תגובות עד כה: 68 תגובות, ב- 20 דיונים. הוסף תגובה 20.  אני ואני ואני     שי טובלי,  מקלט מס,    14/05/05 15:57 תנו לי את המשכורת, וקבלו חיקוי בשקל של הדבר האמיתי שלא עולה כלום. הגב לתגובה זו 19.  שי שליח מצווה     ברק,  המרכז הצפוני,    10/05/05 01:29 המשיח הוא לא אדם, אלא מצב תודעתי, מצב של אהבת הכל בכל. ארוע קולקטיבי מכונן כזה היה כנראה בראשית גן העדן אבל אז המיינד שלנו, שהיה בחיתולים, דרש את מקומו. באסה, היינו קרובים בטירוף, העדפנו תפוחים, נחשים, נשים גברים וסקס על גן העדן. על האחד. העדפנו את כל מה שחולף על הנצחי. נו טוב. אח''כ שכללנו עוד יותר את צ'אקרת הבסיס וזה נהייה קשה יותר ויותר אבל בכל זאת הצלחנו - במעמד הר סיני - אהבה בכל. משה רבנו לב על טהור. מצביע שידע להצביע הכי טוב שיש, אשרינו. ושוב ברחנו לרגעי, לחולף. מאז דרכנו מכוונת לחזרה לכונן מעמד שכזה כאן עכשיו. היו מקרים שהתקרבנו, נגענו, עם ישו למשל, ושוב התרחקנו, התרחקנו מעצמנו. כל מי שהיה בסאטסאנג, שפגש באמת יחד עם חברים שוחרי אמת, יודע עוצמת האמת הקולקטיבי, העוצמה הזו חזקה פי כמה מכל מה שהמורה/הגורו אמר באותו סאטסאנג. כי הגורו רק מכוון, הוא לא העניין עצמו, הוא רק נמשח לקבץ אותנו יחד. זה מעבר לכוחו להתנגד לכך, כי עושה הוא את דבר השם, האקזיסטנס, החירות הסאטשיטאננדה - שליח מצווה. הקושי כיום הוא שפעם היה רק ערוץ אחד עם מאה אחוז רייטינג. היום גם אם יבוא אלינו משה רבנו בכבודו הוא יזכה לרייטינג 10 אחוז גג ואם מולו יבוא איזה כוכב נולד או ארץ נהדרת חבל לו על הזמן גם אם הוא ישבור את הלוחות בשנית אף אחד לא יזפזפ. אז בעידן הרב ערוצי יש הרבה מאד מורים, סבבה לגמרי. כולנו מורים ויורים. רובנו גם בוכים. ואגב מורים, אפילו פיני גרשון, הוא שליח מצווה שכזה, מורה דרך, ממש היום הוא אמר שהמפתח הוא באהבה וצריך לאהוב אחד את השני כדי להיות אלופים. וזה נכון. שי טובלי הוא שליח אמת, עונג, זכות ומצווה לפגוש אותו, להיות במפגש אמת במחיצתו. אדם יקר. ואני מקווה מאד שבארצנו רבים רבים יחוו אהבה מודעת קולקטיבית ומהם יצאו שליחי מצווה לכל העולם, ונאיר ונואר כולנו. כולנו זה לא רק עם ישראל כולנו זה כולנו, כל דבר. נשמה בכל. עם סגולה זה עם המסוגל להביא גאולה לכל, לא רק לעצמו. כי אין גאולת אמת אם נותרת היא במסגרת הפרט. כי פרט גאול כלל אינו פרט כי אין הוא בר גבול. על כן נשמתו, מטבעה, יוצאת לגאולת הכלל. לגאולה נועדנו. אמן. תודה, שי, לא קראתי מה שכתבת כאן אבל הרגשתי את שכתבת, אותך, בלבי. הגב לתגובה זו          פששששש, סחטיין עליך כפרה  ל"ת          קרישנה קי ג'יי,    10/05/05 20:25 הגב לתגובה זו          GADOL GADOL  ל"ת          katan,    10/05/05 19:42 הגב לתגובה זו          אפילו לא קראת את הכתבה...         עופר,  ת''א,    10/05/05 17:12 אבל ''הרגשת בלבך'', כלומר אתה מסכים בצורה עוורת עם מה שיש לאיש לומר ללא יכולת חשיבה עצמאית מ ש ל ך הגב לתגובה זו              האמת היא לא במילה             ברק,    10/05/05 19:12 נכון אני מסכים אם שי כי הוא דובר אמת וזה לא קשור במילה זו או אחרת של שי או ברעיון חדש נרכש נכון, הכח החושב שבי יכול וייאמר כך או אחרת אם אקרא את מילותיו אך ליבי שלם לחלוטין עם דבריו כי נפגשנו בלב לא קראתי כי פשוט זה לא קרה אבל אני מאמין שיהיה לי העונג לעשות כן בקרוב מאד, אי''ה תודה לך, ברק הגב לתגובה זו                  בר מצווה                 samlev,    10/05/05 21:52 כשנפגשים בלב, המילה לא משנה, הצורה לא משנה, הריח לא משנה, שום דבר לא משנה, כשנפגשים בלב, גם לא משנה את מי פוגשים, אדם קרוב או אדם זר, שי טובלי או המוכר במכולת, הלוואי עלי, היכולת להיפגש בלב עם כל אחד, זאת השאיפה ויש לי הרגשה שהלוואי גם עליך, ''תודה, שי, לא קראתי מה שכתבת כאן אבל הרגשתי את שכתבת, אותך, בלבי'' נגיד שזה נכון, למה אתה צריך להגיד את זה? למה כל כך חשוב לך ששי ידע שהתגובה שלך נכתבה מבלי שקראת את הכתבה? התחלת כל כך יפה, אבל האגו לא הצליח להתאפק הא? הגב לתגובה זו                      שמת לב, גם אני שמתי לב                     ברק,    11/05/05 00:12 אתה חמוד אתה, נחמד לדעת שלפחות התחלתי יפה. בטח שמתי לב ואתה יודע מה עוד שמתי לב? שמתי לב שאני בודק את התגובות שמגיבים למה שכתבתי וזה גם נעים לי שמגיבים. רחמנא ליצלן. אז זה אומר שיש לי אגו בשמיים, אבל לא