחדו לכדי גורל דומה שהוא לרדת אלי קבר או לידון לכדי בלייה טוטלית ללא חזרה שידרוג או תחייה על כך יעידו התולעים והתולעות והלוואי ואני טועה...אין חשיבות לקיומינו כלפי כוכבינו ,הארץ,הוא שייט בחלל מיליוני שנים גם לפנינו ואולי ימשיך ויתקיים גם אחרי האדם, האנושיים לא נוטים לתרום לאקולוגייה או לזרימה הטבעית מבחינת טוואי שטחו של כדור הארץ,אנו יצורים בלתי מסתגלים בעליל ומשנים כל טוואי שטח לצורכינו ותועלתינו ,אנו צריכים לומר תודה בכל בוקר כי מסלול האינרציה של כוכבי מערכת השמש לא סוטה ממסלולו וגורם להתנגשות בין כוכבית ותודה תודה על כך שלאחרונה לא התנגש מטאוריט בגודל אמריקה בפני כוכבינו ומחק אותנו כמו נמלים איטיות תחת רגל רומסת, אין לנו אלא להודות שבחיינו הקצרים שהם 78 ביליוניות של חלקי ביליונית השנייה מול מספר מתמטי אין סופי של שנות עבר ועתיד שפרוסות מאחורינו ומלפנינו אנו ניזונים מסדר קוסמי מופתי של צרכים ביולוגיים ופיזיקליים המתקיימים ללא מגע יד אדם השכם וערב אי לכך הקוסמוס אינו זקוק לאדם הזמני והסופי ואינו זקוק לדובשו או עוקצו הגדול -זה האדם שזקוק לסדרי העולם הנ''ל בכדי להתקיים לכן אנו חסרי ערך וחסרי משמעות בטווח הארוך המשמעות היחידה של האדם היא במעגל המיקרו כלפי האחר כי כל אחד ואחד מאיתנו הוא רק נוסע בזמן מטייל במסע ''החיים'' הניתן לו בהסתברות של 1 למאתיים חמישים מליון תאי זרע פוטנציאלים ,עם זאת כולנו מיוחדים בכך שאנו דפוס חד פעמי בחיים חד פעמיים של מטען גנטי בשילוב תכונות נרכשות ממש כמו טביעת אצבע יחודית לכן לכו לכם תהנו מרגעי האושר הקטנים הבודדים השמורים לנו בני האנוש במסעינו הזמני על פני כדור הארץ התמלאו הערכה והערצה למראה המורכבות והמקריות של קיומינו ,שמרו על אוטנטיות השתדלו להתרחק מחומרניות ,ממותגים ורדיפת שררה שכן אילו מרחיקים מאיתנו כל מימוש עצמי במסעינו הזמני,והופכים אותנו לסינטטיים ולא טבעיים ,כמו נוסעים בכדור פורח שאין להם מקום למיטען עודף מפאת הכובד והתפוסה כך לנו אין מקום לאנרגיות שליליות כגון: שנאה, גאווה ,אגו,קצרו שנותינו מלהכיל את כול זאת אלא רק לתענוגות אהבה ,סקס ,חיים טובים הדוניזם לשמו כמו כן עזרה לזולת ולחלש דאגה לסביבה לחי והצומח ולילדינו שהם שגרירי העתיד של כל אחד מאיתנו כי כולנו חלק מיצורי עולם שווים ובעלי גורל דומה ובסוף זהה. לסיכום מיצאו את המשמעויות האישיות והחברתיות בהוויה ובקיום חסר המשמעות של בני האדם לכל אורך ההיסטורייה עלי אדמות. הגב לתגובה זו          אם עוד לא הבנת         מתפרץ לדלתפתוחה,    15/04/05 18:39 זה מה שעושים פה יה הגב לתגובה זו          מסכים         י,    15/04/05 14:05 ברבות מן ה''דרכים'' ה''רוחניות'' וגם הלא ''רוחניות'' נהוג לשים דגש גדול מאד על הנשימה. מאד מאד חשוב לא לשכוח לנשום, ועדיף לנשום נכון. ולמה אני מספר לך כל זאת. מכיוון שהכתיבה היא חסרת נשימה. לנשימה שבכתיבה קוראים פסקאות. יש להן תפקיד חשוב בבניית המקצב והמרחב הן לכותב והן לקורא. ואנחנו הרי מנסים כאן לייצר תקשורת כתובה. דבר שני הוא השמוש במספרים. המספרים מצד אחד מעניקים אמינות לכתיבה, שכן הם באים מעולם שבו הדברים מוחלטים, ברורים ולא מסתתרים מאחורי ערפל מילים. מצד שני, במיוחד בשימוש מופרז, יש להם אפקט של זילות הכתיבה. הם מנסים לשאת על גבם משהו, שכביכול נעדר מן הכתיבה עצמה, ובכך מאירים אותה באור שלילי. ולאחר שתי ההערות הללו על הסגנון וצורת הכתיבה שלך, בא נעבור לתוכן. קצר ולעניין - אין ולו דבר אחד שכתבת שאינני מסכים עמו (טוב, אולי אחד). אולי חלק מהדברים מיותרים. כמובן יש דברים שחסרים. (כמו שמציע ''המנוסה'') כך או אחרת, דבריך מתארים ומסכמים את המציאות בדיוק כפי שאני תופס אותה. בסוף כולם יבינו. הגב לתגובה זו          לדורון         מנוסה ביוגה,    15/04/05 09:00 הרוחניות היא הדובדבן שבקצפת של החיים, האם אתה יודע שיש אורגזמה רוחנית? היא נעימה יותר מאורגזמה דרך סקס ולא שאני מנסה להפחית מחשיבות הסקס בחיינו. בלי קשר אם יש חיים אחרי המוות או לא, חיים ללא חוויות רוחניות, הם רדודים לטעמי. רוחניות צריך לטפח כל הזמן, כמו כל דבר בחיים, תנסה לתרגל מדיטציות ותראה שיש בזה תועלת ולא פחות חשוב - סיפוק והנאה מרובים. הגב לתגובה זו 23.  המלצה..     נועה,    15/04/05 03:04 לאילו מכם שמעונינים בהתבוננות עמוקה יותר על כל נושא ''ההארה'' אני ממליץ לקרוא את הכתוב באתר הזה. אולי תתחברו לאיש זה כמו שאני התחברתי. www.darshannath.org הגב לתגובה זו          לנועה         מרדף,    15/04/05 05:32 דרשנאת אמר לך משפט שאת לא צריכה יותר ממנו, תראי כל הזמן את הנשמה שלך, ולא את המיינד שלך. כמו שהוא עשה בשבילך. מכאן את יכולה לעבוד לבד, ולא זקוקה לו שהוא יראה אותך. אבל את מנסה לרוץ אחריו בכל העולם כדי לקבל עוד קצת מהחוויה של מפגש איתו, ועושה לו יחסי ציבור, למעשה למען עצמך, כדי שגם אחרים יאשרו מה שחווית ממנו. ככה את ממשיכה להסתכל החוצה, לקבל מבחוץ, במקום מתוכך ואל תוכך. ככה את עושה את עצמך תלויה בו. נסי לשנן כמו מנטרה את המשפט שאמר לך. את לא צריכה כלום חוץ מזה. קחי אחריות על התהליך שלך ואל תיתפסי על הבנאדם הזה. באהבה איילת הגב לתגובה זו              מה הסיבות ?,לאיילת ואחרים..             נועה,    15/04/05 18:20 אמאל'ה עוקבים אחריי מהפורום של אתר ''תובנה''... איילת, את צודקת לגמרי מסכימה עם כל מילה. אבל אם הייתי רוצה להוסיף את קצת..