תגובות עד כה: 20 תגובות, ב- 12 דיונים. הוסף תגובה 12.  חן חן על הכתבה הרצינית הזאת!  ל"ת      יעל,    25/06/05 15:31 הגב לתגובה זו 11.  למה     רון,  אשדוד,    13/05/05 21:33 ''חתולים, עורבים, שדים וזבובים יכולים רק להצטער על מצבם ולקוות לעתיד טוב יותר.''? ואנשים יכולים להשתחרר, מדוע ההפרדה פה? הגב לתגובה זו 10.  kamma/sankhara     a,  תל אביב,    13/05/05 10:44 הבודהה כן יצר קארמה ,מעצם היותו חי נושם ופועל. מה שהוא הפסיק ליצר אלו הסנקרות-ההתניות הנפשיות שגוררות תגובה אוטומטית לכל תחושה. הסנקרות הן אלו שמצטברות ומובילות לחיים נוספים במעגל ה-dukkha . כל מה שקרה בחייו של הבודהה מראה קיומה של קרמה - האם הנסיון לרוצחו לא היה תוצאה של קרמה כלשהי? הגב לתגובה זו 9.  תודה ל samlev     סובלת,  ת''א,    12/05/05 02:15 בשיא הארציות הקונקרטית, אחרי ארוחת שחיתות של ערב יום העצמאות, עזרת לי להבין שפעולת האכילה הנמרצת-יתר -על -המידה שחוויתי הערב היתה תוצר מובהק של זכרון בחוסר אוכל שחוויתי לאחרונה הרבה יותר מרעב אמיתי.. זה כ''כ טריוויאלי ובה בעת ברגע האמת ההארה הולכת לשכון במקום אחר... תודה בכל אופן. הגב לתגובה זו 8.  אתה כותב מקסים ומאד לעומק  ל"ת      רונית,    10/05/05 16:36 הגב לתגובה זו 7.  ובמונחים המקובלים-     שרגא,  פיקוח, נתב''ג,    10/05/05 11:43 אם הקארמה היא חלק מהדהארמה-והדהארמה היא אכן חיובית- הרי שהשפעת הקארמה על הסמסארה (מעגל הלידה/מוות/לידה מחדש)מצטמצמת. ובאותו קו- ניתן להמשיך עד הגבלת/צמצום מוחלט של הקארמה, אזי- נפסקת הסמסארה, ומתייצבים ב-מוקשה/קאיוואליה (עצמאות/שחרור- מאותו מעגל סמסארי). על פי נסיונם של אלה שהגיעו לשם וטרחו לשתף בנסיונם (לא חובה, ולא תמיד צריך..)- זה מצב העל, שבעלי הגישה הדתית קוראים לו ''איחוד עם אלוהים'' ונוקטי הגישה הלא דתית מתארים כמצב תודעת על, היינו- באמת שחרור מכבלי הסבל,הוא מהות הקיום האנושי. ובקיצור- מצב לא אנושי.... (אבקש להירגע- הכוונה היא למימד הפילוסופי-תיאורטי ולא לכאבי לב או כאבי שיניים.). אנשי הגישה האמפירית-(שלא נגיד מדעית, כי זה באמת לא מדוייק)- יקראו לזה מצב של יידע רב, המעניק יכולת גבוהה ביותר. ולהשומע- ינעם?? הגב לתגובה זו 6.  קראמה - זוית אחרת     שמעון הצדיק,  קארמה עלית,    09/05/05 14:57 בכל רגע הווה יש לכולנו מצב מאד מיוחד. מצד אחד קורים לנו דברים שלא בשליטתנו. מישהו אומר לנו דבר לא נעים או נעים, פתאום מתחיל כאב בטן וכדומה. אין לנו על חלק זה כל שליטה באותו רגע של הווה ולכן אין לנו אחריות למה שמופיע. אבל תגובתנו למה שהןפיע היא 100% על אחריותנו. אם נגיב בצורה פוגעת או לא נטפל בעצמנו, אזי ברגע הווה חדש בעתיד לשלם שוב מחיר. הבעיה