גיליתי לעצמי שום ארץ מובטחת. כן יש לי אגו והוא בעצמו דואג להזכיר לי את זה שוב ושוב, (ואני גאה בו על כך). וואללה, כל החארטה הרוחנית הזאת שצריך להפטר מהאגו, למה מה? אגו זה רע? אגו זה חלק ממני. אין הפרדה. אם משהו מתבקש כאן זה רק שימת לב לעצם קיומו, לדרכיו הפתלתלות, לחמקמקותו, ליכולת המדהימה שלו- שלי, להסיט עצמי מההתבוננות, מעמידה על המשמר, לקחת אותי בשבי, אל תוככי כבלי ההזדהות. והוא, אגואי המתוק, עושה לי את זה כל הזמן. מה לעשות, אין לי אמון מלא. אבל אני בחברה טובה, הרי גם למורי ורבי, מר משה רבנו, לא היה טראסט מוחלט ולכן הוא לא זכה לארץ המובטחת שלו, לחירותו, ובגלל זה גם אנו לא זכינו במציאות משיחית אלא התגלגלנו ובאנו הלום, כדי שכולנו נסכים להתעורר ביחד או לחלופין שאכתוב שטויות ב NRG (היקר מבינהם) (אין כפל מבצעים ) (ט.ל.ח) . ועכשיו שאני בכנות שואל את עצמי מדוע כתבתי שלא קראתי אז וואללה - אולי מתוך ספק מסויים שהתגובה שלי בכלל לא קשורה לעניין, או אולי בגלגול טיפה מאוחר יותר כדי לכתוב ש''האמת לא נמצאת במילה'' ואולי, כדבריך, כדי למצוא חן בעיני שי (קצת מופרך בעיניי אבל מי יודע, נסתרות דרכיו). אבל האם זה באמת העניין? האם למשהו פה אכפת אם יש לי אגו או לא. שמת לב, שים לב על מה אתה שם לב. נכון, אני מייחל שאזכה תמיד לפגוש אנשים דרך הלב. אני לא במצב הזה, גם לא קרוב, לפחות אני ואתה מייחלים. אחלה כוונה שבעולם. אז בשורה התחתונה שמתי לב יקר שכמותך - אני לא מואר, (קל וחומר לא ''מואר'' על פי תפיסתך), הכל בסדר עכשיו? :-)(-: הגב לתגובה זו                          עוד מגילה קצרה כאורך הגלות                         ברק,    12/05/05 23:41 איילת אהובה מקבל בהכנעה את מילותייך, מרגיש שבאות מליבך הטהור, הכואב, המחפש, הכמהה לאהבה. לא מקרה שנוצר ביני בינך ובין שם לב קשר. אין כאן התנצחות בין שם לב לביני אלא אהבה. כשאהבה כאן מותר גם להשתעשע, לא חייבים להיות במסכה, רציניים, יודעים, בטוחים, מוארים. וזאת אולי הסיבה למה יש כל כך מעט מוארים. את יודעת איזה תיק זה כל הזמן להיות באמת, מצטער מותק, אני, אישית, יותר מדי עצלן בשביל זה. (אבל אזורית אני מואר). וואלה הכי קל בעולם להיות מואר והכי קשה להיות כבוי אבל מה כמה שזה קל ככה זה מחייב, כל רגע, כל נפנוף של ריס, ובגלל שזה כל כך מעייף רוב האנשים בוחרים ללכת לישון. מין פארדוקס קוסמי שכזה. בשביל להיות מואר צריך בסך הכל החלטה טוטלית להיות, להכנע אל תוך הכנות. פשוט לא? כל אחד יכול אבל רובנו לא ב א מ ת רוצים. כי להיות מואר זה כאב לב טוטאלי, כל רגש שבך מצוי, גלוי, חשוף בך-לך, את חובה הכל בטוטאליות מוטרפת הכללללללל. לולא המואר שלנו לא היה מזדהה עם מה שעולה הוא היה מת מפחד. אם כולנו נסכים לחוות את כל פחדנו מתוך אמונה וחוסר הזדהות - אהבה תשרור בכל. אהבה שמשתקפת כל כך נקי בעיניים של שי. נכון, מחפש אמיתי דורש כנות, אך קודם כל מעצמו. מחפש אמיתי שואף תמיד להשיל מעליו שלל מסכותיו. פרפקציוניזם אינה אלא מסכה, תכשיר הגנה מפני מגע, מפני הרגש, מפני הכאב מפני מה שעכשיו. פרפקטציוניזם אינו אלא עוד רעיון. המחפש את חירותו יטיב דרך אם לא יפסע על שום אבני רעיונות. אלה גם אלה מקסמי שווא. אין כל דרך, אין מסע, יש גוף צועד עוטף בחובו נשמה טהורה. הכמהה לחופש לא יביט באחר ויחפש בו חוסר כי אם ישאף לראות את חלקי השלם שבו, היפה, האוהב וידע כי אם בוחר הוא בחלקים אחרים הלוקחים אותו, המתבונן, לעולמות של הפרדה, ציניות מרירה, ספקנות וחוסר אמון מבטו זה נולד אך ורק מתוך נבכי חוסרו הוא, חוסר אמונו בזהר הבריאה. אם נפגעת מזה שאני לא מואר, אז בשבילך אני מוכן להיות מואר. מואר לרגע, מואר עכשיו. נ.ב. נראה לי ששם לב אינו סתם לב ולכן, לשמחתי, הוא כלל אינו פרפקציוניסט. שם לב, נשמה, אני פוחד שאני לא טוב מספיק. ממה אתה פוחד? הגב לתגובה זו                          בטח כשיורקים עליך                         שי ט,    11/05/05 11:24 אתה אומר שיורד גשם. הגב לתגובה זו                          פרפקציוניסטים שדורשים כנות                         סתם לב,    11/05/05 09:25 היו גם בפלוגת המטלטלים של קפטן סמי בשב''כ. בעיני היה בלתי מובן, כדי השתאות, כיצד כתב כל כך הרבה ולבסוף סיים בכך שהרגיש בליבו את האמת שלא קרא בעיניו. זה פשוט היכה בי כברק. הגב לתגובה זו                          לא שמתה לב