או קי ?. בכמה שנים האחרונות פגשתי כל כך הרבה אנשים שמחפשים בתסכול רב ''מורים אמיתיים''. פגשתי בהודו אנשים שמכרו הכל ובאו להודו לחפש. פגשתי אנשים שנמאס להם מ''דמויי מורים'' למינהם. שמחפשים שנים !!!! כשנפלה מתנה גדולה בחלקי, חשבתי שיהיה נכון להציע גם לאחרים לבדוק. יתחברו ?, מה טוב, לא יתחברו, ימשיכו בדרכם. המטרה לא היתה להלל או לשבח או ללהג סתם לגבי דארשנאת. הוא האחרון שזקוק לכך, ואם ישמע על כך בטח יחייך וימשיך לשתות את התה שתמיד נמצא לידו בכוס. זאת הסיבה היחידה איילת. אבל תודה על ההערה. לגבי התגובה השנייה, אין לי מושג על מה את מדברת ? (איזה אינטימיות נפגעה ?) הגב לתגובה זו                  נועה. את\ה צריכים להפסיק את זה                 תמר,    16/04/05 20:31 אנא תקני אותי אם אני טועה: אני מניחה שלא התבקשת על ידו לעסוק בהפצה? האם ביקשת רשות? האם זה השם שלך או האתר שלך שאת מפיצה? מניין לך שזה עוזר לביהס? מניין לך שהפצה בסגנון ובדרך שאת עושה היא האמצעי ההולם\מתאים\רצוי\מועדף? האם את יכולה לדמיין סיבות מדוע הוא אינו מוכר ומפורסם, אולי מבחירה, אולי מסיבות שאינך יכולה להעלות על דעתך והם אינם עניינך? אז רגישות לאינטימיות אין לך. הוכחת גם שבמצבך הנוכחי אינך מסוגלת לכבד פרטיות. חבל מאוד. מקשה על העבודה. תחטטי עמוק- אולי יש כבוד? תנסי לרומם כל פיסת כבוד שאת יכולה למצוא לרמת קדושה. הפה הולך ונהיה כבד עם כל מילימטר, מנסיון. בחרת מה שבחרת וזו זכותך. אם את תלמידה אוטנטית, או אם את מרגישה שקיבלת משהו, אז מה שיש מופץ דרכך גם ככה, דרך מצב הקיום שלך ודרך מי שאת ואיך שאת חיה ופועלת ומתבטאת עכשיו בעולם. אם כוונתך לעזור לאחרים אז תני רק ממה שהוא שלך לתת. החוויות שלך, ההבנות שלך. אין לך חצי מושג מה קיבלת, או מה קרה או למה. את יכולה להפיץ רק את עיוותי התפיסה שלך, ועל זה לקחת אחריות מלאה. אם כוונתך להזיק לאחרים, עירבת את השם הלא נכון במשחק. דרוש לכך אומץ לא מועט, זה בעיני ביזבוז של משאב יקר. תנחומי. הגב לתגובה זו                      הגזמת תמר                     נועה,    16/04/05 22:42 תמר, הגזמת לגמרי בתגובה שלך. כל מה שעשיתי הוא אכן לשתף בחוויה שלי. הפרשנות שלך מוקצנת ואלימה מדי לטעמי. עדיין אני חושבת שעבור אנשים שמחפשים אפשרויות אוטנתיות ללימוד זה לא מעשה כל כך נורא להפנות לאתר. מה כל כך רע בכך ?, הגזמת לגמרי. נועה הגב לתגובה זו                          לתמר                         יעל,    04/06/05 02:08 אני לא מבינה מה את קופצת ככה על נועה...האם את באמת חושבת שדרשנאת צריך שתגונני עליו? האם את חושבת שיש חשיבות בעיניו לשמו הפרטי בכלל ואם הוא מתפרסם בידיעתו או לא? אין לי כל קשר לנועה וגם לא לדרשנאת אבל לא יכולתי שלא לתהות - על מה את כל כך מגוננת? ולמה? הגב לתגובה זו                          ניסיתי                         תגובה אחרונה,  בנושא,    17/04/05 08:34 ללחוש בעדינות. לא שמעה אז צעקתי לה לאוזן, שמעה נועה, אם יש עוד מה לומר, את מוזמנת לכתוב לי ישירות למייל. שבוע טוב הגב לתגובה זו                          תמר, בכל זאת הגזמת                         איילת,    17/04/05 06:16 מה את נוזפת בה כמו איזה מורה של כיתה ד'? נועה עושה בעיות לעצמה, לא לדרשאנאת. נכון שאפשר להיות עדינים יותר עם פרטיות של אנשים, לשאול רשות, אבל את כבר עושה לנועה משפט שדה, בזמן שכל חטאה הוא שהיא לא לגמרי מודעת למניעים של מה שהיא עושה, זה הכול, ורק היא סובלת מזה. אפשר להציע לה להביט על עצמה, ובאותה עדינות שאותה את דורשת ממנה. היא לא פרסמה חומר סודי של הפנטגון. הגב לתגובה זו                          נועה יקרה, לדעתי את הגזמת                         תמר,    17/04/05 00:23 אני מודעת היטב לטון שבו דברי נאמרו, ודי נדיר שאני מתבטאת ככה. אני מסיקה מדבריך שמתוך חוסר מודעות את פועלת ולכן לא מבינה מה לא בסדר. אני אתן לך דוגמא. לפרסם ביוזמתך וללא רשותי את שמי הפרטי בפורום אינטרנטי ציבורי זה להפר את הפרטיות שלי. זה נקרא אאוטינג. בנטיקט - זה מצדיק שלושה חודשי גלישה במודם 56, על הפרת אמון, מינימום. מזל שיש לי תה, אז אחרי שהתעצבנתי לרגע, קיבלתי את זה באהבה כחלק ממציאות והמשכתי הלאה. הייתי קשה? כן (ולא מטינה) אני לא מתכוונת לחזור על זה, אבל אולי כדאי שתשאלי את עצמך למה. שימי לב שעיקר העניין שהתרעמתי עליו זה לא מה אלא איך. כמו שחווית היום, לצורה ולסגנון שבהם מסרים מועברים יש חשיבות והשפעה גדולה. שיהיה לך בהצלחה הגב לתגובה זו          למה זה טוב?         שאלה לנועה,    15/04/05 05:30 שמעת פעם על אינטימיות? זה חשוב הגב לתגובה זו 22.  דרכים רבות     ג',    14/04/05 17:48 איך לעזאזל אנחנו מצליחים לשקר לעצמנו בצורה כל כך יסודית.הרי אם נפסיק זה כל מה שיוותר לא ? הגב לתגובה זו          האם הפסקת לשקר לעצמך ג' ?         