 |
8.
כמה הערות
אסף פדרמן,
בריסטול,
20/04/05 16:41
|
תומר,
אתה ניכנס לנושא בעייתי מבחינה הסטורית. לא ידוע כלום על ג'אנה מחוץ לבודהיזם. העדות היחידה היא הטקסטים הבודהיסטים עצמם שכביכול מעידים על מורים שלימדו את מצבי הטראנס האלו, אבל הכתבים הבודהיסטים רחוקים מאוד מלהיות עדות היסטורית נאמנה.
בנוסף, הכתבים עצמם לא אחידים במסר שלהם. מצד אחד מתואר שהבודהה חשב שמצבי הטראנס לא מספקים את מה שהוא חיפש (שחרור או ניבאנה) מצד שני הג'אנה מאוד מרכזית בתאור של הדרך לשחרור באותם כתבים ממש. מה זה אומר?
בנוסף, ההפרדה בין ויפאסנה לסמטה לא ממש מופיעה בטקסטים האלו אלא רק בפרשנות (שנחשבת לפעמים לסכולסטית באופיה). אפשר להגיד שיש ''קולות'' שונים בטקסטים: חלק מדגישים מצבי טראנס של ריכוז וחלק מדגישים הבנה וחוכמה. לפעמים מוצג מעין שילוב ביניהם ובלי ספק לא מדובר בשני סוגי מדיטציה (צריך לשים לב גם למילה ''מדיטציה'' - לאיזו פעילות אנחנו בעצם מתכוונים?) .
הגב לתגובה זו
|
|
|
כמה הארות
ת.פ.,
21/04/05 14:09
|
אסף ידידי המלומד (איזה כיף שפעם אחת המליצה הזו נכונה!),
ראשית תודה.
שנית, לדעתי יש הבדל גדול, כפי שעוד יובהר, בין מדיטציה (לצורך העניין פרקטיקה המיועדת לשינוי המצב המנטלי, בין אם תוכנו או איכותו - ודיון בזה נדמה לי שנפתחה הסדרה) שכולה ריכוז חד נקודתי פנימי תוך דחיית קלטי החושים לבין כזו שהיא הפתחות אל גירויים חיצוניים וקבלתם עד כדי ראייתם באור חדש.
על פי הבנתי בהודו של המאה החמישית-שישית לפנה''ס בהחלט היו שתי מסורות של כיוונים מדיטטיביים, והבודהה הוא זה (כמובן, עד כמה שידוע לנו) שהנהיג את הצעיר שבהם.
אמת שעל הג'אנות ידוע רק מהכתבים הבודהיסטים, וזה אכן בעייתי. ניתן לומר רק זאת: א) אפשר לראות איך טכניקה זו התפתחה אל תוך היוגה של פטנג'אלי ב) אכן בתוך הבודהיזם היה פולמוס רבתי באשר לתקפותה, ולבסוף הוכרע, על ידי רוב הזרמים, שהיא אינה מתקבלת כדרך (אורתודוקסית בודהיסטית) לנירוונה ג) זה מה שיש לעבוד איתו, אז מה אפשר לעשות? הרי באותה מידה אפשר לשאול מה רמת ההבנה שלנו בכלל בטקסטים שנכתבו על ידי תרבות אחרת, בזמן אחר, בשפה שונה, ועוד מדברים על הדברים העדינים והחמקמקים ביותר... כרגיל, יש דברים שפשוט צריך להסכים עליהם כדי שיהיה אפשר לומר משהו בכלל. אני מקווה שלא חרגתי מהמקובל באלו.
הגב לתגובה זו
|
|
|
כמה שאלות.
טילופהשווילי.,
20/04/05 23:53
|
האם ההבדל בין ויפאסנה שהיא התבוננות בתהליכים הפנימיים והגופניים המשתנים, ללא מעורבות רגשית, לבין סמאתה שהיא מאמץ מכוון שנועד להפחית את תהליכים הללו אינו הבדל מהותי בין שני סוגי מדיטציה שונים לחלוטין ?
ועל אף ההבדל המהותי, האם יש בהכרח סתירה בין העובדה שתרגילי הריכוז לכשעצמם אינם מספקים, לבין העובדה שהם מהווים תירגול מכין המסייע לויפאסנה ?
הגב לתגובה זו
|
|
|
7.
תומר - נהנתי מאוד מקריאת הכתבה
פרח,
19/04/05 05:53
|
האם יוגיסט שיודע להכניס את עצמו למצב של Coma יכול לעבור ניתוח מבלי שידע על כך ?
הגב לתגובה זו
|
|
|
6.
כתבה טובה ומעניינת...
סוסון-ים,
18/04/05 22:40
|
רק רצוי שיהיה מצורף למונחים בסנסקריט תעתיק שלהם באנגלית כדי שהקורא יוכל לדעת איך לבטא אותם.
הגב לתגובה זו
|
|
|
5.
איזה פרסומת מגניבה בראש העמוד.
ל"ת
להארה הקלק כאן,
מואר בקליק,
18/04/05 10:54
|
|
|
4.
באמת מצוין.
גם אני,
17/04/05 15:15
|
משבי רוח קלילים יש פה בלי סוף. טוב שתומר מביא לכאן כובד ראש ועומק.
הגב לתגובה זו
|
|
|
3.