מספיק                         samlev,    11/05/05 08:22 לא אמרתי ובטח לא התכוונתי שניסית למצא חן בעיני שי והשאלות נשאלו באמת וללא ציניות, אולי אפילו בהזדהות מסוימת, אני גם שמח שאתה אוהב את האגו, אבל מענין, למה בער לך הכובע? יכולת גם לפרש את השאלה שלי אחרת, לא כביקורת על האגו, כבר הגבתי ל''אנונימי'' מה דעתי על האגו, ולא לא צריך להפטר מהאגו, כמו שאתה אומר, צריך לשים לב לעצם קיומו ומה שקובע זה מאיפה אנחנו פועלים, אחרי ששמנו לב יש לנו את חופש הבחירה לפעול דרך האגו, או לא וכשיש חופש בחירה, זו בחירה מודעת ובשביל זה אנחנו פה, דרך אגב זה נכון לגבי כל רגש שאנחנו מחשיבים כלא טוב, פחד למשל, אין צורך לסלק את הפחד, ניסיון שרק מנציח ומעצים אותו, אלא לזהות את הפחד ולפעול ממקום אחר למרות ועם הפחד. מה הפחד שלך? הגב לתגובה זו                          לי אכפת אם יש לך אגו!                         איילת,    11/05/05 03:34 ברק יקר, שתי התגובות הראשונות שלך עוררו כאן הד של השתאות, לפחות בי, ונראה שגם ב-מ, שצעק אמא'לה!, יהיה זה לטוב או לרע. יש לך השפעה וכוח במילותיך ובדרך כתיבתך, ושיחקת עם זה יפה ומודע. הייתי בטוחה שאתה מואר, זה היה הטון. אבל אז שם לב התגרה בך, ואגו מן ה''פושטים'' ביותר התחיל להתנגן מתגובתך אליו. עכשיו שם לב משחק בך במילותיו, ואתה נענה מיד בהתגוננות צינית שמפילה את האנרגיה המוארת שלך לקרקעית. אז מה, שתי התגובות הראשונות היו משחק מסוים, רצון ליצור רושם מסוים? תעתוע? תשמע, אני יודעת שאין לך שום אחריות לציפיות שלי ממך ולאיך אני חושבת שצריך להיות ולהגיב מי שהוא בעל מודעות לב גבוהה מאוד כמו שהצגת את עצמך. אבל רציתי לספר לך מה אני עברתי עם הדיון כאן שאתה משתתף בו. מבחינתי, שם לב חשף את המשחק המתוחכם שלך, וניטרל את ההשפעה המגנטית של דבריך הראשונים, שהשפיעו עלי ובלבלו אותי מאוד. ממש חבלן-רוח. ואתה גם לא נשמע לי כנה עכשיו, כשאתה מבטא איזו השלמה מוחלטת עם האגו שלך וקבלה שלו. נשמע רק שאתה מאוד רוצה לאהוב אותו, אבל גם לך אכפת שיש לך אגו. ולכן אני חושבת, ששם לב בהחלט שם לב למה שהוא שם לב. למעשה, תשומת לבו יש בכוחה לבקע גם את הקליפה הקשה והמתעתעת ביותר של אגו. גם כשהאגו מתשתמש בלב כדי להשיג מטרותיו. שם לב הוא פרפקציוניסט שיודע לדרוש כנות, כראוי למחפש אמת אמיתי. הגב לתגובה זו          אמאל'ה!  ל"ת          מ.,    10/05/05 09:33 הגב לתגובה זו              למה אמא'לה?  ל"ת              איילת,    10/05/05 21:08 הגב לתגובה זו                  it was not me  ל"ת                  real m.,    11/05/05 21:37 הגב לתגובה זו 18.  http://www.andrewcohen.org.il  ל"ת      ה.,  י.,    06/05/05 22:44 הגב לתגובה זו 17.  לא תאמינו... מילה שלי     יושב,  ירושלים,    06/05/05 03:32 כאן יש הסבר שונה על המתרחש http://yoshev-jerusalem.tripod.com הגב לתגובה זו 16.  דעה אחרת     עופר,  הרצליה,    06/05/05 00:15 למרות ש''שם המשחק'' הוא דרך ותוצאה הייתי רוצה להתייחס גם לשמות. מר טובלי הנכבד ציין בעבר כי אחד ההוגים או המורים שהשפיעו עליו היה קרישנמורטי. קרישנמורטי ,למיטב הבנתי, מדבר על גאולה אישית.הוא מדבר על כך שלכל אחד יש את האמת שלו ושכל אחד צריך למצוא את האמת שלו -לאחר שמוסרות כל ההתניות והתוויות וכו'. אני לא שולל חברה ואנשים,כמובן, ונדמה לי שגם קרשינמורטי לא שלל זאת אבל המשחק הסופי האחרון והמכריע הוא משחק שלך עם עצמך. גם בודהה הגיע להארה לבד מתחת לעץ- איש לא היה לידו. הגב לתגובה זו          דווקא         סטמבוך,  קטורה,    06/05/05 23:28 אפשר למצוא בין כתבי קרישנמורטי תמלולים רבים של שיחות ערך עם חוג ידידיו (הוא סירב להיות מורה אך מה לעשות, לא סירב שיהיו לו תלמידים), שדומים דמיון מפתיע ל''טכניקה'' המתוארת. ק' שואל שאלות, שולל את התשובות, ומסביר שכשמחזיקים שאלה בתודעה מבלי לנסות לענות עליה כדי להפטר ממנה, היא מחוללת טרנספורמציה. זאת, כמובן, לא סותר את הדגש שהצבעת עליו - ההכרח להיות אור לעצמך. לא בטוח ש''כל אחד והאמת שלו'' היא ניסוח טוב, הרי בסה''כ מדובר בהליכה אל מעבר לתחום הפרטי. ב- exploring insight ו- beyond violence, נדמה לי, יש כמה שיחות מהסוג הזה, ממש כדאי. הגב לתגובה זו              לסטמבוך             מיצי,  יפו,    07/05/05 10:30 סטמבוך היקר, חן חן על התשובה לעופר. על פי הבנתי (המוגבלת, אני