ר,    14/04/05 18:59 ואם כן ? האם זה כל מה שנותר ? ואם לא ? אז למה לשקר לנו ? אה, ושכחתי להגיד. לעזאזל. הגב לתגובה זו              אל             ג',    15/04/05 09:22 תיקח את זה אישית, השימוש ברבים הוא מטבע לשון. אל תהיה ציני, תגיד את מה שיש לך להגיד ואני מבטיח שלא אפגע, באמת. הכוונה היא שנראה שהמילה והדיון נהפכו לכלי שרת בידי הבריחה מהתקיימות כנה לגמרי בכל מישור שהוא ללא פחד מהתוצאה. הגב לתגובה זו                  אני רק שואל,                 ר,    15/04/05 10:07 אם ''הבריחה מהתקיימות כנה לגמרי בכל מישור שהוא ללא פחד מהתוצאה.'' היא אפשרית עבורך ? או שזה צירוף מילים מופשט ורומנטי שאתה עצמך אינך מבין ? האם אתה חסר פחד ? ואם כשאתה שואל, ''איך לעזאזל אנחנו מצליחים לשקר לעצמנו בצורה כל כך יסודית.הרי אם נפסיק זה כל מה שיוותר לא ? '', האם אתה מודע לשקר ? כשאתה מודע לשקר, אתה מודע גם לאמת. לא ? ואז אתה גם יודע מה נותר כשמפסיקים לשקר. לא ? אם לא, זה סתם עוד צרוף מילים רומנטי וחסר משמעות. לא ? הגב לתגובה זו                      לשאלתך                     ג',    15/04/05 12:09 לא, אינני חסר פחד.כן, לרוב זה צירוף מילים מופשט (לא ממש רומנטי) לא, אני לא מודע לאמת. אני לא יודע מה זה בכלל, כל מה שאני מכיר זה את מה שנשאר אחרי ששקר מתמוסס וזה יותר נעים מהשקר. מה איתך ? האם אתה משקר ? הגב לתגובה זו                          לא במקרה לא מבינים מה אתה                         ו,    16/04/05 19:21 רוצה לומר, אבל לא אומר. ולכן גם לא משקר. אבל גם לא ממש דבר אחר. יש לי כמה רעיונות למה אבל במקום, הנה כלי עזר. תאריך: לכבוד: הנדון: מסר: על החתום: בברכה הגב לתגובה זו                          צר לי, אך עייפתי.  ל"ת                          ר,    16/04/05 16:50 הגב לתגובה זו                          פעמים                         ג',    16/04/05 15:20 רבות אני מקשיב ולא שומע, אני מתנצל, רוצה לנסות עוד פעם ? הגב לתגובה זו                          ניסיתי פעם, לא הקשבת לי !  ל"ת                          ר,    15/04/05 23:02 הגב לתגובה זו                          אז תגיד                         ג',    15/04/05 22:25 מעוניין לשמוע הגב לתגובה זו                          איך אני יכול לשקר אם לא אמרתי                         ר,    15/04/05 12:25 כלום ? הגב לתגובה זו          למה אתה מתכוון ג?  ל"ת          ok,    14/04/05 18:37 הגב לתגובה זו 21.  מתעניני הארה יקרים.     מ.,    14/04/05 12:49 לחשוב על הארה זה כמו שסרדין קטן מחליט להתקיף נושאת מטוסים ענקית ומחליט להטביע אותה על ידי התנקשות ראש חזיתית. כדאי במקום זה להתמקד. 1.איך להנמיך ולבטל את הרגשות כמו דאגה, כעס, שנאה, טינה, רדיפת כבוד. 2.איך להגביר את הרגשות החיוביים כמו התחשבות באחרים, רצון לעזור ולהטיב, שמחה, רוחב לב ונדיבות. .3.איך לחשוב מחשבות חיוביות ומטיבות ולהמנע ממחשבות שליליות. 4. איך להגביר את כושר הריכוז ההבנה וההחוכמה. יש עוד. אבל זה מספיק ליום אחד. מחר תתחילו עם הארה. הגב לתגובה זו          thanx         shay,  amsterdam,    14/04/05 18:12 finally some one talking in eye level.every thing starts with one little step. הגב לתגובה זו          האם אתה מנסה לומר         י,    14/04/05 17:12 שלחשוב על הארה זאת בעצם משימה בלתי אפשרית? ולעומת זאת, להגיע להארה זה הרבה יותר פשוט? הגב לתגובה זו              אני מנסה לומר שלפני שאתה מנסה             מ.,    14/04/05 18:44 לעוף, תלמד ללכת. הגב לתגובה זו                  לא צריך לדעת ללכת כדי לעוף                 י,    15/04/05 00:57 אבל לעוף זה הרבה יותר מפחיד הגב לתגובה זו                  תודה רבה.                 או.,    14/04/05 18:59 רק לוודא, ללכת כמו בן אדם? הגב לתגובה זו 20.  לא נמאס לכם מהשטויות האלה??     נעמן,  שפוי,    14/04/05 10:51 הארה עללק סתם בולשיט בגרוש. כמו כל הניו אייג' שאתם מנסים לקדם. כמו שהוא עלה, ככה ייפול. זו האופנה. ולמר טובלי היקר. אני שמח שגילית שיטות טובות לעשות כסף ואולי גם סקס טוב וחופשי, אבל לכתוב את השטויות שלך פה?? רבאק הגב לתגובה זו 19.  הארה זה לא כזה תענוג גדול.     מואר,    14/04/05 05:45 לידיעתכם, אני מואר כבר ש...שש לא, שבע שנים, וזה בכלל לא תענוג כזה גדול. נכון, יש לי כמה מעריצים מעצבנים מבולבלים וחסרי חוט-שידרה, אבל רוב האנשים חושבים שאני סתם מעצבן. והכי באעסה, שכל המעריצות שלי חושבות שסקס זה פויה. תאמינו לי, אם הייתי יודע קודם, לא הייתי מתאמץ כל כך. הבעיה שאין דרך חזרה. כשהאור נדלק, הסוויץ' נעלם. אי אפשר לחזור לשלווה של החושך וחוסר הידיעה. קחו לתשומת-לבכם. הגב לתגובה זו          מזדהה איתך...רוצה להכיר?         מוארת,    14/04/05 17:37 למטרות הארה בלבד.... הגב לתגובה זו 18.  תפוצצה לי נורה בסלון     לא מואר,  כמעט בכלל,    14/04/05 01:09 וישר אחר כך עוד אחת בחדר שינה. נשאר רק אור כחול, חלש כזה. זה לא כיף. הגב לתגובה זו 17.  אתם אואים מה שאני רואה?  ל"ת      זיבאב,  אטלנטיס,    13/04/05 23:37 הגב לתגובה זו          כן אחי, גם אני ראיתי.         מואר,    14/04/05 19:03 איזה הבדל ? הא ? הגב לתגובה זו          כן אבל זאת לא חכמה         י,    14/04/05 10:00 כולם רואים פחות או יותר את אותם הדברים כשהם מונחים נגד עיננינו. אלא שלפעמים צריך מישהו שיסב את תשומת ליבנו לדברים או לפרטים. אם השאלה הייתה ''כולם שמים לב למה שאני שם לב'' התשובה הייתה כנארה לא. וז צריך להבין דברים מתוך מה ששמים לב, וזב עוד יותר אישי, ואם השאלה הייתה ''כולם הבינו את מה שהבנתי'' התשובה הייתה בודאי לא. ותפקיך אולי להסב את תשומת הלב, ולהסביר למי שמוכן להקשיב. היה לי חבר שטען שאני מדבר יותר מדי בלשון חידות, ומה שנראה לי מובן מאליו, בכל זאת דורש הסבר. עכשיו אני רואה שהוא צדק. הגב לתגובה זו          מה אתה אואה?  