הגדולה של הקארמה היא אי היכולת שלנו לדעת מה הפעולה הנכונה בהווה כיוון שאנו מגיבים באינסטנקטיביות. ולכן אנו נשארים במעגל הקארמה. כדי להחלץ ממעגל קסמים זה, צריך ''לשרוף את זרעי הקארמה'' כלומר, לבצע בעולות במודע אשר מנקים אותנו מהתגובות המזיקות. פעולות אלה נקראות ''ייאגיות''. דוגמא ליאגיה היא תרגול יומיומי של מדיטציה. או עיסוק יומיומי בצדקה, אהבה ללא תנאי לאדם מסויים, וכדומה. עיסוק כזה משנה אותנו כך שבהווה הבא אנו נגיב נכון ולא נמשיך את מעגל הקארמה עד למצב הארה בה כל הקארמה ''נשרפה'' ושנארה רק חמלה לכל אחד, אהבה ללא תנאי לכל אחד וכדומה. הגב לתגובה זו          תגובה לשמעון         שמעון הצדיק 6,  מרכז,    05/06/05 18:40 הבעיה במה שכתבת, היא שהתגובות ה''אוטומטיות'' שעליהן דיברת הן תגובות של אנשים שאין להם בטחון עצמי. אדם שיש לו בטחון עצמי, אף אחד לא יכול ''להפתיע'' אותו בכל מיני מקרים של ''הווה נתון'' ואז, אין גם דברים שהם ''לא בשליטתנו'', כאילו צפנו בתוך ''ריק'' אחד גדול. ברגע שלאדם יש בטחון עצמי, הוא מגיב מייד, תגובה מודעת ואחרי שהוא הגיב, הוא לא מהרהר בכך יותר, הוא שלם עם תגובתו, שמח במה שהוא ובמה שהוא עושה/אומר וכך, יש לו תגובות נקיות ואמיתיות. הוא לא מתבייש במה שהוא ולכן, הוא תמיד ישר, כן, (כנה) אומר את מה שיש לו על הלב, לא שומר דברים ב''בטן'' וה''קארמות'' שלו הן תמיד טובות. האנשים שפוגשים אותו, תמיד שמחים לראות אותו, העולם מחייך אליו והוא מחייך לעולם. ממש גן עדן עלי אדמות. זה אולי נשמע ''פנטסטי'' אבל זה אפשרי, אני הדוגמא לכך, כי ''הייתי'' גם בצד השני, כשהייתי צעיר/ה וחשבתי שכל העולם נולד כדי לעשות לי רע... וכך גם היה... והיום, איפה שאני בא/ה, כולם אוהבים אותי, שמחים בנוכחותי והחיים יפים בכל רגע נתון. אני מאושר/ת תמיד בכל דבר שקורה לי ולא תלוי/ה בחומריות שיש/אין לי... כך צריך לחיות כדי למחוק את ה''קארמה''.... חומר למחשבה עבור כולם... בכוונה לא כתבתי האם אני גבר או אשה, כדי שלא תהיה שיפוטיות בנושא הזה... זה מתאים לכולם... וזה אפשרי הגב לתגובה זו 5.  ככה - זו לא תשובה     אריה,  מבשרת,    09/05/05 11:28 בודהה וארהט לא מייצרים קארמה - כי הם מחוץ למעגל הסמסרה. הבודהה בחר להתגלות כאדם כדי שיוכל לעזור - עקב התגלמות החמלה - ולכן ''פעולותיו'' לא מייצרות קארמה. הגב לתגובה זו 4.  לטובלרון     אסף פדרמן,    08/05/05 23:58 את המשפט כתבתי ככה כי זו הדעה הבודהיסטית: בודהה וארהנט לא מיצרים יותר קארמה. מעבר לזה, אני בהחלט סומך ידי על מה שענה לך מה samlev/ אפשר למצוא הגיון בזה אם בודקים את כל הנחות היסוד שלנו לגבי מה זה חיים, פעולה, כוונה, וגם חמלה. כניראה שבשבילנו חמלה היא מאמץ וכוונה אבל בשביל הבודהה - זה טבע... הגב לתגובה זו          אולי דרושים פה חידוד והבהרה.         