מודה) ביחס למסר של קרשינמורטי, לא מדובר במציאת האמת האישית של כל אחד - איך ה-''אמת'' יכולה להיות אישית? יחד עם זאת אם אדם לא הלך עד הסוף עם חקירתה ולקח עליה אחריות אישית ביותר, הוא ייוותר עם תוצאות חקירתם של אחרים. בהירות וצלולות ככל שיהיו, אלו (כנראה) לא יחוללו בו טרנספורמציה עד שלא נגע בהן בעצמו בחווייתו שלו, עד שלא התמוטט כל עולמו ונשבר לרסיסים בפני אותה אמת. להסכים עם, להתלהב מ-, או ללמוד לעומק את תוצאות חקירתם של אחרים, לא יספיקו - ולכך לדעתי חתר קרישנמורטי. ולעניין אחר: לפי בקשתך והתעקשותך, הקדשתי מזמני ושלחתי לך תשובה ארוכה ומפורטת לשאלתך, אך לא קיבלתי כל תגובה. האם קיבלת את תשובתי? היא נשלחה לפני כשבועיים. הגב לתגובה זו                  תודות והתנצלויות  ל"ת                  סטמבוך,    07/05/05 14:11 הגב לתגובה זו                      יפה,                     אלא גנטי,    07/05/05 19:35 תשובה אלגנטית מאוד. הגב לתגובה זו 15.  תרגיעו, חברים..     שרגא,  פיקוח,נתב''ג,    05/05/05 15:54 קודם כל- כל אחד זכאי לדיעה משלו. גם הנאמר כאן בהמשך הוא דעתי, ודעתי בלבד. שי אדם טוב,חביב וחיובי, כמו רבים מאיתנו. שלא כמו רבים מאיתנו, כן יש לו כריזמה מסויימת ויוזמה רבה. שי משתמש- לטובה, לדעתו- במרכיבים אלו כדי לדחוף דיעה אישית שלו, המבוססת על מה שהוא קורא לו ''הארה''. שי יוצר מניפולציה (אחת מני רבות) כאשר הוא מספר כאן במאמרו על ענייני הגאולה- בעניין''התפילה כמכשיר להארה'' או''לאיחוד עם האלוהים''- סליחה, מי כאן בכלל מתאחד עם האלוהים? ניתן בכלל להתאחד איתו? אולי קודם נגדיר מה זה האלוהים הזה? חשוב לדעת שהמונחים''הארה'' ו- ''מדיטציה '' הם מונחים דתיים. לכן, אולי, הפופולריות שלהם והאינפלציה בשימוש בהם. שכן, יש בעיה והיא לא עם שי , אלא עם רוב בני האדם. האדם הוא יצור דתי במהותו. הוא רוצה שיגידו לו מה לעשות. שיקחו ממנו את האחריות. שיאפשרו לו להגיד -אם משהוא מתחרבש- שהאשמה היא ''בו'' , בזה שעבד עלי בעיניים, ולא בי.....אני - מה בסך הכל רציתי, כבודו, קצת פרנסה, קצת נחת, קצת זוגיות .... ואני שואייל, חביירים, מה בנוגע לכך? בנוסף,התיאוריות והפרקטיקות שמציג שי כוונתן טובה , אך הן די שטחיות, ואינן מחדשות מאומה, ומהותן דתית. דת זה לא בהכרח רע, אבל זה מה שזה. זו מניפולציה דתית מוכרת, החוזרת על עצמה לאורך הדורות פעם אחר פעם. הבעיה , כאמור, היא עם הנוהים אחרי התיאוריות הללו. אנחנו, אתם... עשרות פעמים נדונו העניינים הללו על במת ההיסטוריה, והעמדות הובהרו פעם אחר פעם. לכל אחד הזכות להאמין במה שהוא רוצה, נכון? נכון. אגב, ''אמונה'' הוא , כמובן, מונח דתי... גם האושר והמתנות המובטחות, לכאורה, המחכות בסוף הדרך...ידידנו קרישנמורטי נדרש לעניינים הללו באריכות בזמנו, לאחר שהשלים ''לופ'' שלם בעולם הרוחני הטוב והחשוב. ונסיים בציטוט חפשי משהוא , משירו של ברי סחרוף, ''עבדים'' (זה השם הנכון, לא? אני מקווה): ''כולנו עבדים, אפילו- שיש לנו ''כזה'' ''כאילו'' ....כולנו עבדים של מישהו..שאומר עכשיו, תרגישו! פותחים פה גדול ומחכים- לעונג הבא, למנה הבאה''... בתיאבון ולבריאות. הגב לתגובה זו          יפה כתבת, ועם זאת...         למה מי אני,    06/05/05 01:09 קרישנרמוטי לא המשיח, והגדרה של דבר, ''בהגדרה'' - מגבילה אותו. התפיסה של דבר כדתי, כלומר שיש לו שימוש במוסדות שנקראים דתיים (מה המשמעות של להיות דתי? יש ''איזו שונות'' בין הדתיים), משטיחה אותו, כאילו שכל בני האדם תופסים אותו מושג באותו רובד. ולא היא! (ולא הוא). קיצר, לך יש דעות על החיים, מתוך חוויות החיים שלך, יפה, ולאחרים יש את שלהם, ואיכשהו אפשרי שהפוטנציאל של החיים גדול מכל זה, (תקרא לו איך שתקרא לו, אם תקרא לו). משפט יפה לסיום - אפשר לספור את הזרעים בתוך תפוח. אי אפשר לספור את התפוחים שבתוך הזרע. יאללה מכבי! הגב לתגובה זו              הממממ....             שרגא,  מסלול 2,    06/05/05 12:25 משיח הוא ביטוי דתי...אין רחוק מהמשיח מקרישנמורטי החביב ודומיו. ודתי זה לא רק ממסד דתי, ולא רק יהדות...זו תפישה שתחילתה בהכרה בקיומו של אלוה כלשהוא, בורא העולם. ואמרתי למעלה, ש''דתי'' זה לא בהכרח ''לא טוב''. וגם לא בהכרח ''שטחי'', חלילה. גם מכבי חשובה, וגם שם יש סממנים דתיים... ואנחנו אוהבים! הגב לתגובה זו 14.  