ל"ת          איילת,    14/04/05 05:24 הגב לתגובה זו          לא. מה אתה רואה ?         עיוור,    14/04/05 03:49 אתה רואה דקלים ? דקלים איני רואה ! אתה רואה גמלים ? גמלים איני רואה ! אולי לפני עיניי, לרגע, צל עבר ? איני רואה דבר, איני רואה דבר ! זה סימן, שעוד לא הגענו !!! והאופק עוד רחוק !!! ולבך עודו פתוח אל ארבעת הרוחות !!! וצריך להמשיך ללכת !!! וצריך להמשיך לנדוד !!! והדרך עוד מושכת ארוכה !!!!!!! אתה רואה אדם בצל התאנה ? איני רואה אדם בצל התאנה ! אולי בצל הגפן שם מנוחתו ? איני רואה דבר איני רואה אותו ! אולי אתה רואה בנות בכלי לבן ? יוצאות אל הכרמים עם אהובי ליבן ? אולי אתה רואה בדרך ליהודה, אישה יפיפיה צועדת לבדה ? איני רואה בנות איני רואה כרמים !!! עובר אני ביעף יבשת וימים !!! יומם וליל האש בעצמותי תבער !!!!! איני רואה דבר איני רואה דבר !!!!!! מה אתה רואה זיבאב ? מה ????? מהההההההההההההההההה ???? אני לא רואה כלוםםםםםםםםם !!!!!!!!!! הכותב הוא יהודי, משיחי, פוסט-בודהיסטי, ועיוור. הגב לתגובה זו              גם אני לא             עיוורת,    14/04/05 10:06 אבל המילים המילים המילים המילים.....שושנת רוחות שלמה פרחה לאמנות שלום ובוקר טוב הגב לתגובה זו 16.  win win game     samlev,    13/04/05 23:12 ''אם הסוד הוא אכן אחד ויחיד, האם ייתכן שהדרכים הרבות והסותרות לספר אותו, אינן דרכים רבות וסותרות כי אם אינספור פניו?'' ואם זה אכן כך, האם יתכן שדרכו של שי טובלי ל''הארה'' היא אחת מאותם דרכים רבות? ולהזכירכם הארה ''היא הכל בבת אחת''. לכן לא משנה כמה שטויות מדוקלמות נוציא מהפה הם יהיו חלק ''מהכל בבת אחת''. לכן אי אפשר להגיד יותר לשי שהוא טועה! הגב לתגובה זו          ואני משערת שהתכוונת         איילת,    14/04/05 07:08 להגיד בציניות, ששי מצא דרך חדשה ומתוחכמת להדוף מבקרים ולהמשיך להחזיק בתפקידו כגורו מואר, עם משפט המפתח ''הכול בבת אחת''. הלא כן? אוהבת את דרך החשיבה הנקייה והממוקדת שלך, תמיד אתה מסתכל עוד קצת מלמעלה ומהצדדים. סבבה של כלי יש לך. הגב לתגובה זו          אתה סתם מתחכם.         עיוור,    14/04/05 06:43 לשי יש עוצמה אנרגטית מדהימה. אתה אפילו לא חייב להיות מאוד קרוב אליו פיזית. אפילו אם רק היית בארץ היית מרגיש אחרת לגמרי. הבעיה שהוא תיכנת את העוצמה הזו שלו שלא תצא מגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל. מה, הוא פראייר לבזבז אותה על הדגים ? הגב לתגובה זו 15.  איזה יופי  ל"ת      פשוט,    13/04/05 23:11 הגב לתגובה זו 14.  הוא צודק החיים הם כולם חארה  ל"ת      בני,  ברוקלין,    13/04/05 21:51 הגב לתגובה זו 13.  ההימור.     לא יודע לשאול,    13/04/05 20:36 ''...הכוחות העליונים, אם יש כאלה...''? מה זאת אומרת ? אם שי לא יודע, מי ידע ? אההה.... הוא מנחש....? ''אם הסוד הוא אכן אחד ויחיד, האם ייתכן שהדרכים הרבות והסותרות לספר אותו, אינן דרכים רבות וסותרות כי אם אינספור פניו ?'' זו שאלה טובה מאוד. והנה שאלה עוד יותר טובה. ואם הסוד אינו אותו סוד ? ואם אינספור פניו הן למעשה דרכים רבות וסותרות מפני שכל אחת מהן מצביעה על משהו אחר ? יותר מדיי אם'ים שמראים ששי מנחש. על פי מה הוא מנחש ? מה המניע שלו לנחש ? למה הניחוש שלו טוב יותר משלי ? אנחנו דווקא רואים לכל אורך ההיסטוריה, שלאחר גילוי רוחני משמעותי, בתוך הקהילות עצמן יש תמיד הסכמה לכאורה בנושאים הרוחניים כפי שיש הסכמה לגבי העולם החומרי. ההסכמה נמשכת זמן מה, עד שהדחף הראשוני נחלש. זו הסכמה מלאכותית שנובעת מסמכותו של המגלה. אבל המגלה עצמו, נמצא תמיד בסתירה לגילויים האחרים שסביבו שנבעו ממגלים אחרים. וצריך גם לזכור שלצד כל מה שהגיע לידיעתנו כ''מיינסטרים'' של הרוחניות פרחו זרמים רוחניים אחרים, רבים וסותרים, שסבלו מיחסי ציבור גרועים. המיתולוגיה היוונית (ואחרות) גורסת שלאלים יש אינטרסים סותרים בנוגע לאנושות, וכי ההתגלויות הסותרות שלהם לבני האדם הן ביטוי לאינטרסים הסותרים שלהם. אם בניחושים עסקינן, זה מסביר את הסתירות בצורה טובה יותר וזה ההימור שלי. הגב לתגובה זו 12.  על המוות     יותם,  אילת,    13/04/05 18:38 רציתי לשוחח איתכם היום על המוות. כשאנו אומרים ש''מישהו מת'' למה אנו מתכוונים? האם אנו מתכוונים לגופו ולפעולותיו? ''אהוד מנור מת'' - מה זאת אומרת? האם אין בנו משהו שהוא מעבר לגופינו ולפעולותינו? אם אכן יש בנו חלק כזה, נשמה, חלק שמעולם לא מת והוא נצחי יכול להיות שמעולם לא נולדנו? אם כך, מדוע המוות נתפס בתודעתנו כדבר שלילי? אולי זה מכיוון שהחלק הנצחי שבתוכנו לא זוכה למימוש בחיים? איך נשמה יכולה להתבטא בצורה שלמה ומלאה בעולם? ''עוד תראה , עוד תראה- כמה טוב יהיה....'' הגב לתגובה זו          יותם         תם,    13/04/05 23:19 סלח נא לשאלה הנאיבית, תהיה התשובה אשר תהיה - האם זו פרודיה? הגב לתגובה זו              לא הבנתי             יותם,  אילת,    14/04/05 13:26 תסביר לי שוב הגב לתגובה זו          ואם יש משהו מעבר לגוף         י,    13/04/05 23:11 למה להאחז דוקא בו? האם בגלל שהוא נצחי? האם