טובלרון,    09/05/05 14:03 בהחלט ניתן לדמיין מצב שבו עקב תובנה כלשהי רגש החמלה עצמו הוא טבעי ואינו דורש מאמץ מכוון. אבל הפעולה הנובעת ממנו היא דבר שונה. אסור לנו להפוך את החמלה למשהו מיסטי שנמצא מעבר להבנתנו. לכולנו יש רגעים, קטנים ונדירים ככל שיהיו, של חמלה ספונטנית. כשאנו חומלים, אנו חשים את מצוקתו וכאבו של מושא החמלה כאילו היו שלנו, ועולות בנו התשוקה והכוונה (הנעלות בהחלט) להפסיק את המצוקה והכאב ממש כאילו היו שלנו. על מנת שהפעולה הזו תצא לפועל, אנו צריכים לראות את התוצאה הרצויה בעיניי רוחנו, לשאוף אליה, ולפעול בצורה מכוונת על מנת להגשים אותה. מכאן הכוונה. פועלו של הבודהא מרגע השחרור ועד ליום מותו הוא דוגמה לביטוי כזה של חמלה. חייבת להיות מאחריו כוונה ברורה (ושוב, נעלה ביותר). כיצד ניתן לטעון שהבודהא לימד את תורת השחרור מסבל במשך עשרות שנים מבלי להתכוון לכך ? מבלי שיהיו לו כוונות ומניעים ברורים וצלולים ? עלה בדעתי שאולי הנוסחה כוונה = קארמה, אינה מושלמת. אולי החוליה החסרה נמצאת דווקא במאמר אחר שלך. אולי יכולה להיות כוונה ללא היאחזות וללא התהוות ולכן ללא קארמה. אבל פעולה יעילה כלשהי ללא כל כוונה, כלומר ללא מניע, עדיין נראית לי בלתי אפשרית. ניתן אומנם להעלות את הטענה שאדם משוחרר פועל על פי חוקיות מסוימת, בלתי מוכרת, וללא כוונה, כמו שהלב פועל על פי חוקיות מסוימת, ללא כוונה ומתוקף כוחות-טבע שכופים עליו לעשות זאת, ללא מודעות וללא כוונה משל עצמו. אבל אז אני לא בטוח שהוא מתאים להגדרה של אדם משוחרר ומואר, לפחות לא במובן הבודהיסטי. הגב לתגובה זו              מה הכוונה, כוונה?             samlev,    09/05/05 22:05 אתה מפרש את המילה ''כוונה'' בדומה למניע, כסיבה לנקיטת פעולה מודעת, אני רוצה להציע לך עוד פרשנות, להתכוון זה גם במובן של לכוון תדר אנרגטי, כשאתה פוגש מישהו שיש בינכם ''כימיה'' זה אומר שהתדר שלכם דומה ויש חיבור אנרגטי טוב, לעומת אי התאמה אנרגטית שנחוות בצורה פחות נעימה ועם התנגדויות, יש ביכולתנו לשנות ולכוון את התדר האנרגטי שלנו ולהתאימו לתדר של אנרגיה מסוימת המבטאת ידע כל שהוא, מכל תחום, מוזיקה, אומנות, טיפול, פילוסופיה, פיזיקה, תנועה וכו' אפשר גם לקרוא לזה מצב של ''השראה'', אדם מואר מכוונן לתדר האנרגטי הנקרא חיים, אלוהים, הטבע או הבריאה ופועל, או יותר נכון מופעל, ע''י אנרגיה זו ומתמזג איתה, לכן המואר לא מתכוון ללמד אלא הוא הלימוד עצמו. הגב לתגובה זו                  מצטער, לא מבין ב''אנרגיות''.  ל"ת                  טובלרון,    09/05/05 23:11 הגב לתגובה זו 3.  