תודעה קולקטיבית     י,    05/05/05 15:19 כמה מליוני אנשים עמדו היום בבוקר באותה דקה ממש, ועצרו כל פעולה. רובם גם מיקדו יחד את מחשבתם ונשמתם באותו דבר בדיוק. הגב לתגובה זו          שתיקה לעומת תקשורת מוארת         מצביע,    05/05/05 16:57 מחד, יש לנו קבוצה המשתתפת לכאורה באותה השתיקה, תוך מיקוד המחשבה לאותו כיוון, או אף קבוצה החולקת את אותה דממה שלווה ומדיטטיבית (וראה שאיפתו של המנוסה ביוגה לחלוק את המדיטציה עם מנוסים ברמתו). מאידך, יש לנו את המתכנסים למעגל ומודטים על שאלות. לאו מסתפקים בדממה, אלא שואפים לקומוניקציה, תקשורת גם מילולית, בתקווה והתכווננות לחקור ולחוות מישורים חדשים, בלתי-ידועים, אף מעבר לדממה. ואנא, בלי לשכוח, שהכוונה אינה לשיחות סתם, אלא לתקשורת הנעשית מתוך הסכמה עמוקה והתכווננות כנה לתקשר מעבר להתניות, לזיכרונות, לידיעות ולדעות, בפאזה אחרת לגמרי. ואנא, בלי לשכוח, שהכוונה וההסכמה לתקשורת כזו, אינה בהכרח מוגבלת לשיחות מודעות או פילוסופיה על מהות החיים, אלא יתכן שהיא אפשרית וממשית בכל אינטראקציה ועם כל אחד (או כמעט עם כל אחד). נדמה לי שכאן בעצם הגלעין החתירה לטרנספורמציה, מנקודת המבט האבולוציונית-קבוצתית (ואו, איך העזתי לכתוב משפט כזה?). כלומר, לא להסתפק בשלווה - עמוקה ככל שתהיה - של האחד, הנפרד, ככל שיוכל להגיע אליה באופן מופרד ומובחן (ואפילו אם הדרך לכך עוברת בהכרח דרך הבנה אמיתית ועמוקה, שאין בעצם אחד נפרד), אלא לנוע עוד והלאה, כדי שהשלווה הזו, איכות המיינד הזה, החיים המדיטטיביים האלו, יהיו נחלת הכלל. ולא רק של אותו אחד שהפך בלתי-נפרד-באמת, אך חווה זאת רק בתודעתו שלו ומתוך הגוף שלו. וכמו שכבר נכתב, אלו רעיונות מאוד קשים לעיכול למי שמורגל בתשובה (לרבות התשובה של ''לך חפש וחווה בעצמך) או שולל מראש קוסנפט שונה מהקיום הנפרד. הגב לתגובה זו              שתיקה ומדיטציה             .,    05/05/05 20:04 אינם ''קיום נפרד'' זה ששי טובלי מציג אותם באור כזה זה בגלל שהוא רוצה להדגיש הבדלים ולהוכיח נקודה במדיטציה לבד על כרית כמו גם בתקשורת מוארת\טרנספורמטיבית\טרנספרסונלית\מה שתרצו איכות השתיקה והרווח בין המילים -קריטית. הגב לתגובה זו                  אנא קרא שוב                 מצביע,    06/05/05 11:24 את הערתי הקודמת. אינני מתמקד בשאלה האם שתיקה ומדיטציה הם קיום נפרד, כשלעצמם/ו. אלא, המדובר בהתכווננות לתקשורת בין אנשים, לא-שותקים, מבלי לאבד את המדיטציה. הגב לתגובה זו                      תודה, קראתי שוב                     .,    07/05/05 01:49 הממ..בשביל לא לאבד את האיכות המדיטטיבית בשיחה צריך קודם למצוא אותה. בעיני שיח כזה שונה משיחה רגילה בכך שמטרתו אינה להגיע להסכמה משותפת, הבנה משותפת, משמעות משותפת, אלא להשתמש באינטראקציה של דיון כתנאים בהם יכול להווצר מגע משותף, ברגע משותף, ברבדים שונים של הבנה ומשמעויות. דווקא הפערים וניואנסים בין הבנות מאפשרים פתח להשראה. מכיוון שכך, אין שום צורך בשיוויוניות בין המשתתפים. השאלה מי פתוח לקבל השראה. ייתכן שבעיקר אלו שלמדו לוותר על ההגדרות שמילים מייצגות, יוכלו להשתמש בהן כדי ללכת מעבר אליהן- למרחבים בהם מתרחשת תקשורת באיכות אחרת. בדומה לזו שמתרחשת בשתיקה. אם קלטתי נכון את הרעיון, זה לא כלכך עוסק בתקשורת בין-אישית, אלא בתקשורת בין כל אדם לבין המכלול- אבל ברגע שבו המכלול (לצורך העניין קהילה או קבוצה) כולל עוד אנשים שעושים אותו דבר. מה דעתך? הגב לתגובה זו                          אולי לא כאילו אלא ממש                         לרגעים מופלאים,    08/05/05 16:41 ועם מסקנתך הסופית- שדממה משותפת אינה ממצה את הפוטנציאל של טבענו.. כולי הסכמה ושמחה- תודה, היה נחמד לשוחח איתך :) הגב לתגובה זו                          מסכים לכיווניך ומסיים בהשערה                         מצביע,    08/05/05 15:51 מסכים שאין זו שיחה לצורך הבנה, משמעות, פתרון, מכנה, או תשובה משותפים ומוסכמים. אם כאלה הם פני הדברים, הרי שההתרחשות פספסה את הפוטנציאל שלה. אני מסכים גם, ואכן, אם השיחה עלתה על התדר הנכון (ואין זה דבר של מה בכך למשתתפים), ניתן לומר שאז המשוחחים נוגעים במקומות שהם מעבר למלים, כאילו היו נציגי ''המכלול'' וכאילו ''המכלול'' מדבר דרכם ולא הם המנסים לתאר אותו. ובתיאור המאמץ את מילותיך- תקשורת שאינה בין-אישית, כי אם בין המשוחחים לבין מכלול, בהיותם בעצמם חלק מהמכלול (אשר לרגעים