אין כאן שוב אחיזה? ומי הוא זה הנאחז? האם זה הנצחי שבנו, או רק המתכלה? ואם נשאר משהו אחרי מותנו? האם נצחיותו הופכת אותו לחשוב או לאיכותי יותר? והזמני והמתכלה בלתי חשוב? האם ממלכת הזמן היא הממלכה היחידה? האם המלחמה במוות היא המלחמה בזמן החולף? האבן חיה לנצח. האם תרצה להיות לאבן? האם מה שלא יכול למות, יכול לחיות? מה נשאר אחרי מותנו? אחרי כלות גופנו ופעולותינו? נשארות תוצאות פעולותינו. הן יכולות להשאר לנצח. האם זה מספק? האם זה מנחם? מה עוד נשאר אחרי מותנו? אחרי שכח החיים עזב אותנו? האם שמרנו משהו מכח החיים מחוץ לגופנו המתכלה? התשובה היא ילדינו, שלהם הענקנו חיים - כפשוטו. מה לא נשאר - מה שהיה ארוז בתוך קופסת גופנו המתכלה - הזכרון, התודעה, הזהות החד פעמית. הגב לתגובה זו          מוות זה כל הסיפור         שמעון,    13/04/05 21:09 בוא תבדוק אם יש נשמה. האם אתה רק הגוף שלך? לפי שיטת האלימינציה,אם תוריד מהגוף חלקים, האם אתה משתנה? נשארת רק עם המוח, האם אתה קיים עדיין, המוח הפסיק להפיק מחשבות, האם נעלמת? אז מי אתה? בתרגול מדיטציה אתה מגיע למצב של ''בלי מחשבות'' תוך ערנות מלאה. מי זה שערני? למה ההארה כל כך שווה? כי פחד המוות נעלם. אתה מגלה בצורה נחרצת שנשמתך בת אלמוות. אתה ממש מרגיש את ההפרדה ואפילו רואה את האנרגיה הזו של הנשמה(הילה). הפחד עובר ואתה יכול לבצע את יעודך בשקט ואפילו להנות מזה. הגב לתגובה זו              בלי מחשבות זה עדיין עם מח             י,    13/04/05 22:54 קשה באמת לבדוק. די קשה להוריד חלקים מהגוף. יש משהו שכן נעלם במוות. המשהו הזה מודע לעצמו. המודעות לעובדת מותו, גורמת גורמת לו לדאגה. המטרה היא להשתחרר מאותה דאגה. מצב בו נעלם (או נשכח) פחד המוות מביא להקלה. מדיטציה/הארה מגרשת את הפחד. הגב לתגובה זו                  אפשר                 שמעון,    13/04/05 23:48 מדיטציה והארה הם לא תרופת הרגעה לפחד המוות. הם נותנים ידע אמיתי וחוייתי שהמוות של הגוף הוא רק החלפת בגדים כמו שנאמר בוודות. פחד המוות נובע מהקושי לוותר על החומר כולל הגוף. רק חויית הפרדה ביננו לבין הגוף מאשר לנו שיש משהו לא גופני שמתבונן על הכל. הגב לתגובה זו                  לא להתנגד לפחד ולא לפעול מפחד                 samlev,    13/04/05 23:46 פחד הוא השם שניתן להרגשה מסוימת, כמו ''שאהבה'' זה שם שניתן להרגשה מסוימת אחרת, ההרגשה הזו היא תגובה לנוכחות אנרגטית ספציפית, כמו ''הפחד'', ''הפחד'' הוא אנרגיה שזורמת, באה והולכת, התגובה הפיזית והאנרגטית לפחד היא כיווץ, תדמינו תגובה לפחד גדול , סגירת עיניים, עצירת נשימה, כיווץ שרירים, התכופפות, הורדת ראש ותנוחת התגוננות מסתגרת באופן כללי, כיווץ וסגירות זו מבטאת גם סגירות אנרגטית, כלומר סגירת אנרגית הפחד ע''י הנשימה וע''י כיווץ השרירים וכך אנחנו אוחזים בפחד חזק חזק ולא משחררים. הדרך להשתחרר מהפחד היא ע''י הרפית השרירים ופתיחת הנשימה אפילו בצורה מאולצת ומוגזמת, כך אנחנו מאפשרים את המשך תנועת וזרימת הפחד הלאה מאיתנו, אי אפשר לנשום נשימות מלאות במצב שהשרירים רפויים ולפחד באותו זמן! הגב לתגובה זו 11.  להמציא מלים חדשות     איולי,    13/04/05 17:51 שי, למה להיות פסימי ופסקני כל כך? ייתכן שיהיה אפשרי פעם להעביר את רעיון (חוויית) ההארה במילה או שתיים. זה עשוי לקרות אם פתאום יתעורר (יהפוך מואר) מישהו עם ''אני'' בעל יכולות לשוניות מדהימות, הבנת המלים והאותיות על משמעותן וכוחותיהן האנרגטיים, ותהיה לו גם יצירתיות אינסופית ברמה של מדען גאון וחדשן, והוא יערוך מחדש את כל מבנה השפה והמלים וימציא מלים חדשות, כך שישאו עימן תדרים המשפיעים פיזית על השומע. משהו, נניח, כמו לחש קסם. מי קבע שמבנה השפה ומשמעות המלים חייבים להיות הגיוניים? מי אמר שבלתי אפשרי להטעין מלים בהרבה יותר ממה שאנו מסוגלים להטעין כרגע? בטח שככה לא נצליח להבין דברים שמעל תפישת ההיגיון. בטח ייתכנו מבנים אחרים. צירופים אחרים, חדשים. המלים החדשות, בתוספת דרך הגייתן החדשה (אולי שימוש במוסיקה יחד איתן), יכילו בתוכן פרדוקסים כפולים ומשולשים, המון מידע, מלים שיכילו בתוכן הרבה יותר מתוך חוויית השלם, אולי את השלם עצמו. הרי כבר נאמר במקורותינו או איפשהו אחר, שכל העולם כולו נשען על מילה אחת, שהבריאה החלה מהאותיות ועליהן היא נשענת, שהאותיות הן יסודותיה. אם ההארה תקרה לי ראשונה (לפני הלשונאי המדען הגאון החדשן), אני מבטיחה להשקיע את כל-כולי בלנסות לעשות זאת. הגב לתגובה זו          גללי עכבר         משיח בן דוד,  פרדוקס משולש,    14/04/05 01:04 כמה כרכים אמרת ייקח למדען הגאון להסביר את המלה הבודדת שבה יטעין אותנו בתדר החדש? האם ישלח אותנו לסיבובים יצירתיים בסטרטוספרה? איפה תהיה השמש באותו זמן? האם יהפוך הירח לגבינה צהובה? והפרדוקס המשולש, איפה יהיה הוא באותו זמן? כל זאת ועוד - ב''איולי'' מס' 2! הגב לתגובה זו 10.  שי, תפסיק לבלבל את המוח ...     