כל התאור עד להופעתו של בודהא     י,    08/05/05 22:28 נראה מאוד מוכר ליהודי הגב לתגובה זו 2.  מעניין מה הרב ברג היה אומר     דני,    08/05/05 20:00 לאחר שאחד מעוזריו שבמקרה גם,מלמד את מדונה אמר ששת מיליון מתו בשואה כי לא למדו קבלה. כמה נמוך עוד אפשר להגיע במכון של ברג? הגב לתגובה זו          כנראה עד הגובה שלך  ל"ת          דין,    09/05/05 07:33 הגב לתגובה זו              hey jews             avi,  rishon,    10/05/05 00:56 stop playing with kaki and go study tora הגב לתגובה זו 1.  היה ראוי אולי להסביר את המשפט     טובלרון,    08/05/05 15:21 ''בודהה, אדם ער לגמרי, אינו מייצר עוד קארמה. כמובן שהוא פועל, עושה, מדבר, אבל למצבים הנפשיים שלו אין פרי בעתיד והם לא מכתיבים את מצבו. לכן הוא חופשי.'' ולא להתיחס אליו כאילו היה מובן מאליו ומסביר את עצמו. כיצד יכול אדם לפעול, לדבר, לעשות, ללא כוונה ? מילא אדם ישן, אבל אדם ער ? ואם יש כוונה = יש קארמה, אז גם בודהא צובר קארמה. אולי הכוונות שלו הרבה יותר נעלות, אולי הקארמה שלו אינה כזו שדורשת קיום פיזי על מנת להגשים את עצמה, אבל זו בכל זאת קארמה. אם לבודהא אין יותר תשוקות, כלומר אין יותר כוונות, ולכן אין יותר מניעים, מניין צמחה לה תורת השחרור המקיפה ? מי השקיע עשרות שנים במאמץ להנחיל אותה לאנושות ? למה ? אפילו על מנת שרגש נעלה כמו חמלה יבוא לידי ביטוי חיצוני דרושה תשוקה שהופכת לכוונה ויוצרת מניע. למה הלוגיקה של הבודהיזם כזו מעצבנת ? ואגב חתולים, עורבים, שדים וזבובים יכולים אומנם לסבול אך לעולם אינם מצטערים על מצבם ובוודאי שאינם מקווים לעתיד טוב יותר. רחמים עצמיים, ותקווה, שמורים רק ליצורי אנוש נעלים. הגב לתגובה זו          וזו היתה הסיבה לשאלה         י,    08/05/05 22:26 האם לחיות יש מניע הגב לתגובה זו          לטוב לרון         samlev,    08/05/05 22:22 אם תבדוק את התנועות שאתה עושה במהלך היום, תגלה שאת רוב התנועות אתה עושה בהיסח הדעת וללא כוונה ספציפית, חלק מהתנועות יהיו כתגובה להתרחשות מסוימת, שלא שמת לב אליה ולתגובה-תנועה שבאה בעקבותיה, למשל, כשאתה מקפל את המצח, בדרך כלל זה יהיה ללא כוונה מודעת, אלא כתגובה למתח מסוים, באותו אופן הגוף יכול להגיב לאנרגיות שונות, כמו אנרגיה מינית שמפעילה את הגוף ללא כוונה, וברמות הגבוהות ביותר של מודעות אנרגית החיים היא שמזיזה את הגוף, אבל אתה צודק שבבסיס של פעולה יש כוונה, רק שבמקרה זה הכוונה היא , לא לפעול מתוך כוונה. ההבדל בין הפעולות של אדם ער לגמרי לבין פעולות של אדם שעוד לא התעורר, הוא שהער פועל את פעולותיו כשהוא חי בכאן ועכשיו ולכן אין כוונה, יש הוויה, בעוד האדם ה''ישן'', פועל כשהוא חי בעבר או בעתיד ולכן יש כוונה. הגב לתגובה זו