מופלאים כאילו משוחח עם עצמו, עם מגוון פניו). חשוב ביותר לחזור ולהזכיר כי אמנם ''בתנאי המעבדה'' מועלות שאלות ''כבדות'', שהשיחה נוגעת בהן ובמה שבמעבר להן, חוצה וממשיכה מעבר לדעות והסכמות ומחלוקות והתניות - מבלי להגיע לתשובה ולעצור בה (מוסכמת או בלתי-מוסכמת). עולה השאלה, האם ועד כמה אנו מסוגלים ומסכימים לשוחח כך גם ביום יום. ''למדוט'' גם כשאיננו ''יושבים לעשות מדיטציה''. כאן בכל אופן ייתי משאיר זאת כשאלה פתוחה. הייתי ניגש לכך מתוך התבוננות כיצד אני משוחח ''תקשורת מוארת'', לעומת שאר האינטראקציות עם אנשים ביום יום, הייתי שואל (את עצמי) האם ההבדלים - והם עודם קיימים - הכרחיים, ככל שמדובר בחלק שלי. מכל מקום, עלתה בי התחושה שיש בתקשורת הזו (לפחות בתנאי המעבדה) משהו ''מעבר'' לדממה המשותפת, המפגישה בין מודטים. אולי כי תקשורת היא חלק מהמהות האנושית (וראינו כי גם ''המוארים'' והמורים אינם חפים ממנה) ולפיכך דממה משותפת אינה ממצה את הפוטנציאל של טבענו. הגב לתגובה זו 13.  איפה אני ואיפה זה?!     ברברה אלה,    05/05/05 11:28 אני לא בקבוצת הדהרמה, אין סביבי אנשים העומדים ל''התעורר'' לצערי, אני שורדת בעבודה, בחיים, בבריאות, בנשימה, בתנאים, בחברה, בזוגיות. לדעתי יש לי פוטנציאל עצום (אבל איש לא גילה אותי (-: ) וכוונותי גבוהות. התרגול שאני עושה הוא עם עצמי, יושבת יומיום, אבל ההתנסויות הן מהחיים, הרבה כעס, קנאה, בלבול, בדידות, רצון ,תשוקה, ושוב-יצירה,רוגע,וכו' כמו גלים. הכוונה שלי:אני ואחרים חיים חיים מודרנים, מערביים. משלבים תובנות רוחניות בהם, אך מתאמצים לשרוד בעולם המודרני. כל עוד לא נעבור לקבוצת הדהרמה יהיו לנו מעט התנסויות קרובות למה שאתה כותב. אז מה אתה אומר , שי? אשמח לתגובתך!!! הגב לתגובה זו          שאלה חשובה         אמתי מגד,    05/05/05 12:31 ברברה אלה השאלה שלך מצוינת. אם אנסח את זה במילים שלי: כיצד אפשר להכניס את סוג השיחה הטרנספורמטיבי הזה לחיים הרגילים שלנו, במקום העבודה ובזוגיות. התנסיתי בשיחות כאלו עם שי ומתוכן למדתי המון על איך ליצור ולהתחיל שיחות כאלה בכל מיני מקומות. היום אני מתישב עם זוגתי ואנחנו שואלים ביחד שאלה. ונשארים איתה בוערת, עד שמשהו מתחיל לקרות, עד שנכנס כוח אחר ומסייע לנו. ואנחנו מגיעים לתובנות שמעשירות מאוד את חיינו. כמנחה קבוצות של עובדים סוציאליים אני גם משתמש בטכניקה המופלאה הזאת. לא עם כל קבוצה זה עובד. אבל עם חלק מהקבוצות הגענו לדברים מדהימים. שאלנו שאלות הקשורות למקצוע, לדוגמא שאלות הקשורות לאלימות במשפחה או להתעללות מינית או לטיפול משפחתי. ישבנו ושאלנו את השאלה ונשארנו איתה והגענו למצב של התבוננות וחקירה מעמיקים שהניבו תובנות נפלאות ומשחררות. אז בקצרה התשובה שלי היא שחשוב מאוד להתנסות בסוג השיחה הזה מספר פעמים כדי להבין כיצד ניתן לקחת אותה ולנהל אותה בכל מיני מסגרות. ואז אפשר באמת לצאת עם זה ולהביא את זה לעולם. זה מבורך! הגב לתגובה זו              אמתי תודה על ההתיחסות  ל"ת              ברברה אלה,    06/05/05 10:28 הגב לתגובה זו 12.  מרגש     מיכל,    05/05/05 11:22 כמי שהתנסתה ומתנסית בסוג כזה של תקשורת מוארת, אני יודעת שזה אפשרי. שי מביא לנו את הידע הזה ממקום חוויתי אך לא רק. ככל שיותר מורים יוכלו למצוא את המאחד על פני המפריד, ואת האומץ גם לבטא את האחדותיות שבידע, כן ייטב לנו. הגב לתגובה זו 11.  סוף דבר     מנוסה ביוגה,    05/05/05 03:18 הכל הבל הבלים חוץ מהנירוואנה הבודהה צדק ועכשיו הזמן לשתוק, אויי שתיקה מבורכת, למה להרבות במילים. הגב לתגובה זו          למה מנוסה ביוגה ?         אני,    05/05/05 10:47 תפסיק להתהדר בתארים... קרא לעצמך פשוט ''אני'' !!! או ''אין אני''... למה זה חשוב שאתה ''מנוסה'' ביוגה ? האם זה אומר שאתה יותר רוחני מכל אחד אחר פה ?? הגב לתגובה זו 10.  טעימה של אפשרות אחרת     יגאל,    05/05/05 00:41 תודה רבה, שי, על התיאור הנפלא של אפשרות אחרת לתקשורת בין אישית. בסופו של דבר, במעמקי לבו כל יצור אנושי מייחל בדיוק לזה--לאיחוד משוחרר אם הזולת. מאמרך נותן טעימה של אפשרות אחרת, משב רוח רענן במדבר המחלוקות, התחרויות והמאבקים. תודה שוב. הגב לתגובה זו 9.  