לולי,    13/04/05 17:46 שי, אתה ממשיך לפספס את כל מהות של הדרך הרוחנית. במרבית הזרמים הרוחניים הארה אינה מטרה שצריך להגיע אליה, או אפילו מושג שיש לדון בו: הקבלה מדברת על עליה בסולם הרוחני עד לאיחוד עם האל. החסידות שואפת למצוא את האל בתוך עצמך, ובכך למעשה להגיע לאחדות. בסופיזם האיסלמי הרעיון הוא ''התמזגות''. המוטיב של הטאו הוא ''טבעיות''. הגרעין של הזן הוא ''פשטות''. הלב של היוגה הוא ''גמישות''. הבודאיזם מדבר על השחרור מהציפייה והדחייה. המושג הארה הוא בעיקרו הוא מושג ''ניו אייג'י'' או מושג שזכה לפופולאריות גדולה בקרב הסנייסים של אושו. שי, הגיע הזמן שתפסיק לבלבל לאנשים את המוח על ''הארה'' ו''מוארים'', ואולי תתחיל לעסוק בדרכים רוחניות אמיתיות, צנועות, ללא שמות תואר מפוצצים, וללא ''גורואים מוארים'' .... הגב לתגובה זו          בינגו  ל"ת          בינגו,    13/04/05 23:10 הגב לתגובה זו 9.  ריצוד טוב מאהרה     מואר מנייר במיל,    13/04/05 17:36 מחקר שנערך באוניברסיטת '' ג'ימיהיל'' בקולרדו ע''י מאוד חוקרים הביא למסקנה מדהימה בעולם המיסטיקה ריצוד טוב מהארה כן אני חוזר ריצוד טוב מהארה !!! ועכשיו אני נזכר בשיחה שאישה אחת עשתה עם האיש המרד הראשון (שמותהם שמורים במערכת) ב1980 איש : אני האדם המרצד הראשון !! אישה: מה?! איש : אכן כן אחריי 8 שנות אימון הגעתי ל''ריצוד הגדול'' אישה: מה זה '' הריצוד הגדול''? איש : עכשיו אני פה......... הנה אני שם ....הנה אני פה! אישה: יפה.... מה עשית שם? איש : מה שעשיתי פה... אישה : ריצדת כלום ? איש : בדיוק !!! וואלה את מה זה חכמה רוצה להיות האישה המרצדת הראשונה? אישה : בטח!!! איש: נרצד מכאן ? אישה: רצדנו.... הגב לתגובה זו 8.  לולי     לולי,    13/04/05 17:09 שי, אתה ממשיך לפספס את כל מהות של הדרך הרוחנית. במרבית הזרמים הרוחניים הארה אינה מטרה שצריך להגיע אליה, או אפילו מושג שיש לדון בו: הקבלה מדברת על עליה בסולם הרוחני עד לאיחוד עם האל. החסידות שואפת למצוא את האל בתוך עצמך, ובכך למעשה להגיע לאחדות. בסופיזם האיסלמי הרעיון הוא ''התמזגות''. המוטיב של הטאו הוא ''טבעיות''. הגרעין של הזן הוא ''פשטות''. הלב של היוגה הוא ''גמישות''. הבודאיזם מדבר על השחרור מהציפייה והדחייה. המושג הארה הוא בעיקרו הוא מושג ''ניו אייג'י'' או מושג שזכה לפופולאריות גדולה בקרב הסנייסים של אושו. שי, הגיע הזמן שתפסיק לבלבל לאנשים את המוח על ''הארה'' ו''מוארים'', ואולי תתחיל לעסוק בדרכים רוחניות אמיתיות, צנועות, ללא שמות תואר מפוצצים, וללא ''גורואים מוארים'' .... הגב לתגובה זו          אתה מפספס, שי קוהרנטי         מצביע,    13/04/05 17:49 נראה לי שאתה מפספס, מכיוון שהנקודה הכל כך מרכזית במאמר הינה העובדה ש''הארה'' - ואין זה משנה כיצד קוראים אותה במסורת זו או אחרת - היא דבר כל כך טוטאלי, כל כך מוחלט, כל כך מהמם וכל כך ''כל-כך'', עד שעולה השאלה האם יתכן שה-סוד הזה (ותוכל לראות את הסוד בדרך, בטכניקה, או בהוויה, או בתוצאה; אין זה משנה באמת) על מגוון תיאוריו והסבריו ופרשנותיו, הוא בעצם כל כולן וכולם גם יחד, ולא אלה לעומת אלה. כמדומה, הנחה מובלעת לגבי הסתירות בין מורים שונים, כביכול, היא שענייננו ב''מורי-אמת'' בלבד. אבל בכך הרי עסקנו עוד קודם. ולכן יש רציפות אמיתית בין הדיונים השונים, שהרי הנוכחות והאיכות של מורה-אמת, עבור מחפש-האמת (ולאו דווקא כל מחפש קוריוזים או בידור), מתבטאת בעיקר במפגש עמו ולעתים גם במפגש עם כתביו או מסריו. הגב לתגובה זו 7.  שי טובלי היקר-האם אתה יודע     שי,  מרכז,    13/04/05 16:09 בוודאות שאנדרו כהן-אחד ממוריך הוא לא שרלטן או רודף בצע? יש המון שאלות ותגובות במאמר שלו על האגו שהתפרסם הגב לתגובה זו 6.  ואת החיים ללא הארה אתם מבינים?  ל"ת      עקב,    13/04/05 15:47 הגב לתגובה זו          : )  ל"ת          ענק! יפה שאלת!,    17/04/05 07:09 הגב לתגובה זו 5.  מחכים לגודו     י,    13/04/05 15:09 ''לא זו בלבד שמבשר אחד סתר (או ביטל בכעס או בבוז) את מה שכל המבשרים האחרים אמרו לפניו, אלא שלעתים קרובות הוא נהג לסתור אף את עצמו'' האם כל המבשרים טעו בסיפור הזה? או שמא, כל המבשרים צדקו ? האם הבשורות הסותרות הללו יכולות להתקיים בצוותא? אם מבשר א אומר: אם תעשה כך וכך סופך להגיע לגן עדן, ומבשר ב אומר, אם תעשה כך וכך (את אותו הדבר) סופך לרשת גיהנום. האם יתכן ששניהם צודקים? האם כולם אומרים את האמת כשהם מבטיחים את הדרך לגן עדן? כולם משקרים כשהם טוענים שהדרך האחרת מובילה לגיהנום? למקרה שכולם צודקים, אהבתי אנלוגיה יפה שקראתי אצל אחת המגיבות לא מזמן: האמת היא פסגת ההר, ויש דרכים רבות לטפס אליה. מצד שני (ושלישי, ורביעי...), אולי האמת האמורה נסתרת משום שאינה קיימת אלא בראשם של המחפשים (והמוצאים)? וכאן נזכרתי בסיפורה היפה של לאה גולדברג: ''מעשה בשלושה אגוזים''. הגב לתגובה זו 4.  השיחה היומית     יותם ואייל,  אילת וראשון,    13/04/05 14:38 .יותם ;האם אפשר לחיות בלי לדעת איך לחיות? לפגוש כל רגע ללא תנועת הזיכרון והמחשבה? האם יש מוח כזה? שכל כולו מופנה לעבר הלא נודע? שהוא תמיד ערני ומלא אנרגיה? שיודע שבכוחות עצמו זה יהיה חסר סיכוי לפעול לכן הוא נמשך לאנרגיה מבחוץ שתפעיל אותו? אי אפשר לשנות העולם בעזרת העולם - זה ברור , אם כן אנו זקוקים לאנרגיה שהיא לא מהעולם הזה האם יש אנרגיה כזו? אייל: איזה פעולה זאת תהיה? יותם :התרחבות והתחדשות... האם יש מוח שכל מה שעובר דרכו הינו חדש לחלוטין? זה מוח לא הישרדותי כלל שאינו מפחד למות כמה פעמים ביום והאנרגיה החדשה הזאת מכריחה את המוח לגדול כך שהוא יוכל להכיל רמות מודעות הולכות וגוברות האם אנו מפוצצים אנרגיה? האם אנו מוכנים למהפכה? אייל:על איזה אנרגיה אנחנו מדברים פה? יותם:אנרגיית החיים אייל: התפתחותית ? יותם:היא זו שגורמת להתפתחות לקרות 2.