עוד
אני,
17/04/05 13:28
|
|
|
2.
האם ההתעוררות מובטחת?
י,
17/04/05 12:41
|
האם אין סכנה, ככל שעולים לרמה גבוהה יותר, של השארות במצב הזה, ואיבוד היכולת לחזור?
הגב לתגובה זו
|
|
|
להתקע למעלה
יוסף.ש.,
צפון,
17/04/05 13:52
|
שיטות התפתחות רוחנית לא מאוזנות בחיי יום יום רגילים יכולים ''לתקוע'' את התלמיד במצב אל-חזור כשנדרשים פעולות לא פשוטות לחזרה לחיים נורמליים. על התלמיד לבדוק מתרגלים שכבר רצים הרבה שנים ואיך זה השפיע על חיי היום יום שלהם. תלגול טוב תמיד יכלול שלבים קודמים כבסיס לשלב הבא כמו בניין טוב שבנוי על יסודות חזקים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
התכוונתי באופן יותר ספציפי
י,
17/04/05 15:23
|
כאשר מתרגלים ונכנסים לרמה מאד גבוהה של ''ניתוק'' (כפי שמתואר במאמר), בעצם מצליחים להתעלם מכל גרוי חיצוני. מה ''מעיר'' את המתרגל כדי לחזור לקשר עם הסביבה, ומה מבטיח שאכן תהיה התעוררות כזאת.
במאמר מתואר גם המצב הקיצוני של הפסקת כל פעילות גופנית נראית, למשך ימים שלמים.
האם זה כמו שנת חורף של דובים, שאפשר להתעורר ממנה בעזרת גרוי חיצוני אינטנסיבי?
אם לא, ההתעוררות יכולה לבוא רק מבפנים.
הגב לתגובה זו
|
|
|
טבעי לצאת מזה
יוסף.ש.,
צפון,
17/04/05 23:42
|
לא ניתן להשאר ''תקוע'' במצב של ''ניתוק''. באופן טבעי, האדם מחפש גרויים ולמרות ההנאה הגדולה במצב ללא מחשבות ובמודעות שקטה. זהו לא מצב יציב. המיינד מעוניין לצאת לפעילות וזה מה שיקרה. התפקיד של המדיטציה הוא לתת כמה דקות של חויית ''המוחלט'' ולהמשיך בפעילות. במשך הזמן, החוייה של השקט מפעפעת גם לזמן של הפעילות ונוצר מצב חדש. במצב זה יש שקט תוך כדי פעילות וזהו השלב הראשון של ההארה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
נכון, היתה לי פעם חברה
קונסואלה,
לונדון,
17/04/05 14:29
|
שראתה את אלוהים, התעלפה, וכשקמה מעלפונה החלה בביקורים סדירים ב''שער מנשה'', מלווה במלאכים גבריאל ומיכאל.
הגב לתגובה זו
|
|
|
האם אפשר להשתגע?
גליה פ.,
17/04/05 17:04
|
אם זאת השאלה, התשובה לדעתי היא כן.
אבל כל העניין של סיכון נפשי הוא נושא למומחים.
מי שחושש שהוא לא יציב מספיק, עדיף שיימנע מכל התירגולים האלו. או שיתייעץ עם מומחה.
עדיף שכל אחד יתרגל בזהירות ולא יחפש קיצורי דרך.
הגב לתגובה זו
|
|
|
להשתגע, לא מזה.
יוסף.ש.,
צפון,
17/04/05 23:46
|
שיגעון זה מצב בו אתה לא מחובר למה שאתה באמת וקשה לך לחיות עם זה. כאשר אדם מתחבר לעצמו במדיטציה, זה כיוון הפוך לשיגעון. הסיבה שלא נותנים לאנשים לא יציבים לתרגל מדיטציה היא ברמה של אחריות בלבד. מתי זה מזיק, כאשר מאלצים אתהאדם הלא יציב לתרגל, לוחצים אותו חברתית בקבוצה למשל. מדיטציה אחראית תמיד תאפשר לפרוש בכל שלב שיש בן חיכוך.
הגב לתגובה זו
|
|
|
השאלה הייתה אחרת
י,
17/04/05 19:48
|
תלוי מה זה ''להשתגע''.
אני לא מדבר על יציבות נפשית.
אני מדבר על ניתוק מוחלט, כאשר נשארים באותו מצב כמו בתרגול - מצב קבוע ומתמשך של חוסר דיבור, חוסר תגובה, חוסר תנועה.
הגב לתגובה זו
|
|
|
אם אתה יודע להגיע לזה
ל"ת
אתה תדע גם לצאת,
18/04/05 16:22
|
|
|
1.
העלתי לי את הג'אננה
משה,
17/04/05 12:28
|
מה זה כל השטויות האלו שאתה כותב
אי אפשר לכתוב פשוט ולעניין , למרות שאני מכיר את הנושא טוב נרדמתי מהשעמם כתוצאה ממידע טכני ולא מסקרן
לא כולם מבינים מזה ג'אנה אולי רק ג'אננה :-)
הגב לתגובה זו
|
|
|
אכן מעט טכני, אבל
שירה,
17/04/05 13:35
|
עדיין מעניין. קצת משב רוח קליל לא יזיק לך תומר. יש משהו בדבריו של משה.
הגב לתגובה זו
|
|