englitnemnt starts with the     m.,    04/05/05 20:02 knowledge of what you realy are. if you do not know what you REALY are nothing is done. to know who you are is VERY VERY personnal and only you can experience it. so the base is to look into your self to learn your self to be familier with your self, to know your real nature. to imrove yourself so that you can get inside yourslf. it's a lonely hard work of one person on him self. just you and yourself working on yourself and searching yourself to know yourself. every thing else could be a lot of fun, lot of love, lot of kisses and mamy and papy, but this is not waht i am after. הגב לתגובה זו 8.  חזק ואמץ שי     עמיר,  ארה''ב,    04/05/05 19:27 למרות כל ההתנגדויות - כל מי שיודע על מה אתה מדבר, או אפילו חש באפשרות הרחוקה הזאת, ליבו שש למילותיך ומתחזק מהידיעה שאכן אמת היא. חזק ואמץ. הגב לתגובה זו          בהחלט         אושו,    04/05/05 22:14 כל מי שמכים עם שי טובלי מסכים עם שי טובלי הגב לתגובה זו 7.  געגועים לקול אחר     ענת,    04/05/05 18:15 הי, לא נמאס לכם מהחומרים הכאילו רוחניים הממוחזרים האלו? NRG היו לכם כמה יציאות יותר מענינות בזמן האחרון. אולי נשמע יותר קולות במקום הרהורי שי טובאלי מכל כיוון אפשרי? הגב לתגובה זו          טור ''קצת אחרת''         תמיר,    07/05/05 15:10 ענת שלום את מוזמנת להיכנס ל- http://www.wakeup.co.il/tur קריאה מהנה ומאירה יום טוב תמיר הגב לתגובה זו          טור ''קצת אחרת''         תמיר,    07/05/05 15:06 ענת שלום את מוזמנת להיכנס ל- http://www.wakeup.co.il/tur קריאה מהנה ומאירה יום טוב תמיר הגב לתגובה זו              שאלה לתמיר             ענת,    07/05/05 17:24 תודה על הקישור, אבל כל מה שאני מקבלת זה אימג'ים שאי-אפשר לקרוא מהם. יש לאתר הזה גם טקסטים? הגב לתגובה זו          לא טוב לך - אל תקראי !         דהרמה,    05/05/05 06:30 העיתון מלא בהמון כתבות. תבחרי מה שמתאים לך. ותשאירי לנו לקרוא מה שטוב לנו . הגב לתגובה זו              ''קללה''             אוריאלה,    06/05/05 20:44 היא לא לקחה לך כלום , רק אמרה את דעתה, לא טוב לך אל תקרא ודבר בשם עצמך. הגב לתגובה זו              אורך רוח             Zen,    05/05/05 10:10 הדברים מופנים למדור וגם לנו, קוראים שיכולים להשפיע ולדרוש איכות. זה לא מתחיל ונגמר ב''מה שטוב לי'' . חוצמזה לא חייבים לענות בגסות רוח גם אם יש לך דיעה אחרת. הגב לתגובה זו          צודקת לגמרי         גולדיצה,    04/05/05 22:57 אבל כנראה שלעורכת יש שיקולי ריטינג ולאו דוקא איכות, או שזו הרמה של העורכת? הגב לתגובה זו              מי שנותן רייטינג זה אנחנו             חן,    05/05/05 01:10 אם מי שאכפת לו ישמיע את דעתו הרייטינג יגיב בהתאם לנ ו. הבעיה כמו תמיד זה עם הרוב הדומם! הגב לתגובה זו                  שורת כתבות מופלאה.                 הרוב הדומם,    05/05/05 12:27 אני נפגש עם הסוג הזה של חוויה ששי מתאר בפעם הראשונה, ומוצא שהיא מרתקת ומלמדת מאוד. בדרך כלל אין לי צורך להגיב כאן, אבל אם משייכים אותי בגלל זה לאיזה ''רוב דומם'' ערטילאי שאמור לחשוב שהכתבות האלו לא טובות, תסלחו לי מאוד - אני רוב דומם שמאוד אוהב אותן. מי שלא מעניין אותו - יש הרבה כתבות אחרות, של הרבה אנשים אחרים, גם במדור הזה וגם באחרים. בתיאבון.. ולשי - תודה (-: הגב לתגובה זו                      אליך רוב דומם:)                     חן,    07/05/05 04:28 תודה שענית לי. גם אני לא מרגיש צורך להגיב יותר מדי. אבל מצא חן בעיני שמשמיעים כאן גם תגובה שמתעניינת בעוד קולות. אני מצפה במדור הזה להכיר גם גישות אחרות. דרך אגב זה לא פוסל את שי טובלי ובטח לא אותך! הגב לתגובה זו 6.  להתאחד, אבל עם תכנון מראש     מנוסה ביוגה,    04/05/05 17:15 לפני שמתאחדים צריך לדעת מאיזה נקודה מתחילים ומהו הכיוון הכללי, מה שאני מתכוון, שגם אני לפעמים רוצה להתאחד, אבל עם אנשים מנוסים שעשו כברת דרך רצינית בעשיה רוחנית וכך יהיה לנו יותר קל ומתאים להיות ביחד, גם אנשים בתחילת הדרך יכולים להתאחד ואז הם יכולים לזרום טוב יותר ביחד, זה לא גאווה או התנשאות חס ושלום - מפני שלדוגמא נחליט לעשות מדיטציה משותפת, אז לי חשוב למדוט בין שעה וחצי לשעתיים וזה לא יתאים למי שאינו מורגל במדיטציה. הגב לתגובה זו          נכון...         