יותם: מה זה אומר ''אני יודע איך לחיות?'' זה אומר שבכל רגע נתון אני יודע איך לפעול בהתאם לאישיות שלי שמורכבת מאינספור חיים לא מודעים כלל אייל: אני חי על פי דרך שאני מכיר יותם :אני נע במעגלים וחוזר על עצמי כל היום! אני כלוא ב''עברי הקשה והאכזר....'' 3.יותם :בוא נדבר על שעמום אייל:כן... יותם:האם זה יהיה נכון להעביר את חיינו בשעמום? אייל: מה זה שעמום? יותם:כשאין לי מה לעשות ומכאן נובע שאני כל הזמן מחפש שיהיה לי מה לעשות אני נע כל הזמן ... שנובע מהפחד למות, להיות לבד, להיות מאושר, לאהוב באמת אייל:אני נע כל הזמן כי אני מפחד להפסיק לנוע, למה אני מפחד להפסיק לנוע? יותם:כי אני לא יהיה שם יותר... אייל: יכול להיות שאנחנו מחפשים אחרי דבר שמעולם לא הולך לקרות? יותם :אין הנאה או ביטחון מוחלט בחיים האלה אייל: האם זאת עובדה? יותם :אין הנאה שמחזיקה מעמד יותר מכמה זמן ביטחון תמיד עומד בפני סכנת התפרקות אייל: אז למה אנחנו כל הזמן נעים לעברם- חיים לפיהם? יותם:זאת שאלה טובה! מה אתה אומרים? הגב לתגובה זו          חרר... פשששש... חררר... פשש...  ל"ת          איילת,    13/04/05 16:32 הגב לתגובה זו          דמיין שאתה חיה         י,    13/04/05 15:45 שעושה הכל בלי מחשבות ושאלות. פשוט חיה עד שהיא מתה. עכשיו, דמיין שהחיה מבינה. היא יכולה לחשוב. היא יכולה לדמיין את העתיד. החיה הזאת יותר יעילה. האם היא יותר מאושרת? לחיה הזאת יש יותר כושר שרידות. האם יש לה מספיק בטחון? מה יש לך לומר לחיה הזאת? הגב לתגובה זו              חיה+             יוסף.ש.,  צפון,    13/04/05 16:28 דמיין חיה שמתפקדת אוטומטית כמו כל חיה ללא חשיבה וללא הכרת עצמה. היא נולדת חיה ומתה. דמיין שמסביב לחיה הזו יש ישות יותר משוכללת שמכילה גם את החיה הזו. הישות נותנת לחיה לפעול כרצונה אבל מביטה בה ומבינה איך היא פועלת. החיה נהנת מכל רגע כי אין לה פחד מות והיא נמנעת מסבל כמה שאפשר ודואגת לצרכי הגוף שלה. הישות יכולה לאמן את החיה להיות מסוגלת להכיר את עצמה מבלי לשלם בפחד קינאה וכדומה. הישות הזו מוקפת בשות יותר גדולה שנקרא לה אלוהים לצורך העניין. נניח שאלוהים רוצה מהישות אותו דבר כמו שהישות רוצה מהחיה, לקדם אותה להבין שהכל אחדות. דמיין שזה מה שקורה אצל כל אדם. יש לו גוף עם צרכים, יש לו נשמה שיכולה לאזן את צרכי הגוף ויש אלוהים שיכול לתת לנשמה את חווית האחדות. הגב לתגובה זו              הגיע זמן הטרנספורמציה!  ל"ת              יותם,    13/04/05 16:05 הגב לתגובה זו                  טרנספורמציה זה פופטיץ  ל"ת                  י,    13/04/05 17:30 הגב לתגובה זו 3.  אין צורך     יוסף.ש.,  צפון,    13/04/05 14:28 לא דרוש זמן אוט ידע בכדי להגיע להארה. כמו כן לא בהכרח לאסוף חומר על הארה. הארה זה מצב טבעי שבחברה היום קשה להשגה. איסוף ידע של חכמים רק מבלבל בגלל הסתירה שבדבריהם. פה נעוצה הטעות הגדולה מכולם. שהידע וההתנסות באים מבחוץ. המצב הוא שונה לחלוטין. כל הידע וההתנסויות נמצאים אצלנו ומחכים להתגלות. הסר את רעש המחשבות ואת עריצות האינטלקט, שב בשקט והחוייה מגיעה. פשוט עד כאב. הגב לתגובה זו          אני גם מסכים         שי,  מרכז,    13/04/05 18:13 לפעמים מרוב תאוריות ומושגים אתה הולך לאיבוד ומפספס את העיקר-המטרה. לפי דעתי מצב רוחני גבוה יותר,לא יבוא כתוצאה מהאינטלקט(לא חסרים אנשים אינטילגנטים שרק עסוקים בחומר) אלא כתוצאה מהתנסות שאינה קשורה לשכל הישר. כמו המשפט-מרוב עצים לא רואים את היער...... הגב לתגובה זו              מרב דובים לא רואים את היער...  ל"ת              י,    14/04/05 10:37 הגב לתגובה זו          היי יוסף, כדור הרגעה שכמוך         איילת,    13/04/05 16:28 כתמיד, לא נותר לי אלא מאוד מאוד להסכים איתך. הגב לתגובה זו              אז אולי תשתקי כבר אם את מסכימה  ל"ת              ממ,    14/04/05 01:04 הגב לתגובה זו                  שתוק אתה, זבל  ל"ת                  א,    14/04/05 05:14 הגב לתגובה זו                  זה הדבר הכי חכם שיש לך לומר?  ל"ת                  ננ,    14/04/05 04:15 הגב לתגובה זו                      נראה ככה  ל"ת                      זז,    14/04/05 06:21 הגב לתגובה זו 2.  לא מצאתי מסר מקדם בדבריך.     קוראת מזדמנת,    13/04/05 13:56 יכולת לומר 100 פנים לאמת ובזה לסגור את העניין. אני לא מוצאת שום טעם לעסוק ב''מהי הארה'' אם כל מה שאנחנו יכולים לעסוק בו בפועל, בכנות, ללא ספוקולציות, זה ריצודים מזדמנים. או להסתכל על הריצוד, או לרצד ממש. מעבר לזה, הפולמוס חסר תוחלת ותכלית בעיני הגב לתגובה זו          רואים שאת רק מזדמנת         י,    13/04/05 15:26 אחרת היית יודעת שהמאמרים של שי הם בסך הכל פתיח לשלל תגובות ומגיבים מכל הסוגים והמינים שאין שום קשר בינן ובין המאמר המקורי. את מוזמנת להצטרף. ואני מסכים מאד עם טענתך המקורית, שאפשר להגיד משהו במשפט ואחד, ואז אין צורך להטריח את הקורא שזמנו יקר. הדבר עוד יותר נכון לגבי הרבה ספרים שיוצאים לאור, ובפרט לגבי סדרות של ספרים והמשכים והמשכים שרק חוזרים על עצמם. הנה את רואה כיצד אני מגיב לדבריך והמאמר של שי היה רק נקודת פתיחה לדיון. הגב לתגובה זו 1.  לשי טובלי היקר!! מאמר נפלא!!!     מנוסה ביוגה,    13/04/05 13:15 במצב של מדיטציה עמוקה, במצב התודעה הגבוה ביותר, חוזרים שוב ושוב לאותה חוויה מוכרת של הארה, מצב של תודעה חובקת כל וזה מתקשר לטוטאליות עליה כתבתה. הגב לתגובה זו          סקרנות         י,    13/04/05 15:12 עד כמה את/ה מנוסה ביוגה? הגב לתגובה זו              מ- 1988  ל"ת              מנוסה ביוגה,    13/04/05 15:39 הגב לתגובה זו                  כל רגע הוא התנסות נוספת או רק                 מצביע,    13/04/05 17:17 האם כל רגע ורגע הוא התנסות נוספת ביוגה, רסיס שוצף בתוך הזרם הבלתי-פוסק של נהר חייך, כיוגיסט? או, האם רק רגעי התרגול, עשייה-של-יוגה, הם שנחשבים כהתנסות נצברת של יוגה? והאם י' רואה בשאלה הזו דוגמה נוספת לכך שהכתיבה של שי היא בעצם תוספת-דחף לדיון הוליסטי-מודעותי, בחלקו גם גבבתי, שכמעט בהכרח מוביל להתפתחות וצמיחה נוספים של האינטליגנציה האנושית - ולענין זה ממש לא משנה האיכות או הכמות? והאם ניתן שמדי פעם יקום מישהו שיחזיר את ''הדיון'' אל ''הדיון'' אם הסטיה הופכת להיות מופרזת, כבבואה של חילופי הסיסמאות ''שם-בחוץ'', מאבקי האגו, החלוקות החברתיות וכיו''ב? הגב לתגובה זו                      למצביע                     מנוסה ביוגה,    13/04/05 20:09 אני מטפס לפיסגה מידי פעם ונהנה מהנוף. בתחילה לא ראיתי את הפיסגה ולא ידעתי איך מגיעים אליה או אם היא באמת קיימת, אחר כך ראיתי את הפיסגה מרחוק ולא ידעתי אם אוכל להגיע עד אליה, אחר כך הייתי קרוב יותר אבל לא מספיק קרוב, היום זה עניין של כמה צעדים מוכרים ואני בפיסגה לשעה שעתיים של נירוואנה. בנוגע לדיון של שי, לדעתי הוא חשוב ותורם, אבל באופן אישי, תמיד ראיתי בדרך הרוחנית, דרך אינדוודואליסטית לחלוטין וכך נהגתי, אני בספק אם ניתן לעשות זאת במסגרת קהילה, הכל קורה עמוק עמוק בפנים!! לגבי התפתחות האינטלגנציה האנושית, המוארים הגדולים לימדו אותנו, שמקור כל הידע, הוא בחוכמה האלוהית ואנחנו צריכים להיות ראויים ומוכנים לקבל את החסד האלוהי. הגב לתגובה זו                      התשובה היא לא                     י,    13/04/05 18:26 השאלה שלך לא יכולה להוביל להתפתחות ולצמיחה כלשהי. כדי לעשות זאת, אתה צריך לשאול שאלה שהתשובה עליה מעניינת לפחות אותך. כדי לעשות זאת, על התגובה שלך לתרום משהו. להוסיף ולו משהו קטן, ולו למישהו אחד ויחיד. לא תיתכן צמיחה אם הזרע עקר. בנגוד לתיזה שאתה מציע, או לכאורה מייחס לי, הדיון איננו גבוב של מילים, שיכול רק לגדול ולגדול. הדיון הוא מסע רב כווני. במסע הזה יש לפעמים התקדמות, לפעמים נסיגה, לפעמים דריכה במקום. לפעמים יש מכשולים שצריך להסיר או לעקוף. לגבי שאלתך האחרונה זה דוקא רעיון מצוין. אם אתה מעוניין להתמנות לשוטר או לרס''ר המשמעת של הדיון, תמיכתי מובטחת. הגב לתגובה זו                          מי שמשקיע משפיע                         י,    14/04/05 15:51 ידידי המצביע. התגובה הקודמת שלך לא הייתה רלונטית בעיניי משום שהיתה נגועה בלגלוג (ואתה מוזמן להכחיש). לנוכח תגובתך זאת, אני מתחיל להתרכך ולתהות שמא טעיתי. אתה מצביע (כשמך כן אתה) על הסבר אפשרי. קיומם של קווי דמיון. כשמשהו דומה לאיזשהו מקור, אפשר שיש בו משהו מן למקור, מן קרבה או יחוס משפחתי, כמו שהחתול דומה לאריה, והדמיון הזה הוא מהותי. לעומת זאת, בובה של אריה, אולי דומה לאריה בצורתה, אך אין להם שום דבר משותף (וזאת אחת מתופעות הלואי של עולם הפלסטיק שבו אנו חיים). לאיזה מהשניים אפשר לשייך את תגובתך ואת הדמיון שלה לתהליך? תלוי במקור הדברים, ורק אתה יודע בודאות. עדיין אני חושד בך, אבל אני חייב להעריך את השקעתך. התגובה שלך עשירה ומעניינת, ובשל כך היא כבר מתחילה להנתק מן המניע הראשוני ויכולה לעמוד בזכות עצמה. ומה שטורד את מנוחתי זה שהתגובה בנויה ונקראת באופן כזה, שמאד מזכיר לי את התגובות שלי עצמי. שמא מישהו השתלט עלי, וכתב את התגובה הזאת במו אצבעותי? ובכלל מניין צצה לפתע דמות חדשה בעלילה, אשר על אף שהיא חדשה, מגלה כזאת בקיאות בכתבי? יש כאן משהו על טבעי. מכל מקום, לעניין המים (שתמיד יכולים להיות משל מצוין כמעט לכל דבר), הרי שעד שהם מכניעים את הסלע, הם חוזרים ומתנפצים אליו מיליוני פעמים, וגם זה חלק מהתהליך. הגב לתגובה זו                          ל-י.                         מצביע,    14/04/05 10:22 אני חש נכון כלפי התיאור של מסע רב-כיווני. וככה אמרתי בגלל שנראה כל כך לא הוליסטיקלי-קורקט להגיד ''אני מסכים''. ועוד כל-כל-לא להגיד ''מזדהה'' (אני ? מזדהה?? פויה! אין אני אין אני אין אני, יש רק שרידי מיינד בלתי מזדהים, נוכחות מודעת וכו') ( או, כמובן, יש אני שחושב רצון להיות כזה). ואיכשהו הדימוי מתנגש עם ''נסיגה'' או ''לעקוף''. גם המים הנתקלים בסלע ובנקודת זמן מסויימת הצטברו או צברו מספיק אנרגיה כדי לחדור דרכו, לחלחל תחתיו או לגאות מעליו, במובן מסוים פשוט המשיכו בתהליך האינסופי שלהם, בדיוק בקצב הנכון. ואם אני מציץ שוב בשאלה הבלתי-רלבנטית בעיניך, הרי שאני מוצא קווי דמיון : תנועת חיים אינסופית, רב-כיוונית, שאין לה יעד מוגדר וידוע ראש שאותו אפשר לכנות ''סוף''. בין אם היא מתבטאת בזרם המים ובין אם היא מתבטאת בגאות והשפל של התגובות כאן ובין אם היא מתבטאת, כמאמר המאמר של שי, בים הדעות, התורות והמסורות ביחס לסוד הנצחי של הנצח. הגב לתגובה זו