גורו באבא,    06/05/05 01:13 ואני מודט חמש שעות... (: הגב לתגובה זו          לא כל כך רוצה להתאחד איתך         שירה,    05/05/05 14:04 נראה לי שפספסת את כל הכוונה של ההתאחדות הזו. אין כל קשר לנסיון הרוחני לפי שי טובלי וגם לפי קרישנמורטי, התנאי ההכרחי הוא הענווה שעם כל הצער קצת חסרה לך, לא? הגב לתגובה זו              וגם לשי             שערות,    05/05/05 16:52 עם כל הצער חסר התנאי ההכרחי הזה. הגב לתגובה זו          אז רצית שנדע שאתה מודט כלי...         מודט חמש דקות,    05/05/05 14:00 אז למה כל ההקדמה? הגב לתגובה זו 5.  איך קבוצה יוצרת טרנספורמציה     שמעון הצדיק,  בכל מקום,    04/05/05 17:03 אנו רגילים יותר לקבוצות שליליות שיצרו שינוי כמו גיוס מדינה למלחמה או גיוס מדענים לפתרון בעיה רפואית. בתחום הרוחני מה שמציע שי לא יעבוד אבל יכול להיות די מהנה לאינטלקט של המשתתפים. מדוע? כי מה שמאחד אותנו לא נצא בדיבור למרות שצריך לתקשר, ולא ברמת הביצוע, למרות שנעים ליצור אלא ברמה של האינדיבידואל עם עצמו, דווקא כעת בעידן הדלי כל אחד ימצא את עצמו לבד וכל הגורואים יעלמו - יחד עם הדתות, זאת המגמה. כל התפילות, המדיטציות הסדנאות שאנו רואים הם פרפורי גסיסה אחרונים של עידן הדגים. עולם המחר יהיה בנוי מאנשים מאושרים בזכות עצמם הנעים באופן חופשי בין קהילות שונות לפי צרכיהם, המסורת לא תתפורר אבל המדינות כן. הגב לתגובה זו          גיוס מדענים לפתרון בעיה רפואית         י,    05/05/05 00:27 קבוצה שלילית? הגב לתגובה זו              בודאי שלא             שמעון צדיק,    05/05/05 06:39 שני הדוגמאות לאיחוד כוחות ניתנו כדוגמא במישור החומרי (הגנה ובריאות) שהוא מישור חיובי לכל הדעות אבל בהיבט השרדותי קבוצה רוחנית מאוחדת מבצעת מניעה של שני הדוגמאות, מניעת מלחמות ומניעת חולי ששניהם נובעים ממתח ובורות. אך זה לא נעשה ברמת הדיבור אלא ברמת השקט המשותף היחיד של כולנו הגב לתגובה זו 4.  אין קיצורי דרך     יוחנן,  קיראון,    04/05/05 16:10 ישנם אנשים שיאמרו שתרגולת השריר המחשבתי זהה לחלוטין לכל ספורטאי המתאמן על מדליה אולימפית .כתבה כזו מעולה אסור שתבוא בוואקום נקודתי,על זה נאמר:חכם השביל מההולך בו. הגב לתגובה זו 3.  being united, that's the answe     tovazewntner,  montreal,    04/05/05 16:07 thank you again for all your writtings, i am in a group like that in montreal and it works, would love to hear from you , love of all is the answer, tova הגב לתגובה זו 2.  למה     ג',    04/05/05 16:05 למה צריך לדבר על שלבים ייעודים אנושיים חדשים ? ליצור סוג חדש של יישויות ? בקושי את הביס מהסנדביץ הצלחתי ללעוס היום. יש תחושה שמחבר המאמר רוצה לרשום פטנט על מעגלים. יש לנו הרבה מה ללמוד ממעגלים על פשטות. הגב לתגובה זו          kacha  ל"ת          dalet.,    04/05/05 20:03 הגב לתגובה זו 1.  ההסכמה להיות שותף בלתי נבדל     מצביע,    04/05/05 14:56 ההסכמה להיות שותף לשאלה העומדת בבסיס התקשורת המוארת (הטרנספורמטיבית) - ולא רק לבחון ו/או לחלוק ידע וזיכרון - הכרחית כדי שתקשורת שכזו תתקיים בין המסכימים לכך. עולה השאלה, או אולי משאלת הלב, שתקשורת שכזו תהפוך יותר ויותר נפוצה, פחות ופחות ייחודית, פחות ופחות ''שמורה'' וייעודית למפגשים וסדנאות , ויותר ויותר ''ארצית'' ו''שגרתית'' (עד כמה שמדובר במשהו הפוך ל''שגרה''). גם כאן נחוצה, כמובן, ההסכמה (הנובעת מהבנה עמוקה הנובעת מהתבוננות אמיצה וכנה) להיות אולי, כאילו, אוטונומי, אך גם כן לא בלתי נפרד. התבוננות כזו, ערנות כזו והסכמה פתוחת-לב שכזו, יש בהן - לעניות דעתי הבלתי מוארת - כל כך הרבה יותר ומעל ומעבר למה שאנחנו כמעט תמיד פוגשים, עד כדי כך שהיא כשלעצמה חיים באיכות של מדיטציה. הגב לתגובה זו          תקשורת מוארת         וירן,    04/05/05 16:43 בהחלט . רק שלעניות דעתי אין צורך דווקא בשאלות קיומיות שיעמדו בבסיס אותה תקשורת. איכותה של החוויה המתוארת יכולה להתקיים גם במפגש של שתיקה שכזה וגם במפגש שירה שכזה וגם בריקוד וגם בויכוח פוליטי... השאלה היא רק איך אנו באים בתור יחיד וקבוצה לאותו מפגש. לא התוכן שעומד בבסיס הדברים. שהרי בסיומה של אותה חוויה , לא ידע במילים או תשובות דידקטיות הם שעומדות על הפרק , אלא זיהויו של אותו מקום נקי פתוח ומקבל בתוכינו ונתינת האפשרות לעצמינו להשתתף בצורה שאינה יותר מנוכחות נקיה על כל מה שיבוא אליה. הגב לתגובה זו